בחברה שצמחה מהר מאד ורכשה שווקים ולקוחות חדשים בארץ ובחו"ל נוצר מחסור במוצרים למכירה. מחסור כזה מאיים על הקשר עם הלקוחות החדשים, כאשר לקוח חדש מגלה שההזמנות הראשונות שלו מסופקות באיחור ולא מלאות, וזה יכול אף לאיים על כל העבודה בשוק חדש אליו מנסים להיכנס.
אני פגשתי לאחרונה מקרה דומה באופן אישי, כאשר בשוק חדש אליו נכנסה חברה מסוימת, איחור של חודש אחד בלבד בהזמנה גרר את ביטולה וסגר את ההזדמנות שנפתחה להיכנס לארץ חדשה דרך מפיץ גדול.
החברה (בה קרה האירוע המפורט כאן) הייתה ערה לסכנה ונוצר לחץ מאד גדול להביא את המוצרים החסרים אל מחסן התוצרת הגמורה ומשם אל הלקוחות.
תהליך היצור מורכב משש תחנות. מחלקת התפ"י, בלחץ ההנהלה, דחפה עוד ועוד מוצרים אל אולם היצור. אלא שהשיפור היה קטן מאד ואל קו הגמר לא הגיעו מוצרים בכמות הנדרשת.
תהליך השיפור באמצעות עבודה עם צוותים באולם היצור
מהעבודה עם שלושה צוותי שיפור (שכללו עובדים מפס היצור עצמו) באולם היצור, עלתה תמונה שונה מזו שההנהלה ראתה והיה ברור שצוואר הבקבוק בתהליך היצור אינו מזוהה נכון ואינו נמצא בתחילת הקו, כפי שחשבו.
כדי להמחיש את התמונה שעלתה בפגישות של צוותי השיפור מדדנו את מעבר החלקים מתחנה לתחנה. המדידה בוצעה גם על תקופה של עשרה חודשים וגם על כל חודש בנפרד (כדי לבחון האם צוואר הבקבוק יציב ונמצא באותו מקום).
ואכן, נמצא כי צוואר הבקבוק נמצא בתחנה השישית של פס היצור, וכרבע מהחלקים 'תקועים' שם. כל עוד לא נמצאה דרך לפתיחת צוואר הבקבוק, העומס שנוצר במקום רק מקשה על העבודה ועל זיהוי החלקים הדחופים.
התרשים הוצג בפגישת ההנהלה הקרובה ושינה את הגישה.
הוחלט לנקוט בפעולות לטווח המידי לפתיחה של צוואר הבקבוק ובמקביל להשקיע משאבי כסף והנדסה בחיזוק המקום ע"י ציוד חדש ומתקדם.
אגב, התמונה שעלתה מדי חודש, תאמה את התמונה שעלתה על פני כל התקופה והממצאים חזקו את המסקנות וההחלטות להשקיע במקום.
הכסף שכב על הרצפה (רצפת הייצור...) כל הזמן
לו המנהלים הבכירים היו ממשיכים ומנסים לפתור את הבעיה בינם לבין עצמם ע"ב הנתונים היבשים שמגיעים אליהם, לעולם לא היו מצליחים לשים את האצבע על הנקודה הקריטית בתהליך היצור.
שיתוף העובדים מהדרגים הנמוכים בתהליך החשיבה ופתרון הבעיה הציף אל פני השטח ידע "נסתר" שלא היה מגיע להנהלת המפעל בצורה אחרת.