בסיום תמצאו קישור למאמרים הקודמים בסדרת המאמרים על מדדים שחשובים לניהול עסק ולרשימת מאמרים בנושא מדידה, מדדים ויעדים.
סדרת המאמרים הזו היא ריכוז של המדדים החשובים שכל עסק צריך למדוד.
לאורך השנים עסקתי רבות בהצגת מדדים וכעת אציג אותם בתמצית עם קישור למקומות בהם הם מתוארים יותר בפירוט.
זה החלק השישי בסדרה והחלק האחרון יהיה בשבוע הבא.
במאמר הבא, האחרון, אציג מדדים שנתיים, מדדים מיוחדים וסיכום בנושא המדידה, ההטמעה והשיפור.
החלוקה המגדרית
מישהי כתבה לי לפני שבוע ושאלה על החלוקה המגדרית בין הסמנכ"ליות והסמנכ"לים.
זו לא הפעם הראשונה שמעירים לי על ההתייחסות המגדרית.
בסדרה הזו התייחסתי לסירוגין לנשים ולגברים ואין ספק שאין שום יתרון מגדרי בשום תפקיד.
אני מאמין ומקווה שגם אצלך בארגון בוחרים לתפקידי ניהול את מי שמתאים ללא קשר אם זו אישה או גבר.
סמנכ"ל ההנדסה
סמנכ"ל ההנדסה נדרש להבטיח את ההווה ואת העתיד.
בהווה הוא אחראי על זמינות הציוד. כלומר שכל הציוד יהיה תקין ויעבוד מתי שיהיה צורך וללא תקלות.
עבור העתיד הוא צריך לתכנן ולבנות את הטכנולוגיה העתידית.
טכנולוגיה שתשמור את החברה בקדמת התחרות.
היכולות והטכנולוגיות שמתפתחות במהירות עשויות להבטיח את ההובלה שלכם מול המתחרים, ואולי גם אוקיינוס כחול.
ובאותה מידה, אתם עלולים להישאר מאחור, בלי יכולת להתחרות, אלא על מחיר.
נתחיל עם מדידה של שיפור ההווה
המדד הראשון: MTBF = Mean Time Between Failures
MTBF הוא המדד החשוב ביותר למדידה של כלל העצירות בקו.
הפירוש הוא זמן ממוצע בין תקלות. ככל שיש לנו יותר עצירות לא מתוכננות בפרק זמן נתון, הזמן הממוצע בין התקלות יקטן.
כיצד למדוד (להסבר מפורט יותר היכנסו למאמר בקישור למעלה):
נניח שאנחנו עובדים חמישה ימים מלאים בשבוע, ביום שישי עד השעה 12:00 בצהרים ומתחילים ביום ראשון בשעה 6:00 בבוקר.
ס"ה שעות העבודה הן 24x5+6=126.
כעת נניח שלא היו תקלות במהלך השבוע. איננו יכולים לחלק באפס, ולכן במכנה, אנחנו מציבים את מספר התקלות שהיו בתקופה ועוד 1.
בדוגמה שלנו:
ובאותו אופן אם היו לנו 4 עצירות לא מתוכננות בשבוע, נקבל 25.2=126/5
המדד השני: זמינות הציוד, או שיעור הזמן שהמכונות עומדות בשל תקלה
אחרי שמדדנו את מספר התקלות, נתייחס גם למשך הזמן שהציוד בתקלה כאחוז מסך כל הזמן.
מדוע עלות של תקלה קצרה דומה לעלות של תקלה ארוכה?
נבחן את מרכיבי העלות של עצירה לא מתוכננת:
- נדרש אתחול (Set Up) נוסף של הקו אחרי העצירה. בפרט בקווים תהליכיים, רציפים.
כתוצאה מהאתחול יש עלות נוספת של עבודה וחומרי גלם. - מוצרים שנתקעו בקו במהלך היצור לא יהיו מתאימים למכירה.
- הפסד כושר יצור בזמן השבתה של הקו. בתקלות ארוכות ההפסד גדול יותר.
- עלות העבודה של עובדים מושבתים. בתקלות ארוכות ההפסד גדול יותר.
בשני הסעיפים האחרונים ההפסד יהיה גדול יותר בתקלות ארוכות אך הוא קיים גם בתקלות קצרות, בפרט כאשר יש הרבה מהן.
אם כך, אחרי שהתייחסנו למספר התקלות (קצרות וארוכות), נתייחס באופן ממוקד גם למשך הזמן.
באחת החברות הגענו לשיפור מאד מהיר כשהתחלנו למדוד ולפעול בעקבות המדידה.
ראו את האיור להלן:
השיפור מתחיל תמיד במדידה ואחרי כן בחקירה לגורמי השורש וייצור של פעולות מתקנות ומונעות.
ליצר פעולות מונעות
ננתח פעם בשבוע את הסיבות לאחת התקלות ונייצר פעולות מתקנות ומונעות.
צוות קטן, של שולשה אנשי אחזקה ומפעילים של הקו, יעלה בעזרת עצם דג את הסיבות האפשריות לתקלה.
