מה הן שיטות הניהול המוכרות והמצליחות בתעשייה הישראלית? תוצאות סקר המנהלים (חלק ב)

מהן שיטות הניהול המצליחות בתעשייה הישראלית? באילו שיטות משתמשים בישראל, ואילו שיטות מצליחות לייצר שיפור והצלחה למנהלים/ות המשתשים/ות בהן?

בשבוע שעבר פרסמתי את החלק הראשון של תוצאות סקר המנהלים שערכתי באתר, בנושא שיטות הניהול המוכרות והמצליחות בתעשייה הישראלית - בו השתתפו קרוב ל-350 מנהלים/ות מבין קוראי/ות הבלוג. החלק הראשון בחן את 13 השיטות זו לצד זו, והציג בצורה מרתקת את ההבדלים ברמת המוכרות שלהן ולמנהלים בתעשייה, את ההבדלים בהיקף השימוש בהן, ואת מידת ההצלחה עליה מדווחים/ות מנהלים/ות בעבודה עם שיטות הניהול השונות.

בחלק זה של הניתוח אני מבקש להתמקד באופן מפורט יותר בכל אחת מהשיטות, ולראות את ההבדלים בין מידת ההיכרות והיקף השימוש בכל שיטה, לבין ההצלחה שהיא מצליחה לייצר.

כפי שתראו, ישנן שיטות אשר נמצאות בשימוש רחב אך אינן מצליחות לייצר הצלחה, ומנגד ישנן שיטות שכמעט ולא נעשה בהן שימוש, אך רוב גדול של המנהלים שכן השתמשו בהן מדווחים על הצלחה גדולה בעבודה אתן.

החלק הראשון של הניתוח לימד אותנו על ההבדלים בין השיטות השונות. החלק הזה ילמד אותנו יותר על כל אחת מהשיטות - אילו שיטות נמצאות בשימוש בתעשייה, ואילו שיטות מצליחות לייצר הצלחה ושיפור?

במאמר זה אציג את נתוני ההצבעה המפורטים לכל אחת מ-13 השיטות שנבחנו בסקר ואעלה מס' תובנות שעולות לי מהנתונים.

כתמיד, אשמח לשמוע את התובנות שלכם/ן מהנתונים והתוצאות, וניתן לפרסם אותן בתגובות למאמר זה.

ניווט מהיר בתוצאות של 13 השיטות:

• בניית חזון לחברה
• בניית אסטרטגיה לניהול החברה
• בניית תכנית פעולה תקופתית
• הגדרת מדדי ביצוע
• הגדרת יעדים כמותיים לפעילות
• צוות שיפור
• סיעור מוחות
• מיון ותעדוף רעיונות
• שיטת תרשים זרימה
• עיקרון פארטו
• שיטת עצם דג
• שיטת למה, למה (5 Ys)
• שיטת Go See Think Do
• סיכום והמלצות

בניית חזון לחברה

חזון הוא אמירה או מספר משפטים המגדירים לארגון את סלע קיומו, עיקר פעולתו, מה מניע ומנחה אותו לפעול ולאן מועדות פני הארגון. החזון מהווה עקרון מנחה לעשייה - מצפן המכוון את כל העובדים, וממנו נגזרות המטרות.

כל הגרפים בעמוד הם דינמיים וניתן ללחוץ או לעבור עם העכבר מעל העמודות השונות כדי לצפות במידע מדויק.

שימו לב כי מטלפון נייד הגרפים לא יטענו במלואם. מומלץ לקרוא מאמר זה ממחשב או טאבלט.

על פי פילוח הנתונים אפשר לראות כי 71% מהמשיבים מכירים היטב את השיטה ובחרו 4 או 5 בשאלת ההיכרות, ורק כ-12% לא מכירים את השיטה כלל ובחרו 1 או 2 בשאלה זו.

56% מהמשיבים בסקר התנסו ביצירת חזון לחברה, לעומת 26% אשר לא התנסו בכלל. אולם כאשר מגיעים לתוצאות ההצלחה בזכות בניית חזון לחברה ניתן לראות שכ-54% השיגו הצלחה בשיטה זו.

