הכירו את הכלים החשובים לכל מנהל/ת שרוצה להניע את עובדיו למצוינות 
ספרי הראשון "Manage!" זמין כעת לרכישה בחנות המקוונת - לפרטים ורכישה >>

מצוינות בעסקים - מובילים שיפור והתייעלות בחברות ומפעלים

עדכונים אישיים מהבלוג: הצטרפו ליותר מ-3,100 מנהלים ומנהלות שכבר מנויים וקבלו מאמר מקצועי חדש ומקורי בכל שבוע - חינם.

מה היא תעשייה 4.0? איזו תועלת תפיקו ממנה ואיך לקבל סיוע מהמדינה?

במאמר הנוכחי אני כולל מידע שאספתי בראיונות עם ארבעה אנשי מפתח בשרשרת הערך של תעשייה 4.0 בישראל.

ראיינתי את ד"ר מלכה ניר - ראשת זירת ייצור מתקדם ברשות החדשנות; ליאור אפלבאום - מנהל מרחב צפון בהתאחדות התעשיינים; דודו רמאל - המנהל הטכני של א.מ.ג תעשיות ואת אמיר אלוני - המנכ"ל של LeaderMES.

ליאור אפלבאום מונה חמישה אתגרים שכל חברה תעשייתית מתמודדת איתם היום:

  • חשיפה לשוק גלובלי מורכב שמשתנה במהירות.
  • הרגלי צריכה שמשתנים במהירות (למשל, צריכה דרך האינטרנט).
  • מחסור בכוח אדם מקצועי וטכנולוגי (בעיה גלובאלית).
  • מחסור באנרגיה (בעיה גלובאלית).
  • פריון נמוך (במיוחד בישראל).

ליאור הוא המנהל של מרחב צפון בהתאחדות התעשיינים, במרחב חברים 612 מפעלים יצרניים. ליאור מגיע אישית לבקר ב- 80 מפעלים בכל שנה (כבר עשר שנים!!) ומכיר מקרוב לפחות 100 חברות.

לכן, כשליאור מזהה בעיה אפשר לסמוך עליו שהוא יודע על מה מדבר.

התחרות מחריפה, ליאור אומר ומוסיף: העולם הולך לכיוון של תעשייה 4.0 (Industry 4.0). חברות שהמנכ"לים שלהן לא נמצאים כרגע בתהליך של שינוי תודעה - שיביא בטווח קצר שינוי בפועל להגדלת הפריון, שינוי בתחום ה- IT (מערכות המידע) והטכנולוגיה - לא ישרדו בטווח עשר שנים.

הדרישות מהתעשיינים היום, בעידן החדש, כפי שליאור מציג אותן, הן:

  • יישום תהליכי ייצור חדשים בתוך זמן קצר, משלב ההחלטה במפעל ועד שלב הייצור השוטף.
  • הגדלת היעילות המפעלית (OEE), חיסכון והתייעלות אנרגטית, ניהול רצפת ייצור עם ממשקים ישירים ל- ERP.
  •  גמישות מכסימלית בייצור.

מה זה הדבר הזה, תעשייה 4.0?

תעשייה 4.0 (Industry 4.0) היא המפכה התעשייתית הרביעית והיא מבוססת על תפיסה ארגונית חדשה לניהול מפעל חכם ומודרני. תפיסה זו, שפותחה בשנים האחרונות בגרמניה, מתפשטת במהירות בעולם התעשייתי.

אני מזכיר כי המהפכה התעשייתית הראשונה מתוארכת לשנת 1784 כאשר הומצא הנול המכני הראשון לאריגה. המהפכה השנייה מתוארכת לשנת 1870 כאשר הומצאה חגורת המסוע הראשונה והשלישית לשנת 1969 כאשר הומצא הבקר המתוכנת הראשון.

המונח "תעשייה 4.0" מתאר את מכלול הטכנולוגיות במפעל תעשייתי שמבוסס וממוקד על:

  • סייבר והגנה על מכלול המכונות והמתקנים.
  • אינטרנט של הדברים (IoT).
  • "מפעל חכם".
  • אך, בעיקר, גמישות מחשבתית ושאיפה לבחון כל דבר ולחדש כל הזמן (החל בחומרי הגלם וכלה במוצרים חדשים או אריזה חדשה שמבטאת מדיניות שיווקית אחרת).

