אגו – מתי הוא מועיל לנו ומתי הוא פוגע בעסקים שלנו

בסיום תמצאו רשימת מאמרים קודמים שפרסמתי בנושא אגו או עם התייחסות לאגו.

במאמרים מהעבר שעסקו בנושא זהה או דומה, נקודת המבט הייתה שונה וכך גם התוכן.

המלצות מועילות למנהלים - והפעם: שימור עובדים ובפרט עובדים מוכשרים 

אגדה ישנה מספרת

אגדה ישנה מספרת על פיה שפגשה איש ביער ואמרה לו שיקבל כל מה שיבקש ובתנאי שהשכן שלו יקבל כפליים.

האיש לא היסס וביקש שתעקור לו עין.

אגדה מודרנית מספרת

לשם  התקינות הפוליטית אגדה מודרנית מספרת שהפיה פגשה אישה, וההמשך זהה.

גם בנושא זה אין הבדל בין נשים וגברים.

ומה מספרת המציאות?

אני מגשר בתביעות קטנות.

אנשים ונשים תובעים כי נעשה להם עוול או שהנתבע חייב להם תשלום.

כאשר אנחנו עושים להם בוחן מציאות ומציעים להם הסדר טוב יותר ממה שהם עשויים לקבל בבית המשפט לתביעות קטנות – לא פעם משתלט עליהם יצר הנקמנות בשם האגו.

ואז הם אומרים שהם מוכנים לוותר על הכסף, אבל לגרור את הנתבע לבית המשפט ולבזבז לו יום עבודה.

או "הכסף לא חשוב לי, אני אתרום אותו, העיקר שהנתבע ישלם".

או אמירות דומות.

אני מסתכל על אנשים הגיוניים וחכמים ורואה שהאגו, בהיבט השלילי שלו, משתלט עליהם והם מונעים מיצר נקמה, רצון לגרום לצד הנתבע נזק גם אם הם ישלמו על כך.

בגישור שהיה ממש לא מזמן, כבר סיכמנו את התנאים של הסכם הגישור והתחלתי לכתוב אותו, כשהתובעת הודיעה שהיא חוזרת בה ולא יהיה הסכם.

ביקשתי מהנתבע שישאיר אותנו לבד.

התובעת אמרה שיותר חשוב לה להעניש את הנתבע, שיבוא לבית המשפט ויפסיד יום עבודה. 

שיחה של כמה דקות, תוספת תשלום סמלית של הנתבע, ההיגיון השתלט בחזרה ונחתם ההסכם.

[סוף טוב: כמעט תמיד, בסוף, ההיגיון משתלט על האגו השלילי...].

האגו כמנוע להצלחה

האגו הוא לא מילה גסה. להיפך.

בלי אגו – קשה מאוד להצליח.
האגו הוא זה שדוחף אותנו להתבלט, להוביל, לקחת אחריות, לשאוף ליותר.
הוא מייצר את תחושת המסוגלות, את הרצון להשפיע ואת הנכונות להתמודד עם סיכונים.

מנהלים בלי אגו – או עם אגו חלש מדי – מתקשים להוביל.
הם נוטים להימנע מהחלטות קשות, לא מציבים רף גבוה, ולא יוצרים תנועה קדימה.

במובן הזה, האגו הוא תנאי הכרחי למצוינות.

האגו הבריא מאפשר לנו:

• לקחת אחריות, 
• להוביל אנשים, 
• לעמוד מול התנגדויות, 
• להציב מטרות שאפתניות. 

כשהאגו מתחיל לנהל אותנו

אותו כוח שמניע אותנו קדימה – יכול גם לעוור אותנו.

ברגע שהאגו מפסיק להיות כלי ומתחיל לנהל אותנו-
אנחנו מפסיקים לקבל החלטות לטובת הארגון, ומתחילים לקבל החלטות לטובת עצמנו.

הסימנים הראשונים הם עדינים:

• קושי להודות בטעות, 
• התנגדות לביקורת, 
• צורך להיות צודק – גם כשהמציאות אומרת אחרת. 

ואז מגיע השלב הבא:

• התעלמות מנתונים, 
• דחיית דעות אחרות, 
• קבלת החלטות כדי "לשמור על הכבוד העצמי". 

זה כבר לא ניהול חיובי אלא ניהול שמונע מאגו.

דוגמאות לנזקים של אגו

דוגמה 1: מנהל שמסרב לעצור

מנהל מוביל פרויקט. הנתונים מצביעים שצפוי כישלון.
אבל הוא ממשיך.

למה?
כי לעצור פירושו להודות בטעות.

התוצאה:

• הפרויקט נכשל,
• בזבוז משאבים,
• שחיקת צוות, 
• פגיעה באמון. 

במקרים רבים, הנזק האמיתי הוא לא ההחלטה הראשונית,
אלא ההתעקשות להמשיך בה.

דוגמה 2: מנהל שלא מקשיב

בישיבת הנהלה מוצגת עמדה מקצועית שסותרת את דעת המנכ"ל.
המנכ"ל דוחה אותה מיד.

