ניהול עובדים - כל המאמרים - זאב רונן, מצוינות בעסקים

לפני כמה ימים ישבתי עם כעשרים אנשי עסקים, רובם בעלי מפעלים יצרניים וקיימנו דיון על הכשרת עובדים פנים מפעלית. במהלך הפגישה, ישב מולי בעל עסק, לא צעיר, חייך והנהן בראשו כל הזמן. בסיום הוא ניגש אלי ואמר: "כמה שאתה צודק וכמה שאני תמיד פועל ההיפך"...

כלים לחקירה לסיבת השורש: עצם דג, 5Y’s וסיעור מוחות. הרצאה במסגרת קורס לתואר ראשון - בנושא שיטות מחקר, של ד"ר גיל לוריא - אוניברסיטת חיפה. 

רק כשנה אחרי כניסתי לתפקיד, כאשר זכיתי לאמון רב אצל העובדים, הם הסבו את תשומת ליבי לכך שעליזה אינה עובדת לבדה אלא בצוות. נכון שהיא הכי זריזה, אבל התפוקה של כל הצוות נרשמת רק על שמה ורק היא זוכה לפרמיה עבור העבודה של כל הצוות. מה שהדהים אותי, לא היה עליזה, אלא המנהלים שלה. מישהו הרי דאג לסידור העבודה, לרישום הפרמיות ולשתיקה.

כאשר העסק צומח מתוך עצמו, באין משקיע חיצוני, יש קושי לגייס מנהלים מקצועיים, קושי כספי ולא רק, יש גם קושי אחר, עמוק יותר. "בעל הבית" חי בתחושה שהוא יודע הכי טוב. אבל כאשר הוא לבדו, העסק לא יכול לצמוח. הן בשל המקצועיות הנדרשת בכל תחום והן, פשוט, משום שאדם אחד לא יכול לעשות הכל בעצמו. בנקודה מסוימת, המנכ"ל שהוא גם בעל הבית, מתחיל לגייס מנהלים שיעזרו לו.

באחת החברות הקמנו צוות שיפור כדי להגדיל את התפוקה ביצור. ציירתי עצם דג והחברי הצוות העלו סיבות שמיינו לפי התחומים. המעניין היה כמות הסיבות שהעובדים העלו בסעיף "אנשים" ובדרך כלל עם אצבע מכוונת לעצמם. יותר מכל הסיבות, משכה את תשומת ליבי האמירה שבלילה אין אוכל ובחמש בבוקר הרעב מטריף אותם.

בעבר ניהלתי מפעל גדול ובו מאות עובדים, גברים ונשים שעבדו בשלוש משמרות. אוכלוסיית העובדים הייתה מאד מגוונת וההבדלים התרבותיים בין הקבוצות השונות יצרו לא פעם מתחים במפעל. פעם התלוננו עובדות וותיקות כי מנהלי המשמרות מפלרטטים עם העולות החדשות ולכן נותנים להם טובות הנאה שונות.

זהו המאמר ה-2 מבין 3 מאמרים בהם אני מבקש להציג את הטעויות הניהוליות הנפוצות ביותר בהן אני נתקל בעבודי עם מנהלים/ות בחברות וארגונים שונים, וכן טעויות שעשיתי בעצמי בעשרות השנים שבהם עבדתי כמנכ"ל בתעשייה. במאמר הראשון כתבתי על תכנית עבודה רב שנתית (או חסרונה...), ועל מקרים בהם המנכ"ל אינו מנהל את החברה או שאינו מאציל אחריות למנהלים תחתיו.

ב-3 המאמרים הקרובים אספר על הטעויות הניהוליות הנפוצות ביותר בהן אני נתקל בעבודתי עם מנהלים/ות, ואוסיף כמה מחשבות שצברתי על כל אחת מהן. כיוון שרציתי להקדיש תשומת לב לכל אחת מהטעויות ולנסות לרדת לעומקן, חילקתי את המאמר הזה ל-3 כדי לשמור על מאמרים קצרים כהרגלי. אצרף גם קישורים למאמרים נוספים שכתבתי, בהם תמצאו הרחבות בנושאים השונים.

לפני שנים התמודדתי על משרת מנכ"ל בחברה כלשהי. היו"ר של החברה נפגש אתי בקפה של כביש שש. מקום מתאים מעין כמוהו לשיחה רצינית... הריאיון היה קצר, היו"ר שאל אותי היכן שירתתי בצבא. תשובתי הניחה את דעתו והתקבלתי. עוד כמה דקות לעניינים סידוריים וזהו. זו הייתה שיטה מיוחדת במינה למיין מועמדים למשרות ניהול בחברה.

ג'ים קולינס (Jim Collins) מחבר הספר גלגל התנופה: מטוב למצוין, מציג בקטע ווידאו קצר מאד ומצוין כיצד לגייס את האנשים הנכונים (The Right People) לעמדות מפתח בחברה שרוצה להפוך מטובה למצוינת. הוא מונה שישה מאפיינים הכרחיים לאותם אנשים שהחברה צריכה לגייס.

