כיצד להתמודד עם שירות המילואים של העובדים והעובדים שחוזרים ממילואים?

המידע במאמר התקבל ממנהלי ומנהלות משאבי אנוש בכמה חברות גדולות, מעבודה שלי עם חברות ושיחה עם עדה דיבון.
בסיום תמצאו קישור למאמרים נוספים בנושא ניהול משאבי אנוש.

המלצות מועילות למנהלים - והפעם: עיקרון פארטו או כלל 80-20

לחצו כאן לקישור לסרטון.

לחצו כאן כדי להגיע לערוץ היוטיוב שם תמצאו עוד עשרות סרטונים שיעניינו אתכם.

ההתמודדות עם המילואים באופן אישי ומצד החברה

כשהתחילה המלחמה היה גיוס רחב מאד למילואים. במקביל היה בעורף גיוס רחב לטובת מי שיצא למילואים ואהדה רבה אליהם ולבני משפחותיהם.

המשרתים במילואים חזרו מהשירות וחלקם יצאו פעם שניה ושלישית. רבים נתקלים בקושי לחזור לעבודה סדירה וזה עוד לפני שהתייחסנו להתמודדות עם פוסט טראומה של חלקם.

די מהר "התרגלנו" למציאות, לא בכל החברות יודעים איך להתמודד עם השבים מהשירות.

עדין יש חברות קטנות ובינוניות שאין בהם מנהלת או מנהל משאבי אנוש. שם הנושא עוד פחות מטופל.

בחברות אחדות אני מזהה אפילו אובדן סבלנות כלפי מי שחוזר שוב ושוב לשירות המילואים במקביל לעבודה.

קיים פער גדול בין חברות שערות למורכבות של שירות המילואים ובין אחרות

קיים פער גדול מאד בין חברות עם ניהול משאבי אנוש מצוין שיודעות לטפל בעובדים שיוצאים למילואים, חוזרים מהמילואים ויוצאים שוב ובין חברות שמתעלמות מהנושא ואפילו כועסים שם על מי שיוצא למילואים.

נלמד מעדה דיבון ומשלש חברות גדולות איך נכון לפעול. לבקשת מנהלות ומנהלי משאבי האנוש, איני מציין את שם החברות.

בסיכום אתן המלצות.

לעדה דיבון מנכ"לית חברת מצבים יש נקודת מבט רחבה

עדה דיבון היא הבעלים והמנכ"לית של חברת מצבים שמספקת פתרונות מתקדמים לניהול משברים של עובדים וארגונים.

בתחילת המלחמה היה עומס גדול של פניות מצד חברות שרצו לסייע לעובדים.

כשהמילואימניקים התחילו לחזור, החברות התגייסו לסייע לקליטה שלהם מחדש בעבודה.

הרבה ארגונים מצאו לנכון לחשוב איך לקלוט מחדש בצורה טובה את אנשי המילואים.

באחת הסדנאות ציינו עובדים שהשתחררו מהמילואים לפני כמה חודשים, את ההשפעה המתמשכת של שירות המילואים.

ההשפעה של שירות המילואים אינה רק על חיילים קרביים. תומכי הלחימה נמצאים באותה הסירה.

קיים קושי מיוחד אצל מי שמשרת "במילואים היברידיים". כלומר באופן שוטף גם במילואים וגם בעבודה.

ההשפעות של שירות המילואים ניכרות גם בזוגיות וגם ביחסים עם הילדים והן מאד אינדיבידואליות.

המענה הנכון, אינו לומר לעובד "קח את הזמן שלך". אלא לבנות יחד תכנית פעולה אישית לחזרה לתפקוד מלא. המנהלים נדרשים להיות עם היד על הדופק כל הזמן.

אחת התופעות שיש לשים אליה לב היא של עובדים שעשו תפקיד מאד משמעותי במהלך השירות וחוזרים "לחיים האפורים". לעבודה שאיבדה את המשמעות.

עדה מציינת כי המדינה נותנת מענה לפוסט טראומה.

יש גופים מקצועיים שנותנים מענה מצוין, תחת הביטוח הלאומי והצבא.

למשל בנט"ל נותנים הכשרה מקצועית לאנשי טיפול (לפי ההגדרה באתר הבית של נט"ל).

עדה דיבון מציינת שאנשים שסובלים מפוסט טראומה - לא מסוגלים להתגייס פעם שניה ושלישית.

חשוב להבין שפוסט טארומה יכולה להתפתח אחרי זמן וההשפעה שלה מתמשכת. עובדים שסובלים מפוסט טארומה יכולים להיות בחוסר תפקוד מתמשך.

לעומת זאת, בחברות בינלאומיות יש דרישות מחו"ל לתפקוד כרגיל.

