אחריות תאגידית - כל המאמרים - זאב רונן, מצוינות בעסקים

חברות בינלאומיות גדולות שמות את נושא הבטיחות בעבודה במקום גבוה מאד בסדר העדיפות שלהן. הרבה מעל המקום בו נמצאת הבטיחות במרבית החברות המקומיות. יש לכך מספר סיבות. למשל, המכירות והתוצאות העסקיות מושפעות מאד מהיחס של דעת הקהל בעולם על תנאי ההעסקה, והן נאלצות להתייחס לכך.

לעובדי המלון תרומה ישירה להנאתכם. התשתית כבר קיימת ומה שיכול להוסיף או לגרוע זה היחס לו תזכו. כיצד תענינה הפניות שלכם, בקשות קטנות או תלונות, האם החדר שלכם מסודר ונקי וכדומה. הכל קשור במוטיבציה ובתשומת הלב שיקדישו עובדי המלון. כל שהותכם במלון מלווה בקשר בלתי אמצעי עם העובדים. לכן, להנאתכם, או לשביעות רצונכם מהשהות במלון יש קשר הדוק לשביעות הרצון של העובדים ולמוטיבציה שלהם.

תארו לעצמכם שאתם מיצרים (או צורכים) אבקת מרק ובתוך התערובת מכניסים קורט מלח. אחד הלקוחות מתלונן שמצא בשקית המרק שרכש מכם, רסיס של זכוכית. בבדיקה מהירה גיליתם שמקור הזכוכית הוא המלח (במחסן של חברת המלח נשבר חלון, רסיסי זכוכית נפלו לתוך ערימת המלח שבמחסן והגיעו עד שקית המרק).

מידת ההיעדרות של עובד שאינו חולה, המדווחת כמחלה, משקפת את מידת המוטיבציה שלו והחיבור שלו למטרות החברה. בדרך כלל לעובדים חדשים תהיה נטייה חזקה לעזוב במצב של חוסר מוטיבציה והזדהות עם החברה, בעוד עובדים וותיקים יעדיפו לא להסתכן בעזיבה של מקום העבודה ויבחרו להישאר בבית ולדווח מחלה

החוק נועד להגן על העובדים ולאפשר להם לקיים חיים סבירים. במקרה הזה כמו במקרים רבים אחרים, קיימת שותפות גורל בין העובדים, הבעלים והלקוחות לטובת החברה. לא בכל החברות רואים את שותפות הגורל הזו ולכן החוק מטיל גם עיצומים ואמצעי ענישה נוספים.

אני הייתי שם. לפני יותר מחמש עשרה שנים, כאשר ניהלתי אתר יצור גדול בבעלות נסטלה אסם נמצאה סלמונלה בבדיקה שגרתית של מוצרים לפני שחרור. מאותו רגע ועד שמתגלה המקור הכל נבדק וכל המומחים מעורבים בפעולה. השקענו מאמץ עצום בחקירת המקור ובניקיון קווי היצור. בסופו של דבר מצאנו כי הזיהום הגיע עם השומשום.

עקב הצפי למחסור באנרגיה חוקק בשנת 2009 חוק "החיסכון באנרגיה" ועל פיו תוקנה תקנה המחייבת ביצוע סקרי אנרגיה במגזר הציבורי ובתעשייה, (תוך 3 שנים מיום התקנת התקנה ואישורה (ינואר 2010). במסגרת אותו החוק הוחלט על ייצור מקורות אנרגיה חילופיים בהיקף של 20% מסך הצריכה השנתית של המדינה עד לשנת 2020.

לא מזמן למדנו כי חברת פולקסווגן שיקרה לצרכנים במשך שנים באשר לזיהום האוויר של כלי רכב מתוצרתה. אם נשווה אותם להתנהגות של חברת טויוטה כאשר התברר שיש פגם ברכב והפרסום שהם עושים להחזרה ותיקון תקלות (Re-Call) נשאל את עצמנו: מאין בא השוני הזה? אני משער, כי לשתי החברות יש דוברים ומחלקות גדולות ליחסי ציבור, אז מאין נובע ההבדל?

