האם יש תפקידי ניהול נשיים?

המאמר נעזר בסטטיסטיקות שונות שמצאתי ברשת.
בסיום תמצאו קישור לרשימת מאמרים שפרסמתי לקראת יום האישה הבינלאומי ומאמר אחד שונה.

זו השנה השמינית שאני מפרסם מאמר מיוחד לקראת יום האישה הבינלאומי החל ב-8 במרץ בכל שנה.

מדוע בכלל לפרסם מאמר ייעודי לקראת יום האישה?

האם אין בכך סוג של הצהרה שבשאר הימים המאמרים אינם עוסקים בנשים?

לא. כלל וכלל לא. כל המאמרים מיועדים לנשים ולגברים. במאמר הייעודי לקראת יום האישה אני בוחן היבטים מיוחדים הקשורים לנשים בעסקים.

הכללה, הכללה. נכון, לפני שאני מקבל הערות על ההכללה, אני מודה באשמה. אני מאפיין היבטים של קבוצה גדולה או שואל שאלות לגבי כלל המין הנשי בעסקים – ומאליו תמיד יש שונות רבה ויהיו נשים שלא עונות על ההכללה שאני מתייחס אליה.

השנה אני מתייחס לסטטיסטיקות וסטטיסטיקה מאליו מתייחסת למנעד רחב של אוכלוסיה.

מהו שיעור הנשים בקרב המנכ"לים?

לפי ההתרשמות שלי, הנתון הידוע שיש 5% מנכ"ליות בקרב המנכ"לים, לא השתנה. הלכתי לבדוק ברשת.

בכתבה שפורסמה בוואלה כסף באוקטובר 2021 כתוב:

" נשים בהנהלה שוות כסף לארגון, כך עולה ממחקר מקיף שערך בנק "קרדיט סוויס". דירקטוריונים שהפגינו גיוון מגדרי, זכו לתוצאות עסקיות טובות יותר ולאמון המשקיעים. למרות הגידול המרשים במספר הנשים המנהלות, הדרך לשוויון עודנה ארוכה [...]

בדו"ח Gender 3000 של בנק קרדיט סוויס, שערך מחקר עולמי מקיף אודות שילוב של נשים ולהט"ב בתפקידי ניהול בארגונים [...]

מגלה המחקר כי אחוז הנשים בתפקידי מנכ"ל בעולם גדל ב -27%, אך לפני שפותחים את השמפניות, יש לשים לב לכך שהן עדיין מהוות רק 5.5% מהסך הכולל".

בהמשך יש פירוט לגבי מעט מדינות בולטות:

"אחוז הנשים שנמצאות בתפקידי מנכ"ל באירופה עומד על 6.7%, העלייה הגדולה ביותר מאז 2019. אסיה, למעט יפן, נמצאת במקום השני עם 6.2% מנכ"ליות ובארה"ב אחוז הנשים בתפקידי מנכ"ל עומד על 5.6%".

אם כך, לפני כשנתיים שיעור הנשים המנכ"ליות עמד על 5.5% מכלל המנכ"לים. נדמה לי שבארצנו השמרנית שיעור הנשים עדין עומד על 5%. אבל ההבדל אינו גדול.

מדוע רק 5%?

אין לי תשובה מוחלטת, אבל ראוי לשים לב לדברים שאמרה עדי סופר תאני, מנכ"לית מטא ישראל.

סופר תאני דיברה בערב עיון "מגמות אסטרטגיות לעשור הבא" של מכון אלי הורוביץ לניהול אסטרטגי באוניברסיטת תל אביב. לקראת סיום היא נשאלה על מקומן של הנשים בהנהלה במטא והתייחסה באופן כללי (אני ממליץ להקשיב לפחות לחלק הזה בקישור החל בדקה ה-1:36 ועד 1:45).

אסכם את מה שאמרה עדי סופר תאני בטבלה להלן:

קבוצה באוכלוסייה	החלק של הנשים
סטודנטים	60%
כוח העבודה	קרוב ל-50%
הנהלה זוטרה	35%
הנהלה בכירה	20%
מנכ"ליות	5%

סופר תאני שואלת למה רק 5% ועונה (בציטוט חופשי, כמעט מדויק):

גם בבתים הכי מתקדמים עם שוויון בין הגבר והאישה, אחרי הלידה, האישה הופכת להיות ההורה הדומיננטי. הגבר ממשיך לטוס ולהציע את עצמו למשרות חדשות.

