מה לימדה אותנו הקורונה ואילו לקחים חשוב שניקח אתנו הלאה?

בסיום המאמר תמצאו קישור לעשרה מאמרים שפרסמנו בשנה האחרונה בבלוג בנושא הקורונה.

מגפת הקורונה נחתה עלינו כמו חזון אפוקליפטי. אני מאמין שאם מישהו היה מעלה סברה שיארע אירוע כזה, אפילו בנובמבר לפני שנה, כולנו היינו מתייחסים אליו כשוטה הכפר.
למרות ההפתעה, העולם שילב כוחות וההתארגנות וההתאמה למצב קרו בקצב מדהים. די שנתבונן על פיתוח חיסון ואישורו ע"י הרשויות, במקביל ע"י כמה חברות, בתוך עשרה חודשים, כדי שנבין את המהפכה המחשבתית וההתנהגותית שעברנו.

נכון, המחיר גבוה מאד, עד היום מתו מהמחלה יותר ממיליון ושמונה מאות אלף איש ברחבי העולם, קרוב לשמונים וחמישה מיליון איש נדבקו בה ורבים יותר אבדו את פרנסתם.
בעיתון כלכליסט מתאריך 21 בדצמבר מביאים את נתוני הלמ"ס: מספר המובטלים בישראל במחצית השניה של נובמבר היה כ-600 אלף (14.6%).
לפי דמרקר מה-2 בנובמבר, חודש קודם, באמצע חודש אוקטובר, אחרי הסגר השני, מספר המובטלים עמד על 940 אלף (22.7%). זו עליה משמעותית בהשוואה לאמצע ספטמבר, לפני החגים והסגר השני. פירוש הדבר שכמה מאות אלפי מועסקים חווים נדנדה בין חל"ת ותעסוקה – זהו מצב של חוסר ביטחון תעסוקתי ואי וודאות מה יהיה מחר. חוויית חיים לא פשוטה. במקביל אלפי עסקים בישראל לא יתאוששו מהמשבר הכלכלי ולא יחזרו לפעול.
אולי, בכלל, דיון בתוצאות הקשות במונחים של מחיר ושל סטטיסטיקה, מקטין את האסון האישי שקרה לרבים מאד. אבל כמו יער שנשרף, ההתאוששות מהירה מאד.
היום נדון בהתאוששות, במה שלמדנו, במה שעשינו ובלקחים והתובנות שחובה עלינו לקחת קדימה.

מה קרה בעשרת החודשים האחרונים?

נתחיל בסקירה קצרה של חלק מהתופעות שקרו. תופעות שלפני שנה היו בלתי צפויות לחלוטין והיום נראות לנו חלק בלתי נפרד מהמציאות היום יומית שלנו.
קראנו לעצמנו כפר גלובלי ולפתע פתאום פסקו הטיסות, פסקה הניידות, כבר לא כל כך פשוט וטריוויאלי לקום ולטוס לכל מיני ארצות. המסעדות ובתי הקפה נסגרו, הקניונים ומרבית החנויות נסגרו, בתי הספר והאוניברסיטאות נסגרו והלימודים עברו לזום. המשרדים נסגרו, בכמעט כל החברות שאינן יצרניות – עובדים מהבית. המעטנו בפגישות ואת מרביתן העברנו לזום. מאות אלפים פוטרו מעבודתם או שהוצאו לחל"ת. מנהלים נזכרו להתייעל וגם בעסקים שכלל לא נפגעו מהמשבר ואולי אפילו צמחו בזכותו - פיטרו עובדים לא יעילים. על הדרך, פוטרו גם נשים בהריון. בתי הקולנוע והתיאטראות נסגרו והפסקנו לצרוך תרבות בסגנון שצרכנו עד לא מזמן. נסגרו חדרי הכושר ובריכות השחיה והרפואה המשלימה שקשורה במגע נעלמה מחיינו. למדנו פרק על בידוד וריחוק חברתי ודי בהפתעה גילינו את הבית שלנו. למדנו להיות בחוסר הוודאות של כן סגר, לא סגר ולהתאים את עצמנו להחלטות שמשתנות השכם וערב.
זו רק רשימה חלקית אבל היא ממחישה את עוצמת השינוי שעובר עלינו.

