הזהרו מסיכונים שמוחבאים בהסכמים

בסיום תמצאו רשימת מאמרים בנושאים הקשורים למשא ומתן, הסכמים ועורכי דין.

המלצות מועילות למנהלים - והפעם: כיצד קירות זכוכית משפרים את האמון?

לחצו כאן לקישור לסרטון.

לחצו כאן כדי להגיע לערוץ היוטיוב שם תמצאו עוד עשרות סרטונים שיעניינו אתכם.

דוגמה ראשונה: עקרונות לעבודה משותפת

יזם שעבדתי אתו בעבר, פנה לשתף פעולה עם חברה גדולה. החברה שלחה לו כמה עקרונות לעבודה המשותפת.

בדרך כלל הסיכונים ממוקמים או מוחבאים בהסכמים ארוכים מדי. ארוכים באופן מיותר. אבל במקרה של היזם שליוויתי, הוא קיבל הצעה ראשונית עם מעט עקרונות ובכלל מעט מילים.

הכל היה ברור ושקוף ובכל זאת באחד העקרונות התחבאה אפשרות לא טובה.

האפשרות השלילית הייתה שהיזם ימצא את עצמו ללא תמורה, או תגמול אחרי שייתן את הידע שלו.

נקודת המוצא שלי הייתה שהכל נעשה בתום לב וביושר, ובכל זאת, הסיכון שאני תמיד מחפש היה שם.

אני למדתי לחפש בכל הסכם את נקודות התורפה או הסיכונים.

במקרה למעלה, חשבתי שהסיכון מיותר ונדרש להסכים על עקרונות אחרים.

דוגמה שנייה: הסכם סודיות

לפני כשנה התחלתי לעבוד עם חברה גדולה והם שלחו לי, כתנאי להתחלת עבודה, הסכם סודיות. הסכם כזה יכול להיכתב על חצי עמוד ובמקרה שתגזימו – על עמוד וחצי לכל היותר.

ההסכם שקיבלתי היה על פני ארבעה עמודים ונראה היה שנכתב על ידי מתמחה שהדביק כמה נוסחים שמצא באינטרנט, שכן היו שם לא מעט חזרות על הדברים.

הסכמים כאלו מיד מדליקים אצלי נורת אזהרה.

חיפשתי ומצאתי לקראת הסוף, סעיף על פיו אני מחויב לשלם לחברה על כל נזק שיהיה לפי הגדרתם הבלעדית.

העברתי על הסעיף הזה קו שחור עבה וחתמתי על ההסכם וגם חתמתי ליד המחיקה של הסעיף הנ"ל.

כתבתי לחברה שמבחינתי הסעיף מבוטל.

וכך למרות שהחברה הודיעה לי, שלפני שנוכל להתקדם, עלי לחתום על הסכם הסודיות.

הם לא הזכירו את הביטול ויצאנו לדרך.

בהמשך נפגשתי עם המנכ"ל, סיפרתי לו על הסכם הסודיות והוספתי שלפי דעתי הוא משלם כסף מיותר למשרד של עורכי הדין.

המנכ"ל אמר לי שלא חשוב לו כי הם עובדים בריטיינר עם המשרד של עורכי הדין. ומשלמים סכום קבוע.

לדעתי הוא טועה. לפי ניסיוני עורכי דין מעדכנים אחת לתקופה את העלות של הריטיינר לפי השעות בפועל.

המלצה

תפקחו על ההסכמים שעורכי הדין שלכם שולחים ותנהלו את עורכי הדין.

לכך יש שלש סיבות:

העלות המיותרת של הכנת הסכמים ארוכים ומסורבלים.
המטרה היא לעשות עסקים. לא כל עורכי הדין מבינים את זה. למעשה הרוב הגדול אינו מבין את זה.
אתם רוצים לעשות עסקים או לשתף פעולה עם מי שאמור לחתום על ההסכם.
רצון טוב ויחסים טובים חשובים מאד.
מטרת ההסכם היא לתת ביטחון מפני תקלות ומשברים.
כל סרבול או ניסיון "לסדר" את הצד השני, הם מיותרים, פוגעים ברצון הטב ועלולים לחרב את העסקים כבר בראשיתם.
אם הצד השני יעביר את טיוטת ההסכם שלכם לעורכי הדין שלו, מתחילה התכתבות מיותרת בין עורכי הדין שמגדילה מאד את העלויות.

המטרה היא שאתם תשלחו טיוטת הסכם שתהיה מקובלת על הצד השני והוא יחתום עליה ללא היסוס.

דוגמה שלישית: מלכודת לביטול המחויבות של הצד השני

לפני כמה שנים פנתה אלי קרן השקעות קנדית וביקשה שאקשר אותה למיזמים ישראלים שמחפשים משקיע.

פניתי למיזמים שהיו בסוף תקופת החממה ונזקקו נואשות למשקיע. מבחינתם אם תסתיים תקופת החממה והם לא מגייסים כסף – דינם להיסגר.

תמורת התיווך הייתי אמור לקבל עמלה.

בכל המקרים קיבלתי טיוטת הסכם מהמנכ"ל של החממה או מעורך הדין שלה.

כל טיוטות ההסכמים היו ארוכות מאד, "כמיטב המסורת" להחביא סיכונים.

בכל הטיוטות היה סעיף קטן שאפשר "לכל צד" לבטל את ההסכם בכל עת.

כלומר אחרי שהקרן תשקיע במיזם ולפני שאני אקבל את חלקי, בצד השני יוכלו לבטל ההסכם ולא לשלם לי את חלקי.

בשני המקרים הראשונים ניסיתי לשוחח על כך עם מנהל החממה ואחרי כן ויתרתי. ראיתי את טיוטת ההסכם והעברתי אותה לפח.

