לפני זמן מה, באחת החברות אתן עבדתי, אמר לי יעקב (אחד העובדים) כי הוא מאד עייף כיוון שהתחיל לעבוד בשלש בבוקר ולכן הוא מבקש לסיים את צוות השיפור עד ארבע וחצי (אחר הצהרים).
נדלק לכם אור אדום? האם מפריע לכם משהו?
במפעלים העובדים 5 ימים בשבוע, מותר על פי חוק שעות עבודה ומנוחה לעבוד לא יותר מ- 3.4 שעות נוספות מעבר ליום העבודה. כלומר לא יותר מ- 12 שעות ביום.
יעקב עבד מעבר למותר בחוק.
לפני שנעבור להיבטים נוספים של המקרה, נציין כי מאחר ויעקב התחיל לעבוד לפני השעה ארבע בבוקר, כל יום העבודה שלו נחשב לעבודת לילה. לכן, השעות הנוספות נספרות החל מתום השעה השביעית וגם הפסקת האוכל נחשבת כעבודה בשכר (מאחר וזו עבודת לילה).
אחריות המנהלים.
בסיום יום העבודה שלו יעקב התקלח ונסע הביתה ברכב שלו. לו, חלילה, הוא היה נרדם בשעת הנהיגה (נזכור כי יעקב התלונן שהוא מאד עייף) ומעורב בתאונה, זו הייתה תאונת עבודה וחקירה קצרה הייתה מעלה כי יעקב עבד מעבר למותר על פי החוק.
ראשית, מחובתנו לדאוג לבריאותו של העבד ובוודאי איש לא התכוון שכתוצאה ממסירותו של יעקב הוא יפגע בתאונה. מעבר לכך הדבר היה גורר הסתבכות בשני היבטים: הביטוח ותביעה אישית נגד המנהלים (בהקשר הזה, סעיף 27 בחוק מגדיר באופן ברור ביותר את האחריות של המנהלים על העבירה).
לשמחתנו העבודה בימים ארוכים, מעבר למותר בחוק, מסתיימת על פי רוב בטוב ולא קורות תאונות.
עדין נעברה עבירה והחברה והמנהלים חשופים לתביעה אם הדבר יתגלה בביקורת שגרתית שמשרד הכלכלה מקיים.
היכן האחריות של העובד?
חוק שעות עבודה ומנוחה אינו מכיר באחריות של העובד אלא רק של המנהלים (למרות שבמקרה של תאונת עבודה ניתן לתבוע את העובד על הפרת משמעת, אך נשאיר את זה לדיון אחר) .
יעקב הגיע בשלש בבוקר מתוך מסירות לתפקידו ואחריותו להבטיח שהעבודה תתנהל כשורה ולא יהיו טעויות.
מתוך היכרות ארוכה אתו, אני יכול להעיד כי יעקב הינו עובד מסור ביותר, אחראי ו"נותן את הנשמה" בעבודה.
בשנים הרבות בהן אני עובד בתעשייה (עשרים שנה כמנהל וכשש שנים אני מוביל פרויקטים לשיפור בחברות רבות) פגשתי דוגמאות רבות כמו הדוגמה למעלה.
נזכיר עוד את המקרה של משה. לפני שנים אחדות, בעת דיון בצוות השיפור סיפר משה כי ביום חמישי הקודם הוא הגיע לעבודה בשבע בבוקר וסיים בעשה עשר וחצי בבוקר ביום שישי למחרת.
לשאלתי לפשר העניין סיפר משה ביושר רב, כי בראשית השבוע הוא לקח יומיים חופש ובשבוע שלאחר מכן, חל יום העצמאות. הוא חישב ומצא כי השכר שלו יהיה בסוף החודש נמוך מדי.
מאחר ומשה עבד כתכנת CNC הוא יכול היה לתפוס תנומה בלילה וכך החזיק מעמד עשרים ושבע וחצי שעות במקום העבודה.
שעות נוספות – האם זה כדאי לנו?
האפשרות להעסיק את צוות העובדים בשעות נוספות, מאפשרת למעסיק להתגבר על "פיקים", תקלות, הזמנות חריגות, עבודה עונתית וכדומה. החלופה היא להחזיק עובדים מעבר לנדרש בשגרה רק כדי שניתן יהיה להתגבר על המקרים החריגים. ברור שהחלופה של שעות נוספות עדיפה למעסיק.
חלופה זו (של שעות נוספות) עדיפה גם לעובדים שכן היא מאפשרת להם להגדיל את השכר. מכאן שזו חלופה הטובה לכולם, אלא שיש לנהל אותה נכון.
כיצד לנהל את השעות הנוספות?
ראשית נחזור לדוגמה למעלה, החברה חייבת להתקין "ארורות אדומים" שיתריעו על כל חריגה מעבר למותר בחוק.
מנהל משאבי אנוש, צריך למצוא את הדרך שיקבל התרעה על כל חריגה שקרתה ביום הקודם. בנוסף, מקובל במרבית החברות שפגשתי, כי המנהלים מאשרים בחתימה את שעות העבודה של הצוות שלהם לצורך תשלום השכר.
יש להבטיח כי החתימה אינה אוטומטית והמנהלים לוקחים אחריות על האישור שלהם.
מדידה.
כמו כל דבר, גם כאן, אני ממליץ למדוד.
בשביל לנהל נכון את השעות הנוספות, צריך לקבוע תקציב ויעד, ובהמשך למדוד מה שקורה בפועל ולדון בחריגות.
אני ממליץ כי האחריות על העמידה ביעד תהיה גם של מנהל משאבי אנוש (היעד הכולל) וגם של מנהלי היחידות השונות (היעד של היחידה שלהם).
סיכום.
למנהלים יש אחריות, גם פורמאלית וגם לא פורמאלית על עבודה לפי החוק ועל בריאותו של העובד.
החוק מגדיר במפורש שהמנהל יהיה פטור מאחריותו רק אם הוכיח אחד מהשניים:
- שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;
- שנקט בכל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שהוראות חוק זה בקשר לעבירה הנידונה יקוימו.
כבר יותר פשוט לעבוד נכון...
