בלוג מצוינות בעסקים

אמון בין הנהלה לעובדים אינו “nice to have”. זהו תנאי בסיסי ליכולת של הארגון לפעול לאורך זמן, להשתפר, ולהגיב למציאות משתנה. ארגון שאין בו אמון, ימצא את עצמו מהר מאוד במצב של בזבוז זמן על בקרה, הסתרת מידע, קבלת החלטות איטית, ומעל הכול — שחיקה של האנשים. 

היום נעסוק במוכנות שלנו לשינויים. ארגונים רבים בונים על זה שמה שהיה הוא שיהיה, על יציבות. אנחנו מתכננים תקציבים, תוכניות פעולה. התחזיות שלנו בונות על זה שמה שהיה יהיה. זה לא נכון. אז מה כדאי לעשות?

רוב הארגונים מתייחסים למכירות רק כאל מהלך לסגירת עסקאות. זה טבעי – הרי המכירות יוצרות את ההזדמנות לקבל תשלום והתשלומים הם החמצן של החברה. אבל זו הסתכלות חלקית בלבד. במאמר הזה אני מבקש להרחיב את נקודת המבט:פגישת מכירה היא לא רק הזדמנות למכור – אלא גם הזדמנות ללמוד.

כשמישהו בא אלי בטענות, ברור שהן מופרכות. אני הרי תמיד בסדר. האם ההרגשה הזאת מוכרת לכם? ככה זה גם בעסקים. אנחנו בסדר. הבעיה היא במתלונן. בלקוח. “הלקוח הבעייתי”. זה שמתלונן שוב ושוב, זה ש“לא מרוצה אף פעם”, זה שכועס או מפעיל לחץ. התגובה האינטואיטיבית שלנו ברורה: הלקוח הוא הבעיה.

היום נדבר על שעות נוספות גלובליות, הבסיס החוקי ואיך נכון לפעול.

קבלת החלטות היא אחד התפקידים המרכזיים של מנהלים והמתח בין נתונים לאינטואיציה לא ייעלם. ארגון שמסתמך רק על נתונים עלול להפוך איטי וזהיר מדי. ארגון שמסתמך רק על אינטואיציה עלול לקבל החלטות שגויות. הטעות היא לבחור צד אחד בלבד.

לא משנה מהו החלום — מקצועי, אישי, גדול או קטן — כשאדם מגיע אליך עם חלום שהוא רוצה לממש, יש לך הזדמנות נדירה: להיות זה שמקשיב, זה שמכוון, זה שמאמין. ואין כמעט סיפוק גדול יותר מאשר לעזור לאדם אחר להגשים את חלומו.

היום נדבר על יחסי עובד מעביד. נראה מתי אפשר לרשום שאין יחסי עובד מעביד ומתי לא ולמה זה מאוד מאוד חשוב.

השעות הנוספות הן אחד הנושאים שמעסיקים רבות מנכ"לים ומנהלי משאבי אנוש. במאמר הזה אסביר מהן שעות נוספות בכלל, מה המשמעות של שעות נוספות גלובליות, מהם הכללים בחוק, מי יכול ולמי אסור לקבוע אותן בהסכם, ולבסוף מה קורה כשזה מגיע לבית הדין לעבודה.

היום נדבר על משמעת ואיך היא משפיעה על הביצועים של החברה. ולמה זה מאוד חשוב לכם.

ארגונים נוטים לתכנן על בסיס יציבות. תחזיות, תקציבים ותכניות עבודה מניחות שהמציאות תמשיך פחות או יותר כפי שהיא היום. אבל השנים האחרונות הזכירו לנו שוב ושוב עד כמה ההנחה הזו שבירה. בתוך פחות משש שנים חווינו בישראל שלושה סוגי משברים שונים לחלוטין. כל אחד מהאירועים הללו טלטל את הכלכלה ואת שוק העבודה. השאלה החשובה איננה רק איך התמודדנו עם המשברים הקודמים - אלא האם למדנו…

המאמר עוסק בכוחה של עזרה אנושית דווקא ברגעים שבהם אדם נמצא בשפל. הוא מציג את הרעיון שעזרה בעת מצוקה אינה רק מחווה מוסרית, אלא פעולה שמייצרת ערך עמוק לשני הצדדים.

היום נדבר על שיחות משוב. האם אתם עושים שיחות משוב? מה המטרה? איך לעשות את זה נכון?

הנתונים מראים תמונה ברורה: נשים הן כמעט מחצית משוק העבודה, אך אינן מיוצגות באופן יחסי בדרגים של מנהלי הביניים ובצמרת. הפער איננו תוצאה של היעדר יכולת. הוא תוצאה של היעדר תכנון.

מנהיגות מתחילה בבחירה הנכונה של אנשים. אחד האתגרים הגדולים ביותר של מנהיגים הוא היכולת לבחור את האנשים הנכונים. לא האנשים הנוחים, לא האנשים הדומים להם — אלא האנשים הטובים מהם. האנשים שמאתגרים, מרחיבים, דוחפים קדימה.

