עדכונים אישיים מהבלוג: הצטרפו ליותר מ-5,000 מנהלים ומנהלות שכבר מנויים וקבלו מאמר מקצועי חדש ומקורי בכל שבוע - חינם.

מדוע יש הרבה יותר מובטלות ממובטלים?

המאמר מוקדש ליום האישה הבינלאומי שחל השנה ב- 8 במרץ.
זו השנה השישית שאני מקדיש מאמר מיוחד ליום זה. בסיום ניתן לראות קישורים למאמרים הקודמים שהקדשתי ליום האישה הבינלאומי.

בכתבה של לי ירון, שפורסמה בעיתון הארץ ב- 15 בינואר השנה נכתב שכ-70% מהמובטלים בסגר השלישי הן נשים.
הנתונים הם משירות התעסוקה ופולחו לבקשת עיתון הארץ.
חוסר הסימטריה בין מובטלים גברים ומובטלות נשים הלך וגדל לאורך השנה. ראו את הנתונים בטבלה ובגרף להלן:

התקופה שיעור הנשים המובטלות מסך כל המובטלים שיעור הגברים המובטלים מסך כל המובטלים
ינואר, פברואר 2020 לפני הקורונה 50.6% 49.4%
בסגר הראשון 56.4% 43.6%
בסגר השני 60.4% 39.6%
בסגר השלישי 68.5% 31.5%


image003

מדוע מפטרים יותר נשים?

לפי מה שכתבה לי ירון בעיתון הארץ, בשלושת השבועות הראשונים של הסגר השלישי פוטרו או הוצאו לחל"ת 84,493 נשים לעומת 38,855 גברים.
היא מעלה כמה סיבות לכך שיותר נשים פוטרו, הוצאו לחל"ת או ביקשו לצאת לחל"ת:

  • סגירת מערכת החינוך בה עובדות יותר נשים מגברים.
    בהקשר הזה צריך לזכור שבתי הספר המשיכו ללמד באופן חלקי או בזום והמורות והמורים לא הוצאו לחל"ת.
    ככל הנראה הכוונה לגנים ולצהרונים שמרביתם נסגרו.
  • כשיש סגר הילדים נמצאים בבית ונדרשת נוכחות הורית.
    במצב כזה יש שלוש אפשרויות: האבא נשאר עם הילדים, האמא נשארת או שבני הזוג חולקים את המשימה.
    ירון מצטטת מחקר שערכה יערה מן, ראש תחום חברה וכלכלה בקרן ברל כצנלסון. לפי ממצאי המחקר, בדצמבר האחרון שיעור האימהות שהפסיקו לעבוד מיוזמתן על מנת לטפל בילדים, היה גדול פי שישה משיעור הגברים שעשו זאת.
    מדוע? מהם שורשי התופעה הזו? על כך אנסה לענות בהמשך.
    כמעט באותו הקשר, ממצאי המחקר הנ"ל מעלים כי שיעור הנשים שהפחיתו שעות על חשבונן כדי לטפל בילדים גבוה ב-30% משיעור הגברים שעשו זאת.
  • אפליה מבנית. ירון מצטטת את רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה שאמר כי "סגירת המשק פוגעת יותר בנשים משום שלצערי ישנה אפליה מבנית בשוק העבודה, המסלילה נשים למקצועות בעלי שכר נמוך, אופק תעסוקתי מוגבל וחשיפת יתר לפגיעות משבריות".

האם הנשים הן רק קורבן או שיש להן אחריות למצבן?