החברות צריכות לתפקד בין שני הקטבים האלו ולזכור שמדובר באירוע מתמשך.

כיצד פועלים בחברה א'

כך כתבה לי מנהלת משאבי אנוש: "ראשית שמרנו על קשר צמוד עם העובד.ת המשרתים במילואים ועם בני הזוג שלהם לאורך כל תקופת השירות. אם עלו צרכים מסוימים - דאגנו לתת מענה.

הפוזיציה שלהם שמורה להם והם ידעו שיש להם ביטחון תעסוקתי.

לקראת חזרתם פעלנו בשלושה מישורים:

מול המנהלים - עשינו סדנאות להכשרת מנהלים לקליטה מחודשת של משרתי המילואים הן מבחינה מקצועית והן מבחינה רגשית.

מול המשרתים - בנינו סדנאות לתמיכה רגשית טרם חזרתם לעבודה לעיבוד חוויות הלחימה שלהם.

ברמה הטכנית - וידאנו שלמרות ההיעדרות הממושכת כל המערכות מעודכנות ועובדות שלא יהיו להם תקלות טכניות מרגיזות".

כיצד פעלו בחברה ב' משלב ההיעדרות של מאות עובדים ועד ההכנה לקראת חזרתם

כך כתבו לי: "היעדרות עובדים ועובדות בשל גורמים הקשורים למלחמה, בעיקר עקב שירות מילואים של העובדים (או בני זוגם), ובמידה מסוימת גם פינוי תושבים ממקום מגוריהם, היוו אתגר עבורנו, בשל השפעתה על עמידה ביעדי הפרויקטים וצפי לעיכובים בלוחות הזמנים של הפיתוח והבדיקות.

ברבעון האחרון של 2023 מאות עובדים ועובדות שהו בשירות מילואים ונעדרו מהעבודה.

לאור חוסר הוודאות שאפיין את התקופה, עובדים העדיפו יציבות תעסוקתית ופעלו פחות בחיפוש עבודה חלופית.

בהיבט הרווחה והדאגה לעובדים פעלנו באופן שוטף ועקבי לשמירת קשר עד כמה שניתן עם המגויסים ועם בני המשפחה; עובדים ובני משפחות של עובדים שיצאו למילואים קיבלו משלוחים מפנקים והרחבנו את פעילויות הרווחה והפנאי המקוונות לילדי עובדים ואת מגוון הסדנאות המקוונות לעובדים בתחומי הנפש וה- WELL BEING .

בוצעו הדרכות למנהלים וריענון הנהלים הקשורים לשעת חירום ולהתמודדות עם מצבי משבר, כולל לצערנו הרב - מענה וטיפול בעובדים ומנהלים שעמיתיהם נהרגו, לצד טיפול בעובדים ובני משפחות של עובדים שנפגעו/נפצעו במהלך המלחמה.

אם בחודשים הראשונים למלחמה התמודדנו עם מאות עובדים מגויסים ביחידות השונות בחברה ועם עובדים שבני/ות הזוג גויסו למילואים ונעדרו שעות רבות יותר מהעבודה (בעיקר הורים לילדים קטנים) – האתגר ברבעון הראשון של 2024 היה לייצר תהליך חזרה לעבודה רגיש וייחודי של העובדים ששבו משירות מילואים.

לקראת חזרתם של עובדים משירות המילואים נדרשה היערכות מיוחדת על מנת לזהות קשיים במהלך החזרה לעבודה ונעזרנו במערך סיוע של נט"ל ואשחר על מנת לתת מענה טיפולי מידי ומתמשך לעובדים שנזקקו לסיוע. כל עובד שחזר לעבודה קיבל תשומת לב מיוחדת ורגישה מהמנהלים ומשאבי אנוש. החברה הנחתה את המנהלים ואת מחלקות משאבי אנוש לשים דגש מיוחד על כל עובד ועובדת שחוזרים לעבודה ממילואים; לשמור על קשר אישי בתקופה הראשונה של ההסתגלות לעבודה והמנהלים קיבלו ערכת כלים שבעזרתה יכלו לייצר תהליך אישי מכיל ומותאם לכל אחד/ת והצורך שלו/ה".

בחברה שלישית הוסיפו שיחות טלפון

גם בחברה השלישית שמו דגש על הדאגה לעובדים המגויסים ולמשפחותיהם.

בנוסף קיימו פעילות ענפה לגייס תרומות לחיילים ולתושבי העוטף והצפון.

בחברה זו הצוות הניהולי קיבל כל שבוע רשימת מילואימניקים לשוחח בטלפון, איתם או עם בנות הזוג.

חיים גולדיטש התנדב לשירות מילואים ומתאר מציאות בכאב ובכעס

בפודקאסט "עוד יום" מתאריך 14 ביולי, מראיין שאול אמסטרדמסקי את חיים גולדיטש.

