רווחים שיפור הרווח בעסק - כל המאמרים - זאב רונן, מצוינות בעסקים

לפני שנים התגלגל סיפור על יזם מבריק שהציע לאחת היצרניות של משחות השיניים להגדיל במעט את פתח השפופרת. וכך, במקום שהפתח יהיה בגודל האופטימלי, הוא היה מעט יותר גדול. בכל לחיצה הצרכן לקח מעט יותר משחה. מעט יותר משהיה רגיל לקחת ומעט יותר ממה שנזקק. הצרכנים לא שמו לב, אבל היצרנית מכרה הרבה יותר משחה.

באמצע שנות התשעים נכנס מנכ"ל חדש לנסטלה והוא בדק מעבר לרווח של החברה. הוא בדק האם אפשר להגיע ליותר. הוא מצא שנסטלה מוכרת הכי הרבה מבין כל חברות מזון אבל הרווח שלה הוא במקום ה-19 מבין אותה קבוצת חברות.

צמיחה כלכלית היא מדד מרכזי להצלחת ארגונים ומדינות, ובינה מלאכותית מאפשרת לחזות מגמות צמיחה עתידיות של מדינות על בסיס נתוני צריכה, השקעות ותעשייה. AI מנתחת נתונים בזמן אמת ממקורות מגוונים ומציעה תחזיות מדויקות על שווקים מקומיים ובינלאומיים. כך, למשל, חברות יכולות לזהות שווקים בצמיחה כמו כלכלת הודו, שצפויה לגדול בכ-6% בשנים הקרובות.

התפקיד של השיווק הוא ליצור את הרצון לקנות את המוצרים שלנו, התפקיד של המכירות הוא לספק את הרצון לקנות מאיתנו. השיווק מקדם את המכירות, והמכירות מצידן, יכולות לפגוע במותג.

בכל חברה שאינה מלכ"ר (מוסד ללא כוונת רווח), הרווח הוא המטרה העיקרית. אלא שאם לא מודדים ולא מציגים את הרווח פעם בחודש – הוא לא במודעות. ואם הוא לא במודעות, אנחנו לא ממוקדים בהשגתו.

הכסף הוא החמצן של החברה. המכירות יוצרות את ההזדמנות לקבל כסף. אחרי שמכרנו, נדרש לגבות התשלומים וכמובן לוודא שהמכירות גם יוצרות רווח. עצם העובדה שהמכירות יוצרות את ההזדמנות להביא כסף, מעניקה לסוכני המכירות הרבה כוח. לא תמיד סוכני המכירות מנוהלים נכון. כלומר לעבוד במסגרת הכללים האופטימליים לחברה.

סדרת המאמרים הזו היא ריכוז של המדדים החשובים שכל עסק צריך למדוד. לאורך השנים עסקתי רבות בהצגת מדדים וכעת אציג אותם בתמצית עם קישור למקומות בהם הם מתוארים יותר בפירוט. היום נציג את המדדים של סמנכ"ל התפעול וסמנכ"ל המכירות.

נסעתי הביתה בשעת ערב מאוחרת, נכנסתי לתדלק את הרכב והחלטתי לקנות טעמי. קצת סוכר יעזור לי עם העייפות. הכרתי את הנוהל בחנות. אני אגיע לקופה עם טעמי והמוכרת תגיד לי: "אחד בשבע, שניים בשמונה". כלומר הטעמי השני יעלה רק שקל. החלטתי מראש שלא אקח את הטעמי השני. אבל כשהייתי בפנים ובאתי לשלם, והמוכרת אמרה: "אחד בשבע שניים בשמונה", הוספתי עוד אחד.

אתם עובדים קשה, מתפעלים את העסק שלכם, אבל לא רואים מזומנים. כל הזמן, או לעיתים קרובות, חסר לכם כסף. אני מניח שהמצב מוכר לכם או זכור מהעבר. תזרים המזומנים השוטף שלנו מושפע בעיקר מארבעה גורמים אפשריים.

מכירים את המצב שאין לכם מזומנים בחשבון? אולי אתם מרוויחים, אפילו רווח נאה, אבל אין כסף. מוכר? מה קורה? היכן הכסף? בדרך כלל הכסף נעלם בארבעה כיוונים אפשריים. בשני המאמרים הבאים נבחן את ארבעת הכיוונים ובעיקר כיצד לזהות ולתקן את המצב. 

נניח שהחברה שלכם מפסידה, או מרוויחה אבל אתם חווים ירידה במכירות וברווח, את מי תגייסו לעזרתכם ואילו הוצאות תקצצו? כולם משקיעים במכירות. המכירות הן צעד חשוב ביותר להצלת החברה, אבל לא הצעד היחיד. בואו נלך צעד אחד לאחור ונבחן את המקור לירידה ברווחיות או במכירות (או בשתיהן).