המחקר של יערה מן מצביע על נשים שבחרו ביוזמתן להפסיק את העבודה או להפחית שעות כדי להיות עם הילדים שעה שהבעל ממשיך לעבוד.
אחת הסיבות העיקריות שאני שומע מנשים רבות היא שהבעל משתכר יותר מהן ולכן הוא ימשיך לפרנס והן תצאנה לחל"ת.
למשל, בעבר אימנתי אישה שלא הייתה מרוצה ממקום העבודה מסיבות שונות וביניהן השכר הנמוך שקיבלה (שלא הלם את כישוריה או את תפקידה). היא רצתה להחליף מקום עבודה ובין שאר המאפיינים שהיא הגדירה למקום עבודה שהיא תחפש, היה גם גובה השכר.
הצעתי לה להתייעץ עם בעלה. לעשות יחד תכנון כלכלי ולבחון לאיזה שכר עליה לכוון בתפקיד החדש.
בעלה ששכרו היה פי כמעט פי ארבעה משכרה, אמר לה שתסיר דאגה מליבה שתעבוד בכל מקום שיהיה מעניין עבורה והשכר פחות חשוב. הוא ידאג לפרנסה.
מהצד השני, הבעל עבד במרחק של שעה נסיעה מהבית והאישה עבדה במרחק רבע שעה נסיעה.
מבחינתו של הבעל המצב בו אשתו תעבוד בשכר נמוך היה תקין מפני שהוא לבדו יכול היה לפרנס את המשפחה.
זו תופעה נפוצה.
במידה רבה גם העבודה במקומות פחות מתגמלים היא בחירה של הנשים מסיבות שמיד אתייחס אליהן.

מדוע נשים מוכנות להסתפק בשכר יותר נמוך ועבודות פחות מתגמלות?

לפני שאמשיך, אני מבקש להדגיש כי ההתייחסות להלן היא בהכללה. אני מתייחס לקבוצת הנשים ולא לאישה זו או אחרת. ברור שיש נשים שאינן מתאימות להכללות שאפרט להלן.

לדעתי הסיבות שלי ירון מונה, הן תופעות ולא הסיבה, או גורם השורש.
כדי לרדת לגורמי השורש של התופעות הנ"ל, ניעזר בטכניקת "5 Why's" שהצגתי במאמר לפני שבוע.
שאלת המדוע הראשונה הייתה מדוע יותר נשים מובטלות.
אחת הסיבות הייתה ששכרן נמוך מזה של בני זוגם והן בוחרות לצאת לחל"ת, או שהן עובדות בתפקידים פחות נחוצים בעת משבר והמעסיק מוציא אותן לחל"ת.
השאלה השנייה הייתה מדוע שכרן נמוך יותר והתשובה שלי היא, שבמידה רבה זו בחירה שלהן.
השאלה השלישית היא מדוע נשים בוחרות או מוכנות להסתפק בשכר יותר נמוך ועבודות פחות מתגמלות?
השאלה הזו הייתה נושא המאמר שפרסמתי ליום האישה הבינלאומי לפני שש שנים. נתתי אז כמה תשובות שאציג כאן בקיצור:

  1.  נשים רבות מוכנות להסתפק בפחות (פחות שכר, או מעמד או תפקיד פחות נחשבים) כדי להשיג קרבה לבית ולהיות זמינות לילדים.
  2. נשים מחפשות יציבות במקום העבודה הקרוב לבית.
  3. נשים נוטות לחשוב: "קודם כל עלי להשיג הוכחות חותכות מהשטח שאני מספיק טובה ורק אחר כך להכריז על עצמי שאני יודעת את העבודה, או מומחית בתחומי".
    בעוד גברים נוטים להפריז בהערכה העצמית שלהם , נשים נוטות להמעיט בערכן. לאמירה הזו קיבלתי חיזוק ממחקר שנעשה ב- University Of Texas

שתי התשובות הראשונות הן יותר טריוויאליות וגורמות לכך שכוח המיקוח של הנשים יורד ולכן משלמים להן פחות.
אגב, גם מנהלות נשים, מנצלות את המצב ומשלמות פחות לנשים שהן מנהלות.
נבחן את התשובה השלישית.

האם לנשים רבות יש הערכה עצמית בחסר?