מעניין כי שיטה זו היא אחת השיטות עם הפער הגדול ביותר בסקר בין מס' המשיבים שהשיבו 5 בשאלת ההיכרות, לבין מספר המשיבים שהשיבו 5 בשאלת ההצלחה. כפי שכתבתי בחלק קודם של הניתוח, הדבר יכול להצביע על בנייה לא נכונה של חזון, חוסר יכולת לקשר בין החזון לבין הצלחת החברה, ולעתים אולי גם על חוסר קשר ממשי בין השניים.

אציין כי מצאתי לא מעט חברות שמפרסמות באתר שלהן חזון שנכתב רק לצרכים שיווקיים אך אינן מתייחסות אליו ביום יום.

ואולי חשוב יותר, העובדים והמנהלים בחברה כלל אינם מכירים את החזון. אם אינם מכירים – איך יישמו את מה שכתוב בו? ואם העובדים והמנהלים אינם מישימים את החזון, אין להתפלא שהוא לא מביא הצלחה.

בניית אסטרטגיה לניהול החברה

בניית אסטרטגיה עבור החברה הינה חלק מהותי וחשוב ביותר בהצלחתה. האסטרטגיה קובעת את הכיוון הכללי אליו תלך החברה, היא נגזרת מהחזון, וממנה נגזרת תכנית העבודה בפועל - החל מהמוצרים או השירותים אותם החברה מספקת, דרך השוק בו היא בוחרת לפעול, העובדים אותם היא תבחר להעסיק - ובעצם כל צד של פעילותה - במידה, כמובן, שפעילות החברה אכן נגזרת מהאסטרטגיה, כפי שהדבר צריך להיות.

על פי פילוח הנתונים אפשר לראות ש-71% מהמשיבים מכירים היטב את השיטה של בניית אסטרטגיה, ורק 12% (בקירוב) אינם מכירים אותה. 59% מהמשיבים התנסו בשיטה זו באופן רציני ורק 23% השיבו כי לא התנסו בה.

כאשר מגיעים לתוצאות ההצלחה בשיטת בניית אסטרטגיה לניהול החברה ניתן לראות שכ-63% מדווחים כי הצליחו להשיג הצלחה בשיטה זו.

רק 13% (בקירוב) השיבו כי לא חוו הצלחה בעבודה עם אסטרטגיה ברורה לחברה בה הם עובדים.

בניית תוכנית פעולה תקופתית

תכנית פעולה היא המפה המעשית של החברה - היא קובעת את הדברים שצריך לעשות היום, בעוד שבוע ובעוד שנה (בהתאם לאורך התכנית). חברות מסודרות ומצליחות עובדות עם תכנית פעולה ברורה שנגזרת מן החזון והאסטרטגיה מצד אחד, ומן הביצועים והרווחים בפועל מן הצד השני.

תכנית הפעולה צריכה להגדיר הן את הפעולות אותן צריכים העובדים לבצע בכל יום, והן את המהלכים הניהוליים שצריכים להיעשות ע"י המנהלים בחברה, בכל הדרגים. ללא ספק, זהו אחד מכלי הניהול החשובים ביותר בכל חברה, ולכל מנהל.

הנתונים מצביעים על אימוץ נרחב של עבודה עם תכנית ברורה בתעשייה, וכן על הצלחה גדולה בעבודה עם שיטה זו.

מעל 78% מהמשיבים בסקר השיבו כי הם מכירים את השיטה בצורה טובה לפחות (4 או 5 בסקר), בעוד פחות מ-10% השיבו כי אינם מכירים אותה (בחרו 1 או 2). מעל 75% השיבו כי התנסו בבניית תכנית פעולה, ופחות מ-14% השיבו כי לא התנסו בכך.

בשאלת ההצלחה דיווחו 73% מהמשיבים על הצלחה בעבודה עם שיטה זו - ופחות מ-10% דיווחו כי לא הצליחו בזכות עבודה אתה.

