ניהול עובדים - כל המאמרים - זאב רונן, מצוינות בעסקים

עזיבה של עובד אינה מתרחשת ביום אחד. גם כשהדבר נראה "פתאומי", כמעט תמיד קדמו לכך שבועות או חודשים של שינויים קטנים - התנהגותיים, רגשיים ותעסוקתיים - שהארגון לא פירש בזמן.

לפי המילון, אמפתיה היא הזדהות עם רגשות האחר. לא בהכרח נחמדות, אלא הבנה למישהו אחר. מנהל יכול להיות אדם נעים הליכות ולא לגלות אמפתיה לעובדים. הוא יכול להיות אדם מאד קורקטי ותכליתי ובאותו הזמן לגלות הבנה והזדהות עם העובדים. כלומר להיות אמפתי כלפיהם.

כשארגון שואף לצמוח, ללמוד, ולבנות מערכת יחסים עמוקה עם לקוחות ועובדים כאחד, עולה השאלה: האם תרבות בה יש “גיבור” שמציל את המצב, היא באמת יתרון או דווקא מכשול סמוי?

בארגונים רבים נדמה כי הלמידה מתרחשת מחוץ לעבודה השוטפת. אך מה אם נוכל להפוך את הלמידה לחלק אינטגרלי מהעבודה עצמה? מה אם הצוות לא ימתין לסיום המשימה כדי ללמוד, אלא ילמד תוך כדי ביצוע, ברגע אמת?

עובד מוכשר הוא נכס – עד שהוא מתחיל לערער את התרבות הארגונית. כך מנהלים את הדילמה

נשים מעדיפות חברות אחרות מאלו שהגברים מעדיפים. הנשים העדיפו השנה את החברות הפיננסיות: 6 החברות הראשונות שנבחרו על ידי הנשים, הן חברות פיננסיות.

בפילוח לפי קבוצות גיל, יש הסכמה בכל קבוצות הגיל על שלושת המשתנים הראשונים. לכולם חשובה היציבות של מקום העבודה. ובכל זאת כל עובד שלישי בוחן מדי פעם מעבר לחברה אחרת.

אחרי כמעט שנתיים של מלחמה קשה, שסופה אינו נראה באופק, לפני כן משבר חברתי חריף על דמותה של המדינה ומשבר בהייטק אין כמעט שינויים מהותיים במה שחשוב לעובדים. במאמר זה נדבר על סקרים בנושא ונראה כיצד המידע הזה יכול וצריך לשמש אותנו בהתייחסות נבונה במערכת היחסים עם העובדים. בהבנה כיצד לשפר את היציבות והקטנה של תחלופת העובדים, יחד עם חיזוק המוטיבציה.

 ההשקעה בהדרכות היא משמעותית. זמן, עלויות כספיות ישירות ושיבוש העבודה השוטפת. לכן, חיוני לדעת קודם כל האם ההדרכה השיגה את מטרתה והאם המחיר מוצדק. האם אכן יש השפעה עסקית אמיתית? ללא מדידה  קשה לשפר ואפילו להראות תוצאות.

אחד ההורים דרך בטעות על המוצץ והוא התפרק. היה ברור שהמוצר עלול להיות מסוכן לתינוקות ואינו בשל למכירה. אספנו אותו מהחנויות ופרסמנו מודעות בעיתונים בהן קראנו למי שרכש את המוצץ להחזירו אלינו. זה היה רגע לא נעים, אבל היה ברור לנו שראשית, אין שום דרך אחרת, ושנית מהלך כזה מחזק את האמינות שלנו בעיני הלקוחות.

בשלושת המאמרים הקודמים דנו בשאלות כיצד להתמודד עם בוס גרוע מנקודת מבטו של העובד, כיצד ההנהלה מתמודדת עם התעמרות של מנהלים במקום העבודה וכיצד ההנהלה צריכה להתמודד עם מנהלים שאינם מתאימים לתפקידם. במאמר הנוכחי נדון בנושא של התעמרות במקום העבודה מצידם של עובדים אחרים וכיצד ההנהלה צריכה לפעול.

