העיקרון השמיני של טויוטה: השתמשו אך ורק בטכנולוגיה אמינה שנבחנה בקפדנות, המשרתת את אנשיכם ואת התהליכים שלכם

הטכנולוגיה אמורה להימשך על ידי היצור ולא להידחף אל היצור

המאמר נעזר בספר "דרכה של טויוטה", מאת ג'פרי ק' לייקר (הוצאת מטר)

בעבר כשניהלתי מפעל גדול בחברת נסטלה אסם, פיתחנו עוגיות עם גרעיני חמניות. העוגיות היו ממש טעימות ונחפזנו לצאת איתן לשוק. זו הייתה טעות. נחפזנו יותר מדי ואחרי כחודש התברר שגרעיני החמניות התחמצנו, קיבלו טעם רע ונאלצנו לאסוף אותן מהחנויות. חברה גדולה ואמינה כמו אסם צריכה להיזהר מטעויות כאלו. היינו צריכים להמתין עד תום תקופת חיי המדף ולוודא שהעוגיות נשארות טעימות לאורך כל התקופה.

ובאותו הקשר

לפני כמה שנים בכנס גדול שעסק בחדשנות, היה בסיום פאנל עם שלושה מנהלים בכירים בחברות אסם, שטראוס עלית ויוניליוור. שלושתם היו תמימי דעים שחברות גדולות נזהרות בפיתוח חדשנות ובמקרים רבים עדיף להן לרכוש סטארט אפ שפיתח מערכת או מוצר חדשניים שכבר הוכיחו את עצמם. אותם מנהלים אמרו אז שכישלון בפיתוח של חברה גדולה הוא יקר מאד ומהדהד ואילו כאשר סטארט אפ שנכשל, אז הוא נסגר והעלויות נמוכות יותר. כמובן שהדברים נאמרו מנקודת ההשקפה של מנהלים בחברות גדולות ולא מנקודת השקפתו של היזם שנאלץ לסגור את הסטארט אפ שלו, אך הם מצביעים על הלך המחשבה שלהם.

שיטות היצור של חברת טויוטה נחשבות לחדשניות ואומצו על ידי חברות רבות בכל העולם. חברות רבות מיישמות את השיטות של טויוטה תחת השם יצור רזה כחלק ממהלכי חדשנות שלהם. אלא שלמרות הדימוי החדשני, טויוטה נוהגת זהירות באימוץ טכנולוגיות חדשניות.

העיקרון השמיני של טויוטה

העיקרון השמיני של טויוטה: "השתמשו אך ורק בטכנולוגיה אמינה שנבחנה בקפדנות, המשרתת את אנשיכם ואת התהליכים שלכם", מתואר ע"י ג'פרי ק. לייקר (Jeffrey K. Liker) בפרק 14 בספר דרכה של טויוטה (The Toyota Way) .

לייקר כותב כי: "במרוצת השנים נטתה טויוטה לפגר מאחורי המתחרים שלה בהצטיידות בטכנולוגיות חדשות מכל הסוגים [...] למרבה הצער, יותר מדי דברים שחברות המכונות "חוד החנית" מצטיידות בהם מעולם לא הגיעו לידי שימוש מעשי. דרכה של טויוטה היא להתקדם לאט, מפני שיותר מטכנולוגיה אחת לא עמדה במבחן המכריע של תמיכה באנשים, בתהליך ובערכים ולכן הוחלפה במערכות ידניות ופשוטות יותר".
"העיקרון – אימוץ טכנולוגיה חדשה חייב לתמוך באנשים, בתהליך ובערכים שלכם", "טכנולוגיה חדשה תונהג בטויוטה רק אחרי שתוכיח את עצמה באמצעות ניסויים ישירים שבהם יהיה מעורב חתך רוחב גדול של אנשים [...] אם היא [טויוטה] תחליט שהטכנולוגיה החדשה תוכל להוסיף ערך לתהליך, היא תנותח בקפדנות כדי לבדוק אם היא סותרת את הפילוסופיה ואת עקרונות התפעול של טויוטה. אלה כוללים עקרונות של הערכת אנשים יותר מטכנולוגיה, קבלת החלטות מתוך הסכמה הדדית ומוקד תפעולי בביטול בזבוזים" (כל הציטוטים למעלה מעמ' 178).

שיתוף העובדים הוא תנאי ליישום מהיר של כל טכנולוגיה

שימו לב שאחד התנאים של טויוטה לאימוץ טכנולוגיה חדשה הוא שהיא חייבת לתמוך ולשרת את האנשים: "לכל אורך הניתוח והתכנונים האלה [של בחינת הטכנולוגיה החדשה], טויוטה תשתף בצורה רחבה את כל בעלי העניין העיקריים בתהליך יצירת ההסכמה הכללית. לאחר שהחברה תעבור את התהליך הזה ביסודיות, היא תיישם את הטכנולוגיה החדשה במהירות. בגלל התהליך הדרקוני הזה, טויוטה תיישם בדרך כלל את הטכנולוגיה החדשה בלי בעיות, ללא התנגדות מצד העובדים ושיבושי תהליך הנפוצים כל כך בחברות אחרות" (שם עמ' 179).

