כיצד להתמודד עם התעמרות במקום העבודה? מאמר שני: מנקודת מבטה של ההנהלה

במאמר הקודם דנו בשאלה כיצד להתמודד עם בוס גרוע מנקודת מבטו של העובד. (לחצו כאן לקישור).
במאמר הבא נדון כיצד ההנהלה מתמודדת עם מנהלים פחות טובים.
ובמאמר שאחריו נדון בנושא התעמרות במקום העבודה מצידם של עובדים אחרים.
בסיום תמצאו קישור לשאר שלושת המאמרים בסדרה זו ורשימה של מאמרים בנושא יחסים בין עובדים ומנהלים.

המלצות מועילות למנהלים - והפעם: המנכ"ל שלא רוצה לשמוע ביקורת

לחצו כאן לקישור לסרטון.

לחצו כאן כדי להגיע לערוץ היוטיוב שם תמצאו עוד עשרות סרטונים שיעניינו אתכם.

נחזור לנושא המאמר

תזכורת: 64% מהעובדים חוו התנהגות תוקפנית בעבודתם

התעמרות במקום העבודה היא תופעה נפוצה המשפיעה על עובדים רבים. למשל, מחקר של המוסד לבטיחות ולגיהות מצא כי 64% מהעובדים חוו התנהגות תוקפנית בעבודתם.

המחקר פורסם בשנת 2023.

למעלה ממחצית מהעובדים שחוו התעמרות נאלצו לעשות שינוי בתפקידם, ומעל שליש מהם נאלצו להתפטר מעבודתם. השאלה הגדולה היא: איך מתמודדים? איך שורדים יום אחרי יום תחת ניהול בעייתי בלי להישחק או לוותר?

התנכלות תעסוקתית או העסקה פוגענית

התעמרות במקום העבודה, המכונה גם התנכלות תעסוקתית או העסקה פוגענית, היא תופעה שבה עובד נחשף להתנהגויות אגרסיביות, משפילות או מזיקות מצד מנהליו או עמיתיו. התנהגויות אלו עלולות לכלול השפלות, בידוד חברתי, הצבת דרישות בלתי סבירות או יצירת תנאים בלתי אפשריים לביצוע העבודה. התעמרות מתמשכת עלולה לגרום לנזקים נפשיים ופיזיים לעובד, לפגוע במורל הצוות ולהשפיע לרעה על תפקוד הארגון כולו.

היקף התופעה

מחקרים וסקרים שונים מצביעים על כך שהתעמרות במקום העבודה היא תופעה נפוצה בישראל:

סקר של משרד הכלכלה: כ-30% מהעובדים השכירים בישראל נחשפו להתעמרות משמעותית במקום עבודתם, ו-55% דיווחו כי חוו התעמרות לפחות פעם אחת ממנהלים, עמיתים או לקוחות.
תאריך הסקר אינו רשום, אך הוא נערך כאשר אריה דרעי היה שר הכלכלה. כלומר בשנת 2015. שמונה שנים לפני הסקר של המוסד לבטיחות וגיהות אותו ציטטתי למעלה.
לפי סקר מכון מדגם, משנת 2022 כ-40% מהעיתונאים חוו התעמרות במקום העבודה, כאשר 57% מהמרואיינים נחשפו להתעמרות בעובדים בסביבתם הקרובה.
העובדים שחווים כיום התעמרות מדווחים בשיעורים גבוהים על סוגים רבים של התעמרויות בעבודה, הבולטים ביניהם הם: צעקות (51%), ניסיונות הכשלה בתפקיד (49%), התעלמויות (49%), האשמות שווא (41%), התנכלויות (32%) והשפלות (26%).

סיכום: הסקרים השונים מצביעים פחות או יותר על נתונים דומים ועל פיהם יותר ממחצית מהעובדים חוו לפחות פעם אחת התעמרות במקום העבודה.

השלכות ההתעמרות

התעמרות במקום העבודה משפיעה לא רק על העובד המותקף, אלא גם על סביבת העבודה והארגון כולו. ההשלכות העיקריות כוללות:

