הנהלה בכירה - כל המאמרים - זאב רונן, מצוינות בעסקים

יזם שעבדתי אתו בעבר, פנה לשתף פעולה עם חברה גדולה. החברה שלחה לו כמה עקרונות לעבודה המשותפת. בדרך כלל הסיכונים ממוקמים או מוחבאים בהסכמים ארוכים מדי. ארוכים באופן מיותר. אבל במקרה של היזם שליוויתי, הוא קיבל הצעה ראשונית עם מעט עקרונות ובכלל מעט מילים. אני למדתי לחפש בכל הסכם את נקודות התורפה או הסיכונים. 

איך נוהגים אצלך בחברה בנושא שכר? האם כל שנה יש תוספת שכר? מדוע העובדים מצפים לעליית שכר? לפי איזה קריטריונים מחליטים בחברה על גובה תוספת השכר שיקבלו עובדים שונים? האם וותק הוא קריטריון טוב לתוספת שכר?

אחת הבנות שלי רואה את התכניות האהובות עליה בטלוויזיה תוך כדי שהיא גם שקועה באייפון שלה ואם אני אשאל אותה משהו ואחזור על שאלתי שלש פעמים היא גם תענה לי. האם היא גם תזכור אחר כך מה שאלתי? אני בספק.

הערכים מגדירים כיצד החברה פועלת. מהם הדברים החשובים ביותר מהבחינה הפרקטית. במידה מסוימת הם סוג של דיברות. מעט חברות מגדירות את הערכים שלהן. ומה קורה עם הערכים אחרי שהגדרתם אותם? האם הם מוכרים? האם פועלים לאורם? האם מתייחסים אליהם?

יש כמה גורמים שחסרונם עלול להכשיל כל חברה. כדי לבנות חברה מצליחה אנחנו צריכים לטפח את כולם. אני מעריך שאתם בטוחים שהחברה בה אתם עובדים לא תיפול לעולם ואולי המאמר הזה מיותר לחלוטין. נדמה לנו שמה שהיה הוא שיהיה. כדאי לדעת שחברות נסגרות. גם חברות שהאמינו שלעולם לא יפלו.

יש כמה גורמים שחסרונם עלול להכשיל כל חברה. כדי לבנות חברה מצליחה אנחנו צריכים לטפח את כולם. במאמר הנוכחי ובמאמר הבא, נציג את הגורמים האלו. תחשבו על צינור מים שיש בו כמה ברזים מסודרים בשורה, אחד אחרי השני. די בכך שאחד הברזים יהיה סגור כדי שלא יזרמו מים בצינור. כך גם בעסקים. אנחנו צריכים להבטיח שכל הברזים יהיו פתוחים.

אני פוגש חברות רבות מאד. ככלל אפשר לומר שחברות קטנות ובינוניות לא עובדות עם יעדים. להוציא יעדי מכירות שנפוצים מעט יותר. גם בחברות גדולות האמירה "שבישראל כ-70%–80% מהחברות הגדולות והמובילות מציבות יעדים למנהלים" רחוקה מהמציאות. חברות שורדות ואפילו מצליחות בתנאים כאלו או אחרים, אבל היעדר יעדים אישיים למנהלים פוגע בביצועי החברה.

במסגרת העבודה שלי אני מגיע להרבה מאד חברות ופוגש מאות אנשים. מדי פעם, בסיום השיחה, שואלת או שואל בן שיחי איך הוא יכול להתקדם. היא אומרת שהיא מרגישה שמיצתה את התפקיד, מרגישה חסומה ואינה רואה אופק קידום.

בכתבה של אופיר דור בדה מרקר מתואר פולמוס שהתעורר בעולם הטכנולוגיה האמריקאי על "סגנון המייסד". הויכוח התעורר בעקבות מאמר שבו טען פול גרהם כי מייסדי סטארט־אפים צריכים להתעלם מהעצות שהם מקבלים מסביבתם על האופן שבו הם צריכים לנהוג כשהחברה שלהם גדלה. במקום זאת עליהם לשמור על הסגנון הניהולי הטבעי שלהם — "סגנון המייסד" — גם בשלבים מאוחרים יותר של הארגון.

