משבר הקורונה - זאב רונן, מצוינות בעסקים

"במשך מאות שנים היו משוכנעים באירופה שכל הברבורים לבנים. רק לאחר גילוי אוסטרליה התברר שברבור יכול להיות גם שחור. נסים ניקולאס טאלב הפך את הברבור השחור למטאפורה – אירוע נדיר ובלתי צפוי בעל השפעה דרמטית על חיינו, שלאחר הופעתו אנו רוקחים הסבר להתרחשותו הגורם לו להיראות אקראי פחות וחזוי יותר".

לאחרונה, בעקבות גלי הקורנה הרבים, ובפרט גל הקורונה האחרון, בוצע שדרוג חסר תקדים בתנאי ההלוואות בערבות המדינה ליצואנים זאת בכדי לסייע מול תנודתיות רבה בשער החליפין שפוגעת ברווחיות וכושר התחרות של היצואנים מול השוק הבינלאומי. 

מה קורה כשלקוח שחייב לך כסף סוגר את העסק? או גרוע יותר, פושט רגל? לשאלות החשובות האלו נגיע בהמשך המאמר. נתחיל בבחינה של השנה שזה עתה הסתיימה, 2021, ונבחן מה היו המגמות בהיבט של סגירת עסקים, פשיטות רגל ופתיחת תיקים בהוצאה לפועל.

בשיחות שאני מנהל בחברות שאני מגיע אליהן אני שומע על המחסור בעובדים ועל הקושי לגייס. אבל כשאני חופר קצת פנימה, אני מגלה שהקושי היותר גדול הוא דווקא לשמר את העובדים. בחברה אחת סיפרו לי על 40 אחוזים של תחלופת עובדים בקרב עובדי היצור. בחברה אחרת מצאנו שיעור תחלופה של 207 אחוזים בקרב עובדי המכירות, בשנה האחרונה.

המשבר הכלכלי שהגיע בעקבות הקורונה, היטיב מאד עם חלק מהעסקים ופגע באחרים. מסעדות שמצאו את הדרך למכור מזון במשלוחים או ללקוחות שלקחו הביתה הגדילו את הרווחים. הם גילו שאפשר למכור מזון בלי מלצרים, בלי הסעדה ושטיפת כלים. מסעדות שמסיבות שונות לא מכרו מזון בתקופת הסגרים והמשיכו לשלם שכירות, ארנונה, החזר הלוואות ועוד – נפגעו.

מאז החלמתה של ישראל מנגיף הקורונה, עולה בקול רם השאלה - מקרוב או מרחוק? מאיפה נכון לעבוד? עבודה היברידית היא המונח התורן לבחון את הדילמה. המאמר בא להציג הסתייגויות מצד אחד, רווחים מצד שני ואת מה שקורה ביניהם, כלומר מה למדנו מחברות שונות על הנושא.

מדי שנה עורכת חברת CofaceBDI סקר בשיתוף מגזין דה מרקר, בשאלה "מי הן 100 החברות שהכי כדאי לעבוד בהן בישראל". את עשרת המקומות הראשונים, בסקר האחרון, תופסות (לפי הסדר) החברות הבאות: מיקרוסופט, ביטוח ישיר, התעשייה האווירית, אפלייד מטריאלס, SAP, שטראוס, סייברארק, חברת חשמל, בנק הפועלים וגוגל.

המאמר מוקדש ליום האישה הבינלאומי שחל השנה ב- 8 במרץ. בכתבה של לי ירון, שפורסמה בעיתון הארץ ב- 15 בינואר השנה נכתב שכ-70% מהמובטלים בסגר השלישי הן נשים. הנתונים הם משירות התעסוקה ופולחו לבקשת עיתון הארץ. לפי מה שכתבה לי ירון בעיתון הארץ, בשלושת השבועות הראשונים של הסגר השלישי פוטרו או הוצאו לחל"ת 84,493 נשים לעומת 38,855 גברים.

מגפת הקורונה נחתה עלינו כמו חזון אפוקליפטי. אני מאמין שאם מישהו היה מעלה סברה שיארע אירוע כזה, אפילו בנובמבר לפני שנה, כולנו היינו מתייחסים אליו כשוטה הכפר. למרות ההפתעה, העולם שילב כוחות וההתארגנות וההתאמה למצב קרו בקצב מדהים. די שנתבונן על פיתוח חיסון ואישורו ע"י הרשויות, במקביל ע"י כמה חברות, בתוך עשרה חודשים, כדי שנבין את המהפכה המחשבתית וההתנהגותית שעברנו.

