תהליכי שיפור בתעשייה - כל המאמרים - זאב רונן, מצוינות בעסקים

בשנים האחרונות, בינה מלאכותית הפכה לכלי מרכזי שמאפשר לארגונים לייעל תהליכים, לשפר את קבלת ההחלטות ולחזק את השותפויות העסקיות שלהם. בתחום הרכש, היכולת להטמיע AI משנה את הדרך שבה מחלקות רכש מתפקדות, והיא מהווה יתרון תחרותי משמעותי.

העידן הדיגיטלי מביא עמו שינויים מרחיקי לכת בכל תחומי העסקים, ומחלקות הכספים אינן יוצאות דופן. כלי בינה מלאכותית הפכו לחלק בלתי נפרד מהניהול הפיננסי של ארגונים רבים, כשהם מציעים פתרונות חדשניים ואוטומטיים למשימות מורכבות. במאמר זה, אבחן כיצד AI משתלבת בניהול הפעילויות המרכזיות במחלקת הכספים, ומהם היתרונות שמציעים כלים אלו לארגון.

בסקר שערכנו בבלוג לפני שבע שנים דרגתם את תכונת המנטורינג בין עשר התכונות החשובות למנהל/ת מצליח/ה. אף על פי כן בסקר אחר שקיים on-line בבלוג, כל הזמן, עולה כי רק 5% מהחברות מקיימות אצלן מנטורינג. בהמשך ננסה להבין מדוע המנטורינג למנהלים אינו נפוץ ואיך לקיים אותו.

בעידן הדיגיטלי, בו השינויים הטכנולוגיים מתרחשים במהירות מסחררת, גם מחלקות משאבי אנוש נדרשות לאמץ כלים וטכנולוגיות מתקדמות כדי לשפר תהליכים, לייעל את העבודה ולשפר את חוויית העובד. בינה מלאכותית מציעה פתרונות חדשניים שנוגעים לכל שלבי חיי העובד בארגון. במאמר זה, אתמקד בשימושים השונים של AI במחלקת משאבי אנוש, תוך בחינת יתרונותיה והאתגרים שהיא מציבה.

בשבוע שעבר ראינו שהכישור שהמנהלים גם בהייטק וגם בתעשייה רוצים לחזק במקום הראשון הוא "יכולת לעבוד עם בינה מלאכותית". בפועל עבודה עם AI. הבנות שלי בתיכון עובדות יותר עם הבינה המלאכותית ממה שאני פוגש בחברות. שאלתי את ד"ר בנימין גוזלן מומחה לבינה מלאכותית, על מה הוא ממליץ ומהם הדגשים החשובים.

בחלק הראשון התייחסתי לממצאים בסקר בנושא אילו כישורים המנהלים מחפשים אצל העובדים. וסתירות מהותיות בין מה שהמנהלים מצהירים ודרך פעולתם בפועל. הפעם אני מתייחס לכישורים שהמנהלים מעוניינים לחזק אצל עצמם. ובהשוואה בין מה שהמנהלים מבקשים לחזק אצלם ובין מה שהם מחפשים אצל העובדים.

בפוסט זה אבחן את ההשפעות המרכזיות של AI על עבודתם של מנהלים, אדון באתגרים העומדים בפני ארגונים בהטמעת הטכנולוגיה, ואביא דוגמאות קונקרטיות לשימוש מוצלח ב-AI בארגונים.

השבוע פורסם מדד הכישורים של TheMarker ואפקה. המדד השנתי נועד להתחקות אחר הכישורים הרכים הדרושים במשק הישראלי, לאור השינויים שחלים בו מבית ובמחוץ. אני אציג כמה מהתובנות שעלו בסקר, מה חושבות על כך שלש מנהלות מובילות בתחום של משאבי אנוש וגיוס והשמה. ואילו פערים אני מוצא בין מה שהמנהלים חושבים ואומרים ובין התנהגותם בפועל.

מספרים שכשהציעו ללוי אשכול, כשהיה ראש הממשלה, לעבור לשבוע עבודה של חמישה ימים, הוא הסתכל בפליאה ושאל: להתחיל בחמישה ימים? מה קרה לכם? בואו נתחיל ביום אחד, יומיים, שלושה... לאט, לאט... האם אתם זוכרים שפעם עבדו 6 ימים בשבוע?

אנחנו מקבלים שירות כל הזמן. לעיתים פנים אל פנים ולעיתים מרחוק. בבנק, בדואר, בחנויות שונות, ברכבת, ברשויות ממשלתיות ועוד. האם אנחנו יודעים להפוך את חוויות השירות שלנו, החיוביות והשליליות לתכנית פעולה שלנו כנותני שירות? נתבונן על ארבע דוגמאות קצרות ולאחריהן אציע תכנית לפעולה במטרה לשפר את השירות שלכם.