לכן גם בעוד עשרים שנה יהיו רק 5% מנכ"ליות נשים.

לדבריה, רק כאשר בבית החלוקה במשרת ניהול הבית תהיה 50%, תהיה גם החלוקה מחוץ לבית 50% מנכ"לים ו-50% מנכ"ליות.

היא ממשיכה ומצטטת מחקר שנעשה בארה"ב בין מנכ"ליות בתפקידים הכי בכירים. המחקר הראה שהנשים, המנכ"ליות הבכירות, ממשיכות לשאת במטלות הבית פי שבע מהגברים.

המציאות הזו, שעדי סופר תאני מתארת, מקורה, לדעתי, בפרדיגמות שננעצות בנו בראשית ילדותנו.

כל דור רואה את הוריו ונוהג כמותם.

לכן ההתקדמות, השינוי, מאד איטית.

היכן הן המנהלות הבכירות?

בדו"ח Gender 3000 של בנק קרדיט סוויס מדווח כי "הגיוון המגדרי בחדרי הישיבות ממשיך להשתפר ברחבי העולם, עם ממוצע משוער של כ- 24% לנשים מהיושבים בחדרי הישיבות. אחוז הנשים בתפקידי ניהול בכירים - C-suite roles השתפר גם הוא ועלה ל- 20%".

גם סופר תאני מדברת על 20% נשים בהנהלה הבכירה (ואולי היא ניזונה מאותו מקור).

אז היכן הן אותן מנהלות בכירות?

למיטב התרשמותי הנשים מאיישות כמעט את כל המשרות של מנהלות וסמנכ"ליות משאבי אנוש וסמנכ"ליות איכות.

בכתבה בכלכליסט מלפני תשע שנים מצוטט מחקר שנעשה באוניברסיטת בן גוריון. במחקר נמצא ש-91% ממגייסי העובדים בארץ הן נשים.

משרת הגיוס היא בדרך כלל התפקיד הראשון במחלקת משאבי אנוש ומשם צומחות המנהלות. אם הן 91% בקו הזינוק, הן יגיעו לצמרת בשיעור דומה. כך שבערך 90% ממנהלי משאבי אנוש בארץ הן נשים.

המחקר הזה, למרות שנעשה לפני תשע שנים, מאשר את ההתרשמות לגבי הכוח הנשי בניהול משאבי אנוש.

תפקיד בכיר נוסף שמאויש בעיקר על ידי נשים הוא סמנכ"לית האיכות.

מדוע בעיקר נשים?

שני התפקידים (מנהלת משאבי אנוש ומנהלת איכות) הם מהתפקידים הכי חשובים בכל חברה.

המשאב האנושי הוא היתרון היחסי של כל חברה או שהוא יכול להיות כזה אם מטפחים אותו.

ג'ק וולץ' (שהיה מנכ"ל ויו"ר של ג'נרל אלקטריק במשך עשרים שנה) כתב בספרו להוביל ולנצח: "אין ספק שמנהל מחלקת משאבי אנוש צריך להיות האדם השני בחשיבותו בכל ארגון שהוא. מנקודת ראותו של המנכ"ל, מנהל משאבי אנוש צריך להיות שווה בחשיבותו לפחות למעמדו של החשב הראשי."

אם כך, התפקיד של מנהלת משאבי אנוש צריך להיות לפחות השני בחשיבותו בכל חברה.

אלא שלפחות בישראל זה לא כך ובעבר היה עוד הרבה פחות.

בחברות רבות כלל אין מנהלת משאבי אנוש. המנכ"ל חושב שהוא חוסך כסף על תפקיד ניהולי, ולא מתאר לעצמו כמה הוא מפסיד על עובדים שאינם רתומים וחדורי מוטיבציה.

בכמה חברות שיש מנהלת משאבי אנוש היא בדרגת סמנכ"לית בכירה, חברת הנהלה ומשמשת היועצת הבכירה של המנכ"ל בכל מה שקשור לעובדים?

