איך אנחנו נערכים לשינויים העתידיים בשוק העבודה?

בסיום תמצאו רשימת מאמרים בנושאים הקשורים לבינה מלאכותית וחדשנות.

המלצות מועילות למנהלים - והפעם: כיצד לנהל את המלאי?

לחצו כאן לקישור לסרטון.

לחצו כאן כדי להגיע לערוץ היוטיוב שם תמצאו עוד עשרות סרטונים שיעניינו אתכם.

נחזור לנושא המאמר

היערכות לשינויים בשלושה מעגלים

המעגל הראשון – מדינת ישראל. על פי דו"ח המשרות של הפורום הכלכלי העולמי ולדעת המעסיקים אילו כישורים הם החשובים ביותר ואילו יהיו, לדעתם החשובים ביותר בעוד 5 שנים (2030).
המעגל שני – החברה, או העסק. מעבר לסטטיסטיקה העולמית, איך החברה שלך או כל חברה אחרת צריכה להיערך.
המעגל השלישי – האישי. איך כדאי לכל אחד מאיתנו להיערך במבט קדימה.

המעגל הראשון – מדינת ישראל

ב-15 בינואר השנה פורסמה בדה מרקר כתבה מאת ירדן בן גל הירשהורן שכותרתה "ישראלים, היכונו למהפך מקצועי: 43% מהמיומנויות שלכם יצטרכו להשתנות בחמש השנים הקרובות".

בכתבה, בן גל הירשהורן מציגה את דו"ח המשרות של הפורום הכלכלי העולמי.

הדו"ח של הפורום מתפרסם אחת לשנתיים, והוא מתבסס על ממצאי סקר שבוצע בקרב מיליוני עובדים ב-1,000 חברות בעולם, בתעשיות מגוונות. השנה, 30 מהחברות היו חברות ישראליות.

לפי הדיאגרמה למטה, המוכנות שלנו כמדינה למיומנויות שיידרשו בעוד חמש שנים, נמוכה למדי.

אנחנו קרובים לקבוצה של מדינות מתפתחות ורחוקים מהדימוי שאולי יש לחלקנו "כמדינת הסטארטאפ".

ובעצם נראה שיש פער גדול בין ההייטק שרץ קדימה ושאר חברות.

בגרף למטה, ככל שהערך יותר גבוה, שיעור המיומנויות שיצטרכו להשתנות, יותר גבוה.

במקום הטוב ביותר נמצאת דנמרק עם הערך הכי נמוך.

כלומר, המוכנות שלנו היום לעתיד הקרוב בעוד חמש שנים, נמוכה.

10.2 1

שהמדינה תממן, ומה האחריות שלנו?

כפי שנראה בדיאגרמה למטה המעסיקים בישראל מצפים שהמדינה תממן את ההכשרה ושיפור הכישורים של העובדים.

בן גל הירשהורן: "כאשר נשאלו [המעסיקים] מהם כלי המדיניות שיהיו האפקטיביים ביותר לשיפור המיומנויות בשוק העבודה, 71% מהם השיבו שיש צורך במימון ממשלתי להכשרה מחדש ושיפור כישורים, לעומת 55% בממוצע בשאר המדינות".

המדינה אכן צריכה לסייע במימון ההכשרה של העובדים. תעשייה מתקדמת מבטיחה כושר תחרות גבוה יותר, תעסוקה מקומית, פחות הסתמכות על יבוא בתקופת חירום וחיזוק הכלכלה.

המדינה באמת מסייעת במגוון כלים, אבל מה מקומם של המעסיקים?

חלק קטן מהמעסיקים שאני פוגש מממנים בעצמם הכשרות עובדים.

נגיע עוד מעט ל-AI ושם ככל שמדברים על זה יותר, כך עושים פחות. לפחות בתעשייה המסורתית וחברות שאינן חלק מההיי טק.