מה לימדה אותנו הקורונה?

אני חושב שהדבר הכי חשוב שלמדנו במשבר הקורונה הוא ששום דבר אינו קבוע ודבר אינו בטוח. אנחנו יכולים וצריכים לסמוך רק על עצמנו ועל הכושר שלנו להסתגל ולהתאים את עצמנו למציאות שמשתנה במהירות.
מכאן כבר נגזר הכל.

מה למדנו ויישמנו עד עכשיו?

הכורח הוא אבי ההמצאה והעסקים שלא קרסו מצאו פתרונות לאתגרים שהציבה בפניהם הקורונה והתאימו את עצמם. נתבונן על כמה התאמות שעשו חברות ועצמאיים שונים.

מסעדות ובתי קפה

מסעדות, בתי קפה ועסקים קטנים רבים נסגרו והיו כאלו שקרסו. חופש הפעולה אינו רב ובכל זאת היו בעלי תושייה שהתאימו את עצמם למציאות החדשה.

ראו למשל בתמונה למטה, את דוכן האוכל הנייד שהופיע יום אחד בצומת לידנו. לפני הקורנה שמי ברדה (הגעתי אליו דרך easy) עבד עם ה-Food Truck שלו באירועים פרטיים. כשהאפשרות הזו נסגרה בפניו הוא פנה לחפש אלטרנטיבות. וכך, אחרי כמה חודשים, הוא הגיע אלינו. בהתחלה היה קצת מבויש, הגיע לבדו. הקהל שהיה רעב למסעדות או לתחליפי מסעדה פקד את המקום ומהר מאד הופיעו שלושה עובדים שמשרתים את הקהל. ברדה השקיע במשטח כורכר והביא שולחנות עץ כבדים וכולם נהנים. הדוכן הזה עובד חמישה ימים בשבוע ובימים שישי ושבת מתייצבים במקום עובדים חרוצים אחרים עם דוכן של פיתה דרוזית, עלי גפן וכל השאר. בשבתות מוכרים ג'חנון בתחנות האוטובוס, אבל זה היה גם קודם. בקיצור, מרכזי הקניות אולי סגורים והצומת שלנו (ולבטח היא לא היחידה) הפכה למרכז אוכל קטן.
אישית אני לא אוכל בשר ואיני פוקד את גריל הבשר הנייד, אבל אני מעריך מאד את התושייה של שמי ברדה ויזמים כמותו.

לא כולם יכולים להקים מיזמים רפואיים או מיזמי תוכנה למיניהם, אבל הכוח לקום מהשוק של המשבר ולשנות את החשיבה על שווקי היעד ראוי להערכה. למעשה כל עסק חייב לעשות זאת. גם עסקים שמצליחים היום חייבים לחשוב על שווקים אחרים ולשם נגיע עוד מעט.

אלו שנהנו מהקורונה ואלו שלא

בגל הראשון של המשבר הבהלה הייתה גדולה והעולם נחלק לשניים:

1. אלו שמייצרים מוצרים שעוזרים להתגונן (כמו מסכות, ביגוד מגן, מכונות הנשמה) או שמסייעים במאמץ לאבחון המחלה, להתמודדות אתה ולפיתוח חיסון, או אלו שיכלו להתאים את קו היצור שלהם לאחד משני התחומים – עמדו בפני הרבה הזמנות וקושי לייצר בשל הסגרים והבידודים.
2. כל שאר החברות, עמדו בשלב הראשון בפני עצירה מוחלטת, או כמעט מוחלטת, של ההזמנות. בהמשך, ההזמנות חזרו אבל במנות קטנות, מפני שהלקוחות שלהן הבינו שהמחר אינו וודאי ומלאי מכל סוג שהוא מעלה את הסיכון לקיום החברה.

החברות מהסוג השני נאלצו לשנות את הגישה שלהן ולפתח שיטות יצור יעילות יותר, לעבוד במנות קטנות, סט אפים מהירים ופחת נמוך מאד.

לשמר את העובדים או לא?

כל החברות, גם אלו שלא נפגעו ישירות מהקורונה נאלצו להתמודד עם היבטים חדשים של שימור עובדים. המשבר זימן הזדמנות פז למעסיקים לחבר את העובדים למטרות החברה אלא שלא כל המעסיקים קפצו על ההזדמנות.