בעבר ניהלתי מפעל גדול ובו מאות עובדים, גברים ונשים שעבדו בשלוש משמרות. אוכלוסיית העובדים הייתה מאד מגוונת וההבדלים התרבותיים בין הקבוצות השונות יצרו לא פעם מתחים במפעל. פעם התלוננו עובדות וותיקות כי מנהלי המשמרות מפלרטטים עם העולות החדשות ולכן נותנים להם טובות הנאה שונות.

המוטיבציה נמצאת בירידה מכמה סיבות ואחת מהן היא אובדן האמון במנהיגות הכלכלית והחברתית. אחד מהסממנים לאובדן האמון הוא שחיקת הפנסיה, קרי אם לא נתכנן וננקוט במהלכים נכונים בזמן הנכון, הפנסיה צפויה להיות נמוכה, אף נמוכה יותר מהפנסיה ששולמה לדורות הקודמים.

בחברה מסוימת, התברר לקראת סוף יום העבודה, כי, עקב אי הבנה לא הכינו משלוח ללקוח אסטרטגי בחו"ל. אי הוצאת המשלוח למחרת בצהרים הייתה גוררת דחיה של חמישה ימים ולכך היו יכולות להיות השלכות חמורות ביחסים עם הלקוח החשוב. מנהל הלוגיסטיקה בחר לא לקחת סיכון הכרוך בדחיה של ההכנה בבוקר שלמחרת והשאיר שני עובדים להכין את המשלוח. 

ביום 8.12.14 התקבל בכנסת תיקון מס' 6 לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002 – אותו החוק שקובע שיש למסור לעובד הודעה בכתב שתכלול את כל הפרטים הקשורים בתנאי העסקתו אצלכם. התיקון מתייחס למועמדים לעבודה, אפילו אלה שרק ענו למודעת הדרושים שפורסמה על ידכם, והתכבדו והגישו לכם קורות חיים במטרה לאייש את המשרה שפרסמתם.

העסקה נכונה של עובדים מתחילה כבר בשלב המוקדם של גיוסם (כל החוקים הנוגעים לאיסור אפליית עובד בקבלה לעבודה על רקע דת/גזע/מין/הריון) והחתמתם על חוזה העסקה העומד בכל הוראות חוקי העבודה (בכל הקשור להוראות לגבי חופשה שנתית, שכר עבודה, שעות נוספות, דמי הבראה, ימי מחלה, הפרשות לתנאים פנסיוניים וכיו"ב).

כמו רבים וטובים, צפיתי גם אני ב-06/11/2014 בתכנית 'המערכת' עם מיקי חיימוביץ. אנשי התכנית אכן בדקו את הדברים מתוך כוונה להציג את הנושא על מורכבותו הרבה, תוך עירוב של רגשות במינון מסוים ונסיון ליצור הזדהות עם אנשים שעבדו שנים רבות ובהגיעם לעת פרישה נוכחו לדעת כי הסכומים אותם יקבלו אינם משקפים את מידת השקעתם בחסכון הפנסיוני.

האם ידעתם כי על הליך הפיטורים להתבצע בתום לב ובאופן המכבד את העובד והנוהג בו בהגינות? לא אחת קבעה הפסיקה, כי במקרים בהם בוצעו פיטורים בחוסר תום לב, כך שהתנהלו באופן שלא ראוי ולא מכבד את העובד, די היה בכך כדי לקבוע כי הפיטורים נעשו שלא כדין, ולכן לפסוק לעובדים פיצויים על פיטורים שנעשו שלא כדין.

לאחרונה נחשפתי למקרה בו מפעל התגייס לטובת אחד מעובדיו שחלה במחלה קשה ונזקק לתרופה שלא בסל הבריאות בעלות חודשית של אלפי ₪. המעסיק החליט להפעיל לשם כך קרן מפעלית לעזרת העובדים ובנוסף עודד את העובדים האחרים לתרומת כספים על ידי גבייה מתלוש השכר.

חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, שנחקק בשנת 2005, נחקק כחלק ממערכת החוקים הנדרשים לצורך הוצאה לפועל של מסקנות ועדת בכר, שאחד מתפקידיה היה הגברת התחרותיות בשוק ההון. במאמר זה אין לי כוונה להציג ניתוח לגבי יישום מסקנות ועדת בכר או לבחון באיזו מידה היטיבו תוצאות הועדה עם החוסכים, אלא לפרט לגבי אחד התיקונים לחוק – סעיף 20.

