מנהלי ביניים - זאב רונן, מצוינות בעסקים

קבלת החלטות היא אחד התפקידים המרכזיים של מנהלים והמתח בין נתונים לאינטואיציה לא ייעלם. ארגון שמסתמך רק על נתונים עלול להפוך איטי וזהיר מדי. ארגון שמסתמך רק על אינטואיציה עלול לקבל החלטות שגויות. הטעות היא לבחור צד אחד בלבד.

הנתונים מראים תמונה ברורה: נשים הן כמעט מחצית משוק העבודה, אך אינן מיוצגות באופן יחסי בדרגים של מנהלי הביניים ובצמרת. הפער איננו תוצאה של היעדר יכולת. הוא תוצאה של היעדר תכנון.

ההבחנה בין עובד שכיר לבין ספק שירותים עצמאי היא מהותית, כלכלית ומשפטית. ניתן וראוי להבהיר בהסכם שאין יחסי עובד–מעביד, אך ההצהרה לבדה אינה מגינה אם בפועל מתקיימים מאפייני עבודה שכירה. בתי הדין בוחנים מכלול נסיבות.

כשמדברים על ביצועים בארגון, רבים מתמקדים בתגמול, בתמריצים או בשכר. אבל יש מרכיב נוסף שפחות מדובר עליו: איך הארגון מוודא שהעובד עומד בכללים. זה לא ‘משמעות’ או תחושת שליחות, אלא משמעת ארגונית.

מנהלים רבים שואלים את עצמם אם עליהם להיות יותר סמכותיים או יותר משתפים, יותר יוזמים או יותר שיטתיים. אלא שהשאלה הזו מפספסת את העיקר. אין סגנון ניהול אחד שהוא “נכון”. יש סגנון שמתאים, או לא מתאים לשלב שבו הארגון נמצא. ארגונים משתנים לאורך חייהם. הם קמים, צומחים, מתייצבים, ולעיתים גם נתקעים או נדרשים להתחדש. 

לא כל החברות עובדות עם מדדים כחלק מתהליך של שיפור מתמיד. עוד פחות חברות מיישמות Lean ברצפת היצור, או "יצור רזה". המאמר הנוכחי עסק בקפיצת מדריגה והטמעה של Lean. בתהליכים של שירות ותמיכת לקוחות.

מנהלי ביניים נמצאים בין העובדים וההנהלה. או בין שתי שכבות של מנהלים.

הם קודמו כי היו טובים בתפקידם הקודם, אולי אפילו כעובדים. 

אבל, במקרים רבים, הם לא קיבלו הכשרה לתפקידם החדש כמנהלים.

עם שיטוח המבנים הארגוניים הם נמצאים באתגר כפול:

מצד אחד, הם מנהלים יותר אנשים,

ומצד שני, המנהלים שלהם פחות פנויים לעזור להם.

במערכות יחסים עסקיות אנחנו רגילים להיזהר, לא לפגוע, לא לערער, לא “להכביד”. אבל דווקא כאן נמצא הפרדוקס: פעמים רבות מה שמציל את היחסים העסקיים הוא בדיוק מה שאנחנו הכי מפחדים להגיד.
פידבק שלילי — כשהוא מדויק, בזמן, ובניסוח נכון — הוא לא ביקורת. 

עזיבה של עובד אינה מתרחשת ביום אחד. גם כשהדבר נראה "פתאומי", כמעט תמיד קדמו לכך שבועות או חודשים של שינויים קטנים - התנהגותיים, רגשיים ותעסוקתיים - שהארגון לא פירש בזמן.

לפי המילון, אמפתיה היא הזדהות עם רגשות האחר. לא בהכרח נחמדות, אלא הבנה למישהו אחר. מנהל יכול להיות אדם נעים הליכות ולא לגלות אמפתיה לעובדים. הוא יכול להיות אדם מאד קורקטי ותכליתי ובאותו הזמן לגלות הבנה והזדהות עם העובדים. כלומר להיות אמפתי כלפיהם.