כשנה אחרי שנסטלה נכנסו לאסם הם הכניסו סט מדדים חשובים. בחלק מהמקומות הייתה התנגדות ליישום חלק מהמדדים והשגרות שנסטלה הביאו. אני זוכר שראיתי מכתב שהם שלחו ובו הם כתבו שהם בחרו את אסם כי היא חברה טובה. אבל דרשו בשפה מנומסת אך תקיפה, שכעת ניישם את שגרות הניהול והמדידה שהם הביאו. במבט לאחור קשה לי להבין איך עבדנו עד אז אחרת.

וילפרדו פארטו מצא שבמקרים רבים 80% מהתוצאה נגרם על ידי 20% מהגורמים לתוצאה. לכן אנחנו קוראים לעיקרון פארטו גם כלל 80-20. עיקרון פארטו מאפשר לנו לתעדף את המשאבים שלנו בדרך להשגת התוצאה המבוקשת.

לפני כמה שנים שוחחתי עם שני מנהלים בכירים באחת החברות הגדולות במשק. השיחה התגלגלה לניסיון שהחברה ביצעה לא מזמן. תוצאות הניסיון היו מאכזבות אבל הגרסה הרשמית של החברה הייתה שונה. לדברי שני הבכירים התוצאות המאכזבות היו צפויות אבל אף אחד לא העז לומר זאת לפני שהתחילו בניסוי. לסיכום אמר אחד מהם: "כמה חבל שאפילו המנהלים בחברה פוחדים לומר את דעתם".

לפני כמה שנים הגיעה אלי לאימון דונה, עורכת דין צעירה. היה לדונה משרד משלה, היו לקוחות ובסך הכל היא הצליחה בעבודתה כעורכת דין. דונה אמרה לי שלא בחרה במקצוע הנכון. היא ממש לא אוהבת את מה שהיא עושה ואין לכך שום קשר להצלחה שלה. לקח לה זמן להבין שהדרך שבחרה לא מתאימה לה.

במאמר הנוכחי נתמקד בהגדרת המטרה האישית ותכנית הפעולה להשגתה. במאמר הבא נבחן האם המטרה שבחרנו מתאימה לנו ואיך לדייק את המטרה.

5S הוא אחד המודולים של גישת היצור הרזה שמקורה בחברת טויוטה, חמשת ה-S-ים מתייחסים לחמישה שלבים בגישה. מחד היישום של שיטה זו מביא ברכה, העבודה יעילה יותר. אין דברים מיותרים בסביבת העבודה וקל לאתר את מה שנדרש. בזכות הסדר, הבטיחות גדולה יותר. מאידך, היישום של שיטה זו עומד בפני עצמו ואינו תלוי ביישום של חלקים אחרים של תורת הייצור הרזה.

כדי להצליח בגידול חקלאי, המגדל חייב להכיר את השטח. להסתובב בשטח. כשניהלתי את ענף גידולי שדה בקיבוץ שמיר. היה לנו צוות של מפקחות מזיקים ומדריך חקלאי שגם הסתובב בשטח, אבל כדי להצליח, הייתי חייב להכיר את הגידול. היו לנו כ-2,300 דונם ובכל יום היו כמה שעות שיועדו להסתובבות בשטח וזיהוי נקודות בעייתיות.

כולנו צרכנים ולכן בכל פעם שאנחנו חושבים כיצד למשוך צרכנים או לקוחות, נסתכל במראה. מה מושך אותנו. מה גורם לנו להעדיף מוצר אחד על פני האחר. או בכלל, מה גורם לנו לבחור במוצר כלשהו, מוצר מוכר או חדש בשוק. בראשית ימי בתעשייה פנו אלי שאהיה המנכ"ל של שמיר אופטיקה. היום שמיר אופטיקה היא חברה גדולה מאד וכבר נמכרה לחברת אסילור לוקסוטיקה. אבל באותם ימים הביאו אותי כדי לסגור את ההרפתקה הזו.

התפקיד הראשון שלי כמנכ"ל היה בשמיר אופטיקה. באחד הימים כשהסתובבתי ברצפת היצור ראיתי באחת המכונות שטופס הבקרה מלא קדימה לשעות הבאות. העובד ייעל לעצמו את העבודה ורשם את נתוני הבדיקה העתידיים. שלחתי את העובד לביתו, עצרתי את העבודה במפעל, כינסתי את העובדים והצגתי את שאירע.

איך אתם מסכמים את השנה שזה עתה הסתיימה? אני ממליץ לסכם ברוח בחיובית. זה חשוב. תמיד אפשר להתבונן על כל מצב בחיוב או בשלילה. מבט חיובי אחורה יעזור לנו להיות חיוביים קדימה ולהצליח יותר.

