"מידע הוא הנכס החשוב ביותר של כל עסק. ככל שאתם יודעים יותר, כך הפרספקטיבה שלכם מתרחבת, וכך תהיו מסוגלים לזהות יותר דפוסים וחריגות לפני שמתחריכם יעשו זאת. אז הישארו תמיד פתוחים אם לאנשים חדשים ואם לחוויות חדשות או לידע חדש."
זהו ציטוט של סטיבן שוורצמן, יו"ר ומיסד של קרן בלאקסטון בספרו "שיעורים במצוינות" בהוצאת מטר. הציטוט הזה מלווה אותי שנים. הוא מזכיר לנו שמידע הוא לא רק כלי — הוא תנאי בסיסי להצלחה.
מידע לפני לקוחות: שינוי סדרי עדיפויות
רבים רואים בלקוחות את הנכס החשוב ביותר. אך ללא מידע איכותי, לא נוכל להבין את צורכיהם, לזהות מגמות, או להציע פתרונות.
מידע הוא לא רק כלי תומך, אלא תנאי מקדים להצלחה עסקית.
המידע קודם לאינטואיציה: ניהול על בסיס תחושות בלבד הוא מתכון לטעויות.
מקורות גלויים וסמויים: דוחות, שיחות, תצפיות, מדיה, מערכות CRM ו־BI.
הקשר למכירות: גם בתחום המכירות, מידע איכותי הוא שמאפשר התאמה מדויקת לצרכי הלקוח.
"המידע הוא הדלק של קבלת ההחלטות" — תומאס דבנפורט, Competing on Analytics.
הפערים המדאיגים בישראל
בקרב עסקים קטנים ובינוניים — ולעיתים גם גדולים — יש חוסר השקעה במידע:
אין מערכות מידע תומכות החלטות
אין הגדרת מדדים ברורה
אין איסוף נתונים שיטתי
אין ניתוח ביצועים
אין שימוש בטכנולוגיות מתקדמות
דו"ח מצב ההייטק הישראלי 2024 – רשות החדשנות
דו״ח זה מציין ירידה של כ־55% בהשקעות בסטארט־אפים ישראליים בשנת 2023, במיוחד בשלבים מתקדמים.
למרות חשיבותו של המידע ככלי אסטרטגי, עסקים רבים לא משקיעים מספיק בטכנולוגיות מידע מתקדמות.
הדו"ח מדגיש את הפער בין ישראל למדינות מובילות ב־OECD בכל הנוגע ליישום מערכות מידע חכמות.
תעשייה 4.0 — והפער מול העולם
המהפכה התעשייתית הרביעית דורשת מידע בזמן אמת, ניתוחים מתקדמים, ואוטומציה.
הפער מול מדינות ה־OECD נובע בין היתר מהזנחת תחום המידע.
הזדמנות עסקית: מי שישכיל להשקיע במידע — יוכל להוביל.
חסם לצמיחה: בלי מידע, אין חדשנות, אין תחרותיות, ואין ניהול אפקטיבי.
מחקר השוואתי: האם ישראל מוכנה למהפכה התעסוקתית של עידן התעשיה 4.0
המחקר מציין כי למרות שישראל מובילה בפיתוח טכנולוגיות חדשניות, היא מתעכבת בהטמעתן בתעשייה המקומית. הפער הזה מתבטא בפריון נמוך, קצב אימוץ איטי של אוטומציה ובינה מלאכותית, וחוסר מוכנות של מערכות החינוך והתעסוקה לשינויים שמביאה המהפכה התעשייתית הרביעית.
"ישראל ממוקמת נמוך ביחס לממוצע הפריון במדינות ה OECD למרות שאנו מובילים פיתוח טכנולוגיות חדשות, אנו מתעכבים בהטמעתן.״
( מנכ"ל התאחדות התעשיינים, רובי גינל, אמר בכנס Industry 4.0 )
השקעה בענפי טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) בישראל
לפי ערכת הכלים "עוברים לדיגיטל" של ה־OECD:
השקעות הון בענפי ICT בישראל עומדות על כ־2.2% מהתמ"ג.
הוצאה ציבורית למדיניות פעילה בשוק העבודה – רק 0.1% מהתמ"ג, מהנמוכים ב־OECD.
חברות קטנות שמוכרות באינטרנט – רק 13.9%, לעומת ממוצע של כ־25% במדינות ה־OECD.
מסחר אלקטרוני חוצה גבולות – 18.2% בלבד מהעסקים, גם כאן מתחת לממוצע.
מה אפשר לעשות?
- מנכ״לים בכל הרמות חייבים להיות מודעים למצב מערכות המידע שלהם ואיך הן תומכות בקבלת החלטות בחברה.
- להשקיע בפיתוח ידע של האנשים בתחום ניתוח המידע.
- למנות מנמ"ר או להשתמש בשרותי מנמ"ר חיצוני בעסקים קטנים.
- מנהלים בכל רמות הארגון יכולים להתחיל בשינויים פשוטים:
- הגדרת מדדים ברורים לכל תחום פעילות
- איסוף נתונים שיטתי — גם אם בהתחלה ידני
- השקעה במערכות מידע — לפי יכולת, עם ראייה לטווח ארוך
- הכשרת עובדים בניתוח נתונים וקבלת החלטות מבוססת מידע
- שינוי תרבות ארגונית — ממנהיגות אינטואיטיבית למנהיגות אנליטית
סיכום
מידע הוא לא רק דלק — הוא המצפן.
כדי להשתמש בו נכון, חייבים להשקיע במערכות מידע שמותאמת לגודל ולצרכים של העסק.
ב־42 שנותיי בתעשייה, ראיתי שוב ושוב איך ארגונים שמבינים זאת — מצליחים לשרוד, לצמוח, ולהתחדש.
הגיע הזמן שמנהלים בישראל יפסיקו "לנחש" ויתחילו לדעת.