פגיעה בבריאות הנפשית והפיזית של העובד: עובדים שחוו התעמרות מדווחים על לחץ, שחיקה, קשיי שינה ותסמינים פיזיים נוספים.
היעדרויות מוגברות: עובדים המתמודדים עם התעמרות נוטים להיעדר יותר מהעבודה עקב מצבם הבריאותי, מה שמוביל לפגיעה בתפוקת הארגון.
ד"ר לליב אגוזי מהמוסד לבטיחות וגיהות אומרת: "התעמרות בעבודה היא מושג רחב, שמכיל הרבה סוגי התנהגויות, שלכולן השלכות קשות על העובדים שסובלים מהן. הם משלמים ביכולת לבצע את העבודה שלהם, בביטחון העצמי, הם יותר בלחץ, יותר חולים, ישנים פחות טוב ומשלמים מחירים גם בחיים הפרטיים. גם הארגונים משלמים מחירים באובדן מוטיבציה, בימי עבודה, במחויבות של העובדים ובירידה בביצועים"
תחלופת עובדים גבוהה: למעלה ממחצית מהעובדים שחוו התעמרות נאלצו לעשות שינוי בתפקידם, ומעל שליש מהם התפטרו מעבודתם.
פגיעה במורל ובפרודוקטיביות: סביבת עבודה עוינת מובילה לירידה במוטיבציה ובפרודוקטיביות של העובדים, מה שמוביל לפגיעה בתפקוד הארגון.

אחריות ההנהלה

לדברי עו"ד נופר בר, ההנהלה נושאת באחריות לספק סביבת עבודה בטוחה ומכבדת לעובדיה על אף שבישראל לא קיים חוק מפורש האוסר על התעמרות בעבודה, הכירו בתי הדין לעבודה בעוולה של התעמרות ופסקו פיצויים בגין עוגמת נפש או הפרת החובה לנהוג בתום לב.

למרות שהצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה הוגשה לכנסת, אך טרם אושרה, בתי הדין לעבודה בישראל מכירים בתופעת ההתעמרות בעובדים ורואים בה הפרה של חובת המעסיק לספק סביבת עבודה מכבדת ובטוחה.

בתי הדין פוסקים פיצויים לעובדים במקרים שבהם הוכחה התנהגות פוגענית מצד המעסיק או מצד המנהלים.

למשל, בית הדין לעבודה בתל אביב פסק לעובד בחברת חשמל פיצויים בסך 50,000 שקלים בשל עוגמת נפש שמקורה בהתעמרות בעבודה (נובמבר 2021),

ועיריית ירושלים תפצה עובדת בסך 150,000 שקלים בגין העסקה פוגענית והתעמרות בעבודה (פברואר 2021).

צעדים להתמודדות של ההנהלה עם מנהלים מתעמרים

כדי להתמודד עם התעמרות מצד מנהלים, ההנהלה יכולה לנקוט במספר צעדים:

קביעת מדיניות ברורה נגד התעמרות: הנהלה צריכה לגבש ולהטמיע מדיניות מפורשת נגד התעמרות, המגדירה התנהגויות אסורות ונהלים לטיפול בתלונות.
הדרכות והסברה: קיום סדנאות והדרכות לעובדים ולמנהלים בנושא התעמרות, כדי להעלות את המודעות ולספק כלים לזיהוי והתמודדות עם התופעה.
מנגנוני דיווח ותמיכה: הקמת ערוצי דיווח בטוחים ואנונימיים לעובדים, לצד מתן תמיכה נפשית ומשפטית לנפגעים.
אכיפה וענישה: נקיטת צעדים משמעתיים נגד מנהלים מתעמרים, כולל אזהרות, השעיות ואף פיטורים במקרים חמורים.
קידום תרבות ארגונית חיובית: טיפוח סביבת עבודה מכבדת, המעודדת תקשורת פתוחה ושיתוף פעולה בין כל רמות ההירארכיה.

סיכום

התעמרות במקום העבודה היא תופעה נפוצה בעלת השלכות חמורות על העובדים והארגונים.

למרות שהצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה טרם אושרה, בתי הדין לעבודה בישראל מכירים בתופעת ההתעמרות בעובדים ורואים בה הפרה של חובת המעסיק לספק סביבת עבודה מכבדת ובטוחה.

ההנהלה נושאת באחריות למנוע התעמרות ולספק סביבת עבודה מכבדת ובטוחה. באמצעות קביעת מדיניות ברורה, הדרכות, מנגנוני דיווח, אכיפה וטיפוח תרבות ארגונית חיובית, ניתן למזער את התופעה ולהבטיח סביבת עבודה בריאה ומכבדת.

שאלת סקר חשובה

יש מנהלים נחמדים, יש שצועקים, יש מנותקים ויש מעורבים - השאלה היא אם הם פועלים לטובת החברה והאם המנכ"ל מצליח להוביל אותם לכיוונים טובים לחברה וללא צעקות והתעמרות בעובדים.

שאלת הסקר ששאלנו לראשונה לפני שמונה שנים עסקה בנושא זה:

האם בחברה שלך יש מנהלים שאינם ממלאים את תפקידם?

תוצאות הסקר מאד מעניינות.

אני ממליץ לך לראות את תוצאות ההצבעה ומזמין אותך להצביע בעצמך.