עבודה עם יעדים  ומדדים היא הדרך הטובה והמהירה ביותר להוביל שיפור, לחבר את העובדים למטרות החברה ולהשיג את המטרות. אלא שאם היעדים אינם משויכים למנהלים ואין מעקב ותכנית פעולה לשיפור, המטרה אינה מושגת וכמעט ואין הבדל אם יש יעדים או אין.

לא מזמן התקשר אלי פנחס, מנכ"ל של חברת א. בטון וביקש את עזרתי בנושא מסוים. השבתי לפנחס שנשמח לעבוד אתו. ציינתי שלפני הפגישה, אשלח לו קישור לשאלון מיקוד תמציתי. פנחס חתך אותי וציין שאינו עונה לשאלונים ויסביר לי בעל פה. נורה אדומה נדלקה אבל המשכתי לשלב הבא. אמרתי שאשלח לו הצעת עבודה כי הפגישה היא בתשלום. פנחס השיב שאינו משלם על פגישה ראשונה ואני ציינתי כי אלו הם הכללים שלנו.

הכסף הוא החמצן של החברה. המכירות יוצרות את ההזדמנות לקבל כסף. אחרי שמכרנו, נדרש לגבות התשלומים וכמובן לוודא שהמכירות גם יוצרות רווח. עצם העובדה שהמכירות יוצרות את ההזדמנות להביא כסף, מעניקה לסוכני המכירות הרבה כוח. לא תמיד סוכני המכירות מנוהלים נכון. כלומר לעבוד במסגרת הכללים האופטימליים לחברה.

אני מנחש שככל שתפקידך קרוב יותר לקבלת ההחלטות בחברה, עד תפקיד של מנכ"לית או מנכ"ל – תשובתך לשאלה בכותרת תהיה חיובית. אבל האם באמת אנחנו יודעים מהם תהליכי מצוינות? מה המטרה? אילו שגרות הן חלק מתהליך המצוינות שנועד להשגת המטרה והיכן הן בסדר העדיפות של החברה? האם השגרות של המצוינות הן בעדיפות הראשונה, או שהן מבוצעות רק אם מסתדר, אם יש זמן פנוי? 

הרבה חברות שאני פוגש, עובדות בלי תכנית רב שנתית, או תכנית שנתית ואפילו בלי תכנית עבודה לשבוע הבא. קמים בבוקר ומתחילים לעבוד. מה זה אומר? אולי אין צורך בתכניות? פשוט נדרש לשמר יכולות יצור או מסחר וגמישות מרבית?

מתי בפעם האחרונה התייעצת בשאלות מקצועיות או אישיות? דיון עם אדם נוסף מאפשר לנו לבחון את הנושא מכיוונים אחרים, עוזר לנו לצאת מתקיעות מחשבתית ולבחון אפשרויות נוספות. ראוי לבחון ליווי כזה הן לאור המלחמה והן בהיבט של הייעוץ או הליווי בכלל. נתחיל בהיבט הכולל ונמשיך בתקופה הנוכחית.

מטרת המאמר אינה לנתח או לחקור את ההפתעה של ה-7 באוקטובר, אלא לחשוב מה אנחנו חייבים לקחת לעסק שלנו. מה אנחנו לומדים. כל מנכ"ל עומד בפני מצבים דומים בהם הוא מתעלם מאותות אזהרה, או מסימנים שהמציאות משתנה ועלולה לאיים על העסק.

סדרת המאמרים הזו היא ריכוז של המדדים החשובים שכל עסק צריך למדוד. לאורך השנים עסקתי רבות בהצגת מדדים וכעת אציג אותם בתמצית עם קישור למקומות בהם הם מתוארים יותר בפירוט. זה החלק השביעי והאחרון בסדרה והוא כולל גם סיכום קצר. חשוב שנזכור כי השיפור מתחיל תמיד במדידה ואחרי כן בחקירה לגורמי השורש וייצור של פעולות מתקנות ומונעות.

סדרת המאמרים הזו היא ריכוז של המדדים החשובים שכל עסק צריך למדוד. לאורך השנים עסקתי רבות בהצגת מדדים וכעת אציג אותם בתמצית עם קישור למקומות בהם הם מתוארים יותר בפירוט. זה החלק השישי בסדרה והחלק האחרון יהיה בשבוע הבא.

לפני שנבחנתי לטכניון למדתי במכינה שם. את שיעורי המתמטיקה לימד אותנו ד"ר גולדשטיין. גולדשטיין היה איש מבוגר, מורה בחסד, מהטובים שפגשתי. באמצע השיעור הוא היה עוצר ועובר למשהו צדדי. סוג של הפסקה קצרה בתוך השיעור. בסיום שנת המכינה הוא הסביר לנו את דרך הלימוד שלו. הוא אמר שלמד מניסיונו כי כושר הריכוז של סטודנטים הוא בערך 25 דקות. לכן היה עוצר באמצע השיעור לאתנחתא קלה ואז ממשיך הלאה.