בשני המאמרים הקודמים דנו בשאלה כיצד להתמודד עם בוס גרוע מנקודת מבטו של העובד וכיצד ההנהלה מתמודדת עם התעמרות במקום העבודה. במאמר הנוכחי נדון כיצד ההנהלה מתמודדת עם מנהלים פחות טובים ובמאמר הבא נדון בנושא התעמרות במקום העבודה מצידם של עובדים אחרים.

במאמר הקודם דנו בשאלה כיצד להתמודד עם בוס גרוע מנקודת מבטו של העובד. במאמר הזה נדון כיצד ההנהלה מתמודדת עם מנהלים פחות טובים. ובמאמר שאחריו נדון בנושא התעמרות במקום העבודה מצידם של עובדים אחרים.

בקדנציה השניה שלי כמנכ"ל, עוזי גרנות היה היו"ר של הדירקטוריון. גרנות היה בעל ידע ותבונה ארגונית שלא יסולאו בפז. למדתי ממנו דברים רבים ובין השאר כלים ניהוליים שאני נעזר בהם עד היום. בוס טוב מיוחד הוא משהו שלא שוכחים.

אייל הוא בחור צעיר, בן 30, שעובד בחברת הייטק גדולה ונחשבת. יש לו תפקיד מעניין ולכאורה הכל טוב. אבל הוא לא אוהב את האווירה בחברה ואת יחסי העבודה והתחיל לחפש מקום עבודה אחר. יש לאייל כישורים חשובים והוא מתראיין בהרבה חברות. בזמן שהמנהלים מראיינים אותו ומתרשמים ממנו, הוא גם מראיין אותם, מתרשם מהם ובודק את הפרמטרים שחשובים לו.

המאמר נכתב מנקודת המבט של מי שצמח לתפקיד ניהולי חדש בתוך החברה. אך הוא מיועד כמובן לכל הסביבה: מי שהחליט למנות את המנהל או המנהלת החדשה, מי שנמצא בקבוצת השווים החדשה ומי שהיה עד כה בקבוצת השווים של המנהלת או המנהל החדש.

מה יהיה במאמר? מדוע שיחת משוב היא אוקסימורון ובכל זאת איך לנהל אותה. מהי המטרה הנכונה, לדעתי, לשיחת המשוב. אני אציג כלי שונה וטוב לביצוע שיחות המשוב, ומהן המכשלות העיקריות בשיחות משוב. לקראת הסוף, אחרי שאציג גם את המטרה וגם את הדרך אתייחס לחשיבות של שיחות המשוב לחברה.

הסיפור אינו מסתיים בפיטורים. בפרט כשהפיטורים הם על רקע של צמצומים ולא על רקע של חוסר מקצועיות או עבירות משמעת.

האמת שהסתבכתי. כאשר נגשתי לכתוב את המאמר הזה בצעתי תחקיר רקע במקורות והסתבר לי מהר מאוד שאין בכל העולם כמעט מחקרים בנושא. במעט המחקרים שמצאתי הקשר הוא מובהק: משמעת גבוהה אומרת תפוקה גבוהה.

בתהליך היצור הספגטי הטריים נתלים על מקלות שבשני קצותיהם הם נתלים על שרשראות שנוסעות בארונות יבוש. בנקודה מסוימת בזמן, לפני כשלושים שנים התקלות התחילו לחזור על עצמן. המקלות עליהן נתלו הספגטי נפלו שוב ושוב במהלך הייבוש.  אנשי האחזקה המוכשרים לא הצליחו למצוא את הסיבה לתקלה. ברגע מסוים, עלתה מחשבה שאולי אין כאן תקלה מכנית, אלא חבלה של אחד העובדים.

איך נוהגים אצלך בחברה בנושא שכר? האם כל שנה יש תוספת שכר? מדוע העובדים מצפים לעליית שכר? לפי איזה קריטריונים מחליטים בחברה על גובה תוספת השכר שיקבלו עובדים שונים? האם וותק הוא קריטריון טוב לתוספת שכר?