הוובינר השני של 'מצוינות בעסקים' בהשתתפות רונית ארז וזאב רונן בנושא "כיצד לטפח מוטיבציה של עובדים בעידן הקורונה?". בוובינר אנו מציגים את נושא המוטיבציה של העובדים והגורמים המרכזיים שמשפיעים עליה, מסבירים כיצד משבר הקורונה השפיע על המוטיבציה והגורמים שלה, מציגים כלים פשוטים ומוכחים לשיפור המוטיבציה של העובדים ודוגמאות אמיתיות מחברות בתעשייה הישראלית.

אולי יראה לכם מוזר אבל יש עסקים ואנשים שהקורונה האירה להם פנים. למשל, נניח שאתם מיצרים מוצר זניח כמו מסכות פנים ופתאום המוצר הזה הופך למוצר הכי מבוקש בעולם ונמכר במחירים מופקעים. נדמה לכם שהמזל נפל כמו מן מהשמים. כיצד תנהגו?

דובי שור, יועץ בכיר בצוות של 'מצוינות בעסקים' ומנכ"ל של חברות בעברו, יציג שיטת עבודה מוצלחת לבחירת מטרה חשובה עבור החברה ובניית תכנית פעולה להשגת המטרה בצורה ממוקדת ובמהירות האפשרית. כמנכ"ל דובי עבד רבות עם שיטה זו, וכיום הוא מסייע להטמיע אותה בחברות שונות כיועץ ומוביל תהליכי שיפור, כחלק מעבודתו במסגרת 'מצוינות בעסקים'.

את התפקיד הראשון שלי כמנכ"ל עשיתי בשמיר אופטיקה. בתחילת הקדנציה שלי העברנו את האחריות על האיכות לעובדים והנהגנו בקרת איכות עצמית. באחד הסיורים שלי ברצפת היצור ראיתי שאחד המפעילים מילא (באופן פיקטיבי) את הטופס של בקרת האיכות כמה שעות קדימה. בעיני זו הייתה פגיעה קשה מאד ביסודות יחסי העבודה והאמון ופגיעה במערכת האמון שבנינו עם העובדים.

בהתחלה זה נראה מוזר, מי שהיה רגיל ללמד וללמוד, להדריך או לקיים שיחות אימון פנים אל פנים התקשה לקבל את השינוי. למי שלא היה רגיל, היה קשה לקבל את הרעיון לקיים ישיבות בזום. אבל די מהר התרגלנו. האפשרות לקיים פגישות, הדרכות, ישיבות, או אימונים והכל בלי לצאת מהבית התחילה לקסום לנו. יכולנו לעשות הכל בלי לבזבז זמן על נסיעות. 

אנחנו נמצאים בעיצומו של משבר כלכלי מקומי וגלובלי. למרות שמרבית המגזרים חזרו לפעילות, יש ירידה ברכישות כמעט בכל תחום והתוצאה היא שחברות ממשיכות לצמצם פעילות ולהוציא עובדים לחל"ת או לחופשה בתשלום. האם בתקופה של משבר כלכלי והאטה במכירות יהיה נכון להתמקד במוצרי הליבה או להתרחב לתחומים נוספים? או אולי לצמצם את מיקור החוץ ולהכניס פנימה את מה שמסרתם ליצרנים אחרים?

בתקופה זו אנו דנים רבות במשבר הקורונה והשפעותיו עלינו בכל התחומים. בצד הרבה אילוצים, נקודות שבר וקשיים רבים, הופיעו גם הזדמנויות ולמידות חדשות להתמודדות עם המשבר והקשיים. כולנו מבינים שהמציאות לאחר הקורונה לא תדמה למציאות שקדמה לה וזה בעצם מחייב אותנו להסתגלות של פיתוח חשיבה, הרגלים חדשים וחידוד מיומנויות.

חביאר הוא בחור צעיר ומורה דרך. עד לא מזמן הייתה לו הרבה מאד עבודה. הספרדית היא שפת האם שלו וכך זכה להדריך הרבה קבוצות של תגלית מדרום אמריקה. ואז הגיעה הקורונה, וחביאר מצא את עצמו ללא עבודה ועם הבנה שהחיים לא יחזרו כל כך מה למה שהיה פעם.

גובה השכר ותנאי השכר יכולים לפתות עובדת או עובד לעבור ממקום עבודה אחד לאחר. אבל, אם כאמור, נפריד את הגורם של ההשוואה והיחסיות – גובה השכר אינו משפיע על שביעות הרצון של העובדים במקום העבודה. כך לימד אותי ניסיוני הארוך אחרי מפגש עם כמה אלפי עובדים. אם אתם מבקשים להיווכח בכך בעצמכם, הסתכלו סביבכם במקום העבודה שלכם על עובדים מאושרים יותר ופחות.

