קבלת החלטות ניהוליות - כל המאמרים - זאב רונן, מצוינות בעסקים

המעבר לחברות מבוזרות ולעבודה היברידית שינה את האופן שבו ארגונים פועלים ביום-יום. עובדים אינם נפגשים בהכרח באותו מקום פיזי, חלקם עובדים מרחוק רוב הזמן, והקשר הבלתי-פורמלי שנוצר בעבר באופן טבעי – במסדרון, ליד הקפה או בין פגישות – נעלם כמעט לחלוטין. המודל הזה מביא אתו יתרונות ברורים. אבל לצד היתרונות הללו נוצר אתגר ניהולי מהותי: כיצד מייצרים תחושת שייכות כאשר הארגון כבר אינו “מקום”, אלא רשת של אנשים המחוברים בעיקר דרך מסכים.

התנגדות לשינוי היא אחת התופעות השכיחות ביותר בארגונים – ועדיין אחת הפחות מובנות.
מנהלים רבים מתייחסים אליה כאל בעיה שיש “לשבור”, במקום כסימפטום שצריך להבין. בפועל, התנגדות לשינוי אינה חריגה מהנורמה, היא הנורמה עצמה.

התשלומים של הלקוחות הם החמצן של החברה. הם סם החיים. סוכן המכירות הולך על חבל דק. מחד הוא גם נדרש וגם רוצה להביא עוד מכירות. אבל מאידך, הוא צריך להיזהר לא להבטיח דברים שהחברה לא יכולה לעמוד בהם. ברגע שסוכן המכירות נותן הבטחות שהחברה לא יכולה לעמוד בהן, הוא גורם נזק.

אני בעד מדידה. בלי מדידה קשה להשתפר באופן עקבי. אבל יש רגע מסוים שבו הנתונים ממשיכים להיראות יפה בלוח המחוונים, בעוד המציאות כבר פנתה הצידה. זה מצב שבו אנחנו רואים מספרים ומפסיקים לראות את מה שקורה באמת. הבעיה אינה במדידה עצמה. הבעיה היא במה שמדדנו, איך מדדנו, ומה עשינו כשהמציאות השתנתה.

במערכות יחסים עסקיות אנחנו רגילים להיזהר, לא לפגוע, לא לערער, לא “להכביד”. אבל דווקא כאן נמצא הפרדוקס: פעמים רבות מה שמציל את היחסים העסקיים הוא בדיוק מה שאנחנו הכי מפחדים להגיד.
פידבק שלילי — כשהוא מדויק, בזמן, ובניסוח נכון — הוא לא ביקורת. 

בארגונים רבים נדמה כי הלמידה מתרחשת מחוץ לעבודה השוטפת. אך מה אם נוכל להפוך את הלמידה לחלק אינטגרלי מהעבודה עצמה? מה אם הצוות לא ימתין לסיום המשימה כדי ללמוד, אלא ילמד תוך כדי ביצוע, ברגע אמת?

לעבודה עם יעדים יש ערך מאד חשוב. היעדים מכוונים וממקדים את העבודה של כל המנהלים ובעלי התפקידים בחברה לעבר השגת המטרה המרכזית.

במרבית המקרים המצב נוח לבעלים ואין להם שאיפות לגדול. הצמיחה מתחילה קודם כל בהחלטה שיש רצון לצמוח. צמיחה עסקית אמיתית דורשת לא רק כישרון עסקי, אלא גם נכונות אישית להתמודד עם פחדים ואתגרים. מי שידע לזהות את הקשיים, להכין את העסק, ולפעול בביטחון - יוכל לפרוץ את גבולותיו ולהפוך מעסק קטן לשחקן משמעותי בשוק.

אחד ההורים דרך בטעות על המוצץ והוא התפרק. היה ברור שהמוצר עלול להיות מסוכן לתינוקות ואינו בשל למכירה. אספנו אותו מהחנויות ופרסמנו מודעות בעיתונים בהן קראנו למי שרכש את המוצץ להחזירו אלינו. זה היה רגע לא נעים, אבל היה ברור לנו שראשית, אין שום דרך אחרת, ושנית מהלך כזה מחזק את האמינות שלנו בעיני הלקוחות.

בשלושת המאמרים הקודמים דנו בשאלות כיצד להתמודד עם בוס גרוע מנקודת מבטו של העובד, כיצד ההנהלה מתמודדת עם התעמרות של מנהלים במקום העבודה וכיצד ההנהלה צריכה להתמודד עם מנהלים שאינם מתאימים לתפקידם. במאמר הנוכחי נדון בנושא של התעמרות במקום העבודה מצידם של עובדים אחרים וכיצד ההנהלה צריכה לפעול.