היזמת או היזם היו מאוכזבים מאד אך חסרי אונים.

מתי למדתי להיות זהיר מאד בכל הקשור להסכמים

בראשית דרכי כמנכ"ל של שמיר אופטיקה, היינו חברה קטנה מאד והצענו אז לחברה אמריקאית בשם Signet Armorlite לפתח עבורם עדשה מולטיפוקלית.

הם היו גדולים מאיתנו עשרות מונים.

אבל לנו היה ידע שלהם לא היה.

במבט לאחור הצעד הזה סלל את הדרך של שמיר אופטיקה להגיע לאן שהגיעה.

גם אז ידענו שיש לנו הזדמנות יוצאת דופן.

גם Signet Armorlite ידעו שיש להם הזדמנות בלתי רגילה בהתקשרות אתנו.

אחרי שהתקדמנו במשא ומתן הם שלחו לנו הסכם ארוך מאד.

העברתי אותו לעורך הדין שלנו ד"ר צבי טמיר, שהיה עורך דין משכמו ומעלה.

במקום כלשהו בהסכם היה סעיף שחייב אותנו לפצות את סיגנט ארמורלייט, על כל העלויות שיהיו להם אם יתבעו אותם על גניבת פטנט.

צבי טמיר הסביר לי שמשמעות הסעיף היא, שאם חלילה יתבעו אותם, אפילו רק כדי להרתיע מכניסה לתחום שבו היו עד רק שלש חברות גדולות מאד – הקיבוץ יפשוט רגל.

הבנתי את הסיכון וכתבתי לאיש הקשר שלנו בסיגנט ארמורלייט, שכידוע לו, אנחנו בעלי הידע ומפתחים בעצמנו את העדשות – אבל אנחנו קטנים מדי לעמוד מאחורי סעיף דרקוני כזה.

אחרי זמן קצר קיבלנו טיוטת הסכם חדשה ללא הסעיף הנדון.

חתמנו ויצאנו לדרך.

מאז אני מחפש בכל הסכם את המקום בו נמצא הסיכון שלא ארצה לקחת על עצמי או על לקוחותי.

מאידך אני מקפיד על ההסכמים שאני כותב, או שנכתבים בשמי, שיהיו הוגנים והגונים.

עברו מאז הרבה שנים אך אינני שוכח את השיעור ההוא.

סיכום והמלצות

שיעור נוסף שלמדתי בתחילת דרכי היה האמרה "High fences make good neighbors" (גדרות גבוהות עושות שכנים טובים).

הסכמים נועדו ליצור תשתית לעסקים טובים ולענות על אפשרויות שעלולות לצוץ בעיקר בסיום היחסים. בעת הפרידה.

לכן, הם צריכים להיחתם בתחילת היחסים העסקיים כשלכולם יש רצון טוב, לענות על האפשרויות שעלולות לצוץ בעת הפרידה, להיכנס למגירה ולהישאר שם.

ההמלצות שלי:

ראו את ההמלצות שכתבתי למעלה. איני חוזר עליהן כאן.
כאשר אתם מתחילים עבודה משותפת מכל סוג, או יחסים עסקיים, עם שותפים – תכתבו הסכם. היחסים הטובים עלולים להשתנות וחשוב שיהיה הסכם.
אם יש לכם עורך דין טוב ואתם בטוחים בכך, הוא או היא יודעים שהמטרה היא לעשות עסקים – הישארו אתו.
אל תוותרו עליו או עליה.
תשתדלו להיות אתם אלו שמנסחים את ההסכם. לא הצד השני.
המטרה היא שהצד השני יחתום על ההסכם ללא בעיה ובלי לערב עורך דין.
לכן:
1. תקפידו שההסכם יהיה קצר ככל האפשר.
2. שינוסח בשפה רגילה ולא שפה משפטית. הסכמים שנפתחים ב"והואיל ו...", עלולים להרתיע אנשים "מהשורה", שיחששו מהסכם שנוסח על ידי עורך דין.
3. תקפידו שההסכם יהיו הוגן.
  - הסכם שאתם הייתם חותמים עליו ברצון.
  - זכרו שכוונת ההסכם היא למסד יחסי עבודה טובים או שיתוף פעולה פורה.
  - הסכם לא הוגן עלול לחסל את העבודה המשותפת, או ליצור כבר בהתחלה יחסים לא טובים.
כאשר הצד השני שולח לכם טיוטת הסכם, תבחנו היטב שאין בה סיכונים.
- אל תהססו לערב עורכת או עורך דין אם יש לכם אי וודאות.
- בפרט כאשר ההסכם מנוסח בשפה שאינה שפת אם שלכם.
יש מצבים בהם כדאי לוותר על העסקה ולא לחתום על ההסכם.
הצעה וקיבול:
אם הצד השני נתן לכם הצעה כלשהי ואם עשיתם פעולה שמשמעותה היא קבלת ההצעה (למשל, התחלתם לפעול על פי ההצעה טרם שחתמתם על עליה), המשמעות היה שקיבלתם את ההצעה. יש בינכם ובין הצד השני הסכם.
גם אם לא חתמתם על ההצעה.
אתם קיבלתם את ההצעה בפועל. מתקיימת "הצעה וקיבול" והמשמעות היא שיש הסכם.
שימו לב כיצד אתם פועלים ועשו זאת במחשבה תחילה.
כאשר שני צדדים חותמים על הסכמות ביניהם – זהו הסכם. גם כאשר חתמתם על מפית ניר במסעדה ולא חשוב מה רשום בכותרת.
כאשר יש יחסים של עובד מעביד אינכם יכולים להחתים את העובד על סעיפים המנוגדים לחוקי העבודה.
גם אם העובד יחתום על הסכם כזה, לא יהיה תוקף לחתימתו.