חדשנות בתעשייה ובעסקים - כל המאמרים - זאב רונן, מצוינות בעסקים

שנת 2024 מסמנת נקודת מפנה היסטורית בעולם המדע והטכנולוגיה, כאשר לראשונה הוענקו פרסי נובל בפיזיקה ובכימיה לחוקרים בתחום הבינה המלאכותית. החלטה זו של ועדות הפרס משקפת את ההכרה הגוברת בהשפעתה המכרעת של הבינה המלאכותית על המחקר המדעי ועל החברה בכללותה.

תחומים כמו המחרה, ניהול מבצעים, חיזוי ביקושים ואסטרטגיות מכירה עברו שדרוג משמעותי באמצעות AI, ובכך מאפשרים לארגון להתמודד טוב יותר עם אתגרים תחרותיים ולמקסם רווחים. במאמר זה נבחן את הדרכים השונות שבהן AI משפיעה על תחומי העיסוק השונים בחטיבת המכירות, תוך מתן דוגמאות עדכניות מהארץ ומהעולם.

באמצע שנות התשעים נכנס מנכ"ל חדש לנסטלה והוא בדק מעבר לרווח של החברה. הוא בדק האם אפשר להגיע ליותר. הוא מצא שנסטלה מוכרת הכי הרבה מבין כל חברות מזון אבל הרווח שלה הוא במקום ה-19 מבין אותה קבוצת חברות.

כלי בינה מלאכותית ממשיכים לחדור לשדות רבים של הפעילות העסקית, והמחלקות המשפטיות בארגונים אינן יוצאות דופן. במציאות משפטית מורכבת ומשתנה במהירות, AI מספקת מענה לצרכים הולכים וגוברים בניהול מידע משפטי, בניתוח חוזים וברגולציות משפטיות, תוך ייעול תהליכים ושמירה על יתרון תחרותי.

בינה מלאכותית הפכה לחלק בלתי נפרד מתהליכי שיווק מודרניים בארגונים רבים. AI מאפשרת למחלקות שיווק לנתח נתונים בצורה מעמיקה יותר, להניב תובנות חדשות ולבנות אסטרטגיות שיווק ממוקדות יותר.

צמיחה כלכלית היא מדד מרכזי להצלחת ארגונים ומדינות, ובינה מלאכותית מאפשרת לחזות מגמות צמיחה עתידיות של מדינות על בסיס נתוני צריכה, השקעות ותעשייה. AI מנתחת נתונים בזמן אמת ממקורות מגוונים ומציעה תחזיות מדויקות על שווקים מקומיים ובינלאומיים. כך, למשל, חברות יכולות לזהות שווקים בצמיחה כמו כלכלת הודו, שצפויה לגדול בכ-6% בשנים הקרובות.

בשנים האחרונות, בינה מלאכותית הפכה לכלי מרכזי שמאפשר לארגונים לייעל תהליכים, לשפר את קבלת ההחלטות ולחזק את השותפויות העסקיות שלהם. בתחום הרכש, היכולת להטמיע AI משנה את הדרך שבה מחלקות רכש מתפקדות, והיא מהווה יתרון תחרותי משמעותי.

העידן הדיגיטלי מביא עמו שינויים מרחיקי לכת בכל תחומי העסקים, ומחלקות הכספים אינן יוצאות דופן. כלי בינה מלאכותית הפכו לחלק בלתי נפרד מהניהול הפיננסי של ארגונים רבים, כשהם מציעים פתרונות חדשניים ואוטומטיים למשימות מורכבות. במאמר זה, אבחן כיצד AI משתלבת בניהול הפעילויות המרכזיות במחלקת הכספים, ומהם היתרונות שמציעים כלים אלו לארגון.

בעידן הדיגיטלי, בו השינויים הטכנולוגיים מתרחשים במהירות מסחררת, גם מחלקות משאבי אנוש נדרשות לאמץ כלים וטכנולוגיות מתקדמות כדי לשפר תהליכים, לייעל את העבודה ולשפר את חוויית העובד. בינה מלאכותית מציעה פתרונות חדשניים שנוגעים לכל שלבי חיי העובד בארגון. במאמר זה, אתמקד בשימושים השונים של AI במחלקת משאבי אנוש, תוך בחינת יתרונותיה והאתגרים שהיא מציבה.

בשבוע שעבר ראינו שהכישור שהמנהלים גם בהייטק וגם בתעשייה רוצים לחזק במקום הראשון הוא "יכולת לעבוד עם בינה מלאכותית". בפועל עבודה עם AI. הבנות שלי בתיכון עובדות יותר עם הבינה המלאכותית ממה שאני פוגש בחברות. שאלתי את ד"ר בנימין גוזלן מומחה לבינה מלאכותית, על מה הוא ממליץ ומהם הדגשים החשובים.

