המאמר מבוסס על הספר "לחשוב בתוך הקופסה" (בהוצאת כנרת זמורה ביתן) המתאר את שיטות העבודה שפותחו ע"י חברת SIT.
זה המאמר השלישי בסדרת המאמרים בהם אני מציג כלים לחשיבה המצאתית (SIT). המאמר הראשון עסק בטכניקת ההחסרה והשני בטכניקת החלוקה. בסיום המאמר יהיו קישורים לשני המאמרים הקודמים.
דוגמה לטכניקת ההכפלה
אחת הדוגמאות המיידיות והקרובות אלינו, שמוזכרת גם בספר היא סכיני הגילוח. עד 1971 נהגו להשתמש בלהב גילוח יחיד. בשנה זו הציגה חברת ג'ילט מכשירי גילוח עם שני להבים שלכול אחד מהם תפקיד שונה: הלהב הראשון מושך את השערה והשני חותך אותה.
בהמשך הם הוסיפו סכין שלישית ואף רביעית. אני עצרתי בסכין עם שלושת הלהבים.
חברת ג'ילט הכפילו את מספר הלהבים, אך אין זו סתם העתקה. לכל להב יש תפקיד שונה.
SIT – Systematic Inventive Thinking
חברת SIT פיתחה את הטכניקה של ההכפלה ככלי ליצירה של חשיבה פורצת דרך היכן שהיא חסומה ע"י קיבעון ופרדיגמות שונות. הטכניקה הזו, יחד עם שאר הכלים שהחברה פיתחה, מתוארים בספר "לחשוב בתוך הקופסה" (Inside The Box). הספר נכתב ע"י דרו בויד (Drew Boyd) ויעקב גולדנברג (Jacob Goldenberg).
ההיסטוריה של האופניים וההכפלה של גלגלי השיניים
התפתחות האופניים מציגה לנו את שלושת הכלים: חלוקה, הכפלה והחסרה.
לפי ויקיפדיה ואתר electric-concepts, הדגם הראשון של האופניים הומצא בשנת 1818 ע"י הברון הגרמני קארל פון דרייס . בחמישים השנים הבאות האופניים הונעו ע"י דחיפה עם הרגליים. עד שבשנות ה-60 של המאה ה-19 פיתחו שני צרפתים – פייר ללמן וארנסט מישו דגם של הנעה עם דוושות.
במהלך 1870 ג'יימס סטארלי (James Starley) המציא דגם אופניים עם גלגל קדמי גדול שקוטרו 1.5 מטר וגלגל אחורי קטן.
רק בשנת 1885 הומצא הדגם המוכר לנו היום ובו שני גלגלים שווים בגודלם ושרשת הנעה. בדגם הזה בוצעה למעשה חלוקה. הפרדה בין הדוושות המניעות וגלגל האופניים.
במהלך השנים פותחו ההילוכים לאופניים, ע"י הכפלה של גלגלי השיניים. בחלק הקדמי של השרשרת, ליד הדוושות, מוקמו 2 עד 3 גלגלי שיניים ובחלק האחורי מוקמו מספר גדול יותר של גלגלי שיניים. הם יוצרו בגדלים שונים כך שקומבינציה שונה של צירופים בין מערכת גלגלי השיניים מלפנים לבין זו שמאחור תאפשר רכיבה לפי תנאי שטח שונים. היצרנים השתמשו בטכניקת ההכפלה בלי לקרוא לה בשם הזה.
בשנים האחרונות בוצע צעד קדימה, כאשר חזרו לגלגל שיניים יחיד ליד הדוושות, והוסיפו מספר גדול יותר מבעבר של גלגלי שיניים במערכת האחורית. בדרך זו ניתן לקבל, פחות או יותר, את אותם צירופים של גלגלי שיניים. כך, בשיטת ההחסרה, ניתן לקבל את אותם תנאי רכיבה, רק עם מנגנון אחד להעברת השרשרת - מאחור. ללא המנגנון להעברת השרשרת מלפנים.
הכפלה של העדשות במצלמות על כלי טיס
מצלמות שממוקמות בלוויינים או בכלי טיס נדרשות להשיג ביצועים גבוהים ומדויקים בנפח קטן. לשם כך בוצעה הכפלה של העדשות. מוקמו מספר עדשות, שהרצף שלהן מאפשר להתגבר על עיוותים ובעיות אופטיות, ועל ידי כך ניתן להשיג תמונה טובה מגובה רב.
האם בעתיד יפתחו טכנולוגיה לייצור עדשות כך שניתן יהיה להשיג את אותה האיכות של הצילום עם עדשה אחת?
כיצד להשתמש בשיטת ההכפלה?
מעט הדוגמאות שהזכרתי כאן, והדוגמאות הרבות סביבנו מלמדות כי בדרך לפיתוח מוצרים שונים השתמשו גם בכלי ההכפלה והשימוש בהכפלה הוא די נפוץ. במידה מסוימת הוא יותר "טבעי" לנו מהכלים האחרים שהצגתי כאן. השיטה של SIT פותחה כדי להפרות את החשיבה היכן שיש מחסומי חשיבה, פרדיגמות וקיבעונות שעוצרים אותנו. דרך עבודה זו דומה לדרך שהצגתי במאמרים הקודמים על טכניקות ההחסרה ועל טכניקת החלוקה:
- ערכו רשימה של המרכיבים הפנימיים של המוצר או השירות.