התשובה שלי לשאלה הזו היא חיובית: "לנשים רבות יש הערכה עצמית בחסר" ואני מבקש לשכנע אתכם שמדובר בתופעה רחבה.
במגמת המחשבים היוקרתית בתיכון בו לומדים ילדי, היה שיעור הנערות בשנים עברו סביב 10% מכלל התלמידים במגמה.
גורם מקורב אמר לי שנערות רבות לא מאמינות שהן מתאימות ורק הטובות ביותר בוחרות במגמת המחשבים. לכן, כך אמר לי, כל הנערות שמגיעות לקורסים אלו הן תלמידות מצטיינות.
התופעה ממשיכה בקורסים של מגמות הסייבר במודיעין. עד לאחרונה שיעור החיילות שהגיעו לקורסים האלו עמד על פחות מ-15%.
בצה"ל זיהו שבנים תמיד ישיבו על שאלות קשות גם אם אינם בטוחים בתשובה ואילו הבנות יעדיפו לומר שאינן יודעות את התשובה.
כך, למרות שרמת הכישורים זהה, הבנים יצלחו את המבחנים והבנות לא.
לאור התובנה הזו, בצה"ל הוחלט לעשות מכינה למועמדות לגיוס כדי שיאמינו שיש להן את הידע הדרוש.
אני מאמין שאתם מסכימים אתי שהגברים אינם יותר מוכשרים. הם רק אינם חוששים להצהיר שהם יודעים משהו גם כשאין להם מושג על מה הם מדברים.
היכן זה מתחיל? האם מדובר בתכונה תורשתית או שמדובר בהשפעה סביבתית?
אני מפקפק שמדובר בתורשה. יש כאן, ככל הנראה השפעה סביבתית מוקדמת מאד.

תקבלי מכות ותנשכי את הלשון

בתכנית ששמעתי ברדיו כאן (רשת ב) על האלימות בחברה הערבית, אמרו שתי ערביות שחוקרות את האלימות במשפחה במגזר הערבי, כי נשים ערביות מוכות, לא פונות למשטרה בה אין להן אמון, אלא למשפחה הרחבה.
במשפחה מעדיפים לא להתמודד עם התופעה ואומרים לאישה המוכה, תנשכי את הלשון ותבליגי. כלומר תשלימי עם המכות שאת מקבלת.
זו כמובן אמירה מאד קשה. אבל גם אם נרחיק לסביבות אחרות, בהן אין אלימות כל כך בוטה – נמצא ביטויים אחרים "שמחנכים" את האישה להשלמה שהיא נחותה לעומת הגבר ועליה להשלים עם המצב.

דוגמה להזדהות עם המגדר מגיל צעיר מאד

נכדתי בת השנתיים וחצי שדודתה ילדה תינוקת לפני כמה שבועות, עסוקה מאד בהכנסת בובה וירטואלית בשם "גודה" לבטן ולידה שלה מחדש שוב ושוב.
ואילו נכדי בן השנה וחצי יעדיף תמיד צעצועים עם גלגלים. בובות, לידות והנקות לא מעניינות אותו.
לפני שלושים שנה, התמונה הייתה דומה. אלא שאז אמרנו שזה מתחיל בספרים לפעוטות שם הילדים בתמונות עושים עבודות גבריות והילדות עבודות נשיות (למשל ניקיון ובישול).
היום אין ספרים כאלו אבל הנטייה להזדהות עם המגדר של ההורה נשארה.
המסקנה היחידה שלי מהדוגמאות למעלה היא שהילדות יעתיקו במידה רבה התנהגויות של אימהותיהן והילדים יעתיקו התנהגויות של אבותיהם.
כך, למרות שהדורות משתנים מאד ודור Y ודור Z שונים מאד מהדורות של הוריהם, יש תכונות שאנחנו יונקים בבית הורינו, או בסביבה הקרובה לנו, והן נשארות עמנו ללא שינוי.

