מי משתמש בבינה מלאכותית?

בסיום תמצאו רשימה של מאמרים בנושא בינה מלאכותית ובנושא חדשנות.

המלצות מועילות למנהלים - והפעם: איך נהפוך את העובדים שלנו למצוינים?

לחצו כאן לקישור לסרטון.

לחצו כאן כדי להגיע לערוץ היוטיוב שם תמצאו עוד עשרות סרטונים שיעניינו אתכם.

מה שחשוב לדעת

בסקר שהצגתי בשבוע שעבר ראינו שהכישור שהמנהלים גם בהייטק וגם בתעשייה רוצים לחזק במקום הראשון הוא "יכולת לעבוד עם בינה מלאכותית".

בפועל עבודה עם AI בכלל ובפרט עם ChatGPT4 או ChatGPT3 אינה נפוצה.

הבנות שלי בתיכון עובדות יותר עם הבינה המלאכותית ממה שאני פוגש בחברות.

שאלתי את ד"ר בנימין (בני) גוזלן מומחה לבינה מלאכותית, על מה הוא ממליץ ומהם הדגשים החשובים.

להלן ארבע ההמלצות של ד"ר גוזלן:

"כמה נקודות מפתח בעבודת מנהלים עם כלי בינה מלאכותית:

בטיחות מעל הכל! לא לחשוף נתונים מהותיים. לדוגמה, אם מעלים קובץ מכירות לניתוח בכלי 'ציבורי', חובה להסיר את שמות הלקוחות, ואת תיאורי המוצרים. להשאיר תמיד רק קודים, מק"טים, וכו'.
לא לפחד! להתנסות! לא להסתפק בכלי AI אחד, ולהכיר שניים-שלושה בתחום שמעניין אותך. ללמוד, להעמיק, להשתתף בימי עיון, להזמין הדרכות.
לעודד את המנהלים בדרגי הביניים ללמוד, וגם להשתמש, כיד הדמיון הטובה עליהם. בהעדר אפשרות ארגונית (ברירת המחדל של מנהל הרשת היא חסימת גלישה לאתרים רלוונטיים ל-AI), לעודד שימוש פרטי, במחשב פרטי, וגם בבית, עד אשר הארגון יגבש אסטרטגיית שימוש בכלי AI.
לשנן לעובדים את סעיפים (1) ו-(2)".

בסיכום אציג כמה כלים של AI שגוזלן ממליץ עליהן.

היכן עובדים עם AI?

גוזלן ציין שורה של חברות שעובדות עם AI. לדוגמה טמפו, תדיראן, ננו דיימנשן וזוגלובק.

גוזלן מציין שבכל החברות האלו היוזמה הגיעה מהעובדים ולא כמדיניות יזומה של החברה.

גם אני פגשתי פה ושם עובדים שנעזרים ביוזמתם האישית בבינה מלאכותית.

אלכס מנהל מערכות מידע בחברה גדולה (ביקשו להישאר אנונימיים) ציין שהם מטמיעים את הכלים של הבינה המלאכותית כבר מספר שנים. בעיקר ביחידות הטכנולוגיות אך החשיפה לתחום עלתה גם במחלקות אחרות כגון גיוס ומשאבי האנוש.

שני שלמה שהייתה סמנכ"לית משאבי אנוש בעולמות ההייטק והתקשורת אומרת "שברור שארגון צריך להגדיר את עולם הבינה המלאכותית כאסטרטגיה מובנית לאורך חייו של העובד בארגון לא רק בגיוס אלא גם בפן המקצועי, לייצר את הלמידה וההכשרה הנכונה בתחום ואז המנהלים ירגישו יותר בנוח".

מידע מדומיין, לא אמיתי

אחת החולשות של כלי הבינה המלאכותית היא שאנחנו עלולים לקבל מידע מדומיין כאילו הוא אמיתי.

באחת הפעמים שאני בדקתי עבודה עם ChatGPT4 שאלתי כמה חברות נפתחו וסגרו בישראל בעשר השנים האחרונות.

המערכת חזרה עם תשובה שאסתכל באתר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והוסיפה קישור. שאלתי שוב וביקשתי שהצ'אט יכנס לאתר ויחזור עם תשובה.

קיבלתי שוב את אותה התשובה.

חזרתי על בקשתי בפעם השלישית וביקשתי לקבל את התשובה עם גרף.

הפעם הצ'אט חזר עם גרף שמציג את מספר החברות שנפתחו ונסגרו בכל שנה בעשר השנים האחרונות.

הגרף היה מאד יפה. אלא שהיה לו חסרון משמעותי: לא היה שום קשר בינו ובין המציאות. פשוט גיבוב של שקרים.

