איך ליצור או לעודד חדשנות בניהול ובעסקים?

בסוף המאמר תמצאו רשימת של מאמרים נוספים שעוסקים בחדשנות ויצירתיות.

אחד הפרקים בסדרה קופה ראשית נפתח בשיחה בין אביחי (יגאל עדיקא) המנהל הבכיר ושירה (נועה קולר) מנהלת הסניף.

אביחי אומר לשירה שעושים סיעור מוחות כדי לחשוב על מוצרים חדשניים לרשת. הוא מוסיף ואומר שהכלל בסיעור מוחות הוא שלא פוסלים שום רעיון.

לשירה יש רעיון למכור פלסטרים שכתוב עליהם מה הסיבה ששמו אותם. שירה גם מדגימה פלסטרים שמודבקים עליה בצורה גרוטסקית.

שירה מסבירה שתמיד כשיש לך פלסטר שואלים אותך מה קרה. כשיהיה כתוב על הפלסטר מה הסיבה, לא יהיה צורך לשאול.

אביחי פוסל את הרעיון ושירה מזכירה לו שהוא אמר שבסיעור מוחות לא פוסלים שום רעיון.

אביחי מתבלבל לרגע ואז אומר: "חוץ מהרעיון הזה".

הקטע הקצר המתואר מצחיק משתי סיבות:

ראשית מהגיחוך והטמטום, ושנית, כי כמעט כל אחד יודע שככה זה גם בחיים: המנהלים לא באמת מעוניינים לקבל רעיונות חדשים מהעובדים שלהם.

יוצרי הסדרה ידעו טוב מאד מדוע הם שיבצו את הקטע הקצר על סיעור המוחות בתוך הסידרה.

למה משמש סיעור מוחות ומה התנאי ההכרחי לקיומו?

סיעור מוחות הוא כלי פשוט ונגיש לכל אחד ונדרש רק תנאי בסיסי אחד: להגיע אליו בפתיחות מלאה להקשיב לרעיונות חדשים ודעות אחרות. בפרט לכאלו שיגיעו מעובדים שלך.

שמעתי פעם את מנהל האחזקה בחברה גדולה אומר לאחד העובדים שלו: "אתה שתוק. אותך הביאו לעבוד ואותי הביאו לחשוב".

זו הייתה תמצית של חוסר פתיחות של מנהל.

לא ארחיב כאן על הדרך לבצע סיעור מוחות ואתם מוזמנים להיכנס לקישור ולקבל הסבר תמציתי ומדויק.

בסיעור מוחות הרעיונות השונים חייבים להירשם בלי דיבורים בכלל. כאשר המשתתפים משמיעים את הרעיונות שלהם בקול רם הם חוסמים את היצירתיות של המשתתפים האחרים.

סיעור מוחות יכול לשמש לגיבוש חדשנות, חקירה לגורמי השורש או כל מטרה אחרת אליה נרצה לחבר עוד אנשים ולהרוויח עוד רעיונות.

המקור של הסייבר בספרי מדע בדיוני

ב"המעבדה" אחד פודקאסטים המעניינים של תאגיד השידור כאן מקדישה רונה גרשון תלמי ארבעה פרקים לשיחה עם פרופ' יצחק בן ישראל, על תפיסת הביטחון של ישראל.

בן ישראל מתגלה כבעל מוח מבריק ובשנת 1993 כראש מו"פ הוא נזכר בספר מדע בדיוני שקרא שנים קודם.

הוא חוזר לקרא בספר הלם העתיד שכתב טופלר (AlvinToffler) ופורסם בעברית בשנת 1972 ועוד שלושה ספרים שטופלר כתב.

בהשראת הספרים הוא מבין שבכל נשק שקיים אצלנו או אצל אויבנו (טנקים, טילים, מטוסים וכדומה) יש מחשבים ואפשר לחדור למחשבים האלו.

בשנת 1993 הוא פונה לרמטכ"ל אהוד ברק, מציג לו את הרעיון ומקבל 75 תקנים להקמת יחידה ייעודית.

כתת אלוף, בן ישראל חשב, שיהיה נכון שאלוף יעמוד בראש היחידה החדשה. אבל כל האלופים שפנה אליהם חשבו שזה מדע בדיוני ולא קיבלו את ההצעה.

הוא מגיע לאל"מ פנחס בוכריס שקופץ על הרעיון ושניהם יחד מקימים את יחידת הסייבר שלימים תיכנס לתוך 8200 ובוכריס עצמו יהיה מפקד 8200.

בן ישראל מעריך שישראל הייתה הראשונה בעולם שעשתה שימוש כזה באינטרנט. אך בגלל שהכל היה מאד סודי אין לו ביטחון בכך.

מאחר והמחשוב נכנס לכל מערכות חיינו, בן ישראל מבין שנדרשת הגנה מפני מתקפות גם על מערכות אזרחיות, ו"מאזרחים" את נושא הסייבר. כלומר מפרסמים ויוצאים לציבור הרחב.