- בחרו את אחד הרכיבים והכפילו אותו. ניתן לבחור באקראי את מספר העותקים שיוכפלו.
- ערכו רשימה של תכונות המרכיב שבחרתם. תכונות הן מאפיינים של המרכיב שניתן להכניס בהן שינוי. למשל: צבע, טמפרטורה, מקום, סגנון, מספר וסוג האנשים שמעורבים וכדומה.
- ערכו שינויים באחת התכונות החיוניות במרכיבים המועתקים. תכונה חיונית היא תכונה שמזוהה באופן ישיר עם התפקיד של המרכיב. למשל: גלגלי השיניים באופניים, או העדשות במצלמה. ודאו שאתם משנים אותה באופן שאינו מובן מאליו, בניגוד לאינטואיציה.
- דמיינו איך יראו המוצר או השירות אחרי השינוי.
- שאלו את עצמכם: מהם התועלת, השווקים או הערכים הפוטנציאליים? מי ירצה את המוצר או השירות שעברו שינוי ומדוע ימצא בהם ערך? אם אתם מנסים לפתור בעיה מסוימת, איך יוכלו (המוצר או השירות שעברו שינוי) לעזור בהתמודדות עם אתגר זה?
- אם קבעתם שאכן יש תועלת במוצר או בשירות, שאלו את עצמכם האם הם ישימים? האם באמת אפשר לייצר את המוצר החדש, או להגיש שירות כזה? מדוע כן ומדוע לא? האם יש דרך לחדד או לבצע התאמות ברעיון כדי להפוך אותו לבר ביצוע?
(עמ' 159 – 160 בספר).
מכשולים נפוצים
- המנעו מהוספה של תכונות חדשות או מרכיבים חדשים. הוספה אינה חלק מטכניקת ההכפלה.
- אחרי הכפלה של מרכיב מסוים תשנו את המרכיבים המוכפלים כך שכל אחד מהם יהיה בעל תפקיד או תכונה שונה. אל תסתפקו בהכפלת המרכיב בלי להגביר את התועלת מהשימוש במוצר או מהשירות החדשים.
אחרת, רק תגדילו את המורכבות בלי לתרום לצרכן. - נסו ליצור כמה העתקים של המרכיב המוכפל. לא רק עותק יחיד. יתכן והנטייה ליצור רק עותק אחד היא תוצר לוואי של קיבעון (תפקודי ומבני כאחד).
(שם, עמ' 163 – 164).
כיצד לקיים תהליך של חדשנות וחשיבה יצירתית
נושא החדשנות הוא אחד הנושאים החשובים בחייה של כל חברה ובשל כך אני מרבה להתייחס אליו בבלוג (לחצו כאן כדי להגיע למאמרים רבים בנושא זה). השאלה היא עד כמה החדשנות חשובה אצלכם בחברה.
איך מקיימים תהליך של חדשנות אצלך בחברה? מי משתתף בפיתוח החדשנות אצלכם?
לא בכל מקום יש גוף שמקדם פיתוח של מוצרים וחדשנות. אך בארגונים בהם יש גופים כאלו, כדאי להכניס חדשנות בחדשנות. כלומר, גם מי שמוביל את הפיתוח של המוצרים החדשים בחברה נשחק ונכנס לקיבעון עם הזמן. הם חושבים בדרך מסוימת והולכים בה כל הזמן.
כדי לחדש כדאי לבחון מדי פעם דרכים אחרות, להיעזר באנשים שאינם מעורבים בשוטף בחדשנות ועשויים להביא רעיונות חדשים.
קיום של סדנאות עם כלים כמו ההכפלה, החלוקה או ההחסרה היא דרך מצוינת. אך תנאי כמעט הכרחי הוא לצרף לסדנאות כאלו משתתפים חדשים. עובדים ומנהלים שאינם חלק מהפורום הרגיל שעוסק בחדשנות.
סיכום והמלצה
במאמר הנוכחי הצגתי את טכניקת ההכפלה. בטכניקה זו מכפילים את אחד המרכיבים של המוצר או של השירות. כל אחד מהמרכיבים המוכפלים מקבל אפיון שונה ותפקיד שונה. כך ניתן לחדש מוצרים, או לקבל מוצרים חדשים לגמרי ולצעוד צעד גדול לפני השוק.
לאורך ההיסטוריה כבר השתמשו בהכפלה, אך ע"י שימוש מושכל בהכפלה ושיתוף של פורום רחב, ניתן ליצור חדשנות היכן שיש קיבעון.
אני ממליץ לכם לחדש גם בנושא החדשנות ולקיים מדי פעם סדנאות בהן ישתתפו עובדים ומנהלים שאינם חלק מפורום החדשנות הרגיל.
לקישור למאמר על טכניקת ההחסרה לחץ כאן.
לקישור למאמר על טכניקת החלוקה לחץ כאן.