היום נדבר על שירות. מה ההבדל בין שירות מגיב לשירות יוזם? בין שירות שיכול להיות טוב לבין שירות מצוין.

ההבחנה בין עובד שכיר לבין ספק שירותים עצמאי היא מהותית, כלכלית ומשפטית. ניתן וראוי להבהיר בהסכם שאין יחסי עובד–מעביד, אך ההצהרה לבדה אינה מגינה אם בפועל מתקיימים מאפייני עבודה שכירה. בתי הדין בוחנים מכלול נסיבות.

כישלון הוא לא אויב — הוא מנגנון למידה. למרות זאת, עבור רבים, ובמיוחד עבור מנהלים, כישלון הוא מקור לאיום. הוא מערער ביטחון, פוגע באגו, ומציף פחדים. אבל דווקא שם, במקום שבו הכי לא נוח לנו להיות, מסתתרת ההזדמנות הגדולה ביותר לצמיחה.

וילפרדו פרטו, שהיה כלכלן וסוציולוג איטלקי מצא ש-20% מהאנשים באיטליה יוצרים 80% מההכנסות. הכלל הזה ש80% מהתוצאה נקבעת על ידי 20% מהגורמים, הוא נכון בכל תחום. אבל מה קורה כשזה לא עובד?

כשמדברים על ביצועים בארגון, רבים מתמקדים בתגמול, בתמריצים או בשכר. אבל יש מרכיב נוסף שפחות מדובר עליו: איך הארגון מוודא שהעובד עומד בכללים. זה לא ‘משמעות’ או תחושת שליחות, אלא משמעת ארגונית.

דאגה נתפסת אצל רבים כרגש שלילי, כזה שמפריע להתקדמות, משתק, או מייצר רעש מיותר. אבל האמת היא שדאגה, כשהיא מנוהלת נכון, יכולה להפוך לאחד הכלים החזקים ביותר שיש לנו — כמנהלים, כיזמים, וכבני אדם.

היום נדבר על הגדרת תפקיד נכונה, מה זה אומר? ומדוע היא כל כך חשובה להצלחת כל חברה.

מנהלים רבים שואלים את עצמם אם עליהם להיות יותר סמכותיים או יותר משתפים, יותר יוזמים או יותר שיטתיים. אלא שהשאלה הזו מפספסת את העיקר. אין סגנון ניהול אחד שהוא “נכון”. יש סגנון שמתאים, או לא מתאים לשלב שבו הארגון נמצא. ארגונים משתנים לאורך חייהם. הם קמים, צומחים, מתייצבים, ולעיתים גם נתקעים או נדרשים להתחדש. 

אם המטרה שלכם היא להקנות לסטודנטים שלכם ידע וערך — אתם חייבים לעשות איתם בתחום מערכות המידע מעבדה. המחקר, התעשייה, והאקדמיה המובילה בעולם — כולם מצביעים על אותו הדבר: לימוד ERP ללא מעבדה הוא לימוד חלקי, לא אפקטיבי, ולא רלוונטי לשוק העבודה.

נושא היעדרויות עובדים, נושא שחוצה את כל המגזרים והסוגים של החברות. היום נדבר על ארבעה סוגים של היעדרויות ואיך אני מציע לפעול.

לא כל החברות עובדות עם מדדים כחלק מתהליך של שיפור מתמיד. עוד פחות חברות מיישמות Lean ברצפת היצור, או "יצור רזה". המאמר הנוכחי עסק בקפיצת מדריגה והטמעה של Lean. בתהליכים של שירות ותמיכת לקוחות.

קחו את הזמן שאתם צריכים, לא את הזמן שנותנים לכם. אל תתנו ללחץ להחליט במקומכם. לא משנה אם הלחץ מגיע מלקוח גדול, מבעלים, מספק, מעובד בכיר או מהאגו שלכם — ההחלטה היא שלכם, והאחריות היא שלכם.

היום נדבר על החשיבות להחזיר למחסן את שאריות חומרי הגלם. למה זה חשוב? למה יש התנגדות? ומה הפתרון?

המעבר לחברות מבוזרות ולעבודה היברידית שינה את האופן שבו ארגונים פועלים ביום-יום. עובדים אינם נפגשים בהכרח באותו מקום פיזי, חלקם עובדים מרחוק רוב הזמן, והקשר הבלתי-פורמלי שנוצר בעבר באופן טבעי – במסדרון, ליד הקפה או בין פגישות – נעלם כמעט לחלוטין. המודל הזה מביא אתו יתרונות ברורים. אבל לצד היתרונות הללו נוצר אתגר ניהולי מהותי: כיצד מייצרים תחושת שייכות כאשר הארגון כבר אינו “מקום”, אלא…

העיקרון "אל תפסיד כסף" הוא לא קלישאה. הוא פילוסופיה שלמה שמאחדת את גדולי המשקיעים בעולם. וכמו בכל תחום בחיים: מי שמגן על התחתונים — יוצר לעצמו את האפשרות ל‑עליונים.