אחרי כן, הצוות יבחר סיבה אפשרית אחת או כמה סיבות ובעזרת כלי שנקרא 5Why's (למה, למה) ינתח מה גורם השורש לתקלה.
כאשר מצאנו גורם שורש, או כמה גורמי שורש אפשריים לתקלות, קצרה הדרך למניעת התקלה בעתיד.
בקרה חזותית
אחת הסיבות לכך שעצירת מכונות עקב תקלה מתארכת, היא חוסר מידע על כך שיש תקלה.
סוג של תקשורת פנימית רעועה.
טויוטה פיתחו את הבקרה החזותית שמטרתה להציף כל עצירה (ראו תמונות ופירוט בקישור).
אחזקה מתוכננת
האחזקה המתוכננת, היא כלי מאד חשוב. אפילו הכרחי. אבל היא רק כלי, לא מטרה ולא נמדוד אותה.
אחזקה מתוכננת טובה, תשפר את שני המדדים למעלה.
המדד השלישי: התייעלות כספית
רגע, מדוע התייעלות כספית היא מדד שלישי ולא ראשון?
שני המדדים הראשונים מיצרים התייעלות כספית ותפעולית של כלל התפעול.
המדד השלישי מודד את ההתנהלות הכספית של מערך ההנדסה.
הכוונה למדוד את כלל העלויות של מערך האחזקה.
תיקון תקלות תמיד יותר יקר מטיפול במהלך אחזקה מתוכננת.
אלא שגם אחזקה מתוכננת צריכה להיות אופטימלית. כלומר, לא נשפוך כסף סתם.
לא נחזיק מלאי מיותר על חלקים, רק להבטיח שבכל מקרה של תקלה נוכל לתקן מיד.
בקישור למעלה יש גם התייחסות לתכנון חלקי החילוף.
נמצא את האיזון האופטימלי בין תדירות הדרישה לחלק מסוים, העלות שלו ומשך הזמן שיידרש להשיג אותו אם הוא לא קיים אצלנו.
מדידת עלויות, תמקד את סמנכ"ל ההנדסה בתכנון האיכות של החלקים.
שוב: איזון בין איכות החלקים ועלותם ובין משך הזמן שיחזיקו מעמד.
בניית העתיד
הכובע השני של סמנכ"ל ההנדסה הוא בנית היכולות של העתיד.
המדידה של הצלחת העבודה על העתיד יותר מורכבת. מפני שאנחנו לא יכולים להסתפק בידיעה האם בדיעבד סמנכ"ל ההנדסה פעל נכון.
הסתכלות לאחור חשובה כדי לנתח היכן הצלחנו והיכן שגינו, לנתח את גורמי השורש וללמוד קדימה.
אלא שחשוב לנו לדעת בכל רגע האם סמנכ"ל ההנדסה פועל בהצלחה להשגת יעדיו.
מי מגדיר את הכיוון אליו החברה תתפתח?
הגדרת הכיוון העתידי, האסטרטגי, היא באחריות המנכ"לית. המידע הבסיסי על כיוונים נכונים מגיע מהשוק.
פחות בהיבט של מה עושים המתחרים ויותר בהיבט מה ימשוך לקוחות בעתיד.
החלק של סמנכ"ל ההנדסה הוא להכין את הפתרונות הטכניים, המכניים לביצוע של מה שנדרש.
מדידה
דרך טובה למדוד את סמנכ"ל ההנדסה, היא בעזרת מעקב על ההתקדמות בביצוע הפרויקטים.
אחרי שהמנכ"לית הגדירה את כיווני הפעולה, היא מגדירה את הפרויקטים שהם באחריות ההנדסה.
הדרך הטובה לנהל פרויקטים היא בעזרת תכנית המחר.
העבודה עם תכנית המחר טובה לא רק לניהול פרויקט אלא גם למעקב על ההתקדמות.
תכנית המחר היא כלי שדובי שור הכין על בסיס תורת האילוצים של ד"ר אליהו גולדרט.
סמנכ"ל הפיתוח
סמנכ"ל הפיתוח עוסק בעתיד. בפיתוח פרויקטים שיהיו העתיד של החברה. מנהל פיתוח טוב יהיה שותף בהגדרת תכנית הפיתוח אבל ההחלטה היא באחריות המנכ"לית.
פרויקטים משמעותיים ידווחו למועצת המנהלים ולא פעם גם תתקבל שם ההחלטה הסופית.
פרויקט פיתוח תמיד יתקל במכשולים לא צפויים והפתעות. ואף על פי כן, סמנכ"ל הפיתוח חייב להימדד וחייב לעמוד ביעדים שלו.
אני ממליץ לקרא על הדרך בה טויוטה קיבלו החלטה לפתח את הפריוס ועל הדרך בה הצליחו.
סמנכ"ל הפיתוח יימדד בעזרת ארבעה מדדים:
הן ההתקדמות של הביצוע והן על התמונה הכוללת.
איך הוא מביא תועלת לחברה.