לפני שנים התגלגל סיפור על יזם מבריק שהציע לאחת היצרניות של משחות השיניים להגדיל במעט את פתח השפופרת. וכך, במקום שהפתח יהיה בגודל האופטימלי, הוא היה מעט יותר גדול. בכל לחיצה הצרכן לקח מעט יותר משחה. מעט יותר משהיה רגיל לקחת ומעט יותר ממה שנזקק. הצרכנים לא שמו לב, אבל היצרנית מכרה הרבה יותר משחה.

באמצע שנות התשעים נכנס מנכ"ל חדש לנסטלה והוא בדק מעבר לרווח של החברה. הוא בדק האם אפשר להגיע ליותר. הוא מצא שנסטלה מוכרת הכי הרבה מבין כל חברות מזון אבל הרווח שלה הוא במקום ה-19 מבין אותה קבוצת חברות.

כלי בינה מלאכותית ממשיכים לחדור לשדות רבים של הפעילות העסקית, והמחלקות המשפטיות בארגונים אינן יוצאות דופן. במציאות משפטית מורכבת ומשתנה במהירות, AI מספקת מענה לצרכים הולכים וגוברים בניהול מידע משפטי, בניתוח חוזים וברגולציות משפטיות, תוך ייעול תהליכים ושמירה על יתרון תחרותי.

בינה מלאכותית הפכה לחלק בלתי נפרד מתהליכי שיווק מודרניים בארגונים רבים. AI מאפשרת למחלקות שיווק לנתח נתונים בצורה מעמיקה יותר, להניב תובנות חדשות ולבנות אסטרטגיות שיווק ממוקדות יותר.

בכל פעם שאני מגיע ללוות חברה חדשה אני נוהג לבקש שיציירו לי סקיצה של המבנה הארגוני. תמיד אני מקבל תיאורים שונים של המבנה הארגוני. גם כאשר היכן שהוא במסמכי ה-iso של החברה משורטט מבנה ארגוני שאיש אינו מכיר ואינו זוכר. מסתבר שהעובדים וגם המנהלים רואים באופן שונה את המבנה הארגוני למרות שמדובר בארגון אחד.

במאמרים שפרסמתי כאן לפני שבועיים ושלושה שבועות הצגתי את מה שחשוב לעובדים מנתונים שעלו בסקר אחר חברת CofaceBDI ומגזין דה מרקר. דעתם של מנהלי משאבי אנוש על סדר העדיפות של העובדים מעט שונה. נראה להלן ואתייחס לשוני.

צמיחה כלכלית היא מדד מרכזי להצלחת ארגונים ומדינות, ובינה מלאכותית מאפשרת לחזות מגמות צמיחה עתידיות של מדינות על בסיס נתוני צריכה, השקעות ותעשייה. AI מנתחת נתונים בזמן אמת ממקורות מגוונים ומציעה תחזיות מדויקות על שווקים מקומיים ובינלאומיים. כך, למשל, חברות יכולות לזהות שווקים בצמיחה כמו כלכלת הודו, שצפויה לגדול בכ-6% בשנים הקרובות.

כשהתחילה המלחמה היה גיוס רחב מאד למילואים. במקביל היה בעורף גיוס רחב לטובת מי שיצא למילואים ואהדה רבה אליהם ולבני משפחותיהם. המשרתים במילואים חזרו מהשירות וחלקם יצאו פעם שניה ושלישית. רבים נתקלים בקושי לחזור לעבודה סדירה וזה עוד לפני שהתייחסנו להתמודדות עם פוסט טראומה של חלקם.

בשבוע שעבר הצגתי את הסקר הכללי כולל סדר החשיבות שמייחסים העובדים לשמונת המשתנים החשובים להם לאורך עשר שנים האחרונות. במאמר הנוכחי נרד לפרטים ונתמקד בהיבט של היציבות במקום העבודה לאורך השנים האחרונות ובשונות של מגדר ושל גיל.

מזה 20 שנים שחברת CofaceBDI, בשיתוף עם מגזין דה מרקר עורכות סקר בשאלה "מי הן 100 החברות שהכי טוב לעבוד בהן בישראל". זו השנה השישית שאני מפרסם מאמר שדן בסקר הזה.  זהו המאמר הראשון מתוך ארבעה.

כשאתה נכנס לתפקידך כמנהל, בוחנים אותך בשבע עיניים. את או אתה מגיעים לתפקיד חדש ואולי אפילו למקום חדש וחסר לך הרבה ידע. אפילו ידע בסיסי. חשוב מאד להגיע כלומד, לא כמי שיודעת. גם אם צמחת מתוך החברה וגם אם הגעת מבחוץ.

