מדוע חשובה לנו הבריאות של העובדים?

בסיום המאמר תמצאו קישור למאמרים נוספים בנושאי ארגונומיה, בטיחות ותנאי עבודה.

כיסאות נוחים למנהלים

בעבר כאשר ניהלתי חברה שיצרה ומכרה כסאות משרד ארגונומיים נכנסו לחנות שלנו מנכ"ל ידוע והמזכירה שלו.

המנכ"ל ביקש כיסא בעלות של שניים עשר אלף שקלים לעצמו וכיסא בעלות של ארבעת אלפים שקלים למזכירה.

הניגוד היה מעניין. למרות שלא נתבלבל, כיסא בארבעת אלפים שקלים היה אז וגם היום כיסא מצוין.

גם בחברות הייטק מצליחות מאד לא רכשו כיסאות כאלו לעובדים.

בדרך כלל במשרדים, גם בחברות יצרניות, מספקים כיסאות נוחים שמאפשרים ישיבה לאורך כל יום העבודה בלי שיכאב הגב.

ומה קורה באולמות היצור?

אדם קרוב אצל עצמו ולכן המנהלים שידם אמונה על הקופה מרגישים קודם כל את הגב שלהם. אחרי כן הם קשובים לעובדים ולעובדות סביבם.

אולמות היצור רחוקים מהעין. וגם כשהמנהלים יכנסו לאולמות היצור, העובדות לא יפנו אליהם ולא יספרו שהגב שלהן כואב.

המראות של עובדים ועובדות שנמצאות לאורך זמן בתנוחות לא סבירות שקופים עבורם. הם פשוט לא רואים את המראות האלו.

למשל, ראו את העובדת שיושבת על כיסא נירוסטה:

10.4 1

הנירוסטה קרה וקשה, ובתוך זמן קצר היא גם תירטב מסביבת העבודה.

המנהלים במקום נמצאים ברצפת היצור אלא שהמראה הזה שקוף להם.

מקום העבודה הזה אינו ייחודי.

בעבר פרסמתי את התמונה הזו:

10.4 2

כמה זמן את או אתה יכולים לשבת על פלטת נירוסטה עד שיכאב לכם הגב?

ומה תהיה התפוקה שלכם כאשר הגב יכאב לכם?

מה תחשבו על המעסיק שלכם כאשר יכאב לכם הגב בגלל העבודה שאתם עושים?

משטחי עמידה

לפני קרוב לעשרים שנה, הארץ רעשה בנושא הקופאיות של סופר-פארם שעמדו במשך כל זמן העבודה.

אחרי מאבק ציבורי התפרסמה בכלכליסט הידיעה הבאה:

"פשרה בסופר-פארם: שטיחים אורתופדיים לעובדים

בהסכם פשרה שחתם מנכ"ל הרשת עם מטה המאבק נגד העסקה פוגענית הוסכם כי הרשת תרכוש שטיחים אורתופדיים לעובדים בעמידה וכן תאפשר לעובדים ליטול הפסקות נוספות על חשבון העובד".

האירוע בסופר-פארם הסתיים בטוב. אבל זה מקרה ייחודי שהגיע לדפי העיתונות, זכה להד ציבורי ונמצא לו פתרון.

האם הפתרון שנמצא הוא רק לטובת הקופאיות?

איזה יתרון מפיקה החברה מקופאיות שמשרתות את קהלה הלקוחות ללא כאבי גב ושאינן כועסות על המעסיק?

האם יש מצב שהן יתנו שירות טוב יותר והלקוחות יהיו יותר מרוצים?

בכל אופן זה מקרה חריג ובאולמות היצור ממשיכים ובעיקר ממשיכות לעמוד על משטחים קשים.

ראו את התמונה הזו:

10.4 3

שוחחתי בארבע עיניים עם שתי עובדות צעירות שעובדות בעמידה או בישיבה על כיסא הנירוסטה.

שתיהן סיימו י"ב ויש להן תעודת בגרות. מסיבות שונות הן מוגבלות ביכולתן לבחור מקום עבודה.

הן סיפרו לי שאכן, אחרי כשעת עבודה כואב הגב התחתון. אבל שתיהן אמרו מיד (כל אחת לחוד) שזה לא חשוב. "כאן", הן אמרו, "המנהלים מתייחסים אלינו בכבוד. לא צועקים עלינו". הן הוסיפו שבמקומות אחרים לא מתייחסים אליהם בכבוד.