חלק מהחברות שנפגעו, בחרו, או נאלצו להוציא עובדים לחל"ת. חברות אחרות שהסתכלו קדימה אל היום שאחרי בחרו להשאיר את העובדים ומצאו דרכים שונות לממן את עלות העבודה בתנאים של ירידה בהכנסות.
כמעט כל חברות ההייטק עברו לעבודה מהבית ועובדים שעברו לעבוד מהבית, נעשו עוד פחות מחויבים למעסיקים שלהם.
כך או כך כל המעסיקים נאלצו להקדיש תשומת לב לתמיכה של העובדים בעידן של חוסר וודאות בתעסוקה ודאגות לבריאות שלהם ושל המשפחה.

חלק מהמעסיקים פיתחו כלים לשמירה על קשר עם עובדים שנאלצו להישאר בבית או שעבדו מהבית (ראו קישור לוובינר השני שלנו שעסק בנושא זה). מי שאינו מקדיש תשומת לב ומשאבים לשימור העובדים מפסיד פעמיים: גם את ההזדמנות לרתום את העובדים למטרות החברה וגם הוא עלול לעמוד בפני נטישה מוגברת של עובדים בעתיד.

התמודדות עם משברים בשרשרת האספקה

כל מי שרוכש מוצרים, חלקים או חומרי גלם בסין מצא את עצמו לפתע ללא מקור אספקה. האירוע הזה היה אמנם קצר כי הסינים היו הראשונים להתאושש אבל לימד את כולנו לא לסמוך רק על מקור אחד בסין או כל מקום אחר. גם בנושא הזה החברות מצאו פתרונות שונים ויש כאלו עם זיכרון קצר שחזרו לסמוך רק על הספקים המוכרים בסין.

מהו הלקח הכי חשוב שעלינו לקחת אתנו?

כפי שפתחתי את המאמר, מגפת הקורונה נחתה עלינו כמו חזון אפוקליפטי.
החיסונים שפותחו נותנים תקווה שבתוך שנה העולם יתייצב פחות או יותר ונחזור לשגרת חיים שתהיה הנורמליות החדשה.

אולי תנשמו לרווחה אבל זו תהיה טעות אם תיקחו הפסקה של יותר מכמה דקות.
מפני שאם הדבר הכי חשוב שלמדנו במשבר הקורונה הוא ששום דבר אינו קבוע ושום דבר אינו בטוח – השאלה האמיתית היא כיצד אנחנו נערכים לעתיד.
אם ההפתעה הבאה תהיה סוג אחר של מגפה אז נדרש להתאמץ, אבל נוכל לפעול בדרך המוכרת ולהיעזר, לפחות במידה מסוימת בכלים שיצרנו לעצמנו.
אלא, שאם ההפתעה הבאה תהיה קורונה מסוג אחר – היא לא תהיה הפתעה. אם כך אנחנו חושבים – סימן שלא למדנו דבר.

אנחנו חייבים להתכונן לאירוע שונה לחלוטין. משהו שישבש שוב את כל המערכות המוכרות אבל באופן שונה.
לא שאירוע כזה הוא מחויב המציאות אבל הוא אפשרי. אפשרי בדיוק כמו שהקורונה הופיעה בחיינו. ומחובתנו להתכונן.

אילו כלים או מתודות כדאי לנו לבנות?

הכלי החשוב ביותר הוא גמישות מחשבתית. גמישות תפעולית, שיווקית, או ניהולית.
אם פעם נהגנו לחשוב שהדבר הנכון ביותר הוא להתמקד במוצרי ליבה – היום ברור שיש מקום חשוב למגוון העיסוקים של החברה או של העצמאי הבודד.

אם אתם מתמקדים רק במוצר יחיד, או תחום צר של מוצרים שמתאים ליכולות הליבה שלכם, או מוכרים ללקוח יחיד ואפילו הוא מאד גדול, או מוכרים לנישה צרה בשוק -אתם בסיכון מאד גדול.
אולי הסיכוי הוא מאד נמוך, אבל התוצאה עלולה להיות פטאלית, כזו שתביא עליכם כליה.
הכמיהה שלנו להישאר באזור הנוחות המוכר והידוע, זכתה לביקורת גם בעבר – היום ברור שזו כלל לא אפשרות.
הפיתוח העסקי חייב לכוון גם לתחום שונה לחלוטין ממה שאנחנו מכירים. תחום כזה שכשהמנכ"ל יתבונן סביבו מי יכול להרים את התחום החדש הוא יבין שעליו לגייס כוחות חדשים. מחוץ לחברה או מתוכה, אבל מובילים מחדשים.