בארגונים רבים נדמה כי הלמידה מתרחשת מחוץ לעבודה השוטפת. אך מה אם נוכל להפוך את הלמידה לחלק אינטגרלי מהעבודה עצמה? מה אם הצוות לא ימתין לסיום המשימה כדי ללמוד, אלא ילמד תוך כדי ביצוע, ברגע אמת?

בסרטון הבא אני מדבר על שחיקה של עובדים ומנהלים – תופעה שהולכת ומתרחבת בשנים האחרונות ומשפיעה על כל ארגון. אני מסביר מהי שחיקה לפי הגדרת ארגון הבריאות העולמי, מהם הגורמים המרכזיים לשחיקה , ובעיקר, איך אפשר להתמודד עם זה. נדבר גם על תפקיד המנהלים ביצירת סביבה תומכת, על החשיבות של הערכה והקשבה, ועל דרכים פשוטות לייצר תרבות ארגונית מחזקת שמונעת שחיקה ומגבירה מוטיבציה.

למה עובדים טובים עוזבים גם מנהלים טובים? על שחיקה, גבולות ואיך למנוע נטישה בארגון מתפקד.

נשים מעדיפות חברות אחרות מאלו שהגברים מעדיפים. הנשים העדיפו השנה את החברות הפיננסיות: 6 החברות הראשונות שנבחרו על ידי הנשים, הן חברות פיננסיות.

בפילוח לפי קבוצות גיל, יש הסכמה בכל קבוצות הגיל על שלושת המשתנים הראשונים. לכולם חשובה היציבות של מקום העבודה. ובכל זאת כל עובד שלישי בוחן מדי פעם מעבר לחברה אחרת.

אחרי כמעט שנתיים של מלחמה קשה, שסופה אינו נראה באופק, לפני כן משבר חברתי חריף על דמותה של המדינה ומשבר בהייטק אין כמעט שינויים מהותיים במה שחשוב לעובדים. במאמר זה נדבר על סקרים בנושא ונראה כיצד המידע הזה יכול וצריך לשמש אותנו בהתייחסות נבונה במערכת היחסים עם העובדים. בהבנה כיצד לשפר את היציבות והקטנה של תחלופת העובדים, יחד עם חיזוק המוטיבציה.

שחיקה היא תופעה רחבה ומשמעותית בקרב מנהלים ועובדים. עומס בעבודה וקושי של מנהלי הביניים לגשר בין ציפיות העובדים ודרישות ההנהלה, מוכרים כסיבות העיקריות. החברות יכולות להפוך את העומס לאתגר ולהתמודד אתו בגאווה.

הספר 'פי 10 מצוינות לנצח' מנתח התנהלות של 7 חברות שהוגדרו יוצאות מהכלל בהתנהלותן, הניתוח עוסק בתקופת הזמן של 10 שנים שקדמו להוצאת הספר, עברו מאז הוצאתו 24 שנים, מענין לראות מה קרה לאותן חברות במהלך השנים שחלפו.

בשני המאמרים הקודמים דנו בשאלה כיצד להתמודד עם בוס גרוע מנקודת מבטו של העובד וכיצד ההנהלה מתמודדת עם התעמרות במקום העבודה. במאמר הנוכחי נדון כיצד ההנהלה מתמודדת עם מנהלים פחות טובים ובמאמר הבא נדון בנושא התעמרות במקום העבודה מצידם של עובדים אחרים.

במאמר הקודם דנו בשאלה כיצד להתמודד עם בוס גרוע מנקודת מבטו של העובד. במאמר הזה נדון כיצד ההנהלה מתמודדת עם מנהלים פחות טובים. ובמאמר שאחריו נדון בנושא התעמרות במקום העבודה מצידם של עובדים אחרים.

בקדנציה השניה שלי כמנכ"ל, עוזי גרנות היה היו"ר של הדירקטוריון. גרנות היה בעל ידע ותבונה ארגונית שלא יסולאו בפז. למדתי ממנו דברים רבים ובין השאר כלים ניהוליים שאני נעזר בהם עד היום. בוס טוב מיוחד הוא משהו שלא שוכחים.