התפקיד לא זכה ליוקרה הראויה אם בכלל היה מאויש.

הגברים נטשו אותו והשאירו את הזירה פנויה לנשים שתחילו להיכנס לעמדות ניהול בכירות. הנשים התחילו לתפוס את המקום הפנוי.

גם סמנכ"לית איכות לא זוכה למעמד ראוי

באופן מפתיע, גם נושא האיכות לא זוכה להכרה ולחשיבות הראויה.

מדהים, אבל בחברות רבות בכלל אין מנהלת או מנהל איכות. ובאחרות היא במעמד זוטר. חברות יכולות לכופף את האיכות ולשלוח מוצרים שלא עומדים בתקן האיכות שהן קבעו בעצמן, או בהסכם עם הלקוח, תחת הלחץ של סמנכ"ל המכירות.

זו הסתכלות קצרת טווח באופן לא יאמן.

כאשר התפקיד אינו זוכה למעמד ויוקרה הגברים פינו אותו והנשים נכנסו פנימה.

לא מצאתי סטטיסטיקות לגבי מקומן של הנשים בתפקיד של ניהול האיכות, אך נדמה לי שכל מי שמכיר יותר מחברה אחת - מכיר את המציאות כפי שתיארתי.

עובדה זו מחזקת את טענתי שהסיבה שהגברים נטשו את התפקיד היא שאינו זוכה להכרה ולהערכה הראויה לו ופינו אותו לנשים.

האם יש סיבות אחרות?

בכתבה בכלכליסט שציטטתי למעלה, מציגים כמה סיבות אחרות לכך שהנשים שולטות בעולם משאבי אנוש. ראו להלן את הסיבות שמעלים בכתבה:

"הגורם ההיסטורי (או: הנשים פשוט היו שם קודם)
מקצוע משאבי האנוש "נולד" מהתחום הטיפולי, ראשיתו של המקצוע היא במאה ה-19. גלגולו הראשון של התפקיד היה בדמות "עובדות רווחה", שהיו בעיקר נשים. במהלך מלחמות העולם הראשונה והשנייה, בעוד שהגברים נשלחו לחזית או לעבודות כפיים, נרשמה כניסה גדולה מאוד של נשים לתעשייה והמקצוע התרחב מעובדות רווחה גם לתחום גיוס עובדים והכשרתם. העבודה בתחום באותה תקופה לא דרשה השכלה גבוהה, ולעתים אף לא סיום תיכון. מכיוון שהשכלה גבוהה הייתה שמורה בעיקר לגברים, התחום התפתח עם דומיננטיות נשית, בדומה לתחום החינוך - וכך הוא נותר עד היום".
"אפליית הנשים המתמשכת בשוק העבודה
הסבר שמתקשר באופן ישיר לטיעון שלפניו. למרות שבתפקידי גיוס ומשאבי אנוש קיים רוב נשי מובהק כמו שכבר הוכחנו, המשרות הבכירות בתחום עדיין שמורות למין הגברי והם גם מקבלים שכר גבוה יותר ממקבילותיהם מהמין הנשי, טוענים ב-The network HR blog. להמחשה, בבריטניה קיים הבדל של כמעט 20% בשכר לטובת הגברים. גם בישראל 2013 פערי השכר בין גברים לנשים עדיין עומדים על עשרות אחוזים. מנתוני הלמ"ס לשנת 2011 עולה כי אישה מרוויחה בממוצע 66% משכרו של גבר. נתונים אלו מאששים את ההשערה כי אפליית השכר בקרב הנשים מובילה אותן לתחום משאבי האנוש, בו השכר למגייס/ת או מנהל/ת משאבי אנוש לא בכיר/ה הוא נמוך מאוד יחסית לתפקידים אחרים בשוק".
הערה: הנימוק הזה, דומה למה שכתבתי למעלה שהתפקיד זוכה לפחות יוקרה ולכן ננטש על ידי הגברים והנשים כבשו אותו.
"כי נשים מתאימות לזה יותר אבולוציונית (ואולי זה בכלל סטריאוטיפ?)
מחקרים רבים ניסו לעמוד על תכונות ומאפיינים נשיים שיכולים להועיל במקצוע הגיוס, למשל: יכולות הקשבה טובות, אמפתיה, יכולות ארגוניות, תשומת לב לפרטים, כשרון לניהול מו"מ ללא עימותים ובעיקר - רצון לעזור למי שעומד מולן. תכונות אלה, מחקרים טוענים, הן גם חלק מהאבולוציה והקוד הגנטי הנשי. הטבע הנשי, ה"אימהי" - הוא דאגה לאנשים ורצון לעזור. גרג סאבאג', מנכ"ל Aquent International (חברת כוח אדם בינלאומית) לשעבר, סבור שרוב המגייסות הן נשים בגלל שהן עושות את זה טוב יותר. לטענתו "נשים מקשיבות טוב יותר. הן קולטות את המועמד היושב לפניהן, מצליחות להבין טוב יותר את הצרכים והמוטיבציה האמיתית שלו, וכך הן יכולות להתאים את המשרה המושלמת עבורו".
הערה: הנימוק הזה הוא ממש סטריאוטיפ שאני לא מקבל אותו. ולראיה הגברים שכן ממלאים את התפקיד בהצלחה רבה מאד. לא משום שהם חריגים, אלא משום האתגר שהם רואים בתפקיד.