לא כי היא לא נכונה,
אלא כי נדמה לו שהיא מאיימת על הכבוד שלו.

התוצאה:

• קבלת החלטות פחות טובות, 
• אובדן ידע מהשטח, 
• תרבות של "לא מתווכחים עם הבוס".

כאן האגו כבר פוגע ישירות באיכות הניהול.

היבריס

בכתבה ב- Financial Times על הסיכון שמאחורי מנהיגי העל של עולם הטכנולוגיה - כתוב:

"אנחנו אוהבים גיבורי על.
אבל לכל גיבור על יש גם חולשה.

לאכילס היה העקב.
לאיירון-מן – הלב.
לסופרמן – הקריפטונייט.
ולגיבורי העל של עולם העסקים כיום – יהירות, או היבריס."

איך לזהות שאני פועל מתוך אגו שלילי

זו אולי השאלה החשובה ביותר.

כי ברוב המקרים – אנחנו לא מודעים לכך.

יש כמה סימנים ברורים:

1. אני מתווכח יותר ממה שאני מקשיב
   אם המטרה שלי בדיון היא לנצח – ולא להבין – זה סימן אזהרה.
2. קשה לי להודות בטעות
   לא רק מול אחרים – גם מול עצמי.
3. אני מחפש מי אשם במקום מה קרה
   מנהל שפועל מתוך אגו מחפש הגנה, להעביר את האחריות לתקלה, במקום לחפש פתרון.
4. אני מתעלם מנתונים שלא מתאימים לי
   או מסביר אותם מחדש כדי שיתאימו למה שכבר החלטתי.
5. אני מקבל החלטות כדי לשמור על תדמית
   ולא כדי לייצר תוצאה.

בשלב הזה – כבר לא מדובר בטעות נקודתית אלא בדפוס פעולה.

איך פועלים כשמזהים את הבעיה

השלב הראשון הוא מודעות.
אבל זה לא מספיק.

צריך מנגנונים.

1. למדוד תוצאות – לא אגו
   בסופו של דבר:
   מה שחשוב זה לא מי צדק, אלא מה עבד. 
2. לייצר התנגדות מכוונת
   מנהלים טובים לא מחפשים הסכמה.
   הם מחפשים התנגדות איכותית.
   למשל:
   • למנות "פרקליט שטן" בדיונים. מישהו שיביע עמדה שונה.
   • לבקש במפורש ביקורת. 
3. להתייחס לנתונים 
   הנתונים מאזנים את האגו.
   להכריח את עצמי לשאול:
   • מה הנתונים אומרים?
   • מה אני מפספס? 
4. להפריד בין החלטה לאדם
   החלטה שגויה לא אומרת שאני מנהל לא טוב.
   אבל אגו כן עלול לגרום לי להיות כזה.
   זו הבחנה קריטית.
5. לבנות תרבות שמאפשרת טעות
   אם הארגון מעניש על טעות –
   האגו ינהל את כולם.
   אם הארגון מאפשר למידה –
   אפשר להודות, לתקן ולהתקדם.

סיכום והמלצה

האגו הוא כלי.

כשהוא מנוהל נכון – הוא מנוע חזק להצלחה, להובלה ולמצוינות.
כשהוא יוצא משליטה – הוא הופך לגורם סיכון ניהולי.

הבעיה היא לא האגו עצמו –
אלא מי מנהל את מי: אני את האגו או האגו אותי.

ההמלצות שלי:

• נזהה את הסימנים המוקדמים, 
• נכניס מנגנונים שיאזנו אותנו, 
• נעודד ביקורת והתנגדות, 
• נמדוד תוצאות – לא צדק, 
• ונזכור: המטרה היא לא להיות צודק, אלא להיות אפקטיבי. 

בסופו של דבר, ניהול טוב הוא לא מאבק על אגו –
אלא יכולת לוותר עליו כשצריך.

רשימת מאמרים קודמים שפרסמתי בנושא אגו או עם התייחסות לאגו

1. כיצד לקדם דיונים תקועים ולהתגבר על התנגדויות? פורסם בשנת 2016
2. המנכ"ל והמנהל שלו – מערכת היחסים המורכבת עם היו"ר פורסם בשנת 2017
3. מאבקי אגו פוגעים בעסקים שלנו – כיצד נתמודד עמם? פורסם בשנת 2018
4. מה מקורות הכוח במשא ומתן ואיך תורת המשחקים עוזרת לנו? פורסם בשנת 2018
5. איך להתמודד עם מאבקי שליטה ואגו שפוגעים בחברות (ויותר מכל בחברות בעלות מבנה מטריציוני)? פורסם בשנת 2019
6. חדשנות זהירה: קודם תירו כדורים ורק אחרי כן פגזים פורסם בשנת 2019
7. האם התחרות עוזרת להשיג את המטרות של החברה? פורסם בשנת 2019
8. עד כמה חשובה יותר קבוצה מהכוכבים ואיך לגבש קבוצה? פורסם בשנת 2022
9. מדוע מנהלים עוזבים את מקום העבודה ומה אנחנו יכולים לעשות? פורסם בשנת 2024