בכך ישראל היא המדינה הראשונה בעולם.

מהנדסים פורצי דרך יש מעט מאד

דרכו של פרופ' יצחק בן ישראל רצופה בפיתוחים ורעיונות פורצי דרך. בכך הוא מאד ייחודי. יש מעט מאד אנשים עם חשיבה כמו שלו.

מכל מאות, או אלפי האנשים שפגשתי היו רק שניים שאולי היו ברמתו של בן ישראל.

את שניהם, אגב מאפיינת פתיחות גבוהה להקשיב לאחרים ואגו נמוך.

קשה לבנות על קיום של מהנדסים כאלו כדרך ליצור חדשנות ברמה כזו בכלל החברות.

בקצה השני של סרגל החדשנות – נמצאות חברות שלמנהל הטכנולוגיה שלהם יש אגו גבוה ונכונות אפסית להקשיב לרעיונות של אחרים, ובעיקר רעיונות של עובדים.

חברות כאלו הן בצרות.

השיטה השלישית שאציג מתאימה לחברות רבות מאד, או ליחידים.

ביו דיזיין Biodesign

השיטה הבאה ליצירת חדשנות יכולה להתאים לחברות רבות וגם לקבוצות של יחידים ובתנאי שיש להם פתיחות לרעיונות ולחשיבה אחרת.

בתכנית שלושה שיודעים שמגישה שרון קנטור מדי בוקר ברשת כאן תרבות היא הציגה את התכנית לטיפוח חדשנות של ביו דיזיין בראשות ד"ר יונה ויסבוך (לחצו כאן לשמוע את הקטע המרתק).

התכנית פותחה באוניברסיטת סטנפורד לפני 25 שנים וד"ר ויסבוך עומד בראש צוות התכנית בארץ.

צוות התכנית מרכיב צוותים עם מיומנויות מעורבות:

שני קלינאים (רופאות/ים, או אחים, אחיות),
שני טכנולוגים מתחום החומרה והתוכנה,
ושניים מכיוון של כלכלה וניהול.

במקרה הזה התכנית מתמקדת בפיתוחים חדשניים בתחום הרפואי. אבל נכון להשתמש בעקרונות שלה גם בתחומים אחרים, עבור חברות שמחפשות חדשנות ביצור, בניהול או בכל תחום.

שיטת העבודה

הצוותים יוצאים לשטח ומחפשים היכן יש צורך בחדשנות, היכן הכאב הכי חזק.
הם מתחילים בבעיה לא בפתרון. הפוך מיזמים רבים שיש להם רעיון והם מחפשים לו בעיה.
זו דרך דומה מאד לשיטת הלין קנבס גם שם הצעד הראשון הוא הגדרת הבעיה ולא הפתרון.
הצעד הבא של ביו דיזיין הוא המחשבה מי יממן, למי יש עניין בפיתוח החדש.
רק בצעד הבא מפתחים את הטכנולוגיה לביצוע הפתרון.

המיוחד בדרך זו שהיא מאפשרת לפתח חדשנות בכל חברה, בכל תחום ומתאימה גם לקבוצה של יחידים שרוצים לפתח מיזם חדש.

רעיונות פורצי דרך

רעיונות פורצי דרך, הם אחרים. כשמם כן הם: פורצי דרך. מחוץ לדרך "הרגילה".

לכן כמעט תמיד יעוררו התנגדות ואולי אפילו יראו מטופשים.

אם תהיו פתוחים, יש לכם סיכוי לגלות עולם אחר.

סיכום והמלצה

יש חברות שטוב להן היכן שהן נמצאות והשינויים המהירים בסביבה העסקית לא מטרידים אותן.

זמנן קצוב.

יש חברות שכן מחפשות איך לחדש ולהתפתח.

אני פוגש גם צעירים שרוצים להקים מיזם חדש ומחפשים רעיון.

גם לחברות וגם ליזמים שמחפשים כיוון חדש, השיטה של ביו דיזיין היא מצוינת.

תקימו צוותים מעורבים, צאו לשטח וחפשו בעיות כואבות.

אם אתם רוצים לעודד יותר חדשנות אצלכם בחברה, זו התחלה מצוינת.

כאן הדרך יכולה להתפצל:

להמשיך בדרך של ביו דיזיין ולחשוב על המימון ואחרי כן לפתח את הטכנולוגיה.
להמשיך עם הלין קנבס.

בשתי השיטות, ההמשך חייב להיות בחינה של רגישות התכנית לשינויים בסביבה העסקית. נראה לי שאחרי הקורונה, המלחמה באוקראינה, והמשבר הנוכחי, אין צורך להסביר שהכל עלול לקרות. חשוב שנדע עד כמה התכנית שלנו תצליח לשרוד בשינויים שונים.