ניהול משברים - כל המאמרים - זאב רונן, מצוינות בעסקים

כשארגון שואף לצמוח, ללמוד, ולבנות מערכת יחסים עמוקה עם לקוחות ועובדים כאחד, עולה השאלה: האם תרבות בה יש “גיבור” שמציל את המצב, היא באמת יתרון או דווקא מכשול סמוי?

בארגונים רבים נדמה כי הלמידה מתרחשת מחוץ לעבודה השוטפת. אך מה אם נוכל להפוך את הלמידה לחלק אינטגרלי מהעבודה עצמה? מה אם הצוות לא ימתין לסיום המשימה כדי ללמוד, אלא ילמד תוך כדי ביצוע, ברגע אמת?

אחד ההורים דרך בטעות על המוצץ והוא התפרק. היה ברור שהמוצר עלול להיות מסוכן לתינוקות ואינו בשל למכירה. אספנו אותו מהחנויות ופרסמנו מודעות בעיתונים בהן קראנו למי שרכש את המוצץ להחזירו אלינו. זה היה רגע לא נעים, אבל היה ברור לנו שראשית, אין שום דרך אחרת, ושנית מהלך כזה מחזק את האמינות שלנו בעיני הלקוחות.

בינואר השנה פורסמה בדה מרקר כתבה שכותרתה "ישראלים, היכונו למהפך מקצועי: 43% מהמיומנויות שלכם יצטרכו להשתנות בחמש השנים הקרובות". בכתבה מוצג דו"ח המשרות של הפורום הכלכלי העולמי.  הדו"ח של הפורום מתפרסם אחת לשנתיים, והוא מתבסס על ממצאי סקר שבוצע בקרב מיליוני עובדים ב-1,000 חברות בעולם, בתעשיות מגוונות. השנה, 30 מהחברות היו חברות ישראליות.

יזם שעבדתי אתו בעבר, פנה לשתף פעולה עם חברה גדולה. החברה שלחה לו כמה עקרונות לעבודה המשותפת. בדרך כלל הסיכונים ממוקמים או מוחבאים בהסכמים ארוכים מדי. ארוכים באופן מיותר. אבל במקרה של היזם שליוויתי, הוא קיבל הצעה ראשונית עם מעט עקרונות ובכלל מעט מילים. אני למדתי לחפש בכל הסכם את נקודות התורפה או הסיכונים. 

כולנו מאד מתוחים ויש כאלו שיותר. אני מכיר עובדים שנשארים בבית כי בת או בן הזוג שלהן בחרדה. או שהם עצמם בחרדה ולא מסוגלים להגיע לעבודה, או שהם מגיעים לעבודה ומתקשים להתרכז בביצוע המטלות והשגת היעדים. לכן נדרשת רגישות ואנושיות. זו תהיה טעות גדולה מצד המנהל לכעוס על העובדים שלא עומדים בציפיות שלו. 

העולם העסקי מתמודד בימים אלה עם שני אתגרים עיקריים: תזרים מזומנים, ועובדים, ועם חשיבה אסטרטגית על העתיד. לא רק בהיבט של מה יהיה, אלא מה אנחנו חייבים ליזום למען עתיד חדש.

לפני שבועיים, במאמר על זיהוי גורמי השורש לתקלות, הצעתי את הבדיקה הסטטיסטית כאחד הכלים לזיהוי גורמי השורש במקרים מסוימים. לענין זה הבאתי את הדוגמה הבאה: באחת החברות היו מדי פעם בעיות משמעותיות במוצר. הפרדיגמה אמרה שמקור הבעיה היא בחומר גלם מסוים. בחינה סטטיסטית מקיפה על כל סדרות היצור במהלך כמה שנים אחורה העלתה הפתעה. מקור התקלה אינו הספק או חומר הגלם המסוים.

ביום יום אנחנו מנהלים הרבה מאד משאים ומתנים. אנחנו לא קוראים להם כך, אבל בכל פעם שאנחנו פונים למישהי או מישהו ומבקשים ממנו דבר מה, או שפונים אלינו – זהו משא ומתן. הוא יכול להסתיים מיד בחיוב או בשלילה ויכול גם להמשך בהסברים ושכנוע. כך או כך זהו סוג של משא ומתן.

בקדנציה השנייה שלי כמנכ"ל ניהלתי את דגנה סיליקון. החברה הייתה אז בסיומו של תהליך ארוך של פיתוח מוצץ מסיליקון עם חלק מפלסטיק שנשאר מחוץ לפה. היו עובדים שלקחו את המוצר לילדיהם. אחרי כמה ימים, הגיעו שני עובדים וסיפרו שכאשר אחד ההורים דרך בטעות על המוצץ הוא התפרק. חלק הסיליקון שנכנס לפה נפרד מהפלסטיק שנשאר בחוץ.