עילם בנה תכנית עסקית חדשה והצליח (בתאוריה) להגיע לאיזון ואפילו לרווח. אמנם רווח מאד קטן אבל בכל זאת רווח ולא הפסד. כדי להגשים את התכנית החדשה נדרש היה לבצע כמה מהלכים שעל פניו נראו מאד מאתגרים. אמרתי לעילם שאני מוכן להתגייס לעזור לו. אבל ביקשתי שנבחן קודם את כל מה שעלול לקרות במצבים שונים. כל תכנית עסקית שנבנה תהיה מוטה ע"י נטיות לבנו. ככל שננסה להיות "אובייקטיבים", ההנחות שנניח יהיו מושפעות מנטיות לבנו.

במבט של כמה חודשים קדימה כל חברה שתפעל לחזק את הברית עם העובדים תצא נשכרת. לכן, אני חושב שכדאי לכם לעשות כל מאמץ לשמור את העובדים שלכם ולא להוציאם לחל"ת. נכון, זה יהיה שוק של מעסיקים ולכאורה לפחות, לא תהיה בעיה לגייס עובדים. אבל אתם זקוקים לעובדים עם נשמה. לא עובדים מאוימים. אתם זקוקים לעובדים שבקצה שרשרת ההירארכיה, יאמינו בכם ויפעלו למען המטרות שלכם.

זה הזמן ללמוד את יתרונות סגנון הניהול הרך יותר או סגנון המנהל המאפשר. המנהל שמבין שניהול הוא קודם כל ניהול אנשים והובלתם ורק אח"כ ניהול המשימות. מנהלים שיצליחו לסגל אופן עבודה כזה וישקיעו בכך יקבלו עובדים מחוברים יותר, עובדים שיעריכו אותם רבות על התנהגות זו ויכירו להם תודה לזמן ארוך יותר. מנהלים כאלו יהנו מעובדים מחויבים ורתומים למשימה.

מנהלי משאבי אנוש: התפנה לכם זמן בגלל המצב? מרגישים מיותרים? לכאורה זו היא תקופה שהיקף העשייה של חלקכם הצטמצם באופן משמעותי. אז מה עושים בתקופה כזו וכיצד אפשר להפוך אותה להזדמנות שבה תקדמנו את תחום משאבי האנוש אצלכם? ריכזתי עבורכם רשימה של תחומים מוכרים שמקבלים היום חשיבות מיוחדת ועושים את התפקיד שלכם לחשוב יותר מתמיד.

נראה לי כי לפני שנדון בדרכים למכור היום, יהיה קל יותר לחשוב על המכירות ב"יום שאחרי הקורונה", כשהמציאות תשוב במידה מסוימת למקום המוכר. משם נלך אחורה עד מחר בבוקר. המציאות ביום שאחרי תהיה יותר דומה למה שהכרנו בעבר לכן קל יותר לתכנן את דרך הפעולה בעת ההיא.

הגעתי לפני מספר שנים לחברה כמנכ״ל במטרה לעשות תפנית בארגון. חברה שהפסידה זמן רב ועמדה בפני סגירה. המשימה שלי הייתה: בשלב ראשון להרחיק את המטוס מהקרקע ולאזן את המטוס, שהחברה לא תפסיד כל יום כסף רב. בשלב שני לגרום למטוס לנסוק. מבחינה אישית המשימה הייתה מאוד מאתגרת ובאותו זמן מלחיצה כי הייתי אחראי לפרנסה של 400 עובדים ומשפחותיהם.

בעוד החרדה האישית משותפת לכולם, הקו שמפריד בין העובדים וההנהלה הוא האחריות לגורל החברה. אלא שגורל החברה והצלחתה תלויים גם בעובדים. האם הם מחוברים למטרות של החברה? האם הצלחת החברה חשובה להם? האחריות לחבר את העובדים למטרות החברה מוטלת על כתפי ההנהלה ונפתח עכשיו חלון הזדמנויות לעשות זאת.

לפני כ-30 שנה חל שינוי ועובדים התחילו להתנייד ולהחליף מקומות עבודה בקצב יותר גבוה. כבר לא היה יוצא דופן להחליף כל 3–4 שנים מקום עבודה. ב-15 השנים האחרונות חלה התפתחות נוספת ובעייתית להרבה מאוד בני/ות ארבעים + שנפלטו ממקומות העבודה מסיבות שונות, אבל בעיקר בגלל שהידע שלהם הפך לא רלוונטי וכתוצאה מכך התקשו ומתקשים למצוא עבודה חדשה.

אנחנו יכולים להתייחס בשוויון נפש לחשש ממחלת הקורונה או להיות מודאגים ואף מבוהלים – אך איננו יכולים להתעלם מההשפעה הדרמטית שיש לקורונה על כלכלת העולם. מאחר ואנחנו לא עוסקים במאקרו כלכלה של המדינה או של העולם, אלא בעסק שלנו או בכלכלה המשפחתית, מחובתנו להיערך לתרחישים הפסימיים ביותר ולפעול בהתאם למצב בשטח.