עדכונים אישיים מהבלוג: הצטרפו ליותר מ-6,200 מנהלים ומנהלות שכבר מנויים וקבלו מאמר מקצועי חדש ומקורי בכל שבוע - חינם.
לפי המילון, אמפתיה היא הזדהות עם רגשות האחר. לא בהכרח נחמדות, אלא הבנה למישהו אחר. מנהל יכול להיות אדם נעים הליכות ולא לגלות אמפתיה לעובדים. הוא יכול להיות אדם מאד קורקטי ותכליתי ובאותו הזמן לגלות הבנה והזדהות עם העובדים. כלומר להיות אמפתי כלפיהם.
ההשקעה בהדרכות היא משמעותית. זמן, עלויות כספיות ישירות ושיבוש העבודה השוטפת. לכן, חיוני לדעת קודם כל האם ההדרכה השיגה את מטרתה והאם המחיר מוצדק. האם אכן יש השפעה עסקית אמיתית? ללא מדידה קשה לשפר ואפילו להראות תוצאות.
בשני המאמרים הקודמים דנו בשאלה כיצד להתמודד עם בוס גרוע מנקודת מבטו של העובד וכיצד ההנהלה מתמודדת עם התעמרות במקום העבודה. במאמר הנוכחי נדון כיצד ההנהלה מתמודדת עם מנהלים פחות טובים ובמאמר הבא נדון בנושא התעמרות במקום העבודה מצידם של עובדים אחרים.
המאמר נכתב מנקודת המבט של מי שצמח לתפקיד ניהולי חדש בתוך החברה. אך הוא מיועד כמובן לכל הסביבה: מי שהחליט למנות את המנהל או המנהלת החדשה, מי שנמצא בקבוצת השווים החדשה ומי שהיה עד כה בקבוצת השווים של המנהלת או המנהל החדש.
אני פוגש חברות רבות מאד. ככלל אפשר לומר שחברות קטנות ובינוניות לא עובדות עם יעדים. להוציא יעדי מכירות שנפוצים מעט יותר. גם בחברות גדולות האמירה "שבישראל כ-70%–80% מהחברות הגדולות והמובילות מציבות יעדים למנהלים" רחוקה מהמציאות. חברות שורדות ואפילו מצליחות בתנאים כאלו או אחרים, אבל היעדר יעדים אישיים למנהלים פוגע בביצועי החברה.
כשאתה נכנס לתפקידך כמנהל, בוחנים אותך בשבע עיניים. את או אתה מגיעים לתפקיד חדש ואולי אפילו למקום חדש וחסר לך הרבה ידע. אפילו ידע בסיסי. חשוב מאד להגיע כלומד, לא כמי שיודעת. גם אם צמחת מתוך החברה וגם אם הגעת מבחוץ.
בסקר שערכנו בבלוג לפני שבע שנים דרגתם את תכונת המנטורינג בין עשר התכונות החשובות למנהל/ת מצליח/ה. אף על פי כן בסקר אחר שקיים on-line בבלוג, כל הזמן, עולה כי רק 5% מהחברות מקיימות אצלן מנטורינג. בהמשך ננסה להבין מדוע המנטורינג למנהלים אינו נפוץ ואיך לקיים אותו.
השלב הראשון: הגדרת תפקיד. רגע, מה הקשקוש הזה? הגדרת תפקיד של מנהל? הוא יודע שהוא מנהל את המחלקה, האגף, המפעל, המחסן או החברה. הכל עובד, מדוע להפריע? אז זהו, שלא. במקרים רבים מדי אין למנהל יעדים ואין תאום ציפיות בינו ובין המנהל שלו.
ישבנו בפורום מנחים של צוותי שיפור ותמיר הזכיר שעובדים עוזבים את המנהל שלהם ולא את מקום העבודה. כלומר, הם עוזבים את מקום העבודה אבל בגלל שהם עוזבים את המנהל הישיר. הוא הסיבה העיקרית לעזיבתם, או להישארותם.
כחלק מהגדרת התפקיד של כל מנהל שלוקח על עצמו אחריות, הוא מתחייב להביא תוצאות ונמדד על הגעתו ליעדים. בהגדרה זו כלולה גם הגדרת הסמכות הנדרשת. אלא שיש לא מעט מקרים בהם נותנים למנהל אחריות בלי סמכות. בלי סמכות לקבל החלטות ולבצע, במסגרת התקציב והיעדים, אף אחד לא יכול לממש את אחריותו, להגיע ליעדים ולהצליח בתפקיד.