עולה מהסקר כי עבודה עם תכנית פעולה היא אחת השיטות המוצלחות ביותר בתעשייה, וחברות שאינן עובדות עם תכנית כזו, כדאי להן שימהרו ויאמצו את השיטה.

הגדרת מדדי ביצוע

מדדי הביצוע (KPI's) בהם החברה משתמשת בודקים באופן עקבי את הדברים החשובים ביותר לעבודתה: יהיה זה % הפחת, מס' ההזמנות שיוצאות בזמן, שיעור תחלופת העובדים, או כל מדד אחר - חברה מצליחה יודעת לזהות את האלמנטים החשובים לפעילותה ולמדוד אותם בצורה יעילה - כיוון שללא מדידה, לא ניתן כמעט להשיג שיפור.

מניסיוני, אחת מהפעולות המובילות לשיפור המהיר והחד ביותר בביצועי חברות, היא הטמעה של מדדי ביצוע לעבודה בחברות שעדיין אינן עובדות עם מדדים ברורים.

נראה כי השיטה מוכרת היטב בתעשייה הישראלית: מעל 70% השיבו 4 או 5 בשאלת ההיכרות (כלומר הם מכירים את השיטה בצורה טובה או טובה מאד) ורק קצת יותר מ-8% השיבו 1 או 2 (אינם מכירים אותה כמעט או בכלל).

מעל 70% השיבו גם כי התנסו בעבודה עם מדדי ביצוע, וקרוב ל-16% השיבו כי לא התנסו בעבודה עם מדדים.

בשאלת ההצלחה, השיבו מעל 72% (מבין המשיבים שמכירים את השיטה והתנסו בה) כי חוו הצלחה או הצלחה גדולה בעבודה עם מדדי ביצוע. רק 2.3% השיבו כי לא חוו כלל הצלחה בעבודה עם מדדים.

הנתונים מצביעים על החשיבות והיעילות שבעבודה עם מדדי ביצוע ברורים, מדויקים ומדידים, להצלחתה של כל חברה.

הגדרת יעדים כמותיים לפעילות

הגדרת יעדים כמותיים לפעילות הולכת יד ביד עם הגדרת מדדי ביצוע מדויקים. היעדים אותם אנו מגדירים מספקים את התוצאה הדרושה לנו במדדים השונים - והם מלמדים אותנו אם אנו מצליחים בעבודתנו, והיכן עלינו להשתפר.

היעדים ייגזרו מתוך היעדים העסקיים הרחבים יותר של החברה, והמעקב אחרי השגתם יעשה בצמוד למעקב אחרי תוצאות המדדים שהגדרנו למחלקות השונות בחברה.

על פי פילוח הנתונים אפשר לראות 81% מהמשיבים מכירים היטב את השיטה, ורק 9% (בקירוב) לא מכירים אותה כלל. עוד עולה כי 76% מהנשאלים התנסו בהגדרת יעדים כמותיים, לעומת 14% אשר לא התנסו בכך כלל.

כאשר מגיעים לתוצאות ההצלחה בעבודה עם יעדים כמותיים לפעילות ניתן לראות שמעל 77% מדווחים כי השיגו הצלחה בעבודה יעדים - וקצת מעל 10% מדווחים כי לא השיגו הצלחה בעבודה בשיטה זו.

גם כאן מצביעים הנתונים על היעילות שבהגדרת יעדים כמותיים ברורים, ועל החשיבות שבהגדרת יעדים כאלו בחברות שעדיין אינן נוהגות כך.

צוותי שיפור

צוותי שיפור הם אחד מהכלים המרכזיים, ומניסיוני גם היעלים, באיתור ופתרון בעיות בחברה - בכל הרמות. אני מרבה לעבוד אתם כמעט בכל חברה אתה אני עובד, והם מייצרים שיפור גדול בכל תחום בו הם מתמקדים.

צוותי שיפור יורכבו בד"כ מעובדים מרמות שונות של החברה, ולעתים אף ממחלקות שונות, והם ייעזרו בכלים שונים (בין השאר, כלים שנבחנו בסקר כגון "עצם דג", "למה, למה", "סיעור מוחות", ואחרים) כדי לנתח ולפתור בעיות שונות אשר תחת תחום אחריותם.