סיכום והמלצה

נשים מאיישות היום 20% מתפקידי הניהול הבכיר (רק 20%!!!) אבל רק 5% מתפקידי המנכ"ל.

הסיבה לכך קשורה במידה רבה לכך שהנשים לוקחות על עצמן את ניהול הבית וגידול הילדים ומקדישות פחות זמן לפיתוח הקריירה.

העובדה שנשים לוקחות על עצמן את ניהול הבית וגידול הילדים קשורה לפרדיגמות שלנו לגבי התפקידים של גברים ונשים במשפחה.

מקורן של הפרדיגמות הוא בדוגמה שאנחנו רואים אצל הורינו ולכן השינוי במעבר הבין דורי, הוא איטי וימשיך להיות איטי.

עדי סופר תאני, סיפרה בהרצאה שציינתי למעלה, כי במטא, כאשר נולד ילד, גם האבא וגם האמא מקבלים ארבעה חודשים של חופשת לידה.

הנשים מאיישות את מרבית תפקידי הניהול בתחום האיכות ומשאבי האנוש.

הסיבה לכך, לדעתי, היא שלמרות החשיבות העצומה, אפילו הקריטית, של שני התפקידים הם זוכים לפחות יוקרה והשכר שם יותר נמוך.

הגברים פינו את המקום והנשים נכנסו אליו.

נשים מוכנות לעבוד בשכר יותר נמוך מסיבות שונות והגברים, המנכ"לים, חושבים שלנשים מגיע שכר יותר נמוך. זה סוג של טנגו שרוקדים בשנים. הוא כמובן אינו מוצדק, אבל קיים.

בכל המקרים בהם אני מאמן נשים מנהלות, אני עובד אתן על שינוי הפרדיגמה הזו ולהשיג שכר שווה לפחות לשכר של הגברים.

זו גם המלצתי, הן לנשים והן לגברים.

בהקשר הזה, אני חייב לציין, שגם נשים מנהלות (שפגשתי) נטו לשלם על אותה משרה שכר נמוך יותר לנשים.

אחת המנהלות, פמיניסטית לוחמת, נתנה שכר נמוך משמעותית לאישה בהשוואה למה שנתנה לגבר באותו תפקיד.

לשאלתי מדוע היא ענתה: "זה מה שהיא ביקשה". צריך שניים לטנגו – כבר אמרתי.

שאלת סקר חשובה

בהמשך לנושא המאמר על נשים מנהלות, ראו את שאלת הסקר שפרסמנו לראשונה לפני שש שנים:

האם לדעתך יש הבדל בין נשים מנהלות לגברים מנהלים?

התשובות מאד מעניינות.

אני ממליץ לכם לראות את תוצאות ההצבעה ולהצביע בעצמכם.

יעוץ וליווי אישי ממוקד ומהיר למנכ"לים

אם אתם מעוניינים בעזרה המקצועית שלנו, הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא לשלוח בקשה דרך הטופס ליצירת קשר באתר (לחצו כאן לקישור), או לפנות ישירות במייל או בטלפון.