העיקרון של שיתוף העובדים בחשיבה, בלקיחת אחריות ובבחינה של טכנולוגיות חדשות עולה שוב ושוב בהצגת העקרונות של טויוטה ולא רק שם. למשל בספר "אסטרטגיית האוקיינוס הכחול" מאת פרופ' וו' צ'אן קים (W. Chan Kim), ופרופ' רנה מובורן (Renee Mauborgne) שעוסק בפיתוח של אסטרטגיית שיווק, מקדישים המחברים פרק שלם לצורך לחבר את העובדים לפיתוח האסטרטגיה החדשה כתנאי ליישום מוצלח שלה (ראו קישור למאמר בו הצגתי את הפרק הזה).

מערכת המידע נועדה לשרת את היצור ולא להיפך

גם בנושא מערכות מידע מדגישים בטויוטה "אנחנו לא מיצרים מערכות מידע. אנחנו מיצרים מכוניות. הראה לי את התהליך של יצור מכוניות וכיצד מערכת המידע תומכת בו" (שם בעמ' 181). לכאורה רעיון טריוויאלי שקיים בכל מקום. אבל אני מכיר לא מעט חברות שנמצאות באחד משני הקצוות:

1. מערכת המידע הופכת לעיקר, למהות של החברה במקום להיות כלי שרת בעבור היחידות השונות בחברה.
2. אין כלל מערכת מידע, או שהיא מאד רזה ואינה מספקת את המידע המינימלי הנדרש. זאת משום שהמנכ"ל שהוא בדרך כלל גם הבעלים, לא מרגיש נוח עם אמצעים שהוא אינו שולט בהם, או שהם מקטינים את היתרון היחסי שלו, כמי שיודע הכי טוב מה קורה בחברה.

לכן, בכל פעם שאני מגיע לחברה שבה מנהל מערכת המידע רואה את ייעודו בשירות התהליכים, האנשים והערכים של החברה – אני ממש מעריך אותו.

לסיכום הפרק על העיקרון השמיני כותב לייקר: "כשם שטויוטה מסרבת לדחוף חלקים שיוצרו במחלקה מסוימת למחלקה אחרת, כך היא מסרבת להרשות למחלקת טכנולוגיית מידע לדחוף טכנולוגיה למחלקות אחרות המבצעות את העבודה בעלת הערך המוסף של תכנון המכוניות ויצורן. כל טכנולוגיית מידע צריכה לעמוד במבחן הנוקב של תמיכה באנשים ובתהליכים ולהוכיח שהיא בעלת ערך מוסף, לפני שתיושם ברחבי החברה" (שם עמ' 186).

סיכום והמלצה

התחלתי את המאמר בדוגמה מהזמן שניהלתי מפעל גדול בנסטלה אסם ואסיים גם עם דוגמה מאותן שנים.
נסטלה שלחו לאסם את ווייצק כמנהל תפעול מאד בכיר כדי שיחבר אותנו לשיטות ולנהלי העבודה של נסטלה. בכל פעם שהעלינו דרישה למחשוב של מערכת מסוימת ובעיקר בהקשר של עיבוד נתונים, ווייצק נהג לומר לנו שכל דבר אפשר לעשות גם עם נייר ועיפרון והמחשב הוא כלי עזר ולא התכלית.
במציאות בה הטכנולוגיה מתפתחת במהירות ומשרתת את המתחרים שלנו, חשוב להתקדם כל הזמן ולאמץ טכנולוגיות חדשות. אבל צריך תמיד לזכור שכל טכנולוגיה היא האמצעי ולא המהות. כמו שאמרו בטויוטה: "אנחנו מיצרים מכוניות ולא מערכות מידע".

מעל הכל אני ממליץ לזכור את האמירה של ג'ים קולינס ומורטון ט. האנסן בספר פי 10 מצוינות לנצח: "קודם כל תירו כדורים ורק אחר כך פגזים".

שאלת סקר חשובה

בהמשך לדיון בשאלת שיתוף העובדים כפי שנוהגת טויוטה,

האם בחברה שלך נהוג לשתף את העובדים במידע ובידע?

נשמח אם תשתפו ונלמד מה קורה בנושא זה אצלכם ובחברות אחרות.
אנא היכנסו לסקר שבסוף המאמר ותבחרו את התשובה המתאימה לשאלה הזו. הסקר הוא אנונימי ואתם יכולים לצפות בו בכל זמן ולבחון את התוצאות.