אני מרבה לעבוד עם צוותי שיפור וממליץ מאד לכל חברה לעשות זאת.

אנו מגיעים אל שיטות העבודה הפחות מוכרות בסקר וניתן לראות את הירידה שמתחילה ב-% המשיבים שדיווחו כי הם מכירים את השיטות וכי התנסו בהן.

מבין המשיבים, 59% דיווחו כי הם מכירים את שיטת צוותי השיפור ברמה טובה או טובה מאד - ומעל 18% דיווחו כי אינם מכירים אותה.

בשאלת ההתנסות דיווחו 49% כי התנסו בשיטה (בחרו 4 או 5), ומעל 33% דיווחו כי לא התנסו בה כלל. הבדל משמעותי ביותר המצביע על המצב בתעשייה, אשר לצערי מוכר לי, בו צוותי שיפור אינם מוערכים מספיק ולא נעשה שימוש בהם בחברות רבות.

בשאלת ההצלחה דיווחו 55% מהמשיבים כי השיגו הצלחה או הצלחה רבה בעבודה עם צוותי שיפור. קרוב ל-27% השיבו 3 לשאלת ההצלחה, כלומר השיגו הצלחה מסוימת, ומעל 18% מהמשיבים שהתנסו בעבודה עם צוותי שיפור השיבו כי לא השיגו הצלחה בעבודה עם שיטה זו.

אם יש ביניכם כאלו אשר התנסו בעבודה עם צוותי שיפור ולא חוו הצלחה - אני ממליץ לכם לבחון את דרך העבודה ולנסות לשפר אותה - אני חוזר ומדגיש כי צוותי שיפור הם אחד מכלי הניהול החזקים והמוצלחים ביותר שאני מכיר.

סיעור מוחות

סיעור מוחות הוא כלי בסיסי בניתוח ופתרון בעיות ותקלות בתהליך העבודה בחברה - והוא יכול לשמש אותנו במקרים רבים - החל מישיבות הנהלה, דרך עבודה עם צוות שיפור, ועד לדיונים שונים ברמות שונות של החברה, בהקשרים שונים ולמטרות שונות.

סיעור מוחות מתוכנן ומקצועי יכול להעשיר את החברה ומנהליה בידע ורעיונות מעולים שפעמים רבות לא היו מגיעים בדרך אחרת.

78% מהמשיבים לסקר דיווחו כי הם מכירים את שיטת סיעור מוחות טוב או טוב מאד. פחות מ-10% דיווחו כי אינם מכירים אותה (1 או 2). 67% דיווחו כי הם התנסו בעבודה עם השיטה ורק 13% דיווחו כי לא התנסו בה - ו-66% מהמשיבים דיווחו כי השיגו הצלחה או הצלחה רבה בשיטה זו, מספר גבוה בהחלט.

רק 11% (בקירוב) דיווחו כי לא הצליחו לייצר הצלחה בשיטת סיעור מוחות.

מיון ותעדוף רעיונות

כמנהלים, אנו נתקלים במגוון רחב של רעיונות ואפשרויות עשייה ועלינו לבחור מבניהם את הנכונים לחברה שלנו - פעמים רבות בלי יכולת אמיתית לחזות את ההשפעה שתהיה לכל אחת מהבחירות שלנו על הצלחת החברה.

לכן, היכולת לדעת איך לבצע תעדוף של רעיונות שונים ולבחור מבניהם את המתאימים ביותר היא קריטית להצלחת החברות שלנו ולהצלחתנו כמנהלים.

60% מהמשיבים בסקר דיווחו כי הם מכירים את השיטה טוב או טוב מאד. עם זאת, מספר גדול יחסית - מעל 17% - דיווחו כי אינם מכירים אותה. 56% מהמשיבים דיווחו כי התנסו בעבודה עם השיטה, בעוד 24% דיווחו כי לא התנסו בה.