אנחנו נוטים להתבלבל בין רווחה ורווח. המחשבה השגרתית היא שכל מה שאנחנו עושים לטובת העובד שייך לתחום הרווחה. האמנם? במאמר הזה נראה שעובד מאושר מגדיל את הרווח של החברה. מכאן שהשקעה בעובד שייכת לרווח ולא לרווחה.

עיקרון פארטו מסייע לנו לקבוע סדר עדיפות בהקצאת משאבים. נניח שאנו רוצים לשפר את הרווחיות של חברה, ולשם כך בוחנים את הביצועים של מוצריה. החברה מוכרת עשרים מוצרים. נסדר אותם בטבלה בסדר יורד, מזה שמייצר את הרווח הגבוה ביותר ועד זה שמיצר את הרווח הנמוך ביותר. על פי עיקרון פארטו, יש סיכוי גבוה שארבעת המוצרים הראשונים ברשימה מייצרים כ-80% מהרווח של החברה.

אתמול הלכנו מנווה אטי"ב לברכת מן ומשם למגרש החניה התחתון של אתר החרמון. מזג האוויר היה נפלא. השמש ליוותה אותנו כל היום. היה שלג, היו נופים מדהימים וחבורת מטיילים מצוינת. בשורה התחתונה – היה מצוין. אבל, כמו שקורה לעיתים, הדרך אל המטרה, היציאה לטיול, הייתה מלאה חתחתים.

אם דוח רווח והפסד הוא דוח שמנהלים אינם מרבים להשתמש בו -  המאזן הוא דוח שהשימוש בו הרבה יותר נדיר. כפי שראינו, דוח רווח והפסד הוא דוח בקרה טוב אפילו ברמה חודשית. כאשר נוסיף עמודה של שיעורי ההוצאה (באחוזים מהמכירות) הדוח יצביע גם על מגמות. המאזן לעומתו, הוא צילום של תמונת המצב ברגע הוצאתו.

כשהתחלתי את שלב האבחון בחברת החיים הטובים, ביקשתי לראות את דוח הרווח וההפסד. הבעלים והמנכ"ל אמר לי שאין. אבל הוא העביר אלי את מאזן הבוחן האחרון שהיה ברשותו. הוא עצמו לא עשה דבר עם מאזן הבוחן. לעיתים הוא הסתכל על השורה התחתונה ותו לא. התיאור שהצגתי משקף את מרבית החברות הקטנות (עד מחזור של עשרים מיליון ₪ בשנה) שאני פוגש.

ככל שהלכה וגברה התחרות, התחזקה ההכרה בהנהלה של חברת הר שושנים שצריך להפוך את השירות מכמעט טוב למצוין וכך לצאת מהתחרות על מחיר נמוך. כיצד פעלנו כדי לממש את החזון של שירות מצוין?

עילם בנה תכנית עסקית חדשה והצליח (בתאוריה) להגיע לאיזון ואפילו לרווח. אמנם רווח מאד קטן אבל בכל זאת רווח ולא הפסד. כדי להגשים את התכנית החדשה נדרש היה לבצע כמה מהלכים שעל פניו נראו מאד מאתגרים. אמרתי לעילם שאני מוכן להתגייס לעזור לו. אבל ביקשתי שנבחן קודם את כל מה שעלול לקרות במצבים שונים. כל תכנית עסקית שנבנה תהיה מוטה ע"י נטיות לבנו. ככל שננסה להיות "אובייקטיבים", ההנחות שנניח יהיו מושפעות מנטיות לבנו.

נניח שאתם מסכמים על עבודה עם חברה גדולה. הקשר הראשון והמגעים יהיו עם מישהו בכיר בחברה. אולי אפילו עם המנכ"ל או סמנכ"ל בכיר. את חתימת ההסכם אתם עושים מול המחלקה המשפטית. אחרי שחתמתם על הסכם ההתקשרות ותנאי העבודה, אתם קשורים עם מחלקות הרכש והלוגיסטיקה של הלקוח וכמובן עם האנשים הפונקציונליים שהמוצר או השירות, שאתם מספקים מגיע אליהם. כל אחד מהם הוא חוליה בשרשרת שמהווה את הלקוח שלכם.

הדוחות הכספיים יכולים להיות יצירתיים מאד. חברות יכולות להציג רווחים שלא באמת קיימים כדי לשלם דיווידנד לבעלים, או, למשל, כדי להשפיע על ערך החברה לפני מכירה. חברה שנמצאת בקשיי נזילות וזקוקה לאשראי מהבנקים תשאף להציג רווח ע"י מתן ערך גבוה למלאי ועוד פתרונות יצירתיים. חברות תעשייתיות גדולות וותיקות מחזיקות במלאי ציוד שמזמן אבד עליו הכלח (לדוגמה, מנועים גדולים ומשאבות למתקנים שכבר לא עובדים מזה שנים רבות), רק כדי לא למחוק את ערכם מהמלאי ולהקטין את הרווח.