גם בעל דוכן הפלאפל בשוק חייב לשאול את עצמו מה עוד הוא יכול לעשות. כפי ששמי ברדה בעל קרון המזון שהתמקם בצומת בכניסה לישוב שלנו, שינה את התפיסה שלו על שוק היעד. כך מחויב לעשות כל אחד.
החל במנכ"ל של חברה גדולה ועד אחרון העצמאיים או העסקים הזעירים כולנו מחויבים לחשוב באופן שונה ולהיות פתוחים לדעות אחרות ולרעיונות שזרים לנו.

איך ליצור גמישות מחשבתית?

במאמר שפרסמתי כאן לפני תשעה חודשים (פחות או יותר כשהבהלה מהקורונה הייתה בשיאה) בשם שיווק ומכירות בעידן הקורונה וביום שאחרי, הצגתי דרך מסודרת בת חמישה שלבים לגלות הזדמנויות חדשות.
אני ממליץ לקרא את המאמר ההוא ואביא להלן תמצית של הדרך המוצעת:

1. תבחרו צוות שימפה את היכולות של החברה, גם כאלו שאמנם קיימות אך אינן באות לידי ביטוי.
2. צוות אחר ימפה את הצרכים בשוק. בעיקר כאלו שאינכם מכירים.
3. כעת תבחנו את שתי הרשימות ותחברו צרכים עם יכולות. תשקלו לפתח יכולות חדשות לצרכים שיכולים להיות בעלי פוטנציאל משמעותי.
4. תזהו את פלחי השוק לצרכים שמצאתם ותעריכו את גודלם, מי המתחרים שתפגשו שם ואילו יתרונות אתם יכולים לפתח. כדאי להיעזר ב-Lean Canvas זהו כלי מאד חשוב.
5. תתעדפו את ההזדמנויות החדשות ותבנו תכנית פעולה מפורטת.

בחברות בינוניות ומעלה המהלך יותר פשוט. יש מגוון דעות ואפשר להפעיל בקלות צוותי חשיבה של עובדים ושל מנהלים. כל מה שהמנכ"ל צריך לעשות הוא להרחיב את מעגל האנשים, עובדים ומנהלים שהוא מקשיב להם בצורה מובנית ומסודרת.

ככל שהחברה קטנה יש פחות דעות ופחות רעיונות. ואם בחברה גדולה האתגר הוא הקיבעון של המנכ"ל, בחברות קטנות נוסף עוד אתגר שאין למנכ"ל עם מי להתייעץ בתוך החברה. האתגר הזה הופך למשמעותי ביותר עבור עצמאיים ועסקים זעירים. אבל דרך הפעולה המוצעת אפשרית תמיד בפרט אם תיעזרו במומחה חיצוני.

עוד כמה כללים

1. תעודדו חשיבה שונה. שונה גם ממה שאתם חושבים. אל תדכאו חשיבה שונה בכוח הסמכות. אנשים שחושבים אחרת ועומדים על דעתם מפריעים לקבל החלטות מהירות ועלולים לעצבן אתכם. אבל הם גם עשויים להביא את הבשורה הבאה.
2. תמדדו כל הזמן את מידת היעילות שלכם ותבחנו איך לשפר אותה.
3. אל תחזיקו מנהלים ועובדים שאינם תורמים לחברה. כל עובד בחברה חייב להביא ערך מוסף ולתרום להשגת המטרות.
4. תגדירו לכל מנהל ובעל תפקיד בחברה יעדים מדידים שתורמים ליעדים של החברה. תמדדו את עצמכם ואת כולם.
5. אל תחכו למשבר הבא כדי להעז לפטר את מי שאינו תורם. הכלל למעלה יעזור לכולם לתרום ולא תצטרכו לפטר.