בשאלת ההצלחה בעבודה עם מיון ותעדוף רעיונות, דיווחו 61% מהמשיבים אשר התנסו בשיטה, כי גם הצליחו לייצר הצלחה בעזרתה.

שיטת תרשים זרימה

תרשים זרימה הוא כלי איכותי ביותר לסיוע באיתור תקלות, צווארי בקבוק, או בעיות בתוך תהליכי העבודה השונים בחברה.

העבודה עם תרשים זרימה מאפשרת לנו לייצר ייצוג גרפי פשוט וברור של תהליכי עבודה שונים, גם כאלו מורכבים, ואשר נמשכים לעתים לאורך זמן ארוך - וכך לאתר נקודות קריטיות בהן נוצרות בעיות, והזדמנויות ליצירת שיפור.

65% מהמשיבים בסקר דיווחו כי הם מכירים את השיטה טוב או טוב מאד, ו-16% דיווחו כי אינם מכירים אותה.

לעומת זאת, רק 49% דיווחו כי התנסו בעבודה עם תרשים זרימה, בעוד 34% דיווחו כי לא התנסו בכך.

בשאלת ההצלחה דיווחו 52% כי הצליחו לייצר הצלחה בעבודה עם תרשים זרימה. מספר גדול יחסית בחר באפשרות האמצעית, 3, בשאלה זו - 29% מהמשיבים אשר גם התנסו בעבודה עם תרשים זרימה. קרוב ל-20% מהמשיבים שהתנסו בעבודה עם השיטה דיווחו כי לא הצליחו לייצר הצלחה בעזרתה.

עיקרון פארטו

עֶקרון פארטו, הידוע גם בשם "כלל 80-20", הוא עיקרון שנוסח על ידי הכלכלן האיטלקי וילפרדו פארטו, וגורס כי בתופעות רבות 80% מהפעילות או מהתוצאות מקורם ב-20% מהגורמים הפעילים.

זהו כלל אצבע המאפשר לנו להתמקד בנושאים החשובים - למשל, למקד את פעולות השיפור ומשאבי החברה ב-20% המוצרים הרווחים ביותר של החברה, ולא בכולם - וכך ליצור שיפור במקומות שהם בעלי הפוטנציאל ליצור את הרווח הגדול ביותר.

מהנתונים עולה כי 70% מהמשיבים לסקר מכירים את עיקרון פארטו טוב או טוב מאד. 16% השיבו כי אינם מכירים את העיקרון.

לעומת 70% שדיווחו כי הם מכירים את העיקרון, רק 45% דיווחו כי התנסו בעבודה עם עיקרון פארטו, לעומת 33% (מספר גבוה מאד) שלא התנסו בעבודה אתו.

ובשאלת ההצלחה, דיווחו 63.5% מהמשיבים שהתנסו בעבודה עם עיקרון פארטו כי גם הצליחו להשיג הצלחה בעזרתו - מספר גבוה בהחלט.

שיטת עצם דג

שיטת עצם הדג (או תרשים עצם דג) היא דרך נהדרת למפות את מגוון הסיבות והתהליכים הקשורים לתהליך, תוצר או נקודה מסוימת בתהליך העבודה - וכך לקבל הבנה עמוקה יותר על הקורה בחברה, ועל האפשרויות ליצירת שיפור או התייעלות (למאמר מפורט שפרסמתי על עבודה בשיטת עצם דג לחצו כאן).

מטרת תרשים הדג היא לזהות את הסיבות, הגורמים או השינויים המובילים לתוצאה סופית בלתי רצויה. באופן הצגתו הוויזואלית הפשוטה, תרשים הדג מסייע לתהליך סיעור מוחות ואיתור נקודות תורפה, הגורמים לכשל במוצר או תהליך.

אני משתמש בשיטה זו רבות בעבודתי עם צוותי שיפור או צוותי הנהלה שונים בחברות, וממליץ בחום לאמץ אותה ולהטמיע אותה בתהליכי החשיבה ושיפור בחברה שלכם.

