המאמר מבוסס על הספר "לחשוב בתוך הקופסה" (בהוצאת כנרת זמורה ביתן) המתאר את שיטות העבודה שפותחו ע"י חברת SIT.
בנימה אישית – לפני שאכנס לגוף המאמר, אני מבקש לציין כי לפני שבוע חצינו את רף ה-4,000 מנויים שמקבלים את המאמר מדי שבוע בדוא"ל. ממוצע הפתיחה של המאמרים עומד על 25% ויחד עם הקוראים שאתם שולחים אליהם את המאמר השבועי – המאמרים נקראים מדי שבוע ע"י כ-1,700 אישה ואיש.
בנוסף המאמרים מפורסמים, כמובן, בבלוג ושם מגיעים עם הזמן למאות ואף לאלפי קוראים.
אני מודה לכם ושמח שאני מצליח ליצור תוכן שמעניין אתכם.
שלוש דוגמאות להחסרה
דוגמה ראשונה
בחברת מתכת גדולה מיצרים מוצרים לפי תכנון פרטני ומיוחד לכל לקוח, וכל מוצר שונה משאר המוצרים. כל מוצר מיוצר כמעט כולו ע"י עובד אחד והעובד חתום על המוצר. במידה והלקוח מתלונן העובד חוקר את הסיבה לתלונה ומוציא דוח כתוב. העובד שיצר את המוצר מתקן אותו והמוצר נשלח חזרה ללקוח.
העובד אחראי באופן מלא על איכות המוצר ואין ברצפת היצור מבקרי איכות. אין בהם צורך. אך בכך אין די, המערכת מתוכננת ומבוקרת על ידי מערכת תפ"י שמתזמנת במדויק את מועדי היצור ומשלוח הסחורה.
בדרך זו ירד גם הצורך בעודף מנהלים. כל עובד לוקח אחריות לא רק על האיכות אלא גם על העמידה בלוח הזמנים. ברצפת היצור יש כ-150 עובדים ורק מנהל אחד. כשאני הייתי שם הוא לא נכח במקום והעבודה התנהלה תוך מחויבות אישית רבה מאד.
בשיטת העבודה שלהם הם החסירו מבקרי איכות ומנהלים והוסיפו משמעות ואחריות לכל עובד – הכלים ההכרחיים ליצירה של מוטיבציה. שיעורי העזיבה של העובדים וההיעדרות עקב מחלה נמוכים מאד.
התרומה של ההחסרה אינה רק חיסכון של עובדי בקרת איכות ומנהלים, אלא יצירה של עובדים שיש להם משמעות בעבודה ומוטיבציה, עם נוכחות גבוהה ושיעורי עזיבה נמוכים.
דוגמה שניה
באותה חברה, המוצרים נשלחו בעבר למחסן לוגיסטי ומשם נשלחו ללקוחות. מאחר ולכל מוצר יש כתובת ייחודית, ניהול המחסן היה בעייתי וכדי להקל על ניהולו – החברה רכשה שטח הרבה יותר גדול. זמן קצר אחרי הרכישה החברה קיבלה הצעה שאי אפשר היה לסרב לה – להשכיר את השטח לחברה אחרת במחיר טוב. הפיתוי היה גדול, אבל בשיטת העבודה הקיימת החברה נזקקה למחסן.
האילוץ הוליד פתרון יצירתי שדרש התארגנות שונה בכל שרשרת האספקה. הם עברו לעבוד ללא מחסן לוגיסטי. המוצרים נשלחו ישירות מקו היצור אל הלקוח.
החברה נדרשה לשמור על מערכת תפ"י יעילה שתתזמן את מועד היצור, מועד האספקה המובטח ללקוח ומערכת הובלות יעילה בהיבט הגיאוגרפי. בעזרת חשיבה יצירתית ועובדים מסורים בעלי מוטיבציה – הם עומדים במשימה.
דוגמה שלישית
איתמר כהן חברי, פיתח מערכת שנקראת Nemlock, לפתיחת דלתות בעזרת הטלפון החכם. ללא צורך במפתח, בצ'יפ או כל אביזר אחר. המערכת מנוהלת מרחוק ובהנחה שכיום, לכל ילד ומבוגר יש טלפון חכם, ניתן לאפשר לכל מאן דהוא להיכנס בשעות שונות, קבועות או מזדמנות. כעת תחשבו על מועדון נוער, מתנ"ס, חדר כושר יישובי, או הבית הפרטי שלכם - במקום לחלק מפתחות ולרוץ אחריהם בגמר השימוש – הכל מנוהל בצורה חכמה וגם הילדים שחוזרים הביתה לא נזקקים לסחוב אתם את המפתח.
ההחסרה שאיתמר יצר לא הייתה רק של המפתח או של כל אביזר אחר שתפקידו מצטמצם בפתיחה של הדלת. המהות היא בעצם ניהול פשוט וחכם של הזכות לפתוח את המנעול ולהיכנס לבית, למועדון, למתנ"ס, לבריכת השחיה וכדומה. במקום המפתח שהוחסר הוכנס שימוש באביזר שבלאו הכי קיים כמעט אצל כל אחד: הטלפון הנייד. אני מאמין שכל מי שמנהל מרכז כזה או משתמש בו לעיתים מעריך את התועלת.
