חומרי גלם - כל המאמרים - זאב רונן, מצוינות בעסקים

תעשיית המזון עוסקת בחומרים הראויים למאכל אדם או מאכל בעלי חיים. זאת בניגוד לתעשיות כימיות, פטרוכימיות ואחרות אשר תוצריהן הם חומרים מסוכנים רבים ומגוונים. אולם עצם התהליך של ייצור מזון, לכל אורך שרשרת האספקה, הוא בעל השלכות סביבתיות כבדות.

לפני זמן מה ביצענו פעילות לשיפור כמות הפחת ואובדן החומר בזמן תהליך הייצור במפעל מסוים. כרגיל, בדקנו את הפחתים בכל התחנות השונות של שרשרת היצור, והסתכלנו על הפחת המצטבר מתחנה לתחנה. אך בשלב מסוים היה נדמה לנו שמסיבה כלשהי, לא כל הפחתים נספרים ואנו לא רואים את התמונה המלאה.

חברות רבות רוצות לשפר את הביצועים ומחפשות ייעוץ אסטרטגי, שיווקי או ארגוני וכאשר הן מקבלות את ההמלצות, מתחילה התנגדות ברחבי הארגון ובסוף ההמלצות נשארות בתוך ספר על המדף. אנחנו ממליצים להוביל את השיפור יחד עם העובדים, לגייס את הידע והמידע שלהם ובעיקר את הנכונות שלהם לשינוי ולשיפור התוצאות.

מהעבודה עם שלושה צוותי שיפור באולם היצור עלתה תמונה שונה מזו שההנהלה ראתה והיה ברור שצוואר הבקבוק אינו מזוהה נכון ואינו נמצא בתחילת הקו. כדי להמחיש את התמונה שעלתה בפגישות של צוותי השיפור מדדנו את מעבר החלקים מתחנה לתחנה. ואכן נמצא כי צוואר הבקבוק נמצא בתחנה השישית, וכרבע מהחלקים 'תקועים' שם.

בחברה אחרת, רכשו את המכונות החדישות, הטובות והיקרות ביותר שניתן היה לרכוש. הקצב התאורטי של המכונות היה 120 שקיות בדקה, בפועל ארזו במהלך היום (בממוצע) 50% עד 60% מזה. בצוות השיפור שכינסנו, מצאנו כי הסיבה העיקרית לתפוקה הנמוכה היא הרבה עצירות קצרות יחסית מסיבות שונות שעיקרן קשורות לזרימת החומר במכונה.

בחברה גדולה אליה הוזמנו נראה היה שהכל עובד לפי הספר, התחומים השונים נמדדו, המפעל יצר והסחורה נמכרה. במהלך פרק האבחון שאנו מבצעים בראשיתו של כל פרויקט זיהינו שתי הזדמנויות לשיפור. ההזדמנות הראשונה הייתה במחסן של התוצרת הגמורה בו שכב מלאי איטי מאד גדול. מלאי זה היה נמכר מדי פעם "במבצעים" שהשיווק היה מארגן בהנחה של עשרות אחוזים.