שיטת עצם הדג היא בין שיטות הניהול הפחות מוכרות בסקר, וזו שהגיע למקום האחרון (!) בהצבעה בשאלת ההצלחה. תוצאה מרתקת, כיוון שמניסיוני זהו אחד הכלים הטובים ביותר לאיתור ופתרון תקלות ובעיות בתוך תהליכי עבודה מורכבים ופשוטים כאחד.

רק 41% מהמשיבים בסקר דיווחו כי הם מכירים את השיטה טוב או טוב מאד, כאשר 47% דיווחו כי אינם מכירים את השיטה. יותר מ-37% השיבו 1 בשאלת ההיכרות, כלומר אינם מכירים את השיטה כלל.

עוד עולה כי רק 27% מהמשיבים התנסו בעבודה עם השיטה, לעומת 61% (!) אשר לא התנסו בה.

בשאלת ההצלחה דיווחו 40% (מבין המשיבים כי התנסו בעבודה עם השיטה) כי הצליחו להשיג הצלחה בעבודה עם עצם דג, לעומת קרוב ל-34% שדיווחו כי לא הצליחו להשיג הצלחה בעזרת השיטה.

שיטת למה, למה או 5 Why

שיטת "למה-למה" פותחה בחברת טויוטה היפנית, כחלק מהפיתוח של שיטת הניהול הרזה. זוהי שיטה פשוטה ואפקטיבית לאיתור סיבות השורש לבעיות או תוצאות שונות בתהליכי העבודה.

שיטת למה – למה מגיעה בדרך כלל יחד עם שיטת עצם הדג. פעמים רבות נשתמש בהן יחד. אחרי שבסיעור המוחות בשיטת עצם דג העלינו סיבות אפשריות לתופעה בלתי רצוי, ומיינו אותן בדרך של תעדוף רעיונות, נחקור סיבה אחת או שתיים לגורמי השורש שלהן. כאשר הגענו לגורם השורש, ניתן ליצר פעולות מתקנות.

שימוש כזה יעשה לעתים בתוך עבודה של צוות שיפור, כדי לאתר את סיבת השורש לבעיה כלשהי בתהליכי הייצור והעבודה.

רק 34% מהמשיבים דיווחו כי הם מכירים את השיטה, בעוד יותר מ-54% דיווחו כי אינם מכירים אותה.

מספר נמוך עוד יותר של משיבים דיווחו כי התנסו בעבודה עם שיטת למה-למה - רק 25% מהמשיבים - לעומת 66% אשר דיווחו כי לא התנסו בעבודה אתה - מתוכם 57% דיווחו כי לא התנסו בה כלל.

בשאלת ההצלחה דיווחו 52% מהמשיבים שהתנסו בעבודה עם השיטה כי גם הצליחו לייצר הצלחה בעזרתה. קרוב ל-25% מהמשיבים דיווחו כי לא הצליחו ליצר הצלחה בשיטת למה-למה.

שיטת Go See Think Do

זו שיטה מצוינת וסדורה לזיהוי גורמי שורש ויצור פעולות מתקנות לתופעות בלתי רצויות (תב"ר). במקום להעלות סברות לגורמי השורש ע"ס ניסיון או ידע של מנהלים, השיטה מציע דרך שונה. ראשית מפעילים אותה צוותים קטנים של 3 או 4 עובדים (סוג של צוות שיפור קטן שמתכנס פעם אחת לצורך מסוים) ושנית הצוותים נעזרים בכלים הפחות מוכרים מבין אלו שהוכרו למעלה..

השלב הראשון הוא "לך וראה": הצוות מגיע למקום האירוע, שואל שאלות, ומשרטט תרשים זרימה או תרשים מכונה.

בסיום השלב הזה, הצוות ממקד את הבעיה.

השלב השני הוא "חשיבה": בעזרת עצם דג ולמה - למה, מאתרים את גורם השורש לתופעה הבלתי רצויה.

השלב האחרון הוא שלב ה"עשייה". לכל גורם שורש שנמצא מיצרים פעולות מתקנות ותכנית מעקב ובקרה על ביצוע התכנית והצלחתה.

