עדכונים אישיים מהבלוג: הצטרפו ליותר מ-5,300 מנהלים ומנהלות שכבר מנויים וקבלו מאמר מקצועי חדש ומקורי בכל שבוע - חינם.

בכל פעם שצעקת עלי, השתנתי לך במרק – פרק ב

לפני שנתיים סיפרתי כאן את הסיפור על קפטן אנגלי שהגיע זמנו לרדת מהאניה. הוא קרא אליו את הטבח, אתו שירת יחד שנים ארוכות, ואמר לו: ג'ון ידידי, שנים רבות אנחנו יחד בים וכעת אני יורד ליבשה. אני יודע שהיו פעמים שצעקתי עליך לחינם ואני מבקש להתנצל על כך.

ענה לו הטבח: קפטן, אינך צריך להתנצל, בכל פעם שצעקת עלי, השתנתי לך במרק.

אני מרבה לספר את המשל הקטן הזה במקומות רבים בהם הוא רלוונטי. אני מציג את המשמעויות המקומיות למנהלים והתגובות נעות מהקשבה, דרך מעט גיחוך ועד הכחשה.

סיפור על מנכ"ל שצעק על העובדים שלו וכמעט חירב משלוח קריטי של הזמנה חשובה

חברה גדולה שמייצרת סוג של ציוד רפואי, קיבלה הזמנה גדולה מלקוח אסטרטגי. הלקוח הודיע שאם ההזמנה הזו תסופק במועד ובאיכות המוסכמים הוא ימשיך להזמין מהחברה.

כל החברה התגייסה לביצוע ההזמנה במועד. המתח היה רב ובאחד הימים המנכ"ל, שלא אהב את הביצוע של מחלקת הגמר, צעק על העובדים בפומבי. העובדים נפגעו מאד ובאותו יום לא נשארו לעבוד שעות נוספות והודיעו לחיים, מנהל המחלקה שלהם, שכך יהיה מכאן והלאה.

חיים סיפר לי שהלך הביתה וחשב כיצד הוא מחזיר את המוטיבציה לעובדים שלו.

למחרת בבוקר הוא אסף את העובדים, שיבח אותם ככוח המוביל בחברה והזכיר להם שבסוף הם קובעים איך נראה המוצר. לא חשוב מה יעשו במחלקות האחרות, הם קובעים את התצורה הסופית והביצועים של המוצר. הם משפיעים יותר מכל מחלקה אחרת על שביעות הרצון של הלקוח, לכן הם עכשיו מתגייסים להוציא את המוצרים הטובים ביותר שיצאו אי פעם משערי החברה. העובדים נרתמו, נתנו את הנשמה והוציאו מוצרים שעוד לא נראו כמוהם.

חיים הצליח לגבש את העובדים שלו כחוליה נבחרת. הוא מנע את הנזק שעשה המנכ"ל כשצעק על העובדים ועוד בפרהסיה, והציל את ההזמנה.

בחברה אחרת פגשתי עובדים ממורמרים שציינו כי לא רק שלעולם אינם זוכים למילת הערכה מהמנכ"ל, הוא תמיד פוגש אותם בפנים חמוצות והערות נזיפה.

בשיחת משוב שקיימתי עם המנכ"ל הוא הודה שלא היה ער לתמונה שהציגו העובדים, אך ציין כי אחד מבעלי התפקיד שכפופים לו, ממש מרגיז אותו והוא שונא אותו. שיקפתי למנכ"ל את מה שאמר: "הוא שונא עובד שלו, אתו הוא במגע כמעט יום יומי". שאלתי איזו השפעה יש לכך על תפקודו של העובד? למה להחזיק עובד בתפקיד קריטי אם אין לך אמון בו ואתה שונא אותו?

המנכ"ל אינו מלאך אבל יש לו אחריות ניהולית

לפרגן ולהוקיר לעובדים לא עולה כסף אבל יוצר הרבה כסף. עובדים שזכו להערכה ישקיעו יותר מאמץ בעבודתם וימשיכו לעשות פעולות חיוביות שיקנו להם עוד הוקרה. כך כולנו, גם המנכ"ל והמנהלים האחרים. כולנו מבקשים לזכות בהערכה.

מצד שני המנכ"ל נמצא, לא פעם, בלחצים מאד גדולים שנובעים מהאחריות הניהולית שלו. כמוהו גם מנהלים אחרים. כעת המנכ"ל נדרש לחפש סיבות להוקיר את העובדים ולא לפרוק את הלחצים שיש עליו בצעקות וכעסים.