התפתחות המחשוב והטכנולוגיה אפשרו את תעשייה 4.0

מה שאפשר את המפכה התעשייתית הרביעית זו הטכנולוגיה שמתפתחת במהירות עצומה. הגידול בכוח המחשוב על כל היבטיו: החל ביכולות האחסון של המידע, יכולות גבוהות של ניתוח מהיר של המידע, מערכות עם בינה מלאכותית, חיישנים מתקדמים עם יכולת לתקשר ולפעול עצמאית מול מערכות אחרות, תקשורת בעוצמה חדשה, כניסה מהירה של רובוטים וקובוטים (שהם רובוטים שיתופיים ש"יודעים" להתאים את עצמם לסביבה ולעובד Collaborative Robotics).

אלא שההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה שמאפשרת את המהפכה התעשייתית הרביעית – Industry 4.0, והתמודדות עם האתגרים שליאור אפלבאום מנה למעלה – מהוות אתגר בפני עצמן. 

לתעשיינים יש קושי להתמודד עם הקצב המהיר של התפתחות הטכנולוגיה

מרבית המנהלים והמנכ"לים בתעשייה היום, לא השתחררו אתמול משירות בקבע ב-8200 ויש להם קושי להפנים ולהתמודד עם קצב ההתפתחות של הטכנולוגיה והמחשוב.

ליאור אפלבאום מצביע על כך שמנהלים רבים עסוקים בכיבוי שריפות ואינם עושים Zoom Out, אינם מתרחקים מהפעילות השוטפת, אינם בוחנים את העמידה ביעדים (כשיש כאלו), אינם בוחנים כיוונים חדשים ולא מפנים את עצמם ללמוד ולהכיר את אתגרי התחרות, הן את הטכנולוגיה והאמצעים החדשים והן את הנושא של תעשייה 4.0.

ליאור מדגיש שזו אחת הסיבות שנדרשת היום התערבות חיצונית, סיוע לתעשיינים להיכנס ולהטמיע את המהפכה הזו.

נדגיש שוב, כי גם אם הבסיס לתעשייה 4.0 הוא ההתפתחות המהירה של המחשוב על כל היבטיו (כמתואר למעלה), התעשיינים נדרשים לבחון מחדש את כל ההיבטים בהם ניתן להתייעל - הגברת הפריון, פיתוח מוצרים חדשים ושיפור של חוויית הלקוח.

אני נמצא 30 שנים בתעשייה, איני מכיר חברות רבות כמו ליאור, אבל גם אני מכיר לעומק כמה עשרות חברות ואני מסכים עם ליאור בכל מילה שהוא אומר.

מהי הזירה לייצור מתקדם? ומדוע הם רוצים לתת לכם כסף?

רשות החדשנות בראשותו של אהרון אהרון, הקימו בינואר השנה את הזירה לייצור מתקדם שבראשה עומדת ד"ר מלכה ניר והם עושים כל מאמץ לשכנע את התעשיינים לקבל כסף כדי להיכנס לתעשייה 4.0. פגשתי את מלכה באחד הכנסים שהתאחדות התעשיינים מארגנת ופעם נוספת לשיחה ארוכה במשרדה.

מלכה ניר היא הדבר הכי רחוק ממה שיש לכם בדמיון כשאתם חושבים על עובדת מדינה ברשות ממשלתית. היא הגיעה מהמגזר הפרטי ופועלת לשכנע חברות לקבל כסף מהמדינה כאילו זה העסק הפרטי שלה. יומיים בשבוע היא נפגשת עם תעשיינים ומנסה לשכנע אותם להצטרף לאחד ממסלולי התמיכה שרשות החדשנות פתחה למענם.

מלכה ניר מציינת כי תעשיית ההייטק עם 8% מהמועסקים, מביאה 56% מהיצוא ואילו בתעשייה המסורתית, עם 43% מהמועסקים מצליחים להביא רק 22% מהיצוא. היא מדגישה כי התעשייה המקומית עם פריון נמוך, מתחרה מול המזרח עם עלויות שכר נמוכות ומול המערב עם איכות מצוינת.

מסלולי התמיכה

התמיכה של זירת הייצור המתקדם מיועדת לתעשייה עם טכנולוגיה מסורתית או מעורבת מסורתית, או בתנאים מסוימים גם תעשיה מעורבת עלית.

מכינת המו"פ (לחצו כאן לקישור באתר).