המדד הראשון: עמידה בתכנית
גם כן הדרך הטובה ביותר היא עבודה עם הכלי שנקרא תכנית המחר. זהו הכלי הטוב ביותר לתכנון, להתקדמות לפי התכנון ולמעקב, כולל למדידה של ההתקדמות.
המדד השני: Time to market
כמה זמן אנו מתכננים שיעבור מתחילת הפיתוח ועד שהמוצר יימכר בשוק.
המדידה תהיה ביצוע מול התכנית.
המדד השלישי: Time to profit
כמה זמן אנו מתכננים עד שהמוצר החדש יגיע לרווח.
המדידה תהיה ביצוע מול התכנית.
המדד הרביעי: Time to volume
כמה זמן אנו מתכננים להגיע לנפח מכירות משמעותי.
המדידה תהיה ביצוע מול התכנית.
סיכום בנושא פיתוח
בדיעבד אנחנו יודעים ברמה האינטואיטיבית האם יש לנו סמנכ"ל פיתוח מעולה או בינוני.
האינטואיציה, או "תחושות בטן" חשובות מאד.
אבל קשה להגיע להסכמה על הביצועים בעזרתן.
לכן גם סמנכ"ל הפיתוח חייב להימדד.
הקושי העיקרי במדידה של פיתוח , הוא שעיקרה הוא מדידה בדיעבד.
בעוד שכמעט כל המדדים של הסמנכ"לים נותנים תמונת מצב On-Line ומאפשרים תיקון ושיפור – מדידה בדיעבד מאפשרת רק להעריך את הביצועים לאורך זמן ולהחליט האם להמשיך עם סמנכ"ל הפיתוח או להחליפו.
סיכום והמלצה
סמנכ"ל ההנדסה פועל בשני מישורים:
- זמינות הציוד.
- בניית הטכנולוגיות של העתיד.
את זמינות הציוד קל למדוד בעזרת שלושה מדדים:
- MTBF. או זמן הממוצע בין תקלות.
- שיעור הזמן שהציוד עומד בשל תקלות.
- העלויות של הפעילות לשמירה על ציוד זמן.
בכובע השני, דרך העבודה הטובה ביותר היא בעזרת תכנית המחר.
וזהו גם הכלי הטוב ביותר למעקב על ביצוע הפרויקטים.
המדדים של סמנכ"ל הפיתוח:
- מעקב On-Line על העמידה בתכנית. למרות שתמיד יהיו מכשולים לא צפויים והפתעות.
- Time to market
- Time to profit.
- Time to volume.
למרות הקושי במדידה של הפיתוח ופיתוח ההנדסה – אין דרך טובה להעריך התקדמות ולשפר, בלי מדידה.
שאלת סקר חשובה
המאמר עסק במדדים של הנדסה ופיתוח.
עד כמה עוסקים בפיתוח בחברה שלך?
הסקר פורסם לראשונה לפני שש שנים, ושאלת הסקר היא:
האם בחברה שלך עוסקים בפיתוח של מוצרים חדשים או טכנולוגיות חדשות?
תוצאות הסקר מאד מעניינות.
אני ממליץ לך לראות את תוצאות ההצבעה ומזמין אותך להצביע בעצמך.
סקר
רשימת המאמרים בסדרה זו של ריכוז המדדים
- המדדים שחשובים לניהול עסק – חלק ראשון: המדדים שהמנכ"ל בוחן באופן תדיר פורסם בשנת 2023
- המדדים שחשובים לניהול עסק – חלק שני: משאבי אנוש וכספים פורסם בשנת 2023
- המדדים שחשובים לניהול עסק – חלק שלישי: שרשרת האספקה פורסם בשנת 2023
- המדדים שחשובים לניהול עסק – חלק רביעי: תפעול ומכירות פורסם בשנת 2023
- המדדים שחשובים לניהול עסק – חלק חמישי: איכות ושיווק פורסם בשנת 2023
- המדדים שחשובים לניהול עסק – חלק שביעי ואחרון: מדדים מיוחדים וסיכום פורסם בשנת 2023
רשימת מאמרים בנושא עבודה עם מדדים
- ארבעה מדדי ביצוע חשובים שכדאי להכיר פורסם בשנת 2013
- מדדים לבקרה ושיפור מערך האחזקה פורסם בשנת 2013
- הגדלת המכירות בעזרת מדידה ותגמול פורסם בשנת 2013
- האם צמצום כמות המוצרים יכול להביא להגדלת הרווחיות (EBIDTA) של החברה? פורסם בשנת 2013
- שישה כללים ומדדים ליצירת רווח פורסם בשנת 2014
- מדוע כדאי לנו למדוד ואיך להטמיע תרבות של מדידה פורסם בשנת 2017
- היזהרו מעיוותים שהעבודה עם מדדי ביצוע עלולה להביא פורסם בשנת 2017
- על מה אני מסתכל בדוחות הכספיים? פורסם בשנת 2019
- עד מתי ניתן להמשיך ולהתייעל? פורסם בשנת 2022
- מדוע חברות לא גובות תשלומים שמגיעים להן? פורסם בשנת 2023