מה היא ארגונומיה ומדוע היא טובה למעסיקים ולעובדים?

בשנת 2004 התחיל מאבק של הקופאיות בסופר פארם, ובהמשך גם ברשתות אחרות, שיתירו להן לשבת במהלך העבודה. התפתח מאבק חברתי ואף קריאות להחרים את הרשתות, עד שבבראשית שנת 2007 נחקק בכנסת "חוק הזכות לעבודה בישיבה" (ראו גם את הערך בוויקיפדיה) שמחייב את המעסיק, בין היתר, לספק לקופאיות כסאות עם משענת.

הקופאיות בשופרסל היו חברות בהסתדרות העובדים והיה להן ועד שאיים בשביתה. אחרי משא ומתן עם ההסתדרות כתב, אפי רוזנהויז, שהיה באותה עת מנכ"ל הרשת, מכתב ליו"ר ועד עובדי החברה ובו נאמר:

"קופאיות רשת יוניברס נותנות ללקוחות החברה שירות אדיב כשהן עומדות מאז הקמת הרשת. במקביל, סיפקה להן הרשת שטיחים ייחודיים לעמוד עליהם, ונקטה בכל האמצעים על מנת להבטיח את נוחיותן של הקופאיות, כמו הורדת משך המשמרת, הארכת משך ההפסקה, כסאות מנוחה והדרכה".

"ואולם, לאור פנייתך, בחנתי את הנושא והחלטתי כי עד תום 3 חודשים אנו נאפשר לקופאיות לשלב ישיבה תוך כדי בצוע עבודתן. הקופאיות יקבלו מושב ייחודי, שיותאם לעבודתן".

המעסיקים יצאו נשכרים לא פחות מהעובדים

חברי הכנסת שנלחמו למען החוק דברו על הזכות של העובד לשבת ועל השפלת העובדות במצב הקיים.

אולם אף אחד לא התייחס לכך שהמעסיקים והעובדים באותה סירה. האינטרס של העובדים הוא גם האינטרס של המעסיקים. ראו ארבעה היבטים מדוע יש למעסיקים אינטרס לדאוג לבריאותו של העובד:

1. ההיבט המוסרי. המעסיק מחויב לשלומו ובריאותו של העובד.
2. עובד שסובל מכאבים יישאר בבית, ייעדר מהעבודה וירשום ימי מחלה (כמובן באישור רופא...).
3. כאשר העובד סובל מכאב גב או רגליים, כי הוא עומד כל היום על רצפה קשה, הוא עובד ביעילות נמוכה יותר. הוא ממוקד בכאב שלו במקום להיות ממוקד בעבודה.
   מי שמבקש שהקופאיות בעסק שלו יהיו סבלניות וחייכניות לקהל הקונים, צריך לוודא שהן יכולות להתרכז במשימה.
   הקופאיות הן, כמובן רק דוגמה. כמוהן כל העובדים.
4. ההיבט הרביעי הוא הרתימה של העובדים. הנושא של רתימת העובדים (ראו בוויקיפדיה את הערך Employee engagement ) עלה כבר לא מעט פעמים בבלוג שלי ובכלל הוא אחד הנושאים הפופולריים בתעשייה היום. כדי לרתום את העובדים למטרות החברה ולגייס אותם להצלחתה נדרשים מספר תנאים, אבל ברור שיקשה מאד לרתום עובד שסובל כרגע מכאבים כתוצאה מהעבודה.

האם המעסיק רוצה להיות מספר אחת אצל העובדים שלו?

אני מבקש להזכיר שוב את אמרתו של מורטון מנדל בספרו הסוד טמון באנשים (הוצאת ידיעות אחרונות): "אם אתה רוצה להיות מספר אחת אצל עובדיך, הם חייבים לדעת בבטחה שהם מספר אחת אצלך – וזה מתחיל באופן ההתייחסות שלך אליהם" (עמוד 53).

הנה מורטון מנדל, מנהל מצליח מאין כמותו, מאיר לנו, מזווית אחרת, את הקשר בין האופן בו העובדים תופסים את פעולת ההנהלה כלפיהם, והאופן בו הם יירתמו להצלחת החברה.

ארגונומיה

"הארגונומיה (לפי וויקיפדיה) הוא מדע העוסק בחקר הממשק ויחסי הגומלין שבין בני אדם לסביבה, למוצרים הטכנולוגיים ולחלקים אחרים במערכת. המקצוע ההנדסי המיישם את ממצאי מדע הארגונומיה נקרא 'הנדסת גורמי אנוש'.