העידן הדיגיטלי מביא עמו שינויים מרחיקי לכת בכל תחומי העסקים, ומחלקות הכספים אינן יוצאות דופן. כלי בינה מלאכותית הפכו לחלק בלתי נפרד מהניהול הפיננסי של ארגונים רבים, כשהם מציעים פתרונות חדשניים ואוטומטיים למשימות מורכבות. במאמר זה, אבחן כיצד AI משתלבת בניהול הפעילויות המרכזיות במחלקת הכספים, ומהם היתרונות שמציעים כלים אלו לארגון.

בסקר שערכנו בבלוג לפני שבע שנים דרגתם את תכונת המנטורינג בין עשר התכונות החשובות למנהל/ת מצליח/ה. אף על פי כן בסקר אחר שקיים on-line בבלוג, כל הזמן, עולה כי רק 5% מהחברות מקיימות אצלן מנטורינג. בהמשך ננסה להבין מדוע המנטורינג למנהלים אינו נפוץ ואיך לקיים אותו.

התפקיד של השיווק הוא ליצור את הרצון לקנות את המוצרים שלנו, התפקיד של המכירות הוא לספק את הרצון לקנות מאיתנו. השיווק מקדם את המכירות, והמכירות מצידן, יכולות לפגוע במותג.

השלב הראשון: הגדרת תפקיד. רגע, מה הקשקוש הזה? הגדרת תפקיד של מנהל? הוא יודע שהוא מנהל את המחלקה, האגף, המפעל, המחסן או החברה. הכל עובד, מדוע להפריע? אז זהו, שלא. במקרים רבים מדי אין למנהל יעדים ואין תאום ציפיות בינו ובין המנהל שלו.

בשבוע שעבר ראינו שהכישור שהמנהלים גם בהייטק וגם בתעשייה רוצים לחזק במקום הראשון הוא "יכולת לעבוד עם בינה מלאכותית". בפועל עבודה עם AI. הבנות שלי בתיכון עובדות יותר עם הבינה המלאכותית ממה שאני פוגש בחברות. שאלתי את ד"ר בנימין גוזלן מומחה לבינה מלאכותית, על מה הוא ממליץ ומהם הדגשים החשובים.

בחלק הראשון התייחסתי לממצאים בסקר בנושא אילו כישורים המנהלים מחפשים אצל העובדים. וסתירות מהותיות בין מה שהמנהלים מצהירים ודרך פעולתם בפועל. הפעם אני מתייחס לכישורים שהמנהלים מעוניינים לחזק אצל עצמם. ובהשוואה בין מה שהמנהלים מבקשים לחזק אצלם ובין מה שהם מחפשים אצל העובדים.

בפוסט זה אבחן את ההשפעות המרכזיות של AI על עבודתם של מנהלים, אדון באתגרים העומדים בפני ארגונים בהטמעת הטכנולוגיה, ואביא דוגמאות קונקרטיות לשימוש מוצלח ב-AI בארגונים.

השבוע פורסם מדד הכישורים של TheMarker ואפקה. המדד השנתי נועד להתחקות אחר הכישורים הרכים הדרושים במשק הישראלי, לאור השינויים שחלים בו מבית ובמחוץ. אני אציג כמה מהתובנות שעלו בסקר, מה חושבות על כך שלש מנהלות מובילות בתחום של משאבי אנוש וגיוס והשמה. ואילו פערים אני מוצא בין מה שהמנהלים חושבים ואומרים ובין התנהגותם בפועל.

ישבנו בפורום מנחים של צוותי שיפור ותמיר הזכיר שעובדים עוזבים את המנהל שלהם ולא את מקום העבודה. כלומר, הם עוזבים את מקום העבודה אבל בגלל שהם עוזבים את המנהל הישיר. הוא הסיבה העיקרית לעזיבתם, או להישארותם.

מספרים שכשהציעו ללוי אשכול, כשהיה ראש הממשלה, לעבור לשבוע עבודה של חמישה ימים, הוא הסתכל בפליאה ושאל: להתחיל בחמישה ימים? מה קרה לכם? בואו נתחיל ביום אחד, יומיים, שלושה... לאט, לאט... האם אתם זוכרים שפעם עבדו 6 ימים בשבוע?