בדיון על הורדת כמות הפחת בתהליך היצור, שנעשה עם קבוצת עובדים בצוות השיפור, אמרו העובדים כי הסיבה העיקרית לפחת הגבוה היא תרבות העבודה. המשמעת. והוסיפו, "הדג מסריח מהראש. אם למנהלים לא אכפת, אז למה שלעובדים יהיה אכפת?". בכלל, נושא המשמעת שב ועלה בדיונים של הצוות (וגם בדיונים עם המנהלים של אותם עובדים) פעם אחרי פעם.

בצעירותי, ניהלתי את ענף גידולי שדה בקיבוץ. אחד העובדים המרכזיים, איש מקצוע רציני, הכיר את כל העבודות ויכול היה לבצע כל משימה על הצד הטוב ביותר. אלא, שהוא לא רצה לבצע כל משימה. הוא בחר מה הוא עושה ומה לא. להתנהגותו הייתה השפעה רעה על שאר העובדים שגם ניסו מדי פעם לבדוק גבולות ולשאול "מדוע מאיר לא ואני כן?".

במסגרת קורס מתמשך שאני מקיים עם המנהלים הישירים של העובדים באחת החברות, אנו דנים בנושאים שהם מתמודדים אתם ביום יום. לאחרונה הם העלו שני נושאים שגורמים להתמרמרות של העובדים בתחום השכר: הנושא הראשון היה הורדת השעות הנוספות והנושא השני היה העלאת שכר המינימום.

בצירוף מקרים מעניין, נפגשתי אחרי כמה ימים עם חיים, מנכ"ל ובעלים של חברה פרטית גדולה מאד. חיים סיפר כי כאשר בנו הצטרף לחברה הוא הסתובב ולא עשה שום דבר משמעותי. אחרי שנתיים, חיים אמר לבנו כי אם ירצה לרשת אותו כמנכ"ל, כדאי לו להכיר את החברה מלמטה. אחרת כולם יסובבו אותו על האצבע.

במסגרת עבודה שאני עושה עם אחת החברות, אני עובד גם עם מנהלי מחלקות. בפגישות שלנו עולה שוב ושוב נושא המוטיבציה והשאלה כיצד ליצור או לחזק אותה. התשובה המידית שלהם, כמעט אינסטינקטיבית (לשאלה איך ליצור מוטיבציה), היא תוספת שכר, או בונוס, או מענקים חד פעמיים. האמת היא שהם לא היחידים שחושבים כך. 

ניהול משאבי אנוש כמנוף לשיפור והתייעלות ארגונית - הרצאה שהועברה במסגרת כנס מעסיקים באוניברסיטת חיפה, בחוג לשירותי אנוש. 

בחברה מסוימת, התברר לקראת סוף יום העבודה, כי, עקב אי הבנה לא הכינו משלוח ללקוח אסטרטגי בחו"ל. אי הוצאת המשלוח למחרת בצהרים הייתה גוררת דחיה של חמישה ימים ולכך היו יכולות להיות השלכות חמורות ביחסים עם הלקוח החשוב. מנהל הלוגיסטיקה בחר לא לקחת סיכון הכרוך בדחיה של ההכנה בבוקר שלמחרת והשאיר שני עובדים להכין את המשלוח. 

בדקות האחרונות של משחק הכדור סל של מכבי תל אביב מול פנרבחצ'ה אולקר התורכית, הרמה המקצועית פחות או יותר שווה, וכעת תנצח הקבוצה שתשמור על קור רוח ותדע להפיק את המקסימום מכל שחקן כיחיד ומכולם כקבוצה. בדקות האלו הקהל עומד על הרגלים ומנסה להעניק את יתרון הביתיות לקבוצה שלו והצוות המקצועי עובד על תרגילים ועל חיזוק רוח הלחימה.

לפני זמן מה שוחחתי עם ענבל, מנהלת משאבי אנוש בחברה גדולה, בנושא שיטות לתגמול עובדים על מצוינות, או הצטיינות. ענבל ספרה לי שיש לה תקציב גדול לעידוד הצטיינות, חלק ממנו הם נותנים כבונוס שנתי והשאר, החלק העיקרי ניתן מדי חודש לפי שיקול הדעת של מנהלי המשמרות ומנהלי המחלקות.

ככל שהעמימות רבה יותר, מנהלים ינסו להשיג את סממני הכוח החיצוניים, שהם רכב יותר גדול, משרד עצמאי או משרד גדול יותר, ישיבה בסמיכות למשרד המנכ"ל או בקומה של משרדו וכדומה. עד שקורת תקלה. אז כל אחד ינסה להרחיק מעצמו את האחריות למה שקרה ולטיפול. גם במקרה הזה, ככל שהעמימות רבה יותר, כך יועצמו ההיבטים האחרונים של האחריות על נושא התקלות.