בשני המאמרים הקודמים דנו בשאלה כיצד להתמודד עם בוס גרוע מנקודת מבטו של העובד וכיצד ההנהלה מתמודדת עם התעמרות במקום העבודה. במאמר הנוכחי נדון כיצד ההנהלה מתמודדת עם מנהלים פחות טובים ובמאמר הבא נדון בנושא התעמרות במקום העבודה מצידם של עובדים אחרים.

ה-8 במרץ הוא יום שמוקדש לציון ההישגים של נשים בכל תחום, ובמיוחד בעולם העסקים. מאז ומעולם, הנשים נאלצו להתמודד עם מכשולים ומגבלות שהוטלו עליהן בשל מגדרן, אך בשנים האחרונות אנחנו עדים לשינוי מעמיק – יותר נשים מובילות עסקים, מנהלות חברות, ומביאות גישות חדשות ומרעננות לעולם הכלכלה. האם אנחנו בדרך לשוויון אמיתי?

המאמר נכתב מנקודת המבט של מי שצמח לתפקיד ניהולי חדש בתוך החברה. אך הוא מיועד כמובן לכל הסביבה: מי שהחליט למנות את המנהל או המנהלת החדשה, מי שנמצא בקבוצת השווים החדשה ומי שהיה עד כה בקבוצת השווים של המנהלת או המנהל החדש.

מבחינת הספקים: האם ברורה לנו האחריות שיש לנו כספקים של שירות או מוצר? מבחינת הלקוחות: האם ברורה לנו האחריות שנקבל כרוכשים? אני אציג להלן שלש דוגמאות בתחומים שונים, הן מניסיוני האישי והן מניסיוני כמגשר.

מה יהיה במאמר? מדוע שיחת משוב היא אוקסימורון ובכל זאת איך לנהל אותה. מהי המטרה הנכונה, לדעתי, לשיחת המשוב. אני אציג כלי שונה וטוב לביצוע שיחות המשוב, ומהן המכשלות העיקריות בשיחות משוב. לקראת הסוף, אחרי שאציג גם את המטרה וגם את הדרך אתייחס לחשיבות של שיחות המשוב לחברה.

בינואר השנה פורסמה בדה מרקר כתבה שכותרתה "ישראלים, היכונו למהפך מקצועי: 43% מהמיומנויות שלכם יצטרכו להשתנות בחמש השנים הקרובות". בכתבה מוצג דו"ח המשרות של הפורום הכלכלי העולמי.  הדו"ח של הפורום מתפרסם אחת לשנתיים, והוא מתבסס על ממצאי סקר שבוצע בקרב מיליוני עובדים ב-1,000 חברות בעולם, בתעשיות מגוונות. השנה, 30 מהחברות היו חברות ישראליות.

הסיפור אינו מסתיים בפיטורים. בפרט כשהפיטורים הם על רקע של צמצומים ולא על רקע של חוסר מקצועיות או עבירות משמעת.

התחילה שנה חדשה ואתם רוצים לעקוב על הביצוע של התקציב. התקציב שהכנתם הוא התכנית השנתית של ההכנסות, ההוצאות, הרווח וההשקעות. כעת צריך לעקוב על ביצוע התכנית, על העמידה ביעדים של התכנית. כדי לעמוד ביעדי התקציב נדרש לעמוד ביעדים של כל אחד מהחלקים שלו: הכנסות, הוצאות, רווח והשקעות. ההכנסות מתחילות במכירות.

יזם שעבדתי אתו בעבר, פנה לשתף פעולה עם חברה גדולה. החברה שלחה לו כמה עקרונות לעבודה המשותפת. בדרך כלל הסיכונים ממוקמים או מוחבאים בהסכמים ארוכים מדי. ארוכים באופן מיותר. אבל במקרה של היזם שליוויתי, הוא קיבל הצעה ראשונית עם מעט עקרונות ובכלל מעט מילים. אני למדתי לחפש בכל הסכם את נקודות התורפה או הסיכונים. 

איך נוהגים אצלך בחברה בנושא שכר? האם כל שנה יש תוספת שכר? מדוע העובדים מצפים לעליית שכר? לפי איזה קריטריונים מחליטים בחברה על גובה תוספת השכר שיקבלו עובדים שונים? האם וותק הוא קריטריון טוב לתוספת שכר?