זו משימה מורכבת מאד ולא קלה, אך היא חלק מהאחריות הניהולית וחלק מהתפקיד של כל מנהל.

איך עושים זאת?

איך מנהל שנמצא במתח ותחת לחצים זוכר ליצור הפרדה לטובת החברה ולהעריך ולהוקיר את העובדים שלו?

הדרך הטובה ביותר היא לבנות שגרות ותבניות פעולה שיניעו דרך התנהגות שמנותקת מהלחצים האישיים בהם נתונים המנהלים.

למשל, לוח הוקרה בו כותבים הוקרות לעובדים, הגדרה של יעד למספר הוקרות ביום ומדידה. בדרך זו מתחילים למדוד את ההוקרות, וכמו כל דבר שמודדים, גם במקרה הנדון המדידה תיצור דרך פעולה.

כמובן, אפשר וכדאי ללמד את המנהלים להיות מנהלים שהם גם מנטורים (ראו מאמר בנושא זה).

מה זה לפרגן ומדוע אנחנו מתקשים בכך?

במילון אבן שושן (הוצאת קרית ספר בע"מ) שיצא בשנת 1988, הערך לפרגן כלל לא מופיע. בוויקיפדיה רשום כי: "פירגון הוא מונח לא רשמי בעברית המודרנית ומושג נפוץ בתרבות הישראלית שמתאר פעולה חיובית של אהדה, עידוד ותמיכה באדם, שנועד לחזק את רגשתו הטובה. מטרת הפירגון היא להפגין נדיבות רוח, חיבה, אמפתיה ושמחה אמתית כלפי האדם, לרוב בגין משהו שהוא עשה או קרה לו או עתיד לקרות". מקור המילה הוא מיידיש.

במילוג מוגדר הערך פירגן: "שיבח את זולתו, החמיא".

לעומת זאת, הערכים הוקרה והערכה קיימים בעברית הרבה מאד שנים ובכל זאת קשה לנו להוקיר או לפרגן, לתת מילות הערכה והוקרה לאחרים ובפרט לעובדים שלנו.

מדוע? אין לי הסבר, אך יתכן ומקור הקושי הוא החשש שאם נגיד היום לעובדים מילה טובה, מחר הם יבקשו כסף.

אם או כאשר כך הם פני הדברים, זו טעות גדולה. כפי שכתבתי למעלה, כולנו מבקשים הערכה והוקרה. ההערכה והפירגון, אינם עולים כסף אך יכולים ליצור הרבה כסף בזכות העובדים.

סיכום והמלצה

מנהלים שנוזפים, או כועסים או אפילו צועקים על העובדים, מקבלים עובדים ממורמרים שאינם נותנים את המיטב לחברה. לעומת זאת, הערכה חיובית והוקרה מניעים את העובדים, קושרים אותם לחברה ומעניקים להם מוטיבציה.

עובדים שזוכים להוקרה, יעשו מאמצים לזכות שוב בהוקרה.

נושא המוטיבציה זוכה למאמרים רבים בבלוג, לחצו כאן לאחד המאמרים שעסק בקשר בין הוקרה ומוטיבציה.

שפרו את המוטיבציה של העובדים והחיבור שלהם לחברה קבעו שיחת יעוץ של 30 דקות עם זאב רונן ללא תשלום, וצרו שיפור מתמשך במוטיבציה של העובדים לחצו לתיאום שיחה
זאב רונן

בעל ניסיון ארוך ועשיר בניהול של חברות ויחידות עסקיות בארץ ובעולם ובהקמת מיזמים. התמחותי הייחודית היא בהגדלת הרווח הנקי בחברות ובביצוע מהפכים ותפניות בחברות שהיו על סף פשיטת רגל, ובהעברתן לרווחיות.

אתר: business-excellence.co.il כתובת דוא"ל: zeev.ronen@business-excellence.co.il
2 תגובות

הסיבה לכך שלא מפרגנים בפומבי היא פשוט חינוך,
מגיל הגן ואילך אין אצלנו תרבות של פירגון אז למה שפתאום במסגרת העבודה זה ישתנה,
אני לגמרי מסכים עם דעתך בנושא זה וככל שמפרגנים לעובדים זוכים ליותר שיתוף פעולה מהם.

דובי היי,
תודה על תגובתך. אכן נושא הפרגון לוקה בחסר בכל מערכות החיים. חשוב ליזום אותו בצורה מכוונת עד שנסגל לעצמנו כדרך חיים.
זה נכון כמובן בכל תחומי החיים

פרסמו תגובה למאמר

תגובות אחרונות בבלוג