רק 25% מהמשיבים לסקר דיווחו כי הם מכירים את השיטה, בעוד 61% דיווחו כי אינם מכירים אותה. מספר נמוך עוד יותר התנסה בעבודה עם השיטה - רק 17% מהמשיבים בסקר - ו-71% לא התנסו בה. מספר גבוה ביותר.

בשאלת ההצלחה, דיווחו 41% מבין המשיבים שהתנסו בשיטה כי גם הצליחו לייצר הצלחה בעזרתה. מעל 33% מהמשיבים דיווחו כי לא הצליחו לייצר הצלחה בעזרת Go See Think Do.

סיכום והמלצות

במאמר שפרסמתי כאן בשנה שעברה על תעשייה 4.0 הצגתי את הצורך הקיומי להתחרות הן בתעשייה האיכותית והיעילה במערב והן ביצור הזול בדרום מזרח אסיה.

כדי להתמודד מול האיום הזה החברות נדרשות ליישם את המהפכה התעשייתית הרביעית שנקראת גם "תעשייה 4.0". חברות רבות מאד מהססות ומסכנות את המשך קיומן. המדינה מכירה באיום הקיומי שנשקף לתעשיות שלא יתמודדו בהצלחה בתחרות הזו ומציעה תמיכה נדיבה לשם כך.

עליית המדרגה הנדרשת, אינה כרוכה רק במחשוב, רובוטיקה וחדשנות אלא גם בדרך פעולה מאד סדורה ושימוש בכלים שנסקרו בסקר. סדר העבודה צריך להיות:

1. בניית חזון אמתי (לא חזון לאתר) שמיושם ע"י כל הרבדים בחברה ובכל מהלכיה.
2. יצירת אסטרטגיה שמבוססת על החזון. או באה להגשים אותו.
3. הגדרת יעדים בדרך לביצוע האסטרטגיה והשגת המטרות.
4. יצירה של תכנית פעולה למימוש האסטרטגיה והשגת היעדים.
5. תכנית בקרה ומעקב ע"י שימוש במדדי ביצוע שמודדים את תכנית הפעולה והשגת היעדים, בפרקי זמן קצרים של יום, שבוע וחודש (לפי העניין). אם אתם רוצים להשיג את המטרות של החברה – לא יהיה זה נכון להסתפק בבחינה פעם ברבעון ובמקרים רבים גם בחינה חודשית לא תספק.
6. זכרו שבכל חברה יש הרבה יותר עובדים ממנהלים. לכן כדי להצליח חשוב לחבר את העובדים למטרות החברה ולרתום אותם להשגת המטרות. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת תהיה בעזרת צוותי שיפור וחשיבה.
7. שיפור התוצאות שנמדדות בעזרת הכלים שנסקרו: סיעור מוחות, עקרון פרטו ותעדוף הרעיונות.
   כלים אלו נכונים לכל פורום ובפרט לצוותי שיפור.
8. תרשימי זרימה, עצם דג ולמה - למה הם כלים מצוינים ואף הכרחיים לצוותי השיפור.
9. Go-See-Think-Do היא שיטה שמתכללת חלק מהכלים שהוזכרו ומסייעת בפתרון בעיות ותופעות בלתי רצויות.

כל הכלים שהוזכרו בסקר הם כלים מצוינים שפותחו לאורך עשרות שנים ועברו את מבחן האש של ההצלחה בחברות רבות.

אם אינכם מכירים אותם או לא הצלחתם להשיג אתם תוצאות טובות, אני ממליץ לכם ללמוד את הדרך הטובה להשתמש ולהצליח.

לחצו כאן לחלק הראשון של ניתוח תוצאות הסקר, המציג את 13 השיטות זו לצד זו ומצביע על השיטות המוכרות ביותר, השיטות אשר נמצאות בשימוש בהיקף הרחב ביותר, והשיטות אשר מצליחות לייצר את ההצלחה הגדולה ביותר למנהלים/ות המשתמשים/ות בהן.