במקצוע זה מיישמים בעיצוב מערכות טכנולוגיות את התאוריה, העקרונות, והמידע שנאסף בתחום כדי להעלות את נוחות האדם המשתמש, לשמור על בריאותו, והגברת התפוקה מהמערכת אותה מפעילים".

חוסר נוחות וכאבי גב הם רק חלק ממגוון התופעות השליליות שעלולות להתפתח במהלך העבודה. אל תשכחו כאבים ונזקים בפרקי הידיים ומחלות מקצועיות שונות. באתר של משרד הבריאות ניתן למצוא הנחיות לארגון עמדת העבודה במשרד (לחצו כאן לקישור) אך אין התייחסות לעובדים בתעשייה.

בעבר, כאשר ניהלתי חברה בה עבדו בצורה מאומצת והעובדים התחילו לחוש כאבים בפרקי הידיים, בגב או ברגליים, הזמנו פיזיותרפיסטיות שהתמחו בארגונומיה מקופת חולים לבחינה וייעוץ. העלות הייתה שולית וקיבלנו עצות חשובות מאד לארגון טוב יותר של תחנות העבודה.

עובדים שעומדים במשך שעות על הרצפה, או פונים בציר של האגן ב- 90º ימינה, שמאלה, שוב ימינה ושוב שמאלה וכך חוזר חלילה, יחושו כאבים ברגליים, בגב או באגן. כך גם עובדים שיושבים על כסאות שאינם מותאמים או עושים תנועות חוזרות ונשנות עם מפרקי הידיים. בכל אחד מהמקרים נדרש למצוא את האמצעי המתאים שיתמוך את העובד ויאפשר לו לעבוד בלי להיפגע.

אחד הפתרונות הטובים הוא ליצור תחלופה בתחנות העבודה לאורך היום, כך שהעובד ישנה את התנוחה שלו ואת התנועות שהוא עושה.

ראו את התמונות להלן:

• כיסא מאולתר כיסא מאולתר
• כיסא משופר, אך עדיין לא תקני כיסא משופר, אך עדיין לא תקני
• עמידה על משטח מתכת עמידה על משטח מתכת
• עמידה על שטיח מיוחד עמידה על שטיח מיוחד
•  

דוגמה להשקעה בארגונומיה בארה"ב

לפני כעשרים וחמש שנים, כאשר הייתי בתפקידי הראשון כמנכ"ל, הוזמנתי למפעל של חברת Vision ease. יצרו שם עדשות ביפוקל למשקפיים והתחרו בהצלחה במפעלים מתאילנד וסין. הם עבדו מאד ביעילות ועבודת העובדים הייתה מאד מאמצת. אבל כל תחנות העבודה היו מאורגנות לתת לעובד את התנאים הארגונומיים המיטביים.

בתחנות העבודה בהן העובדים ישבו היו כיסאות מתאימים. בתחנות בהן עבדו בשתי משמרות, היו שני כיסאות מותאמים לכל עובד עם שם על הכיסא.

במהלך הבוקר, נשמעה קריאה במערכת הכריזה והעובדים קמו והתחילו לעשות התעמלות לפי ההוראות שנשמעו.

הם השקיעו בכיסאות ובארגון תחנות העבודה, אך דרשו וקבלו מהעובדים הרבה יותר.

בעבר, כאשר הייתי מנכ"ל של חברה שיצרה, בין היתר, כיסאות משרד, ראיתי את הפער בגישה של חברות ישראליות וחברה אמריקאית. חברת מחשבים אמריקאית גדוחה אפשרה לעובדים שלה לבחור כסאות ארגונומיים בערך כספי הגבוה פי שלושה מערך הכיסאות שרכשה חברת היי טק ישראלית גדולה מאד לעובדים שלה.

באותה תקופה, נכנס יום אחד לחנות שלנו איש עסקים ידוע עם המזכירה שלו, והכריז בכניסתו כי הוא מבקש לעצמו כיסא שערכו עד 12,000 ₪ ולמזכירה כיסא שערכו עד 4,000 ₪ (אגב, גם בסכום של 4,000 ₪ ניתן היה לרכוש כיסא מצוין).

סיכום

למעסיקים יש אינטרס לתת לעובדים את התנאים המיטביים הנדרשים כדי להבטיח שלא יפגעו או יינזקו במהלך העבודה. עובדים שסובלים ממחלות מקצוע או מכאבים כתוצאה מהעבודה, יעבדו פחות ביעילות, התפוקה שלהם תרד, הם לא יהיו ממוקדים בעבודה, יתנו שירות פחות טוב, ירבו להיעדר מהעבודה כתוצאה ממחלה, ומעל לכל, למעסיק יש מחויבות מוסרית וחוקית לשלומו ובריאותו של העובד.