ביום 8.12.14 התקבל בכנסת תיקון מס' 6 לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002 – אותו החוק שקובע שיש למסור לעובד הודעה בכתב שתכלול את כל הפרטים הקשורים בתנאי העסקתו אצלכם. התיקון מתייחס למועמדים לעבודה, אפילו אלה שרק ענו למודעת הדרושים שפורסמה על ידכם, והתכבדו והגישו לכם קורות חיים במטרה לאייש את המשרה שפרסמתם.

מכירים את ההצהרה של מנהלים רבים: "דלתי תמיד פתוחה בפני העובדים"? גם אני, בעת ששימשתי כמנכ"ל, חשבתי תמיד שדלתי פתוחה בפני העובדים, אבל האם זו באמת המציאות? לא בטוח. כמה משוכות העובד צריך לעבור בדרכו לשיחה עם המנהל?

ברחוב ראינו את האישה המבוגרת הולכת לביתה, הצענו לה לנסוע אתנו. בתחילה סירבה ואז זיהתה אותנו ונכנסה לרכב. יום שישי אחר הצהרים, כבר אין תחבורה ציבורית ולקחנו אותה לביתה. היא גרה במקום הכי רחוק במושבה השכנה. שאלתי אותה אם אין לה הסעה. אמרה שלא. שאלתי איך היא אמורה להגיע הביתה, לא הייתה לה תשובה.

לא מזמן, שוחחתי עם סמנכ"ל אחזקה בחברה גדולה, האיש מנהל מערך אחזקה גדול של ציוד הכולל ציוד מכני, מערכת חשמל ובקרה מורכבות והרבה עובדי אחזקה וקבלנים. רציתי לחשוב יחד אתו איך משפרים את שיתוף הפעולה בין עובדי האחזקה ועובדי היצור באחד האגפים. תשובתו הייתה: "...שהם ישמרו על הציוד ויפסיקו לקלקל". 

העסקה נכונה של עובדים מתחילה כבר בשלב המוקדם של גיוסם (כל החוקים הנוגעים לאיסור אפליית עובד בקבלה לעבודה על רקע דת/גזע/מין/הריון) והחתמתם על חוזה העסקה העומד בכל הוראות חוקי העבודה (בכל הקשור להוראות לגבי חופשה שנתית, שכר עבודה, שעות נוספות, דמי הבראה, ימי מחלה, הפרשות לתנאים פנסיוניים וכיו"ב).

לפני כמה שבועות התבקשתי לתת הרצאה בקורס MBA של הטכניון לסטודנים זרים. כבסיס להרצאה ישבתי לכתוב מס' עקרונות ניהול חשובים ומרכזיים. בהתבוננות אחורה, על עשרים השנים בהן הייתי מנכ"ל ועל עשרות המנכ"לים והמנהלים איתם עבדתי בשנים האחרונות, זיקקתי שלושה עשר עקרונות חשובים לניהול נכון, שבונה חברה צומחת ויוצר רווח.

בקובץ המצורף למאמר זה (ניתן להורדה בתחתית המאמר) תמצא שאלון אישי, בו תוכל לבחון את האופן שבו אתה מנהל את עצמך מול המנהל/ת שלך וללמוד מה ניתן לשפר. עבור כל שאלה (למשל: .האם אתה שואל את המנהל/ת שלך מה הציפיות שלו ממך?) ניתן לבחור 1 מבין 4 תשובות: כלל לא, לעתים רחוקות, לעתים קרובות, תמיד.

האם ידעתם כי על הליך הפיטורים להתבצע בתום לב ובאופן המכבד את העובד והנוהג בו בהגינות? לא אחת קבעה הפסיקה, כי במקרים בהם בוצעו פיטורים בחוסר תום לב, כך שהתנהלו באופן שלא ראוי ולא מכבד את העובד, די היה בכך כדי לקבוע כי הפיטורים נעשו שלא כדין, ולכן לפסוק לעובדים פיצויים על פיטורים שנעשו שלא כדין.

באחת החברות שניהלתי בעבר היה איש אחזקה מאד מוכשר בשם משה, שלא עבד. היו לנו הרבה מאד מכונות מורכבות וצוות אחזקה גדול. למרות שהיו הרבה מאד משימות לצוות האחזקה, משה מצא את הדרך להתחמק מעבודה. כשכבר היה נדמה שאין מנוס אלא להיפרד, פעל מנהל האחזקה בהפוך על הפוך.

תחושת הלכידות וגיבוש הצוות הינם מרכיבים חיוניים בהנעת החברה לשיפור מתמיד. כאשר אנו נדרשים להוציא הזמנות במועד, או לספק יותר הזמנות ממה שהתרגלנו, או כל משימה לא שגרתית אחרת, אנחנו צריכים לגייס את העובדים והמנהלים למשימה. זו דוגמה למצבים בהם גיבוש ולכידות הצוות יהיו בעלי תרומה משמעותית להצלחה.