המשותף לדוגמאות למעלה
שלושת המקרים שהצגתי למעלה מהווים דוגמה לחשיבה יצירתית פורצת דרך בה השתמשו, בין היתר, בהחסרה של מרכיב שהיה חלק חיוני במערכת (מבקרי איכות, מרכז לוגיסטי ומנהלי ביניים בשתי הדוגמאות הראשונות; ומפתח או צ'יפ בדוגמה האחרונה). ככל הידוע לי ההחסרה בדוגמאות אלו הייתה פועל יוצא של חשיבה יצירתית פורצת דרך ולא כלי ליצירה של חשיבה כזו.
אני מאמין שאתם מכירים עוד דוגמאות כאלו. למשל מסעדות של מזון מהיר בהן אין מלצרים, אלא הגשה עצמית.
SIT – Systematic Inventive Thinking
חברת SIT פיתחה את הטכניקה של ההחסרה ככלי ליצירה של חשיבה פורצת דרך, היכן שהיא חסומה, ע"י קיבעון ופרדיגמות שונות. הטכניקה הזו, יחד עם שאר הכלים שהחברה פיתחה מתוארים בספר "לחשוב בתוך הקופסה" (Inside The Box). הספר נכתב ע"י דרו בויד (Drew Boyd) ויעקב גולדנברג (Jacob Goldenberg).
טכניקת ההחסרה – הסבר ראשוני ודוגמה
הדוגמה להלן וההסבר על הטכניקה לקוחים מהפרק השני בספר.
חברת ג'ונסון & ג'ונסון פיתחה מכונת הרדמה חדשה. לצוות הפיתוח נראה היה שהאבטיפוס של המכונה הגיע לשלבים האחרונים של הפיתוח לפני כניסה ליצור. אבל מייק גסטפסון, מנכ"ל החטיבה לפיתוח אמצעי הרדמה, לא היה מרוצה. במהלך שנת 2002, הוזמן אמנון לבב, המנכ"ל של חברת SIT לסדנה חד יומית עם צוות הפיתוח שכלל מהנדסים ואנשי שיווק.
הצוות היה נעול בחשיבה שהמוצר עומד לפני סיום הפיתוח, והיה מקובע בראיית המבנה הסטנדרטי של המוצר. הם לא האמינו באורח שהגיע ומבזבז את זמנם, ובחדר הייתה התנגדות רבה מאד.
אמנון ביקש אותם למנות את המרכיבים העיקריים של האבטיפוס: מסך, מקלדת, מארז, יחידת עיבוד מרכזית וספק כוח. בשל הנחיות של משרד הבריאות הייתה גם סוללת גיבוי למקרה של הפסקת חשמל.
אמנון לבב חילק את המשתתפים לזוגות. כל זוג קיבל אחריות על אחד המרכיבים והתבקש לדמיין איך תיראה המכונה ללא אותו מרכיב. נסו לדמיין את ההתנגדות והתחושה של בזבוז הזמן בהן נתקל אמנון לבב באותו רגע.
הצוות הראשון הציג את התועלת בהחסרה של סוללת הגיבוי. בלעדיה המכשיר יהיה קל יותר, זול יותר ופחות מורכב. אחד המהנדסים אמר שאם היו יכולים לוותר על סוללת הגיבוי, כל הפרויקט היה פשוט לאין שיעור.
כעת, אם יש תועלת בהחסרת הסוללה צריך להחליף אותה, או את התפקיד שלה ע"י מרכיב מ"העולם הסגור". העולם הסגור מוגדר כך: "זהו מרחב דמיוני במקום ובזמן, שכל היסודות (אנשים או חפצים) בו נמצאים בהישג ידנו או נתונים להשפעתנו". כלומר, מרכיב שכבר נמצא במקום. זהו אחד העקרונות של טכניקת ההחסרה. את מקומו של מרכיב שהוחסר, ימלא רק מרכיב שכבר קיים בתוך העולם הסגור של המערכת.
אחד המהנדסים שהיה בחדר הציע לחבר את המכשיר לסוללת הגיבוי של מכונה אחרת. באותו אופן נבחן גם המסך של המערכת. גם במקרה הזה נאמר ש"ללא מסך המערכת תהיה קלה יותר, זולה יותר ומורכבת פחות, היא תהיה ניידת יותר ותצרוך פחות חשמל". בסופו של תהליך החשיבה בנושא המסך, סוכם להעביר את כל המידע ממערכת ההרדמה למוניטור הראשי של חדר הניתוח.
במקרה הזה, פרט לעצם ההחסרה של המסך, נמצא יתרון נוסף והוא שהרופא המנתח לא צריך להסתכל על שני מסכים וכל המידע יהיה מרוכז על מסך אחד.
איך משתמשים בהחסרה. 5 צעדים בסיסיים:
- ערכו רשימה של המרכיבים הפנימיים של המוצר או של השירות.
- בחרו מרכיב חיוני אחד ודמיינו שהוא הוסר.
