בלוג מצוינות בעסקים

התנגדות לשינוי היא אחת התופעות השכיחות ביותר בארגונים – ועדיין אחת הפחות מובנות.מנהלים רבים מתייחסים אליה כאל בעיה שיש “לשבור”, במקום כסימפטום שצריך להבין. בפועל, התנגדות לשינוי אינה חריגה מהנורמה, היא הנורמה עצמה.

היום נדבר על כלים שיעזרו לנו לנהל את הזמן שלנו בין הדברים הדחופים והדברים החשובים.

התשלומים של הלקוחות הם החמצן של החברה. הם סם החיים. סוכן המכירות הולך על חבל דק. מחד הוא גם נדרש וגם רוצה להביא עוד מכירות. אבל מאידך, הוא צריך להיזהר לא להבטיח דברים שהחברה לא יכולה לעמוד בהם. ברגע שסוכן המכירות נותן הבטחות שהחברה לא יכולה לעמוד בהן, הוא גורם נזק.

היום נדבר על תפקידו של ניהול משאבי אנוש בהשגת המטרות של הארגון. מה התפקיד? עד כמה חשוב בכלל המשאב האנושי? עד כמה חשובה המוטיבציה שלו, רוח הצוות, החיבור למטרות החברה?

מנהלי ביניים נמצאים בין העובדים וההנהלה. או בין שתי שכבות של מנהלים. הם קודמו כי היו טובים בתפקידם הקודם, אולי אפילו כעובדים. אבל, במקרים רבים, הם לא קיבלו הכשרה לתפקידם החדש כמנהלים. עם שיטוח המבנים הארגוניים הם נמצאים באתגר כפול: מצד אחד, הם מנהלים יותר אנשים, ומצד שני, המנהלים שלהם פחות פנויים לעזור להם.

שימור עובדים הוא תמיד דבר מאוד חשוב, גם התייחסתי אליו בעבר, אבל שימור עובדים חדשים הוא פרק ייחודי. חברות שמודדות, מוצאות שתחלופת העובדים או נטישת עובדים חדשים, היא הכי גדולה. אז איך נוכל לפעול כדי למנוע את זה?

מי שמשנה את המציאות הם האנשים, התנאים, הטכנולוגיה — ובעיקר ההחלטות שאנחנו כן או לא מקבלים. במאמר הזה אעמיק ברעיון הזה, ואשזור בו תובנות של מנהיגים, פילוסופים ואנשי עסקים שעסקו בשאלת הזמן והפעולה.

היה לי עובד שידע לעשות הכל. הוא גם היה חבר שלי, אבל הוא עשה רק את מה שהוא רצה. שם אותי באתגר פעם אחרי פעם. כמובן שהעובדים האחרים ראו. אז איך נהגתי?

ברוב הארגונים, שירות לקוחות עדיין נתפס כתגובה: לקוח נתקל בבעיה ← הלקוח מתקשר ← הארגון מגיב ומנסה לפתור. עד הפנייה הבאה. זהו שירות מגיב. הוא לא בהכרח גרוע, אבל הוא תמיד מאוחר. הוא מטפל בסימפטום, לא במקור.

כל תלונה של לקוח מייצגת הרבה מאוד לקוחות שנפגעו ולא התלוננו, בסרטון אסביר איך נוכל להחזיר אלינו את אותם לקוחות מאוכזבים ואפילו להפוך אותם לשגרירים של המותג.

אני בעד מדידה. בלי מדידה קשה להשתפר באופן עקבי. אבל יש רגע מסוים שבו הנתונים ממשיכים להיראות יפה בלוח המחוונים, בעוד המציאות כבר פנתה הצידה. זה מצב שבו אנחנו רואים מספרים ומפסיקים לראות את מה שקורה באמת. הבעיה אינה במדידה עצמה. הבעיה היא במה שמדדנו, איך מדדנו, ומה עשינו כשהמציאות השתנתה.

היום נדבר על ניהול נכון של המלאי, מהמרלוג, המחסן, אל החנויות שהם חלק מאותה חברה. איך עובדת כל שרשרת האספקה הזאת, איך אנחנו מנהלים נכון את המלאי ולמי זה חשוב.

בעולם העסקי, נחישות היא לא רק תכונה רצויה – היא תנאי הכרחי להצלחה. פעמים רבות, הזדמנויות גדולות נראות בתחילה כבלתי אפשריות או ככאלה שאיש לא העז לגעת בהן. אך דווקא שם, במקומות שבהם אחרים מהססים, נפתחת הדרך למי שמוכן להאמין בפתרון שלו וללכת איתו עד הסוף.

היום נדבר על השאלה המעניינת, מדוע חברות עובדות בלי יעדים? זה לא הגיוני, אבל זה קורה, וזה קורה בהרבה חברות.