חפשו סימנים גלובליים חדשים

נהגנו לחשוב על העולם ככפר גלובלי. זה דווקא לא השתנה. מתברר שאירוע מקומי במחוז רחוק בסין יכול לשתק את העולם.
חפשו אירועים כאלו. תהיו פתוחים להפתעה הבאה. ככל שתהיו מוכנים בשלב יותר מוקדם כך תינזקו פחות.

ועוד משהו לכל מי שמעדיף להמתין בחל"ת עד יוני הקרוב

אנשים רבים מעדיפים להמשיך לשבת בבית במסגרת חל"ת או אבטלה.
לדעתי זו טעות מאד גדולה. לחשוב בעידן שאחרי הקורונה שהעתיד ידוע ובעוד חצי שנה אמצא עבודה או אמשיך לקבל דמי אבטלה – זו טעות של מי שמסרב בכל הכוח להכיר בחוסר הוודאות של העתיד.
הסיכון העיקרי הוא שאם וכאשר יפסיקו לשלם את דמי האבטלה ברצף כל כך ארוך, יהיה הרבה יותר קשה למצוא עבודה. בפרט עבודה שתעניין ותפרנס אתכם.
אחד הלקחים החשובים ממשבר הקורונה הוא לסמוך רק על עצמנו ולא על הבטחות או שגרות חיים שתלויות באחרים.

סיכום והמלצה

הקורונה לימדה אותנו שהכל צפוי, גם האירוע הכי לא צפוי עלול להתרחש. הקורונה אולי תעבור, או שנתרגל לסוג חדש של נורמליות אבל אנחנו חייבים להיות מוכנים למשבר הבא שיפתיע. ההפתעה הבאה, כדרכן של הפתעות לא תהיה משהו מוכר ולכן אנחנו חייבים לפתח כלים שיעזרו לנו לשרוד את המשבר הבא שלא בהכרח יהיה דומה למשבר שגרמה הקורונה.

הצגתי למעלה מתודה של חמישה שלבים כדי להתכונן לעתיד ועוד כמה כללים שחשוב לשמור עליהם. הכלל החשוב ביותר הוא לפתח ולשמור על מגוון של יכולות ועיסוקים כך שהמשבר הבא לא יחסל אותנו.
תהיו קשובים לדעות ורעיונות אחרים ותבחנו תמיד איך כל רעיון חדש יכול לתרום לכם.

שאלת סקר חשובה

כיצד משפיע עליכם המשבר שנגרם ע"י מחלת הקורונה?

התשובות שלכם מאד מעניינות וחשובות. הסקר פורסם לראשונה לפני 10 חודשים ורק כ-40% מהמשיבים דיווחו שהמכירות שלהם נפגעו.
זה מפתיע, אבל האם באמת זה המצב?
אתם מוזמנים להצביע וגם לראות מה הצביעו אחרים (בצורה אנונימית).
נשמח אם תיכנסו לסקר שבסוף המאמר ותבחרו את התשובה המתאימה לשאלה הזו. כך נלמד כולנו מה נהוג בישראל. הסקר הוא אנונימי ואתם יכולים לצפות בו בכל זמן ולבחון את התוצאות.

מאמרים נוספים שפרסמנו בעבר והתייחסו למשבר הכלכלי שיצרה מגפת הקורונה

1. כיצד להתמודד בעסקים עם משבר הקורונה
2. מציאת עבודה בגיל 40 פלוס: להמציא את עצמך מחדש
3. משבר הקורונה הוא הזדמנות מצוינת לחבר את העובדים למטרות החברה
4. איך לעשות שינוי מהיר, אפקטיבי ונכון בארגון: מודל 8 הצעדים של פרופ' קוטלר
5. שיווק ומכירות בעידן הקורונה וביום שאחרי
6. ניהול משאבי אנוש בתקופות של אי ודאות
7. תפקידו של המנהל מועצם בימי הקורונה
8. משברי האמון העסקיים שנוצרו בעקבות משבר הקורונה וכיצד להתמודד אתם?
9. בתקופה של משבר כלכלי חיוני לקבל החלטות עסקיות בעזרת ניתוח רגישות לשינויים
10. הוובינר השני שלנו: כיצד לטפח מוטיבציה של עובדים בעידן הקורונה? 
11. הקורונה היטיבה עם חלק מהעסקים – איך למנף את המזל הטוב ואת ביש מזל?