המדוע השלישי והרביעי

לשאלת המדוע השלישית: "מדוע נשים בוחרות או מוכנות להסתפק בשכר יותר נמוך ועבודות פחות מתגמלות?"
תשובתי היא שלנשים יש הערכת חסר לגבי יכולותיהן ואף צרפתי חיזוק מחקרי.
לשאלת המדוע הרביעית: "מדוע לנשים יש הערכת חסר לגבי יכולותיהן?"
התשובה שלי היא, שככל הנראה זו הנחה שעוברת מדור לדור והילדות יונקות אותה בגיל צעיר מאד.
אני מדגיש שוב, שההתייחסות שלי אינה אישית אלא בהכללה. אימנתי בעבר נשים מאד, מאד מוכשרות שלקח זמן להוציא אותן מהערכת החסר העצמית שלהן ולהאמין יותר בעצמן.

מדוע הפער בין נשים וגברים מובטלים גדל?

עד כאן התמודדתי עם השאלה מדוע יש יותר נשים מובטלות או בחל"ת ואיך ליצור שינוי.
אבל מדוע הפער גדל?
מדוע הגרף למעלה מראה לנו שהפער בין הנשים המובטלות והגברים המובטלים גדל מסגר לסגר?
לשאלה הזו אין לי תשובה חד משמעית.

במאמר שפרסמתי על הלקחים ממשבר הקורונה בראשית ינואר הצגתי נתונים על מאות אלפים שפוטרו בסגרים השונים וחזרו ושוב פוטרו. מסתבר שבשורה התחתונה, בכל סגר פוטרו או הוצאו לחל"ת הרבה יותר נשים מגברים.
אני לא זוכר שהיה שינוי מהותי במדיניות של הסגרים ואני חושש שהסיבה היא "התעייפות החומר". האוכלוסייה כולה התעייפה וכנראה שהייתה תנועת מספריים. כלומר, יותר נשים בחרו לצאת לחל"ת ולקבל דמי אבטלה ויותר מעסיקים איבדו את היכולת לשרוד עם נדנדת הסגרים בלי לפטר עובדים. ואז כשהם פיטרו עובדים – הם בחרו לפטר עובדות שנמצאות בתפקידים נחותים.

כיצד להתמודד עם האפליה המבנית?

אני חוזר לאמירתו של רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה: "שסגירת המשק פוגעת יותר בנשים משום שלצערי ישנה אפליה מבנית בשוק העבודה, המסלילה נשים למקצועות בעלי שכר נמוך, אופק תעסוקתי מוגבל וחשיפת יתר לפגיעות משבריות".
לדעתי זו לא האפליה המבנית שמסלילה נשים למקצועות עם שכר נמוך, אלא הנשים מאפשרות את ההסללה הזו.
הדרך היחידה ליצור שינוי היא לעשות זאת בהערכה העצמית של הנשים.
אני רואה שבשנים האחרונות יש שינוי מאד גדול בהערכה העצמית של נשים. אבל בדרך כלל, השינוי הזה נעצר כשבאים לדון על שכר. כאן יוצא "השד מהבקבוק" ולוחש באזנה של האישה "לא מגיע לך, קודם תוכיחי את עצמך".
אבל בשביל לקבל שכר יותר גבוה, לא פעם האישה צריכה להיות מוכנה לנדוד לתפקידים אחרים ואולי גם למרחק גדול יותר מהבית.

זכויות לא מקבלים אלא לוקחים

בניגוד לנהיגה בכביש שם צריך לתת או לקבל זכות קדימה ולא לקחת – בנושא זכויות לנשים הן צריכות לקחת.
אם לנשים יש פחות זכויות, סימן שלגברים יש יותר זכויות. אל תצפו שמגזר שלם שיש לו זכויות יתר, יוותר עליהן ללא מאבק. זה לא יקרה. אתן צריכות לקחת אחריות ולקחת את המגיע לכן.