מטרת המסלול: "המכינה היא כלי משלים שמפעילה רשות החדשנות לטובת תעשיית הייצור. כלי זה נועד לסייע לחברות שמעולם לא התנסו במו"פ ובהובלת תהליכי חדשנות, או לחברות שפעילויות המו"פ שלהן זקוקות למיקוד ולהכוונה, ובמסגרת מסלול זה מקבלות החברות השתתפות במימון הוצאות ייעוץ (בעיקר)".

ניתן לראות את כל הפרטים באתר דרך הקישור למעלה.

מה מקבלים? התקציב הוא 75 אלף ₪ והרשות מממנת 66% מהעלות ומעניקה הנחיה וליווי מקצועי ע"י ועדת היגוי של התכנית. באזורי עדיפות לאומית התקציב הוא 100 אלף ₪ והרשות מממנת 75%.

מופ"ת – התכנית לעידוד המו"פ והחדשנות בתעשיית הייצור (לחצו כאן לקישור באתר).

מטרת המסלול: "מטרת מסלול מופ"ת (מו"פ בתעשייה) לעודד מפעלי תעשייה מוטי ייצור לקדם ולהטמיע תהליכי חדשנות טכנולוגית, באמצעות ביצוע תכניות מו"פ שמטרתן פיתוח מוצרים חדשניים, שיפור ופיתוח מוצרים קיימים, או פיתוח ושיפור תהליכי ייצור במטרה לשפר פריון ולייצר בידול טכנולוגי שיוביל להשגת יתרונות תחרותיים בשוק המקומי והעולמי".

מה מקבלים? תמיכה של 30% עד 50% במגבלות ובתנאים מסוימים שתוכלו לראות באתר.

מזון בריא

מסלול נוסף מיועד לתעשיית המזון והוא מעניק תמיכה בתכניות מו"פ בתחומי מזון בריא (לחצו כאן לקישור).

א.מ.ג תעשיות הייתה התחנה השלישית במסעי

בהמלצתה של מלכה ניר הגעתי לחברת א.מ.ג תעשיות שמשתתפת במכינת המו"פ, שם פגשתי את דודו רמאל המנהל הטכני. החברה מייצרת יריעות ומוצרי אריזה מ-PET וחלק משמעותי מחומר הגלם שלה הם בקבוקי הפלסטיק שאנחנו ממחזרים.

התרשמתי מאד מהגישה של הנהלת החברה לכל נושא החדשנות. הם מתמודדים מול יבוא זול ע"י אימוץ תהליכים מתקדמים וחתירה להשתפר ולהישאר תחרותיים כל הזמן.

בגישה כזו איני מתפלא שהם נכנסו למכינת המו"פ. במסגרת המסלול של מכינת המו"פ החברה התקינה על המכבשים שלה מערכת של חברת LeaderMES שמודדת את נתוני ה-OEE של כל מכבש ומדווחת עליהן.

חברות רבות נמנעות מלמדוד את ה- OEE וחיות באשליה שהן מפעילות את קווי הייצור שלהן בקרבה ליעילות הייצור המכסימלית. אלא שהמציאות, במרבית המקרים, היא עגומה והיעילות בפועל נמוכה משמעותית לעומת היעילות המכסימלית האפשרית. החדשות הטובות הן, שמדידה של ה- OEE תציג להן הזדמנות חדשה לשפר את יעילות הייצור והרווח.

דודו סיפר כי המערכת יצרה שקיפות ונראות של כל התקלות והעצירות. בפרט העצירות הקצרות, שפעם לא נרשמו. הם גילו שכל העצירות הסתכמו למשמרת שלימה בכל יום. כלומר, הם הפעילו את המפעל בשלוש משמרות (24 שעות ביממה), אבל המכבשים יצרו בפועל, רק 2 משמרות. הם משתפים בכל יום את העובדים בנתונים והעובדים מתחרים ביניהם איזה מכבש עוצר הכי פחות.

השלב הבא בתכנית של א.מ.ג תעשיות הוא לפתח מוצרים חדשים שיסייעו להם להתמודד מול היבוא.

אבא 1

מערכת מידע לניהול רצפת ייצור

MES, או Manufacturing Execution Systems הוא שם כולל למערכת מידע לניהול רצפת ייצור.