בחלק הראשון התייחסתי לממצאים בסקר בנושא אילו כישורים המנהלים מחפשים אצל העובדים. וסתירות מהותיות בין מה שהמנהלים מצהירים ודרך פעולתם בפועל. הפעם אני מתייחס לכישורים שהמנהלים מעוניינים לחזק אצל עצמם. ובהשוואה בין מה שהמנהלים מבקשים לחזק אצלם ובין מה שהם מחפשים אצל העובדים.

בפוסט זה אבחן את ההשפעות המרכזיות של AI על עבודתם של מנהלים, אדון באתגרים העומדים בפני ארגונים בהטמעת הטכנולוגיה, ואביא דוגמאות קונקרטיות לשימוש מוצלח ב-AI בארגונים.

מספרים שכשהציעו ללוי אשכול, כשהיה ראש הממשלה, לעבור לשבוע עבודה של חמישה ימים, הוא הסתכל בפליאה ושאל: להתחיל בחמישה ימים? מה קרה לכם? בואו נתחיל ביום אחד, יומיים, שלושה... לאט, לאט... האם אתם זוכרים שפעם עבדו 6 ימים בשבוע?

תחום הבינה המלאכותית דורש תשומת לב ניהולית והתמחות מקצועית, ומצדיק מינוי מנהל אחראי בארגון. המועמד הטבעי הוא בד"כ המנמ"ר, אבל הוא לא בהכרח המועמד האופטימלי, ועל הארגון לבחון חלופות, לרבות מחוץ לארגון. למועמד האידיאלי יהיו כל היתרונות שמנינו למנמ"ר המצוי, אבל גם תכונות ויכולות נוספות שיאפשרו לו להוביל את מהפכת הבינה המלאכותית בארגון.

לפני כמה שנים הגיעה אלי לאימון דונה, עורכת דין צעירה. היה לדונה משרד משלה, היו לקוחות ובסך הכל היא הצליחה בעבודתה כעורכת דין. דונה אמרה לי שלא בחרה במקצוע הנכון. היא ממש לא אוהבת את מה שהיא עושה ואין לכך שום קשר להצלחה שלה. לקח לה זמן להבין שהדרך שבחרה לא מתאימה לה.

במאמר הנוכחי נתמקד בהגדרת המטרה האישית ותכנית הפעולה להשגתה. במאמר הבא נבחן האם המטרה שבחרנו מתאימה לנו ואיך לדייק את המטרה.

איך אתם מסכמים את השנה שזה עתה הסתיימה? אני ממליץ לסכם ברוח בחיובית. זה חשוב. תמיד אפשר להתבונן על כל מצב בחיוב או בשלילה. מבט חיובי אחורה יעזור לנו להיות חיוביים קדימה ולהצליח יותר.

העולם העסקי מתמודד בימים אלה עם שני אתגרים עיקריים: תזרים מזומנים, ועובדים, ועם חשיבה אסטרטגית על העתיד. לא רק בהיבט של מה יהיה, אלא מה אנחנו חייבים ליזום למען עתיד חדש.

אחד הפרקים בסדרה קופה ראשית נפתח בשיחה בין אביחי המנהל הבכיר ושירה מנהלת הסניף. אביחי אומר לשירה שעושים סיעור מוחות כדי לחשוב על מוצרים חדשניים לרשת. הוא מוסיף ואומר שהכלל בסיעור מוחות הוא שלא פוסלים שום רעיון. לשירה יש רעיון למכור פלסטרים שכתוב עליהם מה הסיבה ששמו אותם. אביחי פוסל את הרעיון ושירה מזכירה לו שהוא אמר שבסיעור מוחות לא פוסלים שום רעיון. אביחי מתבלבל לרגע ואז אומר:  "חוץ מהרעיון הזה".

הטעויות שאני כותב עליהן כאן, הן לא טעויות בשיקול דעת רגעי. הן טעויות שנובעות מגישה, שלדעתי, אינה נכונה. אני מתייחס כאן לטעויות שהן גם נפוצות וגם יש להן השפעה שלילית מהותית על התוצאות העסקיות.

אבי ז"ל נהג לספר, בעיתוי המתאים, שהרבי פרץ בבכי כשסיפרו לו שהפריץ מת. אבל רבי, אמר לו מבשר ההודעה – הוא היה איש רע והתאכזר אלינו. מדוע אתה בוכה? אותו אנחנו כבר מכירים, ענה הרבי. את מי שיגיע במקומו איננו מכירים.