סיכום והמלצה

במאמר הפעם ניסיתי להתמודד עם השאלה מדוע שיעור הנשים המובטלות גבוה באופן משמעותי משיעור הגברים המובטלים.
התשובות לכך נעוצות, לדעתי, בכמה סיבות:
יותר נשים בחרו להיות בחל"ת כי השכר של בני זוגן גבוה יותר ולכן הוא המשיך לפרנס.
נשים בחרו להיות בחל"ת כדי להיות עם הילדים במהלך הסגר ללא קשר לגובה השכר.
מעסיקים פיטרו, או הוציאו יותר נשים לחל"ת כי הן היו בתפקידים פחות חיוניים.
כאן עלתה השאלה מדוע נשים בוחרות לעבוד בתפקידים פחות מתגמלים.
לכך יש שתי תשובות עיקריות:

  1. כדי לעבוד קרוב לבית ולילדים, הנשים מעדיפות מקומות עבודה קרובים ומבקשות לשמור על יציבות. כך כוח המיקוח שלהן יורד.
  2. הנשים מעריכות את עצמן בחסר. הערכת החסר עוברת, ככל הנראה, מדור לדור. למרות שנשים מאיישות היום כל תפקיד אפשרי, עדיין בבואן לדון בשכרן, שבה ועולה הערכת החסר שלהן והן מוכנות להסתפק בפחות.
    נכון שמנהלים (גברים ונשים כאחד) מציעים למנהלות ועובדות שכר נמוך מזה שהן מציעים לגברים, אבל, לדעתי, הם עושים זאת כי הם יודעים שאפשר.

אם הנשים רוצות ליצור שינוי, הן חייבות להוביל אותו בעצמן ולא לצפות שגברים יעשו זאת עבורן.
הגברים לא יוותרו על זכויות היתר שלהם מרצונם הטוב. באמירה הזו, איני מתכוון לעצמי, חלילה, או לאיזה שהם גברים קונקרטיים – אלא בהכללה.

שאלת סקר חשובה

נחזור לשאלת סקר ששאלתי לראשונה לפני ארבע שנים:
האם לדעתך יש הבדל בין נשים מנהלות לגברים מנהלים?
התשובות שלכם מאד מעניינות וחשובות. אתם מוזמנים להצביע וגם לראות מה הצביעו אחרים (בצורה אנונימית).

נשמח אם תיכנסו לסקר שבסוף המאמר ותבחרו את התשובה המתאימה לשאלה הזו. כך נלמד כולנו מה נהוג בישראל. הסקר הוא אנונימי ואתם יכולים לצפות בו בכל זמן ולבחון את התוצאות.

יעוץ וליווי אישי ממוקד ומהיר למנכ"לים במהלך המשבר הכלכלי שנוצר כתוצאה הקורונה

צוות המומחים של מצוינות בעסקים ואני נבנה יחד אתכם בזמן קצר, תכנית עבודה שתסייע לכם להשיג את היעדים המרכזיים שלכם כפי שהצגנו בוובינר הראשון שהעברנו באוגוסט האחרון.

צוות המומחים שלנו הוא רחב ומגוון. אנחנו מזהים את הצרכים הייחודיים לכל חברה ומוצאים עבורכם את הדרך המהירה והבטוחה ביותר להתמודד עם המשבר והיציאה ממנו.

קריאה לפעולה

אם אתם מעוניינים בעזרה המקצועית שלנו, הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא לשלוח בקשה דרך הטופס ליצירת קשר באתר (לחצו כאן לקישור), או לרכוש שעות ייעוץ דרך החנות המקוונת באתר (לחצו כאן לקישור).

המאמרים הקודמים שפורסמו לקראת יום האישה הבינלאומי

  1. המאמר הראשון שפורסם בשנת 2016: אפליית נשים בשכר: מדוע נשים רבות מבקשות שכר נמוך משכר הגברים?
  2. המאמר השני שפורסם בשנת 2017: מה היה קורה לו העולם היה מנוהל ע"י נשים?
  3. המאמר השלישי שפורסם בשנת 2018: כיצד ניתן לסיים את אפליית הנשים במקומות העבודה?
  4. המאמר הרביעי שפורסם בשנת 2019: באחריות מי לנפץ את תקרת הזכוכית של הנשים?
  5. המאמר החמישי ורפסם בשנת 2020: מי לוקחים יותר ימי מחלה ומי עושים יותר שעות נוספות, גברים או נשים? ומדוע הנשים משתכרות פחות?