גולדיטש התנדב לשירות מילואים קרבי בחטיבת אלכסנדרוני חודש אחרי שהמלחמה התחילה. הוא שירת ארבעה חודשים בצפון, השתחרר במרץ וגויס שוב עם החטיבה ביוני למסדרון נצרים.

לחצו כאן כדי להקשיב לפודקאסט. מרתק ושווה כל רגע.

גולדיטש מתאר בכאב ובכעס מציאות לא מוכרת. הם נלחמים על כל ציוד שחסר, אפילו שקיות עירוי.

הוא מציג מציאות של משפחות שמתפרקות בגלל שירות המילואים הארוך. על אובדן פרנסה. עצמאיים שמתפרק להם העסק. שכירים שלא מקודמים כי הם בצבא. יש הרוגים ופצועים ולאט, לאט הכוח קטן.

גולדיטש מספר על גיוס לוחמים דרך הפייסבוק. הוא יוצא להילחם עם המחלקה שהוא מפקד עליה ומקבל חיילים חדשים שאינו מכיר.

כשהוא סיים את השירות במרץ לקח לו חודשיים עד שחזר לעצמו וחזר לעבוד כפי שהיה לפני המלחמה.

יש לו כעס גדול על הישראלים שחיים כרגיל ושנוסעים לחופשות בחו"ל.

ממליץ להקשיב לו.

סיכום והמלצה

עדה דיבון רואה תמונה רחבה מאד ממגוון חברות ואומרת: "המענה הנכון, אינו לומר לעובד "קח את הזמן שלך". אלא לבנות יחד תכנית פעולה אישית לחזרה לתפקוד מלא. המנהלים נדרשים להיות עם היד על הדופק כל הזמן".

אבל עדה פוגשת רק חברות שמתמודדות עם שירות המילואים הארוך, עם החזרה לאזרחות וגיוס חוזר לשירות.

אני פוגש חברות שכלל אינן ערות לקושי של המשרתים במילואים. או כי אין שם ניהול משאבי אנוש, או כי יש מעט משרתי מילואים, או מכל סיבה אחרת.

אני פוגש מנהלים שכועסים על המשרתים במילואים. בפרט אם הם חושדים שהמשרת יכול היה לא להתגייס.

באחת החברות גייסו סמנכ"ל מצוין שהקולגות שלו והמנכ"ל גמרו עליו את ההלל. לאט, לאט ההתלהבות דעכה. הסמנכ"ל שירת "במילואים היברידיים". כלומר יצא מדי פעם לשירות קרבי של יומיים או שלושה בעזה וחזר לאזרחות. תוך כדי שהוא נותן שם מענה, המשיך גם בתפקידו האזרחי.

עדה דיבון התייחסה למעלה לאותם עובדים שמשרתים במילואים היברידיים.

אני ממליץ לכם לזכור שהמלחמה בדרום רחוקה מסיום ואנחנו לפני מלחמה נוספת בצפון.

גם כאשר הכל יסתיים, לא יפרוץ שלום עולמי. אנחנו עלולים לפגוש מציאות דומה שוב בעוד כמה שנים.

אני ממליץ להכשיר מנהלת או מנהל שילמדו ויתמחו בכל המורכבות של השירות במילואים והחזרה לעבודה.

זו יכולה להיות הדרך היחידה שלכם לשמר עובדים מצוינים. להתמודד עם עובדים שלא מתפקדים באופן זמני עקב השירות ולעזור להם לחזור לתפקוד מלא.

אם עדין אין לכם מנהלת משאבי אנוש זה הזמן לגייס מישהי או מישהו במשרה מלאה או במשרה חלקית.

גם לחברה קטנה חשוב לגייס מישהי ליום או יומיים.

שאלת סקר חשובה

ג'ק וולץ שהיה מנכ"ל ויו"ר של חברת ג'נרל אלקטריק (GE) במשך 20 שנה כתב בספר להוביל ולנצח שמנהל משאבי אנוש אצלו היה מספר שתיים בחברה ורק מנהל הכספים היה במעמדו.

בחברות רבות בישראל אין כלל מנהלת משאבי אנוש. אפילו לא במשרה חלקית. ולא פעם, גם כשיש מישהו או מישהי כזו, היא או הוא אינם חברי הנהלה.

הנושא בו עסק המאמר הפעם, קשור בקשר בל ינתק לניהול משאבי האנוש.

מה המצב בחברה שלך?

שאלת הסקר שפרסמנו לראשונה לפני חמש שנים עוסקת בנושא זה:

מה מקומו/ה של מנהל/ת משאבי אנוש בחברה שלך?

אני ממליץ לך לראות את תוצאות ההצבעה ומזמין אותך להצביע בעצמך.