בסוף הצ'אט מציג את מה שיש ברשת ואינו מתחייב לתת מידע אמיתי.

וזה לא החיסרון היחידי.

יש שחברות שאוסרות להשתמש בכלי הבינה המלאכותית הקיימים ומיד נראה מדוע.

הבעיה: בטיחות המידע, או סודיות

במסגרת תכנית הרדיו האיכותית שלושה שיודעים שמגישה שרון קנטור בכאן תרבות היא ראיינה לפני שבוע את ד"ר רועי צזנה בנושא בינה מלאכותית (קישור בהמשך).

ד"ר צזנה מספר על עובד של סמסונג ששלח ב-ChatGPT קוד לבדיקה.

מאותו רגע הקוד שהוא שלח יושב בשרתים של ChatGPT וגלוי למשתמשים אחרים.

זו נקודת תורפה מאד משמעותית: היעדר סודיות.

ד"ר גוזלן כותב למעלה: "אם מעלים קובץ מכירות לניתוח בכלי 'ציבורי', חובה להסיר את שמות הלקוחות, ואת תיאורי המוצרים. להשאיר תמיד רק קודים, מק"טים, וכו'".

צזנה ממשיך ואומר שסמסונג אסרה על שימוש ב-ChatGPT וכמוה עוד חברות כמו אמזון, J.P. Morgan ועוד.

קוד פתוח

רועי צזנה הציג בשיחה את Llama 3.1 כלי הבינה המלאכותית החדש של חברת מטה (Meta) .

למה 3.1 בנויה עם קוד פתוח וניתן להשתמש בה או להוריד אותה ללא עלות.

חברות יכולות להתקין אותה על השרתים שלהן ואז המידע אינו חשוף לעיניים זרות.

הכוונה של חברת מטה היא שחברות רבות מאד ישתמשו בלמה והיא תהיה הסטנדרט. בדרך זו מטה יקבעו את הסביבה העסקית בשנים הקרובות ותהיה להם עדיפות.

צוקרברג רוצה שהשימוש בכלי הבינה המלאכותית שלהם Llama 3.1 או llama 4 והלאה יהיה כמו מערכת ההפעלה Linux. הלינוקס היא מערכת הפעלה חינמית בקוד פתוח ונמצאת בשימוש מאד רחב.

בדרך יש לנו, המשתמשים, כלי AI טוב ללא עלות.

(לחצו כאן לתכנית שלושה שיודעים מה-28 ביולי עם השיחה עם ד"ר צזנה. השיחה הזו נמצאת שעה ו-5 דקות מההתחלה).

סיכום והמלצה

כלי הבינה המלאכותית מזמנים לנו הזדמנות מצוינת לשדרוג משמעותי של העבודה שלנו.

נראה שהשימוש בבינה מלאכותית בחברות הוא יותר יוזמה של עובדים ופחות יוזמה מלמעלה. זו ככל הנראה תופעה שמתרחשת כשיש קפיצת מדרגה בחדשנות.

לא כולנו מאמצים את החדשנות באותו הקצב.

אימוץ החדשנות הוא אישי, תלוי בעובד ולא בדרגתו בהירארכיה הניהולית. לכן אנחנו פוגשים עובדים שמובילים את היוזמה לשימוש בכלים של AI במקום יוזמה והובלה של ההנהלה.

כשמדובר בכלים שמחד יכולים לשדרג משמעותית את העבודה של החברה, ומאידך טומנים בחובם בעיות (בעיקר אבטחת מידע) – יש חשיבות שההטמעה תגיע מלמעלה. כמדיניות של החברה.

הטמעת הבינה המלאכותית חייבת לכלול הדרכה על הצורך באבטחת המידע. להטמיע את ההבנה שהמידע או השאלה מגיעים לשרתים של כלי ה-AI ונשארים שם לידיעת הציבור.

חולשה נוספת היא אמיתות הנתונים. המערכת מקבלות מידע "מהציבור" ומעבירות הלאה. אם המידע הזה הוא "פייק", יש חשש שהפייק יעבור הלאה. לכן תתייחסו בחשדנות למידע.

יש כמה כלים של AI וד"ר בנימין גוזלן ממליץ להכיר ולהשתמש בשניים או שלושה:

ChatGPT

ג'מיני (של גוגל)

גרוק (של 'X')

פרפלקסיטי

קלוד (של אנטרופי)

לדעתו של גוזלן, כולם טובים מאוד.

ד"ר רוע צזנה הוסיף את Llama 3.1 של חברת מטה.