במערכות יחסים עסקיות אנחנו רגילים להיזהר, לא לפגוע, לא לערער, לא “להכביד”. אבל דווקא כאן נמצא הפרדוקס: פעמים רבות מה שמציל את היחסים העסקיים הוא בדיוק מה שאנחנו הכי מפחדים להגיד.פידבק שלילי — כשהוא מדויק, בזמן, ובניסוח נכון — הוא לא ביקורת. 

היום נדבר על איך לגייס את האנשים הנכונים על פי ג'ים קולינס, שכתב את הספר גלגל התנופה מטוב למצוין. אולי זה יראה לכם אידיאלי מדי אבל כדאי להקשיב, הוא למד את זה מהחברות המצטיינות בעולם, ובואו נראה מה הוא מציע לנו.

בעולם העסקי, נחישות היא לא רק תכונה רצויה – היא תנאי הכרחי להצלחה. פעמים רבות, הזדמנויות גדולות נראות בתחילה כבלתי אפשריות או ככאלה שאיש לא העז לגעת בהן. אך דווקא שם, במקומות שבהם אחרים מהססים, נפתחת הדרך למי שמוכן להאמין בפתרון שלו וללכת איתו עד הסוף.

הייתה לי שיחה כמנטור למנהל בחברה מסוימת. הוא אמר לי "יש עובדים כאלה ועובדים כאלה, כאלה שאכפת להם וכאלה שלא אכפת להם ולא יעזור כלום". האמנם? האם זה תלוי רק בעובד? אולי גם בנו?

עזיבה של עובד אינה מתרחשת ביום אחד. גם כשהדבר נראה "פתאומי", כמעט תמיד קדמו לכך שבועות או חודשים של שינויים קטנים - התנהגותיים, רגשיים ותעסוקתיים - שהארגון לא פירש בזמן.

היום נדבר על ניהול החומרים במפעלים יצרניים, בשיטת המשיכה ובשיטת הדחיפה. אסביר מה ההבדלים בין השיטות, מה היתרונות והחסרונות בכל שיטה ומה ההמלצה שלי.

הטמעת חזון חדש אינה מסתיימת בהצגת רעיון. היא מתחילה ביכולת לשכנע אחרים להצטרף לדרך, להתמודד עם ההתנגדויות, ולבנות פתרונות שמחזקים את הרעיון עד שהוא הופך למציאות.

היום נדבר על סוגי מנהלים גרועים ועל דרכי ההתמודדות המומלצות.

לפי המילון, אמפתיה היא הזדהות עם רגשות האחר. לא בהכרח נחמדות, אלא הבנה למישהו אחר. מנהל יכול להיות אדם נעים הליכות ולא לגלות אמפתיה לעובדים. הוא יכול להיות אדם מאד קורקטי ותכליתי ובאותו הזמן לגלות הבנה והזדהות עם העובדים. כלומר להיות אמפתי כלפיהם.

היום נדבר על עיקרון ההובלה, הובלה במובן של מנהיגות, של חברה, ועד כמה הוא חשוב להצלחה של החברה.

מקובל לחשוב שסוף תהליך המכירה מסמן את "הניצחון" – הלקוח שילם, אנחנו סיפקנו – והעניין הסתיים. אך האמת היא שדווקא מה שקורה אחרי המכירה הופך להיות קריטי: לא רק לשימור הלקוח אלא גם לצמיחה ארגונית ממוקדת ומבוססת יחסים.

היום נדבר על תרבות ארגונית חיובית. מה זה? מה הסיסמה הזאת אומרת לנו? למה זה חשוב, ואיך עושים את זה ואיך זה יעזור לכם, לכל חברה?

בגיל 58, אחרי ששלחתי מעל 1500 קורות חיים ללא תגובה אחת, הבנתי שהשוק אינו מחפש אותי עוד. אך במקום להישבר, בחרתי להמציא את עצמי מחדש. התחושה הראשונית הייתה קשה אך דווקא מתוך המשבר צמחה ההבנה: אם אני רוצה להמשיך לעבוד, עליי לשנות את נקודת המבט.

כל אדם רוצה שיקשיבו לו, להיות בעל ערך. אבל מה המשמעות של הקשבה בעסקים?

כשארגון שואף לצמוח, ללמוד, ולבנות מערכת יחסים עמוקה עם לקוחות ועובדים כאחד, עולה השאלה: האם תרבות בה יש “גיבור” שמציל את המצב, היא באמת יתרון או דווקא מכשול סמוי?

כאשר מנהל מאציל אחריות, איך זה משפיע עליו? איך זה משפיע על מי שקיבל את האחריות? ומה ההשפעה על החברה כולה?