אחת הבנות שלי רואה את התכניות האהובות עליה בטלוויזיה תוך כדי שהיא גם שקועה באייפון שלה ואם אני אשאל אותה משהו ואחזור על שאלתי שלש פעמים היא גם תענה לי. האם היא גם תזכור אחר כך מה שאלתי? אני בספק.

יש כמה גורמים שחסרונם עלול להכשיל כל חברה. כדי לבנות חברה מצליחה אנחנו צריכים לטפח את כולם. אני מעריך שאתם בטוחים שהחברה בה אתם עובדים לא תיפול לעולם ואולי המאמר הזה מיותר לחלוטין. נדמה לנו שמה שהיה הוא שיהיה. כדאי לדעת שחברות נסגרות. גם חברות שהאמינו שלעולם לא יפלו.

במסגרת העבודה שלי אני מגיע להרבה מאד חברות ופוגש מאות אנשים. מדי פעם, בסיום השיחה, שואלת או שואל בן שיחי איך הוא יכול להתקדם. היא אומרת שהיא מרגישה שמיצתה את התפקיד, מרגישה חסומה ואינה רואה אופק קידום.

המבחן הראשון בהקשר לשאלה האם כדאי לי לעבור מקום עבודה, הוא מה אני מרגיש כשאני קם בבוקר. אם אני מבואס על עוד יום שאני צריך להגיע לעבודה, אז אני לא במקום הנכון. אם אני קם חדור ענין ומוטיבציה לקראת עוד יום עבודה – אני בר מזל. אני עובד בתפקיד מעניין וטוב לי לעבוד עם האנשים סביבי ועם המנהל שלי.

בכל פעם שאני מגיע ללוות חברה חדשה אני נוהג לבקש שיציירו לי סקיצה של המבנה הארגוני. תמיד אני מקבל תיאורים שונים של המבנה הארגוני. גם כאשר היכן שהוא במסמכי ה-iso של החברה משורטט מבנה ארגוני שאיש אינו מכיר ואינו זוכר. מסתבר שהעובדים וגם המנהלים רואים באופן שונה את המבנה הארגוני למרות שמדובר בארגון אחד.

במאמרים שפרסמתי כאן לפני שבועיים ושלושה שבועות הצגתי את מה שחשוב לעובדים מנתונים שעלו בסקר אחר חברת CofaceBDI ומגזין דה מרקר. דעתם של מנהלי משאבי אנוש על סדר העדיפות של העובדים מעט שונה. נראה להלן ואתייחס לשוני.

כשהתחילה המלחמה היה גיוס רחב מאד למילואים. במקביל היה בעורף גיוס רחב לטובת מי שיצא למילואים ואהדה רבה אליהם ולבני משפחותיהם. המשרתים במילואים חזרו מהשירות וחלקם יצאו פעם שניה ושלישית. רבים נתקלים בקושי לחזור לעבודה סדירה וזה עוד לפני שהתייחסנו להתמודדות עם פוסט טראומה של חלקם.

בשבוע שעבר הצגתי את הסקר הכללי כולל סדר החשיבות שמייחסים העובדים לשמונת המשתנים החשובים להם לאורך עשר שנים האחרונות. במאמר הנוכחי נרד לפרטים ונתמקד בהיבט של היציבות במקום העבודה לאורך השנים האחרונות ובשונות של מגדר ושל גיל.

מזה 20 שנים שחברת CofaceBDI, בשיתוף עם מגזין דה מרקר עורכות סקר בשאלה "מי הן 100 החברות שהכי טוב לעבוד בהן בישראל". זו השנה השישית שאני מפרסם מאמר שדן בסקר הזה.  זהו המאמר הראשון מתוך ארבעה.

כשאתה נכנס לתפקידך כמנהל, בוחנים אותך בשבע עיניים. את או אתה מגיעים לתפקיד חדש ואולי אפילו למקום חדש וחסר לך הרבה ידע. אפילו ידע בסיסי. חשוב מאד להגיע כלומד, לא כמי שיודעת. גם אם צמחת מתוך החברה וגם אם הגעת מבחוץ.