עדכונים אישיים מהבלוג: הצטרפו ליותר מ-5,750 מנהלים ומנהלות שכבר מנויים וקבלו מאמר מקצועי חדש ומקורי בכל שבוע - חינם.

דלתי תמיד פתוחה בפני העובדים. או, עוצמתה של השקיפות

מכירים את ההצהרה של מנהלים רבים: "דלתי תמיד פתוחה בפני העובדים"?

גם אני, בעת ששימשתי כמנכ"ל, חשבתי תמיד שדלתי פתוחה בפני העובדים, אבל האם זו באמת המציאות? לא בטוח.

כמה משוכות העובד צריך לעבור בדרכו לשיחה עם המנהל?

מה מידת השקיפות בפעילותו של המנכ"ל כלפי העובדים והמנהלים בחברה, ומצד שני, האם לא מגיעה למנהל פרטיות והאם באמת, נדרשת שקיפות?

שאלות לא פשוטות ואני בטוח שיש להן יותר מתשובה אחת.

הדלת הפתוחה היא בעצם דלת אטומה כמעט בלתי חדירה.

מרבית המנהלים שאני מכיר יושבים מאחורי דלת אטומה, הדלת סגורה על פי רוב וכל מי שעובר ליד הדלת מעיף מבט שואל לעבר הדלת.

במקרים רבים יש קודן על הדלת ובוודאי נמצאת שם מנהלת הלשכה או המזכירה שתעצור חדירה לפרטיות של המנהל, או הפרעה ביומן העמוס מאד (בכנות) של המנהל.

איזה מסר מעבירה הדלת שסגורה ומסוגרת ע"י קודן לעובדים ולמנהלים בחברה? אנחנו כל כך רגילים לעבור אינספור פעמים ליד הדלתות האטומות והמוגנות בפני חדירה לא קרואה, עד שאיננו נותנים את הדעת איזה השפעה יש לכך על החברה.

גילוי נאות:

בעבר, במשך עשרים השנים כאשר שימשתי כמנכ"ל או כמנהל הצהרתי תמיד שדלתי פתוחה בפני כולם. אבל, באמת, כל עובד שרצה לשוחח אתי היה צריך לתאם שיחה עם המזכירה, או להתפרץ למשרדי בשעות הערב...

מאחורי הדלת הסגורה קיימתי הרבה דיונים שחשבתי שראוי להם להתקיים בצנעה.

אני מעריך שמרבית הקוראים חושבים שכך ראוי ונכון.

רק לאחרונה גיליתי את עוצמתה של הדלת הפתוחה באמת, עוצמתה של השקיפות.

אך לפני כן אציג שני מצבים קיצוניים:

המנהלים המסתגרים.

לפני כמה שנים עבדתי עם חברה שהמנהלים הבכירים בה הסתגרו מאחורי דלת מסוגרת עם קודן ואיש לא העז לדפוק בדלת.

הם עצמם בקושי יצאו מהמשרד, מיעטו להיפגש אפילו אחד עם השני והעדיפו להסתגר או להסתתר מהמציאות.

החברה כמו התנהלה מעצמה ונס לא קרה וההתנהלות העצמית הייתה רעה. החברה הגיעה כמעט לחדלות פירעון והבנק התחיל להכתיב את המציאות.

הדלתות השקופות.

תמונה: דלת שקופה של מנכ"לעד היום פגשתי רק שני מנכ"לים (שניהם, אגב, בעלי החברות) שמנהלים בהצלחה רבה מאד חברות של מכשור רפואי מתקדם עם פיתוח מוצרים ופיתוח עסקי תוססים שעובדים מאחורי דלתות זכוכית שקופות כמו זו שבתמונה:

הדלת שבתמונה פתוחה תמיד, גם, או בעיקר, כאשר המנכ"ל אינו נמצא במשרדו או בארץ.

ערב אחד, עברתי ליד הדלת הפתוחה והמשרד החשוך ופתאום נפל לי האסימון: הדלת פתוחה והמנכ"ל עזב את המשרד לביתו.

בדקתי שוב את כל המשרדים בחברה, כולם היו סגורים ורק משרד המנכ"ל היה פתוח. אגב, כאשר הוא מקיים שיחות ועידה עם חו"ל, או פגישות והוא צריך שקט, הדלת סגורה, אבל היא שקופה ואינה מסתירה דבר. מי שעובר לידה אינו מעיף מבטים שואלים לעברה כפי שאני רגיל לראות במקומות אחרים.

הדלת הפתוחה והשקופה הזו עזרה לי להבין את העוצמה והאווירה המיוחדת שמצאתי באותה חברה. הרוח שמפעמת אצל כולם, נאמנות ללא סייג ורתימה למטרות החברה, עבודת צוות, לכידות ועזרה הדדית. בלי פוליטיקה וקנוניות.

נכון, המנכ"ל משלם, אולי, בהיעדר פרטיות, אבל מרוויח בגדול את השקיפות בפעולה של כל העובדים שלו. השקיפות מחלחלת לכל פינה בחברה. הוא מרוויח עוצמה של צוות ויודע שהוא יכול לסמוך על כולם.

אין לי ספק שדיונים כספיים, או דיונים על האסטרטגיה העתידית, מתנהלים בצוותים קטנים וייעודיים, אבל לא בהסתר.