העובדות האלו מגיעות משני מעגלים מוחלשים:

הן נשים,
הן בדואיות.

הן ממש צדקו. המנהלים התייחסו אליהן בכבוד. אלא שהמנהלים לא העלו על דעתם כמה החברה מפסידה כאשר לעובדות כואב הגב.

למשל, שהתפוקה וההקפדה ממש יורדות אחרי כמה שעות עבודה. ואם נדרשת עבודה בשעות נוספות – העייפות ניכרת עוד יותר.

חוק הזכות לעבודה בישיבה

בראשית שנת 2007 נחקק בכנסת "חוק הזכות לעבודה בישיבה" (ראו גם את הערך בוויקיפדיה) שמחייב את המעסיק לספק לעובדיו כסאות עם משענת.

לשון החוק:

החוק קובע "מעביד יעמיד לרשות עובד במקום העבודה מושב לעבודה ולא ימנע מעובד ישיבה במהלך העבודה, אלא אם כן הוכיח המעביד שביצועה הרגיל של העבודה אינו מאפשר ישיבה". כמו כן מחייב החוק את המעביד להעמיד לרשות העובדים במקום העבודה כיסאות או ספסלים מתאימים, בעלי משענת גב, במספר מספיק ובמצב תקין, לישיבה בעת הפסקה בעבודה. הוראות החוק חלות גם על מעסיק בפועל של עובדים של קבלן כוח אדם.

ובקצה השני...

כאשר הייתי מנכ"ל של שמיר אופטיקה הוזמנתי כאורח כבוד למפעל של חברת Vision Ease במרכז ארה"ב.

עוד לא הכרתי אז את שיטות טויוטה (הידועות יותר בשם lean production) שהם הפעילו אבל ראיתי את ההישגים המדהימים שלהם.

וויז'ן איז התחייבו ללקוחות שהם יקבלו כל הזמנה בתוך ארה"ב, עד חמישה ימים ממועד ההזמנה. במקרה שהעדשות יגיעו אחרי יותר מחמישה ימים – הלקוח לא ישלם על העדשות.

המשמעות הייתה שהעדשות צריכות להישלח (אחרי יצור אינטנסיבי) בתוך שלושה ימים אחרי ההזמנה. המשמעות גם הייתה שאין טעויות. לא היה זמן ליצור חוזר.

העובדים היו מאד ממוקדים בעבודה והגיעו להישגים בלתי רגילים.

בכל עמדת עבודה היו לעובדים כיסאות ארגונומיים מותאמים אישית. בעמדות בהן עבדו בשתי משמרות – היו שני כיסאות. כיסא אחד חיכה לעובד של המשמרת השניה.

במהלך הסיור שלנו, התחילו להישמע הוראות במערכת הקריזה.

כל העובדים עצרו את היצור, קמו ועשו התעמלות קצרה ששחררה את המתח מהגוף.

לא היה שום ספק שהנהלת החברה ידעה בדיוק מדוע היא משקיעה בארגונומיה ובהתעמלות של העובדים.

העובדים הרוויחו ובעיקר החברה הרוויחה, ובגדול.

"בשבוע הבא נדבר בבקשה על ארגונומיה"

סיימנו פגישה של צוות השיפור. הפגישה הייתה פורייה ויצירתית. העובדים העלו כמה הצעות מאד חשובות לשיפור וייעול היצור. סיכמתי את מה שנאמר וציינתי מתי ניפגש בפעם הבאה.

ואז ביקש אביעד שבשבוע הבא נדבר על ארגונומיה.

חזרתי והתיישבתי והצעתי שנדבר על זה כבר היום.

אביעד ציין בעיה של אבק רעיל בסביבת העבודה והעמסת שקים כבדים מסוף קו האריזה אל משטח עץ.

המפעל בו עובד אביעד שייך לתעשייה כבדה ובמתקני היצור הושקעו עשרות מיליוני שקלים.

אבל במספר תחנות חסרה עוד השקעה קטנה כדי להבטיח שהעובדים לא יפגעו.