בחברה מסוימת אותה אני מלווה בשנתיים האחרונות, התבקשתי בתחילת הדרך להגיע בנעלי עבודה לאתר היצור, מטעמי בטיחות. לפני כמה שבועות ניגש אלי משה, אחד העובדים שהוכשר כנאמן בטיחות בחברה והעיר לי כי הנעלים שאני נועל, אינן בטיחותיות דיין ולכן איני יכול להיכנס לאזור היצור.

מנהל צעיר שחנכתי לא מזמן, אמר לי באחת הפגישות כי אינו יודע לצעוק על העובדים והוא חושב שזה יפריע לו בעבודה החדשה שהוא מחפש. ביקשתי אותו שיתאר לי מקרה בו הוא היה העובד שהמנהל צעק עליו. אחרי כן סיפרתי לו על הקפטן האנגלי שיורד מהאניה אחרי 30 שנות שירות על הים.

לפני זמן מה, באחת החברות אתן עבדתי, אמר לי יעקב (אחד העובדים) כי הוא מאד עייף כיוון שהתחיל לעבוד בשלש בבוקר ולכן הוא מבקש לסיים את צוות השיפור עד ארבע וחצי (אחר הצהרים). נדלק לכם אור אדום? האם מפריע לכם משהו? במפעלים העובדים 5 ימים בשבוע, מותר על פי חוק שעות עבודה ומנוחה לעבוד לא יותר מ- 3.4 שעות נוספות מעבר ליום העבודה.

עולם העסקים אינו עולם קל. התחרות יוצרת מאבקים מסחריים ושיווקיים קשים בין יצרנים, ספקים ולקוחות ומניעה לעיתים מצד אחד לביצוע ניסיונות ומהלכים שנועדו לפגוע או להכשיל יריבים וכן אף לצעדים הגובלים בהתעלמות מהחוק, לעיתים אף הולכים מעבר לו. מצד שני תחרות זו עצמה מביאה אנשים ועסקים לכרות בריתות של שיתוף פעולה לצורך פיתוח, יצור, אחסון או שיווק משותפים.

תעשיית המזון עוסקת בחומרים הראויים למאכל אדם או מאכל בעלי חיים. זאת בניגוד לתעשיות כימיות, פטרוכימיות ואחרות אשר תוצריהן הם חומרים מסוכנים רבים ומגוונים. אולם עצם התהליך של ייצור מזון, לכל אורך שרשרת האספקה, הוא בעל השלכות סביבתיות כבדות.

עד למחצית המאה ה-18 התנהל כדור הארץ פחות או יותר באותה מתכונת בה התנהל מאז בריאתו. בין המערכות השונות של הדומם, הצומח החי והאדם התקיים שיווי משקל שהתבסס על יחסי גומלין. הצומח צרך לגידולו מרכיבים דוממים (מים, CO2, מינרלים) ופלט מרכיבים אחרים הן בחייו (חמצן) והן במותו (פחם, נפט, גז טבעי, דשן לצמחים אחרים).

נושא איכות הסביבה הוא נושא מרתק. ראשית בגלל חשיבותו ההולכת וגדלה, ושנית בגלל המגוון הגדול של הנושאים בהם הוא עוסק: מים, אנרגיה, אוויר, קרקע, קרינה, פסולת, תחבורה, רעש, ריח ונושאים רבים אחרים. מורכבות הנושאים מביאה גם ליצירת קשרים של העוסקים בתחום עם גורמים מתחומים שונים.

"ניהול סיכונים" (Risk Management) הוא אחד הנושאים המתפתחים בעולם הניהול. לרוב, מוזכר נושא זה בנשימה אחת עם אזכור מגמות גלובליות כ: "התערערות גוש האירו", "משבר כלכלי בארה"ב" או אירועים דומים ברמת המאקרו העשויות להשפיע על התוצאות העסקיות של הארגון. 

המחקר הנדון נועד לבחון את המידה שבה גורמי סיכון שמקורם במקום העבודה, עשויים להיות מעורבים בשימוש לרעה בסמים ואלכוהול בקונצרן ישראלי טיפוסי גדול. הספרות המחקרית מארה"ב ומאירופה חשפה מספר גורמים מבוססי-עבודה דומיננטיים, המהווים תנאים מקדימים לשימוש לרעה בסמים ואלכוהול במקום העבודה.