האם חשבתם פעם על מצב בו אתם עובדים עם אותם אנשים עשר, עשרים או שלושים שנה ואינכם יודעים איך קוראים להם? אתם מהנהנים אחד לשני לשלום וכבר מתביישים לשאול אותם לשמם.
כעת ציירו בדמיונכם עובד חדש שמגיע, הכל זר ולא מוכר ואין לו מושג מי נמצא סביבו.
או כיצד פונה מנהל לעובד שאינו מכיר את שמו?
תחושת הלכידות וגיבוש הצוות הינם מרכיבים חיוניים בהנעת החברה לשיפור מתמיד. כאשר אנו נדרשים להוציא הזמנות במועד, או לספק יותר הזמנות ממה שהתרגלנו, או כל משימה לא שגרתית אחרת, אנחנו צריכים לגייס את העובדים והמנהלים למשימה.
זו דוגמה למצבים בהם גיבוש ולכידות הצוות יהיו בעלי תרומה משמעותית להצלחה.
קשה ללכד צוות שחבריו אינם מכירים אחד את השני בשמם.
ההיכרות האישית בשם חשובה גם לתקשורת טובה בין האנשים והעברת מידע. איך תשאל חבר לעבודה בעניין מסוים כאשר אינך יודע איך קוראם לו? האם לא תעדיף, במרבית המקרים, פשוט לוותר ולא לשאול?
בעבר כאשר ניהלתי מפעל גדול עם כמה מאות עובדים, הכרתי את כולם בשמם. הדבר היה חריג וזכה להכרה רבה בין העובדים. אך יותר מההערכה, הוא הקנה לי יכולת לזהות את העובדים ולהוקיר להם טובה. כאשר פניתי לעובד בשמו ושאלתי לשלומו של בן או בת זוגם (ומזכיר אותם בשם), רכשתי נקודות זכות רבות לטובת החברה.
האמת כמובן, שלא זכרתי את כל השמות, אלא שבפנקס הקטן שלי הייתי רושם סמנים מזהים ומשייך את העובד אל המחלקה בה עבד. בעת שהייתי מסיר במפעל, הייתי בוחן מה כתוב לי בפנקס לפני כל כניסה למחלקה כלשהי.
אגב, כל הסימנים המזהים היו, כמובן, חיוביים - למקרה שאשכח את הפנקס יום אחד ברשות הרבים.
עד שיום אחד, תמיר נוימן, מנהל משאבי האנוש שלנו, הכניס תגי שם על חולצת העבודה וכולנו הלכנו עם שמות על החזה.
חולצות עבודה עם שמות לא היו המצאה שלנו והן נהוגות במקומות רבים. בפרט במקומות עבודה גדולים. גם כיום, כאשר אני עובד עם חברות רבות, אני רואה את המשמעות החשובה של תגי השם במקומות שהם קיימים.
המלצה.
תמיר שב והזכיר לי את הנושא בהקשר של מקום גדול שעדין אינו נוהג כך ולא נותר לי, אלא להמליץ על כך בחום.