למאיר יש חברה שמוכרת חומרי ניקיון. החברה קונה בסיטונאות, אורזת ומוכרת לחנויות. עלות החומרים הגיעה ל60% מהמכירות. כלומר על כל 100 שקלים שהחברה מכרה היא רכשה חומרים ב-60 שקלים. תנועות החומרים לא נוהלו והמעקב היה רק כמה חומרים נרכשו וכמה נמכרו. זה היה מצב בלתי אפשרי משום בחינה. מאיר ניסה כמה פעמים לשנות את המציאות ולנהל את תנועות החומרים, אך נכשל בכל פעם.

רבות דובר על החשיבות של ניהול תחקירים בארגון ככלי לאיתור כשלים וטעויות, ויצירת שיפור ומצוינות. כל מנהל ואף כל עובד יתחבר לרצון ללמוד מטעויות ולא להיות מעורב בתקלה חוזרת או תקלה שניתן היה למנוע אותה. יחד עם זאת, היישום של תרבות ארגונית המעודדת תחקירים הינו מאתגר במיוחד.

בשבוע שעבר הוזמנתי לחגיגת היובל של שמיר אופטיקה. חמישים שנה וצמיחה מדהימה. בשנה שעברה החברה מכרה יותר ממיליארד שקלים עם כ-2,500 עובדים בכל העולם. לפני שלושים ושלוש שנים שאלו אותי האם אני מוכן לשמש מנכ"ל החברה. באותה עת משרד המנכ"ל היה ריק. אף אחד לא רצה לקחת על עצמו את התפקיד. הדילמה של הקיבוץ הייתה האם לסגור את החברה לאלתר, או להשאירה כמקום עבודה לחברים מבוגרים.

דני, מנהל של שלוחת הפיתוח הישראלית של חברה אמריקאית מאד גדולה, אמר לי פעם ש-70 אחוז מהמוצרים של חברת האם נולדו בישראל. חלק משמעותי מאותם מוצרים, הוסיף, גם הבשילו בישראל. אבל, דני אמר, להיסטוריה אין שום משמעות. אנחנו צריכים להוכיח כל הזמן שכדאי להם להחזיק אותנו כאן בישראל.

כשאנחנו אומרים "חשיבה יצירתית" הכוונה היא למשהו אחר, לא שגרתי, שונה מהקיים ובעיקר שונה ממה שאנחנו רגילים אליו. פיתוח מחשבה כזו, שונה מהקיים וממה שאנחנו רגילים אליו, טומן בחובו שני אתגרים: הראשון, איך ליצר חשיבה שונה, והשני, איך להתגבר על ההתנגדויות שיעלו לשמע החשיבה השונה.

מה מניע אתכם להחליט על פיתוח של מוצר חדש או שדרוג של מוצר קיים? האם ההחלטה שלכם היא תגובה לתחרות בשוק? ניסיון לחקות מוצר מצליח של מתחרה? האם אתם מחליטים ליצור אוקיינוס כחול ומפתחים מוצר חדשני שיהיה הראשון בשוק חדש? סטארט אפים מעצם טבעם מפתחים מוצרים או שירותים חדשניים, אבל איך פועלות חברות פעילות שיש להן כבר סל של מוצרים או שירותים?

מתי בפעם האחרונה הרהבתם עוז להעיר או להציע הצעה ליזם שהקים עסק לפני שנות דור והעסק מצליח? או סתם למישהו שהצליח בעבר? אין הוכחה יותר בדוקה להצלחה של המנכ"ל והבעלים של חברה משגשוג של עשרים או שלושים שנה. גם אם, בעצם, החברה כבר לא כל כך משגשגת – היא חיה. אולי אפילו רווחית ואולי לא, אבל היא הביאה פרנסה למשפחה כמה עשרות שנים.

כבעלים של חנות הנוחות אין לכם תחרות ואתם לא מוטרדים יותר מדי בשאלה כיצד למשוך את הצרכנים אליכם – הם יגיעו בעצמם. מספיק שהחנות תהיה נקיה, מסודרת ומוארת במידה סבירה. מגוון המוצרים יכול להיות די מצומצם. אם יש לכם חנות מכולת שכונתית, אתם פונים בעיקר לקהל שגר קרוב אליכם ומעדיף לא לנסוע לסופר הגדול שנמצא במרכז הקניות הקרוב. אתם כבר צריכים לעשות מאמץ למשוך את הצרכנים.

מגפת הקורונה נחתה עלינו כמו חזון אפוקליפטי. אני מאמין שאם מישהו היה מעלה סברה שיארע אירוע כזה, אפילו בנובמבר לפני שנה, כולנו היינו מתייחסים אליו כשוטה הכפר. למרות ההפתעה, העולם שילב כוחות וההתארגנות וההתאמה למצב קרו בקצב מדהים. די שנתבונן על פיתוח חיסון ואישורו ע"י הרשויות, במקביל ע"י כמה חברות, בתוך עשרה חודשים, כדי שנבין את המהפכה המחשבתית וההתנהגותית שעברנו.