 

זאב רונן

בעל ניסיון ארוך ועשיר בניהול של חברות ויחידות עסקיות בארץ ובעולם ובהקמת מיזמים. התמחותי הייחודית היא בהגדלת הרווח הנקי בחברות ובביצוע מהפכים ותפניות בחברות שהיו על סף פשיטת רגל, ובהעברתן לרווחיות.

בדקו אפשרויות ליצירת שיפור גם אצלכם

ספרו לי על האתגרים שעומדים בפניכם ונבחן יחד אם יש ביכולתי לסייע לכם ליצור שיפור משמעותי. מלאו את הטופס ונקבע שיחת היכרות.

אתר: business-excellence.co.il כתובת דוא"ל: zeev.ronen@business-excellence.co.il
10 תגובות

כל מלה בסלע,
נכון מאוד וצודק
נשים לא יקבלו כלום בקלות כי הגברים לא יתנו להן
חבל שזה כך

היי דובי,
בהרבה מובנים נשארנו בעולם חשוך,
תודה על תגובתך

אחד המקורות הבולטים של אפליית נשים מצוי בתנ"ך ובמקורות- כאשר כמעט עד לימים אילו נשים נחשבות לסחורה /רכוש
אז-ליעקב היו 4 נשים ושנים עשר בנים בנות לא היו ? רק דינה?
לדוד רק? 6 נשים ובשל שתים מהן רצח את הבעלים שלהן-אציין שלפי המקובל כיום דוד היה טרוריסט לכל דבר ועניין. אבל גם כשהיה מלך רצח את חבר ילדותו שהלך אתו במשך שנים ארוכות -(למי קשה לזכור שמו יואב בן צרויה -אחותו של דוד )
לשלמה (החכם מכל אדם ) היו אלף! נשים. ריבוי נשים והיחס המבזה לנשים היה קיים במשך דורות -וקיים בחוגים מסוימים עד עצם היום הזה -אבל אני לא יודע האם מי שהוא במערכת החינוך חשב על הדברים מהזויות הזאת וממשיכים ללמד על שלמה החכם מכל אדם ושרים בהתלהבות דוד מלך ישראל חי חי וקיים .
אם לשלמה היו אלף נשים המשמעות היא שיש אלף זכרים מיותרים . - אבל בלולי הגידול מספר הזכרים והנקבות שווה - אז הורגים את הזכרים.
בימי קדם היו מקריבים את הזכרים המיותרים למולך או זורקים ליאור-בתקופות מאוחרות יותר היו שולחים אותם למלחמה . בימי הביניים-הבן הבכור היה היורש /השני אביר =לוחם /השלישי כומר -דהיינו ללא ילדים .
כך לדעתי סביר מאד שהמחסור הכפוי נשים -גרם למלחמות מיותרות

היי רמי,
תודה על תגובתך המלומדת.

אפרת קזאן
אפרת קזאן
08-03-2021

יכולה אולי להיות סיבה נוספת לפיטורי נשים דווקא - הן חוששות להתווכח עם המנהל המפטר, מאותן סיבות שמנית (חסר בהערכה העצמית, פחד מהתמודדות, חוסר נכונות להילחם על מקומן וכו'), ולכן למנהלים יותר קל לפטר נשים מאשר גברים.
מסכימה איתך שהמפתח הוא בחינוך - ביצירת עיוורון למגדר ברוב התחומים, ובהתייחסות עניינית לכישוריו של אדם בלי קשר למגדרו (אפילו לכתוב את המשפט הזה יצא בעייתי, בגלל המגדריות של העברית :) ).

היי אפרת,
תודה על התייחסותך,
אני יודע שהאמירה הבאה היא קצת בעייתית, אבל הנשים צריכות להגיע למו"מ יותר חזקות. כלומר בלי חשש שלא יזכו במשרה. רק מתוך כוח הן תוכלנה ליצור שוויון.

