כיצד לתכנן אחזקה מונעת בקווי היצור

פעמים רבות נדמה לנו ש"אין זמן" לעצור את קווי היצור לצורך אחזקה מתוכננת או כפי שהיא נקראת גם "אחזקה מונעת", על שום שתפקידה למנוע שבר ולהבטיח פעולה מיטבית של קווי היצור.

וכך הקווים עובדים, עד ש...משהו נשבר, והקו נעצר ואז עלות התיקון יקרה מאד. בדרך כלל, במקרים כאלו יחסרו החלקים הדרושים, לפעמים יש צורך להטיסם בדחיפות מחו"ל. לא פחות כואב, הוא חוסר התכנון.

כאשר אנחנו מתקנים מכונה שנשברה במפתיע, אנחנו משביתים את היצור באופן לא מתוכנן, פוגעים באספקה של ההזמנות, פוגעים בלקוח שמחכה לסחורה שהבטחנו לו, וכו', וכו'.

קיימת אפשרות אפילו פחות טובה, כאשר ניתן להפעיל את הקו שנפגע אך בתפוקה נמוכה יותר. כך, ממשיכים להימנע מפעולות האחזקה לאורך זמן, אבל מיצרים בחוסר יעילות ועלויות גבוהות יותר.

ובכל זאת רבות מאד החברות שמבצעות רק אחזקת שבור ולא אחזקה מתוכננת.

כיצד לתכנן את האחזקה ברצפת היצור

אם החברה שלך מבצעת או מבקשת לבצע תכנון של האחזקה ולעבור לאחזקה מתוכננת, אני אציג כאן שיטה לתכנן המבוססת על שני עקרונות מרכזיים:

1. בחינה מדוקדקת של ההיסטוריה של התקלות ובחינה של הקו בחיפוש מה יכול להתקלקל.
2. הבחינה תעשה ע"י העובדים בשטח (אחזקה ותפעול), שהם הקרובים ביותר לקו, ומכירים את הציוד הכי טוב.

שיטת התכנון, נקראת, אם כן, "אחזקה מונעת אירועים"

מבוא

השיטה מבוססת על חשיבה של צוות מעורב הבוחן את הקו לפי מקטעים ולפי הסיכוי או הסיכון לאירועים שליליים, מהירות השיקום והעלות של הנזק הכולל.

שיטת העבודה לניתוח הקו

1. מקימים צוות לכל קו יצור. הצוות מעורב, מונה 3 חברים ומורכב משני עובדים מהאחזקה (מכונאי וחשמלאי או מכשירן) ועובד נוסף מהיצור (מפעיל המכונה), או בטיחות / אבטחת איכות.
2. הצוות מחלק את הקו למקטעים ובוחן כל מקטע לחוד.
3. לגבי כל מקטע מחליטים עד כמה הוא חיוני לתפעול. לדוגמה במידה ויש ציוד חלופי, תקלה אפשרית תהיה פחות קריטית (למשל שני מיקסרים, ואחד מתקלקל, השני יעבוד. אם יש רק מיקסר יחיד, היצור יושבת).
4. רושמים את כל התקלות שעלולות לקרות בקו (כל דבר שעלול לקרות גם בסיכוי הקטן ביותר). התקלות נאספות וממוינות בהיבט של השבר המכני ובהיבטים של בטיחות ואיכות (תקלה או אירוע בקו שמסכנים את העובדים או את איכות המוצר).
5. לכל בעיה אפשרית רושמים איזה אחזקה מונעת ניתן לעשות כדי למנוע את התקלה.
6. לאחר מכן עוברים על ההיסטוריה של התקלות ובוחנים האם התקלות האלו עלו ברשימה שהכינו קודם.
7. במקביל בוחנים גם אילו בעיות או צווארי בקבוק, במקטע ימנעו הגדלה של היצור באותו מקטע.
8. בשלב הבא, בוחנים את ההיבט הכלכלי. אם עבודת אחזקה מסוימת (הכוונה לאחזקה מונעת) שנרשמה קודם, עולה הרבה כסף, עושים ניתוח כלכלי: הסיכוי שתקרה התקלה, הנזק שייגרם כתוצאה מעצירת הקו, זמן התיקון, מול העלות של פעילות האחזקה האמורה.
9. סיכום: בונים תכנית לאחזקה מונעת לפי תקופות (יום, שבוע, חודש, רבעון וכדומה).

שיטת העבודה לניתוח חלקי חילוף

לאחר מכן מבצעים פעילות דומה על חלקי החילוף: 

1. רושמים את החלקים על הקו.
2. האם הם סטנדרטיים (למשל מסבים) או ייחודיים  (למשל, גיר מיוחד שמסופק רק ע"י היצרן בחו"ל).
3. הזמינות של חלקי החילוף ומהירות ההשגה שלהם.
4. הסיכוי לתקלה.
5. הנזק שייגרם ע"י התקלה.
6. עלות לשמור חלקי חליפי מול העלות של הנזק לפי החישוב למעלה.
7. החלטה: האם לשמור את החלק במלאי או לא.

בחינה תקופתית

אחרי התחלת היישום, הצוות מתכנס אחת לכמה שבועות, בוחן את ההיסטוריה הקרובה ומבצע שיפורים בתכנית.

מדידה

כמו כל פעילות, גם כאן יש לבצע מעקב מדידה. בנושא המדידה, פרסמתי לא מזמן, מאמר שנקרא "מדדים לבקרה ושיפור מערך האחזקה", ויעזור לשפוך עוד אור על נושא זה.