אני פוגש חברות רבות מאד. ככלל אפשר לומר שחברות קטנות ובינוניות לא עובדות עם יעדים. להוציא יעדי מכירות שנפוצים מעט יותר. גם בחברות גדולות האמירה "שבישראל כ-70%–80% מהחברות הגדולות והמובילות מציבות יעדים למנהלים" רחוקה מהמציאות. חברות שורדות ואפילו מצליחות בתנאים כאלו או אחרים, אבל היעדר יעדים אישיים למנהלים פוגע בביצועי החברה.

במסגרת העבודה שלי אני מגיע להרבה מאד חברות ופוגש מאות אנשים. מדי פעם, בסיום השיחה, שואלת או שואל בן שיחי איך הוא יכול להתקדם. היא אומרת שהיא מרגישה שמיצתה את התפקיד, מרגישה חסומה ואינה רואה אופק קידום.

בכתבה של אופיר דור בדה מרקר מתואר פולמוס שהתעורר בעולם הטכנולוגיה האמריקאי על "סגנון המייסד". הויכוח התעורר בעקבות מאמר שבו טען פול גרהם כי מייסדי סטארט־אפים צריכים להתעלם מהעצות שהם מקבלים מסביבתם על האופן שבו הם צריכים לנהוג כשהחברה שלהם גדלה. במקום זאת עליהם לשמור על הסגנון הניהולי הטבעי שלהם — "סגנון המייסד" — גם בשלבים מאוחרים יותר של הארגון.

לפני שנים התגלגל סיפור על יזם מבריק שהציע לאחת היצרניות של משחות השיניים להגדיל במעט את פתח השפופרת. וכך, במקום שהפתח יהיה בגודל האופטימלי, הוא היה מעט יותר גדול. בכל לחיצה הצרכן לקח מעט יותר משחה. מעט יותר משהיה רגיל לקחת ומעט יותר ממה שנזקק. הצרכנים לא שמו לב, אבל היצרנית מכרה הרבה יותר משחה.

תחומים כמו המחרה, ניהול מבצעים, חיזוי ביקושים ואסטרטגיות מכירה עברו שדרוג משמעותי באמצעות AI, ובכך מאפשרים לארגון להתמודד טוב יותר עם אתגרים תחרותיים ולמקסם רווחים. במאמר זה נבחן את הדרכים השונות שבהן AI משפיעה על תחומי העיסוק השונים בחטיבת המכירות, תוך מתן דוגמאות עדכניות מהארץ ומהעולם.

באמצע שנות התשעים נכנס מנכ"ל חדש לנסטלה והוא בדק מעבר לרווח של החברה. הוא בדק האם אפשר להגיע ליותר. הוא מצא שנסטלה מוכרת הכי הרבה מבין כל חברות מזון אבל הרווח שלה הוא במקום ה-19 מבין אותה קבוצת חברות.

כלי בינה מלאכותית ממשיכים לחדור לשדות רבים של הפעילות העסקית, והמחלקות המשפטיות בארגונים אינן יוצאות דופן. במציאות משפטית מורכבת ומשתנה במהירות, AI מספקת מענה לצרכים הולכים וגוברים בניהול מידע משפטי, בניתוח חוזים וברגולציות משפטיות, תוך ייעול תהליכים ושמירה על יתרון תחרותי.

בכל פעם שאני מגיע ללוות חברה חדשה אני נוהג לבקש שיציירו לי סקיצה של המבנה הארגוני. תמיד אני מקבל תיאורים שונים של המבנה הארגוני. גם כאשר היכן שהוא במסמכי ה-iso של החברה משורטט מבנה ארגוני שאיש אינו מכיר ואינו זוכר. מסתבר שהעובדים וגם המנהלים רואים באופן שונה את המבנה הארגוני למרות שמדובר בארגון אחד.

במאמרים שפרסמתי כאן לפני שבועיים ושלושה שבועות הצגתי את מה שחשוב לעובדים מנתונים שעלו בסקר אחר חברת CofaceBDI ומגזין דה מרקר. דעתם של מנהלי משאבי אנוש על סדר העדיפות של העובדים מעט שונה. נראה להלן ואתייחס לשוני.

כשהתחילה המלחמה היה גיוס רחב מאד למילואים. במקביל היה בעורף גיוס רחב לטובת מי שיצא למילואים ואהדה רבה אליהם ולבני משפחותיהם. המשרתים במילואים חזרו מהשירות וחלקם יצאו פעם שניה ושלישית. רבים נתקלים בקושי לחזור לעבודה סדירה וזה עוד לפני שהתייחסנו להתמודדות עם פוסט טראומה של חלקם.