סליחה, אבל המאמר הזה מאוד מאוד שוביניסטי ולא מעודד ביחס לנשים.
יש יותר מובטלות ממובטלים, בגלל ששוק העבודה מותאם לגברים, ואינו מותאם לנשים.
תפיסה גברית של הצלחה, מאלצת נשים להתחרות במגרש של הגברים, עם כלים שמתאימים למגרש נשי.
מה שצריך להשתנות זו התפיסה של הגברים, כאילו כל מה שנשים עושות הוא פחות טוב, או כאילו כל מה שנשים טובות בו הוא פחות טוב.
התפיסות הללו פשוט שגויות ומזיקות.
המציאות שבה נשים משתכרות פחות מגברים לא קשורה לבחירות שלהן, או למשהו שעשו, אלא לביטחון המופרז והבלתי מוצדק של הגברים, שכל מה שנשים עושות הוא מלכתחילה פחות טוב ממה שגברים עושים.
הפניית האצבע המאשימה במאמר כלפי הנשים שאינן "מספיק חזקות" מסיטה את הנושא מהאשמים האמיתיים- הגברים.
אשה לא חייבת להיות מנכ"לית בנק כדי להרגיש שמחה ומרוצה- בהרבה מקרים מספיק לה לאתר את הכשרונות הייחודיים שלה ולמצות אותם בלי להתמרפק כל הדרך אל כיסא המנכ"לית,
אבל בגלל שמגיל צעיר אילפו אותה לחשוב באופן היררכי וגברי, אז כשהיא בוחרת קריירה, זה השיקול היחיד שהיא מביאה בחשבון- עד כמה הקריירה הזו "שווה" או "נראית טוב" או "מוכיחה את עצמי", ולא עד כמה הקריירה הזו "מביאה לי אושר" או "גורמת לי סיפוק" או פשוט "מתאימה לי".
אם שוק העבודה יהיה מותאם לנשים מבחינת שעות העבודה, הגמישות, הפסיכולוגיה של הניהול וכו'- יהיו הרבה פחות מובטלות.

היי אישה,
תודה על התייחסותך וחבל שבחרת להישאר אלמונית.
אין לך ויכוח אתי. אני רק ציינתי שהגברים לא יתנו בעצמם את הזכויות. הנשים צריכות לקחת בעצמן.

חבל שאפשרות התשובה בסקר, מוטה קיצונית לטובת הנשים
התשובה ההופכית ל "נשים הן מנהלות יותר טובות", (זו עמדה יחסית)
איננה "נשים לא יכולות לנהל בכלל" (זו עמדה קטיגורית)
אלא "גברים הם מנהלים יותר טובים" (זו עמדה יחסית)

שלום למגיב ותודה על התייחסותך,
המאמר הזה נכתב באמת בהתייחסות לנשים כמנהלות.
גם זה קורה לפעמים

התחבר/י כדי לפרסם תגובה

מצוינות בעסקים - בפייסבוק

ספרי הראשון: Manage! Best Value Practices for Effective Management

קראו את ספרי הראשון "Manage!" - הספר מספק מבט חדשני על ניהול בימינו, מתמקד בניהול אנשים ומסביר איך לשפר את התוצאות העסקיות ע"י רתימה וחיבור העובדים למטרות החברה. הספר מתפרסם באנגלית בשלב זה.

השער הקדמי של הספר

קראו את הפרק הראשון מהספר בבלוג >>

רכשו את הספר בחנות המקוונת >>

זאב רונן, מנכ"ל 'מצוינות בעסקים'

זאב רונן

זאב רונן, B.Sc, בעל ניסיון ארוך ועשיר בניהול של חברות ויחידות עסקיות בארץ ובעולם ובהקמת מיזמים. התמחותי הייחודית היא בהגדלת הרווח הנקי בחברות ובביצוע מהפכים ותפניות בחברות שהיו על סף פשיטת רגל, ובהעברתן לרווחיות.

כיום, אני משמש כמוביל ומנחה פרויקטים להגדלת הרווח הנקי במספר רב של חברות ויועץ לחברות ויחידים בתחום העסקי והיזמות.

תגובות אחרונות בבלוג