באחת החברות אתן אני עובד התקיים דיון האם להעלות את המחיר של המוצרים השונים. המנכ"לית זיהתה קושי לעלות מחיר ובדקה את האפשרויות השונות, מה ניתן לעשות ואיך. כמה חברי הנהלה טענו שהעלאת המחיר היא הדרך היחידה שהחברה תוכל לשרוד. אני הצגתי להם אפשרות אחרת להעלות את הרווח – להתייעל.

אלי המנכ"ל סירב באופן עקבי להגדיר יעד למכירות ואף נמנע באופן עקבי מלקבל מידע מהנהלת החשבונות על היקף המכירות. כאשר סוף סוף הצלחתי לשכנע אותו לבדוק עם מנהלת החשבונות כמה מכרו מאז ראשית השנה, הנתון הביך והדהים אותו.

פגשתי לאחרונה בכמה חברות מודלים שונים של ניהול האיכות: המודל הראשון. אף אחד לא אחראי על האיכות: בחברה הראשונה אין מנהלת איכות ואיש לא לוקח אחריות על האיכות. המנכ"ל הסביר לי שאין לו יכולת כספית לממן מנהלת איכות. עשינו בדיקה קצרה של עלות הנזקים הכספיים של אי האיכות בשנה החולפת והממצאים לפניכם.

לפני כמה שנים עבדתי עם חברת מזון על הקטנה של עודפי המשקל בשקיות בהן הם מוכרים את המוצר שלהם. בשיחה עם המנכ"ל ציינתי כי התקן הישראלי מאפשר שאחוז קטן מהשקיות יהיה במשקל מעט נמוך מהרשום. המנכ"ל אמר שעבור הלקוח הבודד שירכוש רק שקית אחת והיא תהיה במשקל חסר, 100% מהשקיות שרכש הן במשקל חסר.

אתם מיצרים כדי למכור, זה ברור. יותר מזה, במקרים רבים אתם מייצרים להזמנה, יש לכם הסכם עם לקוח ששילם, או הסכים לשלם עבור המוצרים שלכם. אבל, האם באמת ברור לכם שאתם מיצרים כדי למכור? האם כל העובדים והמנהלים בחברה שלכם באמת יודעים שהמוצר שהם מיצרים מיועד להימכר לצרכן מסוים ולהשאיר רווח לחברה?

חברות רבות שאני פוגש מחפשות את החיסכון "מתחת לפנס". באותו הזמן מתעלמים מכל מה שקצת סמוי מן העין ובפרט הוצאות שלא נכנסות לסעיף תמחירי ייעודי. כאשר אנחנו רצים אחרי הזנב של עצמנו, לא בוחנים את המכלול ולא מחפשים הוצאות מיותרות במבט שלא נעול ברשימות של הנהלת החשבונות – אנחנו עלולים להעצים את ההפסד וחוסר ההתייעלות במקום לשפר.

פעם התקשר אלי מישהו, סיפר שהוא עצמאי ושאל האם אוכל לעזור לו לגבות את הכסף שחייבים לו. היקף החוב עמד מיליון ₪. הוא פשוט עבד בלי לקבל תשלום. אל תחשבו שהוא יחיד. היקף החוב שהוא אפשר ללקוחות שלו היה חריג, אבל רבים, עצמאים וחברות, שוכחים לקבל את הכסף.

השבוע התקשר אלי ארנון (שם בדוי) ושאל: "האם שיפור התרבות האירגונית והאקלים בארגון, מביאים לחיסכון, התייעלות והגדלת רווחים? ומדוע זה לא נורמה חברתית?". במאמר כאן אבחן את ההשפעה על הרווח של תרבות ארגונית שרותמת ומגייסת את העובדים להצלחת החברה.

חברה שלא תתפתח, תאתר הזדמנויות עסקיות חדשות או תפתח מוצרים חדשים, תמצא את עצמה בירידה ואף בסכנת סגירה. השוק משתנה כל הזמן, הטכנולוגיה מתקדמת מאד מהר, הצרכים משתנים והתחרות מגיעה לכל פינה. גם אם יש לכם מוצר מדהים ויש הגנת פטנט אינכם חסינים.

בעולם של היום אף אחד לא יעלה על דעתו לנהוג ברכב בלי מידע על מהירות הנהיגה, כמה דלק יש במיכל, מה רמת החום של המנוע ועוד מידע חיוני נוסף שאנו מקבלים. בעוד כמה שנים לא נרשה לעצמנו לנהוג ברכב בלי מובילאיי. ובכל זאת אני פוגש חברות רבות בהן המנכ"ל נוהג את העסק בלי מדידה. לא מודדים כלום או שמודדים מעט מאד משתנים.