רכישה של מערכות כאלו והטמעתן הן צעדים חשובים של התייעלות והטמעה של "תעשייה 4.0" ומשום כך רכישה זו נכללת במסגרת המסלול של מכינת המו"פ.

חברת LeaderMES היא אחת הספקיות של מערכת מידע כזו. אמיר אלוני, המנכ"ל של החברה מציין כי המטרה היא לייצר נראות ושקיפות בשפה אחידה של המידע. ליצור מעורבות של העובדים דרך ההבנה מה רוצים מהם. מפעיל המכונה מעורב בסיווג הנתונים, למשל מה הסיבות לעצירה שהמערכת מזהה. המעורבות והעבודה עם מערכת מידע שמדברת בשפה שלו מגבירה את תחושת השייכות של העובד.

ההתנגדות העיקרית היא של מנהלי הביניים שעד כה היו אלה שהיו האחראיים על איסוף המידע. כעת הם נדרשים לקבל החלטות על סמך המידע שנאסף והם לא מורגלים ולא יודעים לעשות זאת.

מנהלי הביניים נמצאים בין הפטיש והסדן, בין ההנהלה והעובדים. הם נדרשים לנהל, אך לא עברו הכשרה ניהולית. כמעט כולם היו בעבר עובדים מצטיינים ומונו למנהלים. אבל הם לא קבלו הכשרה מתאימה. הם החוליה החלשה בכל שינוי שההנהלה עושה וכמעט תמיד יגלו התנגדות לשינוי. כדי לרתום את מנהלי הביניים לכל שינוי שההנהלה מבקשת להוביל, יש חשיבות גדולה מאד לתמוך אותם ולתת להם הכשרה.

העובדים נשארים גורם המפתח

עבדתי עם חברה שמתמודדת, כמו חברות רבות, עם תחלופה גבוהה של עובדים, היעדרויות וחוסר מקצועיות. במקום להתמודד עם התחלופה, ההיעדרויות וחוסר המקצועיות, הפתרון שלהם היה לרכוש מכונות שכולן מחוברות למחשב מרכזי. מכונות אלה קשורות לתוכנה שמזהה את המוצר שמייצרים ע"פ הברקוד וכל מכונה מייצרת ע"פ הדרישות של פקודת הייצור של אותו מוצר.

הם קיוו שרכישה של קו ייצור ממוחשב, תפתור את הבעיות של חוסר המקצועיות של העובדים. אך מהר מאד הם גילו שעדיין העובדים הם גורם המפתח. גם הפעלה של מכונה שמזהה את פקודת הייצור בעצמה ומייצרת בהתאם, דורשת עובדים מקצועיים, מעורבים ורתומים לחברה ולמטרותיה.

המהלך של קפיצת מדרגה למכונות חדישות היה נכון, אך לא היה נכון להזניח את הרתימה של העובדים וההתמודדות עם האתגרים הקשורים ברתימה כזאת.

גם דודו רמאל וגם אמיר אלוני מתייחסים לרתימה ולמעורבות של העובדים. דודו מציין את השיפור הגדול שהביאה מערכת המידע ומיד מתייחס לכך שהשינוי הגיע בעזרת שקיפות המידע והמעורבות של העובדים.

המסלולים של הזירה לייצור מתקדם לא מממנים ישירות פעילות של רתימת העובדים, אך זו האחריות של ההנהלה. המימון הוא למערכות מידע, למו"פ, לפיתוח של מתקני ייצור, ותפקידה של הנהלת החברה לרתום את העובדים.

סיכום והמלצה

התפתחות המחשוב והטכנולוגיה אפשרו את המהפכה התעשייתית הרביעית. השינויים בהרגלי הצריכה והתחרות הגלובאלית מחייבים את החברות התעשייתיות לשינוי בתפיסה שלהן. אף חברה לא יכולה לבנות על מכסים שיגנו עליה מפני תחרות.

רשות החדשנות הקימה את הזירה לייצור מתקדם ומסייעת במימון השינויים הנדרשים. במטה התאחדות התעשיינים הוקם גוף ייעודי שתפקידו לסייע בהכשרה והכוונה. אבל בסוף, התעשיינים הם אלו שנדרשים לעשות את השינוי.

כפי שמגדיר זאת ליאור אפלבאום, חשוב לעשות Zoom Out ולעבור מכיבוי שריפות לניהול מרחוק והתמודדות עם נושאים חדשים שלא עסקו בהם בעבר.

