א. אני לא יודע לצעוק על העובדים.
מנהל צעיר שחנכתי לא מזמן, אמר לי באחת הפגישות כי אינו יודע לצעוק על העובדים והוא חושב שזה יפריע לו בעבודה החדשה שהוא מחפש.
ביקשתי אותו שיתאר לי מקרה בו הוא היה העובד שהמנהל צעק עליו.
אחרי כן סיפרתי לו על הקפטן האנגלי שיורד מהאניה אחרי 30 שנות שירות על הים.
הוא קורא אליו הטבח הנאמן שלו, ואומר: "ג'ק, שירתנו יחד שלושים שנה. היו מקרים שצעקתי עליך ועל כך אני מבקש להתנצל".
"אין צורך, סר", עונה לו ג'ק הטבח, "אינך צריך להתנצל, בכל פעם שצעקת עלי, השתנתי במרק שלך".
אז, בפעם הבאה כאשר אתם נתקלים במנהל שצועק על העובדים, תבדקו את המרק שלו.
ב. העובד חתם בהסכם האישי כי דיני העבודה אינם חלים עליו.
באחת החברות הגדולות איתן עבדתי, ראיתי כי מנהלים מסוימים (בדרגה של מנהלי משמרות או מחלקה) עובדים ימים ארוכים של יותר מ-12 ביום.
חוק שעות עבודה ומנוחה אינו מתיר לעבוד יותר מ-12 שעות ביום ולכן הסבתי את תשומת לבו של מנהל משאבי אנוש למצב.
הוא "הרגיע" אותי וציין כי מדובר במנהלים העובדים תחת הסכם אישי ואחד הסעיפים בהסכם מצין במפורש שחוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על העובד.
נראה פתרון מנצח. אז, זהו שלא. לא ניתן כל כך בקלות לעקוף את החוק. יש תנאים מסוימים בחוק שלא ניתן לוותר עליהם. הם נקראים "תנאים קוגנטיים". בית המשפט לא יכיר בוויתור של העובד על ימי חופשה, הבראה, שעות העבדה המותרות והשעות הנוספות ועוד.
המחוקק הבין שהעובדים נאלצים לפעמים לחתום על סעיפים בהסכם ההעסקה, למרות שסעיפים אלו פוגעים בזכויות הבסיסיות שלהם.
לכן בית הדין לא יכיר בהסכמה של העובד לוותר על חוק שעות עבודה ומנוחה.
לחברי התאחדות התעשיינים אני ממליץ בחום להתקשר לאגף העבודה בהתאחדות ולקבל ייעוץ משפטי מעולה, תומך ועשיר בניסיון. גם אם יש לכם עו"ד פרטיים, אל תוותרו על הייעוץ של ההתאחדות.
לפני כחודש כתבתי מאמר נוסף בנושא השעות הנוספות והאחריות של המנהלים על קיום החוקים. בבלוג תמצאו עוד מאמרים בנושא של ניהול והנעת עובדים ומוטיבציה. בחלקו השמאלי של התפריט העליון תמצאו תיבת חיפוש, דרכה ניתן למצוא מאמרים בבלוג לפי נושאים בחיפוש חופשי.
בפרט אני ממליץ לקרוא סדרה של שישה מאמרים שכתבתי בנושא של תגמול עובדים ומוטיבציה. ניתן להכנס למאמר השישי - "תגמול עובדים והגדלת תפוקה ומוטיבציה - פרק 6" - שם תמצאו גם קישורים לכל המאמרים הקודמים בסדרה.