המנהלים שם אינם יושבים הרחק מאולמות היצור. הם מכירים היטב כל מה שקורה ובכל זאת, נושא הארגונומיה שקוף להם.

במספר עמדות העובדים מרימים שקים כבדים, גוררים חביות מלאות או שגזים רעילים עוברים את מסכי ההגנה שנועדו למנוע את יציאתם.

במקום יש ממונה בטיחות קבוע והוא מאד פעיל. אלא שגם הוא לא מזהה את מה שנקרא גיהות תעסוקתית.

ראו להלן מתקן פשוט שמתאים כל הזמן את הגובה של המשטח לגובה של המסוע ואין להתכופף או להרים את השקים:

10.4 4

מי מפסיד ומי מרוויח?

לכאורה מי שנפגעים בעמדות עבודה לא ארגונומיות הם העובדים.

זה כמובן נכון מאד.

אבל מקום העבודה, המעסיק, נפגע אפילו יותר.

ראשית, עובדים שיודעים שהחברה לא דואגת להם, שהם אינם חשובים לה מספיק עד כדי שתדאג לבריאותם – יהיו פחות מסורים ופחות מחויבים להצלחתה.

עובדים שכואב להם הגב לעולם יהיו פחות יעילים מעובדים בריאים וחזקים.

עובדים שבריאותם נפגעת ייקחו יותר ימי מחלה.

תחלופת העובדים תהיה גבוהה יותר וכולנו יודעים עד כמה קשה לגייס עובדים חדשים.

אני מבקש להזכיר שוב את אמרתו של מורטון מנדל בספרו הסוד טמון באנשים:

"אם אתה רוצה להיות מספר אחת אצל עובדיך, הם חייבים לדעת בבטחה שהם מספר אחת אצלך – וזה מתחיל באופן ההתייחסות שלך אליהם" (שם עמוד 53).

מורטון מנדל, היה מנהל שהצליח מאד והוא מאיר לנו, מזווית אחרת, את הקשר בין האופן בו העובדים תופסים את פעולת ההנהלה כלפיהם, והאופן בו הם ירתמו להצלחת החברה.

סיכום והמלצה

למעסיקים יש אינטרס לתת לעובדים את התנאים המיטביים הנדרשים כדי להבטיח שלא יפגעו או יינזקו במהלך העבודה. עובדים שסובלים ממחלות מקצוע או מכאבים כתוצאה מהעבודה, יעבדו פחות ביעילות, התפוקה שלהם תרד, הם לא יהיו ממוקדים בעבודה, יתנו שירות פחות טוב, ירבו להיעדר מהעבודה כתוצאה ממחלה, ומעל לכל, למעסיק יש מחויבות מוסרית וחוקית לשלומו ובריאותו של העובד.

גם מנהלים שמודעים היטב לצורך האישי שלהם לכיסא ארגונומי מאבדים את המודעות הזו כשזה נוגע לעובדים.

חוק הזכות לעבודה בישיבה אינו ידוע, אינו זוכה ליחסי ציבור מתאימים ובוודאי שאינו נאכף.

הנפגע העיקרי הוא מקום העבודה. אלא שכמו סעיפי עלות אחרים, עלות ההפסד אינה מתורגמת לסכום כספי שנצבר בסעיף מסוים ולכן קל להתעלם ממנה.

שאלת סקר חשובה

ההתייחסות לנושא הגהות בעבודה היא חלק מהאחריות של המנהלים ובפרט של ממונה הבטיחות. אלא שהתייחסות כזו כמעט לא קיימת.

מה קיים אצלך במקום העבודה?

ראו את שאלת הסקר שפרסמנו לראשונה לפני חמש שנים:

האם בחברה שלך משקיעים בתנאים מיטביים לעובדים כדי למנוע מחלות מקצועיות, כאבי גב, רגליים וכדומה?

אני ממליץ לכם לראות את תוצאות ההצבעה ומזמין אתכם להצביע בעצמכם.

לחצו כאן לקישור לסקר

יעוץ וליווי אישי ממוקד ומהיר למנכ"לים

אם אתם מעוניינים בעזרה המקצועית שלנו, הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא לשלוח בקשה דרך הטופס ליצירת קשר באתר (לחצו כאן לקישור), או לפנות ישירות במייל או בטלפון.