10.2 2

המעגל השני – העסק, או החברה שלך

מהם הכישורים החשובים ביותר בעיני המעסיקים בישראל?

ראשית נזכיר כי הסקר נערך בעולם בקרב 1,000 חברות, אבל בישראל השתתפו בו רק 30 חברות.

זה מדגם קטן ולא ממש מייצג. ובכל זאת חשוב לראות מה עלה בסקר והיכן אנחנו, או כל אחד מאיתנו.

כישורי העובדים החשובים ביותר בעיני המעסיקים, היום (2025) ובעוד חמש שנים (2030).

10.2 3

מבין הכישורים הרשומים למעלה, נבדיל בין כישורים שהם יותר אישיים, או כישורים שהם פחות או יותר מולדים ויותר מורכב להקנות אותם, אם כי אפשרי.

ובין כישורים שניתנים לרכישה והם באחריות החברה ובידה להוביל אותם.

בין הראשונים, הכישורים האישיים נמנה את:

חשיבה אנליטית,

חשיבה מערכתית,

חשיבה יצירתית,

סקרנות ולמידה לאורך זמן.

הכישורים שהם באחריות החברה וניתנים ללימוד והכשרה, הם:

עבודה עם בינה מלאכותית ונתוני עתק (Big Data),

אבטחת סייבר.

באמצע נמצאים חוסן וגמישות שהם גם אישיים וגם ניתנים לטיפוח על ידי החברה.

מי יהיו העובדים?

בטווח ארוך, חברה שמעוניינת בעובדים בעלי התכונות שבקבוצה הראשונה (חשיבה יצירתית וכו') צריכה להתחיל לגייס את העובדים המתאימים.

אלא שעובדים אלו יתקשו להתמיד בעבודות השגרתיות. עבודות הכפיים המסורתיות כמו מסגרות בכלל וריתוך בפרט (ישראל ממש חסרה עובדים במקצועות אלו), עבודה על קווי יצור, אריזת פתי בר ומוצרים דומים, בנין וכדומה. בעבודות אלו חסרים אלפי עובדים. בן גל הירשהורן מציינת בכתבה כי יש מחסור של 20 אלף עובדים בתעשייה.

לכן בנוסף למחסור הקיים כיום בתעשייה, גיוס עובדים עם הכישורים הנדרשים להתמודד עם אתגרי הטכנולוגיה לא יפתור את החוסר הקיים ואף יחריף אותו.

החברות יאלצו להשקיע בטכנולוגיה כמו רובוטים.

העובדים הקיימים יוכשרו לפקד על רובוטים במקום עבודת כפיים.

זה בהחלט אפשרי אבל דורש השקעה כספית.

חברות קטנות ובינוניות נמנעות מהשקעות כאלו ועלולות להישאר מחוץ לתחרות.

בינה מלאכותית וסייבר

שני התחומים האלו הם הטכנולוגיה המתקדמת כיום.

אנחנו צריכים לזכור שלפני חמש שנים המונח בינה מלאכותית (AI) כמעט לא אמר לנו כלום.

ובהחלט סביר להניח שבעוד חמש שנים הטכנולוגיה המתקדמת תהיה שונה לחלוטין.

משהו שאיננו מכירים כיום.

חברות צריכות להשקיע לא רק בהכשרה של עבודה עם בינה מלאכותית, אלא להיות מוכנות כבר היום לקפיצה הבאה.

מוכנות כזו יכולה להגיע הן מפתיחות של המנהלים והן על ידי גיוס עובדים שיש להם את התכונות האישיות שציינתי למעלה.

לפני חצי שנה כתבתי מאמר בשם מי משתמש בבינה מלאכותית?. לא אחזור על מה שכתבתי שם ואני ממליץ להיכנס בקישור ולחזור אליו.

