הבלוג של חברת 'מצוינות בעסקים' בנושאי תעשייה, ניהול ועסקים בארץ ובחו"ל. מעל 600 מאמרים מקוריים של יותר מ-30 כותבים וכותבות.
זו השנה השביעית ברצף בה אני מפרסם את הפוסט הקהילתי - פוסט אחד בשנה שנכתב כולו על ידכם, קוראי וקוראות הבלוג שלי, מנהלים ומנהלות עתירי ניסיון בתעשייה הישראלית והעולמית. השנה ביקשתי מכם לכתוב בנושא 'ניהול בזמן מלחמה' ולשתף בטיפ אחד, או דרך אחת שבה השתמשתם כדי להמשיך ולהצליח בתקופה זו.
יש כמה גורמים שחסרונם עלול להכשיל כל חברה. כדי לבנות חברה מצליחה אנחנו צריכים לטפח את כולם. במאמר הנוכחי ובמאמר הבא, נציג את הגורמים האלו. תחשבו על צינור מים שיש בו כמה ברזים מסודרים בשורה, אחד אחרי השני. די בכך שאחד הברזים יהיה סגור כדי שלא יזרמו מים בצינור. כך גם בעסקים. אנחנו צריכים להבטיח שכל הברזים יהיו פתוחים.
אני פוגש חברות רבות מאד. ככלל אפשר לומר שחברות קטנות ובינוניות לא עובדות עם יעדים. להוציא יעדי מכירות שנפוצים מעט יותר. גם בחברות גדולות האמירה "שבישראל כ-70%–80% מהחברות הגדולות והמובילות מציבות יעדים למנהלים" רחוקה מהמציאות. חברות שורדות ואפילו מצליחות בתנאים כאלו או אחרים, אבל היעדר יעדים אישיים למנהלים פוגע בביצועי החברה.
כשאני מגיע לחברה חדשה שאני לא מכיר, אחד הדברים הראשונים שאני עושה הוא לבקש שיציירו לי את המבנה הארגוני בחברה. אני מקבל תמונות מאוד מעניינות, אפילו מצחיקות. בסרטון אתן כמה דוגמאות למקרים בעייתיים ואסביר למה חשוב לדאוג שכולם יהיו מודעים למבנה הארגוני העדכני בחברה.
בסרטון זה נלמד מה יכולים להיות המקורות למשבר אמון בין המנכ"ל וההנהלה ואיך נוכל לתקן את זה ולחזור לעבודה משותפת.
במסגרת העבודה שלי אני מגיע להרבה מאד חברות ופוגש מאות אנשים. מדי פעם, בסיום השיחה, שואלת או שואל בן שיחי איך הוא יכול להתקדם. היא אומרת שהיא מרגישה שמיצתה את התפקיד, מרגישה חסומה ואינה רואה אופק קידום.
זה רק נראה פשוט, אבל לעודד הצעות ייעול של עובדים זה אחד הדברים המורכבים. אנחנו צריכים להגיע למצב שבו העובדים יאמינו לנו, יאמינו שנתייחס ברצינות להצעות שלהם ושיקבלו את הקרדיט המגיע להם על כך. הדרך לשם היא תהליך.
היום נדבר על שמונת מוקדי הבזבוז. הכוונה היא למוקדי בזבוז שאין להם סעיף בהנהלת חשבונות, כאלה שתמיד שם אבל נסתרים מעינינו מרוב שאנו רגילים אליהם. נלמד לזהות אותם וכך לחסוך.
בכתבה של אופיר דור בדה מרקר מתואר פולמוס שהתעורר בעולם הטכנולוגיה האמריקאי על "סגנון המייסד". הויכוח התעורר בעקבות מאמר שבו טען פול גרהם כי מייסדי סטארט־אפים צריכים להתעלם מהעצות שהם מקבלים מסביבתם על האופן שבו הם צריכים לנהוג כשהחברה שלהם גדלה. במקום זאת עליהם לשמור על הסגנון הניהולי הטבעי שלהם — "סגנון המייסד" — גם בשלבים מאוחרים יותר של הארגון.
שנת 2024 מסמנת נקודת מפנה היסטורית בעולם המדע והטכנולוגיה, כאשר לראשונה הוענקו פרסי נובל בפיזיקה ובכימיה לחוקרים בתחום הבינה המלאכותית. החלטה זו של ועדות הפרס משקפת את ההכרה הגוברת בהשפעתה המכרעת של הבינה המלאכותית על המחקר המדעי ועל החברה בכללותה.
האמון בעסק מתחלק לאמון מול גורמים שונים, לקוחות, ספקים, עובדים ועוד. בסרטון נראה למה חשוב ליצור יחסים של אמון עם כל אחד מהגורמים ואיך נוכל לעשות את זה.
הנטייה שלנו להתרגז מביקורות היא מובנת, ביקורת יכולה להגיע ממניעים שונים ולא בהכרח בכוונה טובה. עם זאת, חשוב שנזכור שכל ביקורת משרתת אותנו וכך כדאי להסתכל על זה תמיד.
לפני שנים התגלגל סיפור על יזם מבריק שהציע לאחת היצרניות של משחות השיניים להגדיל במעט את פתח השפופרת. וכך, במקום שהפתח יהיה בגודל האופטימלי, הוא היה מעט יותר גדול. בכל לחיצה הצרכן לקח מעט יותר משחה. מעט יותר משהיה רגיל לקחת ומעט יותר ממה שנזקק. הצרכנים לא שמו לב, אבל היצרנית מכרה הרבה יותר משחה.