הערה: מומלץ לבחור מרכיב חיוני שהוא לא החיוני ביותר ולא הפחות חיוני, באמצע.
יש שתי דרכים לעשות את הבחירה:- החסרה מלאה (המרכיב כולו הוחסר).
- החסרה חלקית. הסירו לגמרי או הקטינו את אחת התכונות או את אחד התפקידים של המרכיב.
- דמיינו את התוצר הסופי (גם אם הוא עלול להיראות מוזר).
- שאלו את עצמכם מה התועלות, השווקים או הערכים הפוטנציאליים? מי יהיה מעוניין במוצר או בשירות החדשים ומדוע ימצא בהם ערך בשבילו? אם אתם מנסים לפתור בעיה מסוימת, איך המוצר או השירות יוכלו לעזור בהתמודדות עם אתגר זה?
אחרי כן חישבו איך להחליף את המרכיב שהוחסר במרכיב אחר מתוך "העולם הסגור" ומה הם התועלות, השווקים או הערכים הפוטנציאליים בתוצר אחרי שעבר שינוי. - אם החלטתם שהמוצר או השירות החדשים הם בעלי ערך, שאלו את עצמכם, האם הם ישימים, האם ניתן לייצר או לבצע שירותים חדשים כאלה?
מדוע כן ומדוע לא? האם יש דרך לחדד או לבצע התאמות בתוצר כדי להפכו לבר ביצוע?
מכשולים נפוצים בשימוש בהחסרה
המחברים מונים חמישה מכושלים נפוצים:
- אל תחסירו רק מרכיבים גרועים. החסרה כזו כדי לשפר ביצועים, אינה שימוש בטכניקת ההחסרה, אלא, שיפור קל של התכונות.
- נסו להחסיר מרכיבים חיוניים. גם בדוגמאות שהצגתי למעלה כל פריט שהוחסר, נחשב קודם כחיוני.
- המנעו מהחלפה מידית של המרכיב שזה עתה הוחסר. הקיבעון המבני שלנו, שמבקש לשמר את המוצר בצורתו הקודמת, עלול לדחוף אותנו למצוא מיד תחליף. הפעילו קודם חשיבה יצירתית ופורצת דרך. מצד שני, כאשר אתם מחסירים מרכיב חיוני, אתם עלולים לפגוע במוצר. תהיו ערים לשני הכיוונים.
- אל תיכנעו לדיסוננס הקוגניטיבי (הסבר). כלומר, אל תנסו לשנות את החשיבה על מטרת המוצר בעקבות ההחסרה. תישארו נאמנים למטרה של המוצר.
- הימנעו משנמוך פשוט. ההחסרה אינה דומה לטכניקת השיווק של שנמוך המוצר. כלומר, הוצאת תכונות או הנמכה של איכות ומכירתו במחיר נמוך יותר. בהחסרה תקבלו תועלת חדשה לאחר הסרת, או החלפת המרכיב.
השניצל של טבעול
לפי פרסומים באינטרנט, השניצל של טבעול פותח כתחליף לשניצל הרגיל בעקבות סקר צרכנים שמצא כי זוהי המנה הבשרית הכי פופולרית ואהובה בקרב הישראלים, ובמטרה ליצר מזון צמחוני. זו עוד דוגמה יפה של החסרת מרכיב חיוני (הבשר מהשניצל).
בדומה לדוגמאות הראשונות, גם במקרה הזה השימוש בהחסרה היה תוצאה של חשיבה פורצת דרך ולא חלק מהטכניקה של SIT. הפיתוח של טבעול אירע לפני שחברת SIT הוקמה.
סיכום והמלצה
המאמר למעלה שייך לקטגורית המאמרים שעוסקים במו"פ, או רק בפיתוח של מוצרים ושירותים חדשים. פיתוח של מוצרים חדשים הוא סם החיים של כל חברה. חברה שמפסיקה להשקיע בפיתוח ובהתחדשות, מתחילה את הספירה לאחור לסוף ימיה.
טכניקת ההחסרה היא אחד הכלים שחברת SIT פיתחה כדי ליצור חשיבה פורצת דרך. כמובן שיש דרכים נוספות ואנשים יצירתיים, אבל הקיבעון "הטבעי" שלנו מאיים לסכל כל ניסיון לפריצת דרך. הקיבעון שמשמר את המוכר והידוע, מקשה עלינו ליצור משהו שונה.
במאמר למעלה הצגתי דוגמאות לחשיבה פורצת דרך שיצרה גם החסרה (למשל, Nemlock, או השניצל של טבעול) וגם דוגמה של שימוש בטכניקת ההחסרה שיצרה חשיבה פורצת דרך (מכונת ההרדמה של ג'ונסון & ג'ונסון).
במידה ואינכם משקיעים בפיתוח בצורה מובנת וממוסדת, אני ממליץ לכם לתקצב מחלקת פיתוח ולהיעזר בכלים שונים או באנשים מהחוץ (שאינם חלק מהיום יום שלכם ולכן הם פחות מקובעים) כדי לעסוק כל הזמן בחדשנות ובפיתוח.