סיכום: שקיפות היא עוצמה.

בשנים האחרונות אני עובד ועבדתי עם כמה עשרות חברות ואני רואה בבירור את עוצמתה של השקיפות.

החל בחברות בהן ההנהלה מסתירה מידע ונתונים מהעובדים, וכלה בחברות שרותמות את העובדים והמנהלים בעזרת שקיפות המידע וההתנהלות.

ככל שרבה השקיפות כך גדלה העוצמה ויכולתה של החברה לרתום את העובדים לצוות מנצח ולצלוח את הסערות של המציאות הכלכלית המשתנה כל הזמן.

הפכו את העובדים למחויבים לחברה ולהצלחתה שפרו את החיבור של העובדים שלכם לחברה ולמטרותיה, והרוויחו מהידע היחודי שהם מביאים. קבעו שיחת יעוץ ראשונה של 30 דקות ללא עלות עם זאב רונן לחצו לתיאום שיחה
זאב רונן

בעל ניסיון ארוך ועשיר בניהול של חברות ויחידות עסקיות בארץ ובעולם ובהקמת מיזמים. התמחותי הייחודית היא בהגדלת הרווח הנקי בחברות ובביצוע מהפכים ותפניות בחברות שהיו על סף פשיטת רגל, ובהעברתן לרווחיות.

אתר: business-excellence.co.il כתובת דוא"ל: zeev.ronen@business-excellence.co.il
7 תגובות

אין ספק שזהו אחד האתגרים הגדולים של כל מנכ"ל, גם מנסיוני מאוד קשה לבצע, רב המנכ"לים חושבים שחשוב להסתיר אינפורמציה מהעובדים כאילו האירגון הוא "המוסד" או ארגון דומה, בתעשיה נהפוך הוא, ואחת הדרכים החשובות לשיפור הוא יכולת העובדים לתקשר לא פורמלי כלפי מעלה ושקולם ישמע

דובי שלום,
תודה על דבריך. הנה דברים שכתב לי היום בתגובה אחד הקוראים:
בחברה שלנו שקיפות היא אחד הערכים החשובים
וזה בא לידי ביטוי גם בעיצוב, כל החדרים שקופים כמעט במלואם.
רואים כל שקורה מכול מקום.
מודה שלקח לי זמן להתרגל לסיטואציה שאני יושב בחדר ישיבות
למשל, עם אנשים והכול חשוף ..
צריך להתרגל אך זה מרגיש שיש לזה המון יתרונות

עוד תגובה שקיבלתי היום במייל: "...בשני סטארטאפים שאני מלווה, הדלת בד"כ פתוחה, והיא מזכוכית...."
אם כך, נראה שבתחומי הפיתוח והמיזמים, או היי טק, חברות ששמות דגש על גיוס העובדים למאמץ מיוחד והתגייסות למען החברה, מטפחים את השקיפות ובין השאר את דלתות הזכוכית הפתוחות.
מעניין מתי זה יהפוך לנורמה גם בתעשייה הרגילה.

צרויה רונן
30-12-2014

הדגשת נקודה חשובה מאוד בעיניי. קראתי לא מזמן מאמר של בובר שנקרא "חינוך העם תפקידנו".
אחת הנקודות הכי חשובות שם בעיניי היא שהחינוך האמיתי לא מתרחש כשהמורה בא 'להעביר' את השיעור, אלא משולי הדברים, כשהוא בכלל לא שם לב שהוא מלמד.
איך הוא מדבר, כמה הוא מתעניין, כמה סבלנות יש לו לדברים שנאמרים. כמה אמון הוא נותן בתלמידיו באמת.
הנקודה הזאת התחברה לי לפה. בעיניי מנהל צריך לתפוס את עצמו כמחנך, כאחראי על התודעה שמתפתחת לעובדים שלו ועל איזו סביבת עבודה הוא מייצר להם.

מדיניות דלת פתוחה אינה מתמצה בהיבט הפיסי, אלא בתרבות ארגונית שהמעודדת שיח ישיר, כנה ופתוח.
כשהמנכ"ל מסתובב בשטח, משוחח עם העובדים, מקדם נושאים שהם מעלים לטיפול, הם מבינים הלכה למעשה ש"הדלת הפתוחה" שלו באה לידי ביטוי בנכונות שלו להקשיב ולעשות.

עינת שלום ותודה על תגובתך החשובה.
אין ספק שלמנכ"ל שמסתובב בשטח ומנהל דיאלוג פתוח עם העובדים יש השפעה רבה. כך נהגתי אני בעבר במשך שנים ארוכות.
יחד עם זאת למדתי שדלת הפתוחה או השקופה, פיזית יש השפעה גדולה מאד על התרבות והעברת מסרים של שקיפות ואמינות. אני לומד היום שכך נוהגים במיזמים רבים. זו תרבות חדשה שמתפתחת.

צרויה שלום ותודה על תגובתך המעניינת.
את מעלה היבט שונה שלא חשבתי עליו קודם. אכן, המנכ"ל, כמו המחנך, מעביר הרבה מסרים בכל התנהגותו ולא ניתן להתעלם מכך. לכן חשובה מאד המודעות לכך והשקיפות מחזקת את המסרים.

פרסמו תגובה למאמר

תגובות אחרונות בבלוג