אציין רק שני דברים עיקריים:

מעטות הן החברות שמשקיעות באופן מאורגן בעבודה עם AI. יש עבודה ספורדית של יחידים בתחום. מעטים שלוקחים יוזמה.
סודיות וקוד פתוח. רבים מאיתנו לא ערים לבעייתיות של חשיפת מידע רגיש. שכן כל נתון או שאלה שאתם שואלים ב-ChatGPT חשופים מיד לכל המשתמשים האחרים.
כאן בא היתרון של בינה מלאכותית בקוד פתוח שהחברות יכולות לאמץ לעצמן ולאמן בעצמן. כך המידע יהיה פנימי ויישאר סודי.

אז מה החברות נדרשות לעשות?

ראשית להיות מודעות ושנית להשקיע בטכנולוגיה ובעובדים. שני דברים שמאד חסרים בתעשייה בכלל ובחברות קטנות ובינוניות בפרט.

אני ממליץ למנכ"לים ולהנהלות לצאת מהנחה שהעולם משתנה במהירות. לקיים סדנאות חשיבה כיצד השינויים שקורים ועוד יגברו עשויים להשפיע על החברה לטובה או עלולים להשפיע לרעה ולבנות תכניות פעולה.

המעגל השלישי – האישי

באחת החברות של תעשייה כבדה פגשתי עובד חסר כל מוטיבציה עושה את המינימום הנדרש ואף פחות מכך.

המנכ"ל של החברה אמר לי שברגע שהעובד הזה יוצא משער המפעל, הוא אשף מחשבים.

מי יעזור לעובד הזה לשנות כיוון ולעסוק בתחום בו הוא מצטיין?

מדוע שהחברה בה הוא עובד לא תיעזר בו לאמץ טכנולוגיות חדשות?

המציאות שמשתנה במהירות תשפיע על כל העובדים.

כל אחד חייב לבחון מה הוא רוצה לעשות בעוד חמש שנים ועשר שנים.

אחרי שהצבנו לעצמנו מטרה אנחנו נדרשים להגדיר את הדרך אליה.

גם אשפי כתיבת הקודים של היום יעמדו בפני עולם אחר בעוד עשר שנים ויידרשו לפני כן לאמץ כישורים חדשים.

לפני כמה חודשים פגשתי אישה צעירה שעבדה כפקידה ואמרה לי שאינה רואה אופק התקדמות והעבודה לא מעניינת אותה.

שאלתי אותה מה היא רוצה לעשות בעתיד.

היא לא ידעה.

הצעתי לה לחשוב על כך.

בתוך ימים ספורים היא נגשה למנהלת שלה ואמרה לה שהיא רוצה להתקדם לתחום מסוים.

בעיני זו הייתה הצלחה פנטסטית שלה. משהו שכל אחד יכול לעשות.

אמנם הגדרת המטרה היא רק ההתחלה, אבל התחלה חשובה.

סיכום והמלצה

היערכות לשינויים בשוק העבודה קשורה לשלושה מעגלים:

המדינה,
העסק או החברה,
אני עצמי.

במעגל הראשון, המדינה בא הסקר של הפורום הכלכלי העולמי והציג לנו תמונה לא מחמיאה על המוכנות של ישראל. לפי הסקר ישראל נמצאת ברמת מוכנות של מדינות מתפתחות כמו מצרים, תורכיה, איחוד האמירויות ומקסיקו.

במעגל השני – החברות. בעלי העסקים מצפים שהמדינה תוציא להם את הערמונים מהאש ותממן את ההכשרות של העובדים.

המדינה אכן צריכה לממן ולסייע. אבל גם בעלי העסקים חייבים להשקיע בהכשרה של העובדים, בגיוס עובדים בעלי יכולות חדשות והשקעה בטכנולוגיה.

במעגל השלישי – המעגל האישי, כל אחד חייב לבחון לאן להתפתח. מי שיוותר ויישאר במקום, עלול למצוא את עצמו מחוץ למעגל העבודה, או לרדת ברמת התפקיד ורמת השכר.