ה-8 במרץ הוא יום שמוקדש לציון ההישגים של נשים בכל תחום, ובמיוחד בעולם העסקים. מאז ומעולם, הנשים נאלצו להתמודד עם מכשולים ומגבלות שהוטלו עליהן בשל מגדרן, אך בשנים האחרונות אנחנו עדים לשינוי מעמיק – יותר נשים מובילות עסקים, מנהלות חברות, ומביאות גישות חדשות ומרעננות לעולם הכלכלה. האם אנחנו בדרך לשוויון אמיתי?

אייל הוא בחור צעיר, בן 30, שעובד בחברת הייטק גדולה ונחשבת. יש לו תפקיד מעניין ולכאורה הכל טוב. אבל הוא לא אוהב את האווירה בחברה ואת יחסי העבודה והתחיל לחפש מקום עבודה אחר. יש לאייל כישורים חשובים והוא מתראיין בהרבה חברות. בזמן שהמנהלים מראיינים אותו ומתרשמים ממנו, הוא גם מראיין אותם, מתרשם מהם ובודק את הפרמטרים שחשובים לו.

המאמר נכתב מנקודת המבט של מי שצמח לתפקיד ניהולי חדש בתוך החברה. אך הוא מיועד כמובן לכל הסביבה: מי שהחליט למנות את המנהל או המנהלת החדשה, מי שנמצא בקבוצת השווים החדשה ומי שהיה עד כה בקבוצת השווים של המנהלת או המנהל החדש.

מבחינת הספקים: האם ברורה לנו האחריות שיש לנו כספקים של שירות או מוצר? מבחינת הלקוחות: האם ברורה לנו האחריות שנקבל כרוכשים? אני אציג להלן שלש דוגמאות בתחומים שונים, הן מניסיוני האישי והן מניסיוני כמגשר.

מה יהיה במאמר? מדוע שיחת משוב היא אוקסימורון ובכל זאת איך לנהל אותה. מהי המטרה הנכונה, לדעתי, לשיחת המשוב. אני אציג כלי שונה וטוב לביצוע שיחות המשוב, ומהן המכשלות העיקריות בשיחות משוב. לקראת הסוף, אחרי שאציג גם את המטרה וגם את הדרך אתייחס לחשיבות של שיחות המשוב לחברה.

בינואר השנה פורסמה בדה מרקר כתבה שכותרתה "ישראלים, היכונו למהפך מקצועי: 43% מהמיומנויות שלכם יצטרכו להשתנות בחמש השנים הקרובות". בכתבה מוצג דו"ח המשרות של הפורום הכלכלי העולמי.  הדו"ח של הפורום מתפרסם אחת לשנתיים, והוא מתבסס על ממצאי סקר שבוצע בקרב מיליוני עובדים ב-1,000 חברות בעולם, בתעשיות מגוונות. השנה, 30 מהחברות היו חברות ישראליות.

הסיפור אינו מסתיים בפיטורים. בפרט כשהפיטורים הם על רקע של צמצומים ולא על רקע של חוסר מקצועיות או עבירות משמעת.

בתהליך היצור הספגטי הטריים נתלים על מקלות שבשני קצותיהם הם נתלים על שרשראות שנוסעות בארונות יבוש. בנקודה מסוימת בזמן, לפני כשלושים שנים התקלות התחילו לחזור על עצמן. המקלות עליהן נתלו הספגטי נפלו שוב ושוב במהלך הייבוש.  אנשי האחזקה המוכשרים לא הצליחו למצוא את הסיבה לתקלה. ברגע מסוים, עלתה מחשבה שאולי אין כאן תקלה מכנית, אלא חבלה של אחד העובדים.

אחת הבנות שלי רואה את התכניות האהובות עליה בטלוויזיה תוך כדי שהיא גם שקועה באייפון שלה ואם אני אשאל אותה משהו ואחזור על שאלתי שלש פעמים היא גם תענה לי. האם היא גם תזכור אחר כך מה שאלתי? אני בספק.

הערכים מגדירים כיצד החברה פועלת. מהם הדברים החשובים ביותר מהבחינה הפרקטית. במידה מסוימת הם סוג של דיברות. מעט חברות מגדירות את הערכים שלהן. ומה קורה עם הערכים אחרי שהגדרתם אותם? האם הם מוכרים? האם פועלים לאורם? האם מתייחסים אליהם?