תחומים כמו המחרה, ניהול מבצעים, חיזוי ביקושים ואסטרטגיות מכירה עברו שדרוג משמעותי באמצעות AI, ובכך מאפשרים לארגון להתמודד טוב יותר עם אתגרים תחרותיים ולמקסם רווחים. במאמר זה נבחן את הדרכים השונות שבהן AI משפיעה על תחומי העיסוק השונים בחטיבת המכירות, תוך מתן דוגמאות עדכניות מהארץ ומהעולם.
באמצע שנות התשעים נכנס מנכ"ל חדש לנסטלה והוא בדק מעבר לרווח של החברה. הוא בדק האם אפשר להגיע ליותר. הוא מצא שנסטלה מוכרת הכי הרבה מבין כל חברות מזון אבל הרווח שלה הוא במקום ה-19 מבין אותה קבוצת חברות.
היום נדבר על מדד שביעות רצון ספקים, מה זה? ואיך זה יעזור לנו לשפר את העבודה שלנו מול הספקים?
האם אתם מקיימים ישיבות הנהלה? מה מטרת הישיבה? מי שותף לה? מי מנהל אותה? כל אלה שאלות שנדון בהם על מנת להבין איך לקיים ישיבות הנהלה יעילות שיתרמו רבות לחברה.
כלי בינה מלאכותית ממשיכים לחדור לשדות רבים של הפעילות העסקית, והמחלקות המשפטיות בארגונים אינן יוצאות דופן. במציאות משפטית מורכבת ומשתנה במהירות, AI מספקת מענה לצרכים הולכים וגוברים בניהול מידע משפטי, בניתוח חוזים וברגולציות משפטיות, תוך ייעול תהליכים ושמירה על יתרון תחרותי.
המבחן הראשון בהקשר לשאלה האם כדאי לי לעבור מקום עבודה, הוא מה אני מרגיש כשאני קם בבוקר. אם אני מבואס על עוד יום שאני צריך להגיע לעבודה, אז אני לא במקום הנכון. אם אני קם חדור ענין ומוטיבציה לקראת עוד יום עבודה – אני בר מזל. אני עובד בתפקיד מעניין וטוב לי לעבוד עם האנשים סביבי ועם המנהל שלי.
היום נדון בשאלה "מהי רמת השקיפות האופטימלית של המנכ"ל מול העובדים?" איך תשפרו את הביצועים שלכם ותרוויחו כתוצאה מהשקיפות?
גם את המנהלים בחברה צריך לנהל. היום נראה איך עושים את זה ומה אתם תוכלו להרוויח מניהול נכון של המנהלים.
בינה מלאכותית הפכה לחלק בלתי נפרד מתהליכי שיווק מודרניים בארגונים רבים. AI מאפשרת למחלקות שיווק לנתח נתונים בצורה מעמיקה יותר, להניב תובנות חדשות ולבנות אסטרטגיות שיווק ממוקדות יותר.
היום נדבר על תפקידה ומטרתה של ההנהלה ונתייחס לשאלה, האם גם חברות קטנות צריכות הנהלה?
היום נעסוק בנושא הזמנת חומרים. איך לקבוע את כמות החומרים לרכישה בכל הזמנה מהספקים?
בכל פעם שאני מגיע ללוות חברה חדשה אני נוהג לבקש שיציירו לי סקיצה של המבנה הארגוני. תמיד אני מקבל תיאורים שונים של המבנה הארגוני. גם כאשר היכן שהוא במסמכי ה-iso של החברה משורטט מבנה ארגוני שאיש אינו מכיר ואינו זוכר. מסתבר שהעובדים וגם המנהלים רואים באופן שונה את המבנה הארגוני למרות שמדובר בארגון אחד.
במאמרים שפרסמתי כאן לפני שבועיים ושלושה שבועות הצגתי את מה שחשוב לעובדים מנתונים שעלו בסקר אחר חברת CofaceBDI ומגזין דה מרקר. דעתם של מנהלי משאבי אנוש על סדר העדיפות של העובדים מעט שונה. נראה להלן ואתייחס לשוני.
היום נדבר על ההבדל בין ספירת מלאי שנתית שעושים עם רואה החשבון לבין הלימת המלאי. מדוע ניהול נכון של המלאי והקפדה על הלימת המלאי חשובה ומועילה לנו?
היום נדבר על פתיחת שווקי ייצוא לחברות ישראליות ואשתף אתכם מהניסיון שלי מה אתם צריכים על מנת להצליח.
צמיחה כלכלית היא מדד מרכזי להצלחת ארגונים ומדינות, ובינה מלאכותית מאפשרת לחזות מגמות צמיחה עתידיות של מדינות על בסיס נתוני צריכה, השקעות ותעשייה. AI מנתחת נתונים בזמן אמת ממקורות מגוונים ומציעה תחזיות מדויקות על שווקים מקומיים ובינלאומיים. כך, למשל, חברות יכולות לזהות שווקים בצמיחה כמו כלכלת הודו, שצפויה לגדול בכ-6% בשנים הקרובות.
כשהתחילה המלחמה היה גיוס רחב מאד למילואים. במקביל היה בעורף גיוס רחב לטובת מי שיצא למילואים ואהדה רבה אליהם ולבני משפחותיהם. המשרתים במילואים חזרו מהשירות וחלקם יצאו פעם שניה ושלישית. רבים נתקלים בקושי לחזור לעבודה סדירה וזה עוד לפני שהתייחסנו להתמודדות עם פוסט טראומה של חלקם.