אחד הנושאים שדורש שינוי בתפיסה ובחשיבה, הוא דווקא נושא שלא חל בו שינוי: העובדים. הם נשארים גורם המפתח והרתימה שלהם היא תנאי להתייעלות.

אני ממליץ לכם להיכנס לתעשייה 4.0, לאמץ תהליכים חדשים ובעיקר חשיבה חדשה. זכרו שלפחות חלק מהמתחרים שלכם עושים זאת ואם אתם לא תהיו יותר טובים מהמתחרים, פשוט לא תהיו.

אם אתם מעוניינים בעזרתי המקצועית להטמיע את תעשייה 4.0, עבודה עם הזירה לייצור מתקדם והתמודדות עם האתגרים החדשים שמוזכרים במאמר, באופן אישי או עבור החברה, הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא לשלוח בקשה דרך הטופס ליצירת קשר באתר (לחצו כאן לקישור), או לרכוש שעות ייעוץ דרך החנות המקוונת באתר (לחצו כאן לקישור).

זאב רונן

בעל ניסיון ארוך ועשיר בניהול של חברות ויחידות עסקיות בארץ ובעולם ובהקמת מיזמים. התמחותי הייחודית היא בהגדלת הרווח הנקי בחברות ובביצוע מהפכים ותפניות בחברות שהיו על סף פשיטת רגל, ובהעברתן לרווחיות.

בדקו אפשרויות ליצירת שיפור גם אצלכם

ספרו לי על האתגרים שעומדים בפניכם ונבחן יחד אם יש ביכולתי לסייע לכם ליצור שיפור משמעותי. מלאו את הטופס ונקבע שיחת היכרות.

אתר: business-excellence.co.il כתובת דוא"ל: zeev.ronen@business-excellence.co.il
8 תגובות

יופי של מאמר
תודה

אלדד יהלום
אלדד יהלום
02-10-2018

מאמר מעניין ומרחיב דעת, השכלתי וכשאני משכיל אני אומר - תודה! מתרשם גם מההתחדשות שלך, כל הכבוד.
האם אתה מכיר בתופעה שלפעמים האויב של הטוב הוא הטוב מאוד? נכון שזה נדיר ומסוכן אולי לכתוב על זה אבל זה קיים.

היי אלדד,
תודה.
אציין כי בבלוג אני מצטט מדי פעם את ג'ים קולינס שכותב בספרו "גלגל התנופה – מטוב למצוין" כי הטוב הוא האויב של המצוין. ואף מוסיף כי בשל כך בתי הספר נותנים חינוך לא מספק.
ג'ים קולינס הוא פרופסור בסטנפורד.

אלדד יהלום
אלדד יהלום
02-10-2018

אני מתכוון לתופעה ההפוכה, שהמצוין הוא האויב של הטוב מאוד. נכון שזה נדיר אבל זה קיים. במקרים אלו השאיפה להגיע למקסימום ( רווחים, יעילות, צמצום ימי עבודה וכו') אפשרית אולי אבל המאמץ וההשקעה הכרוכים בכך לא מצדיקים עצמם בתוצאה. נכון שקשה לכתוב על כך מתוך החשש שמנהלים יצדיקו ככה כל הזנחת מאמץ והשקעה אבל שווה לחשוב על כך. דווקא בזמנים של תחרויות צמודות ויקרות עולה גם השאלה מתי לחדול, מתי להבין שבמקום להמשיך ולדלדל משאבים הגיע הזמן לעבור למוצר חדש. מה הן החולשות שלי ומה החוזקות ואותן לנצל למוצר הבא.

אלדד היי,
שוב תודה, אתה מעיר פן אחר של הדברים וזה חשוב מאד. תמיד צריך לראות עוד צדדים של כל נושא ואחידות דעות, או תופעת העדר הם לא דברים חיוביים.

נורית רוזוליו
נורית רוזוליו
03-10-2018

אכן מאמר מעניין ומחכים.
ואכן, גם במהפיכה התעשייתית הנוכחית, נזכור מה ״מותר האדם מהמכונה״....
וכל שינוי וקידמה ראוי שייתנו את הדעת לעובדים המניעים את גלגלי השינוי.

היי נורית,
תודה על התייחסותך. אני תמיד חסיד גדול של התפיסה ששמה את העובד בראש.

שתף/י את דעתך

מצוינות בעסקים - בפייסבוק

עוד לקריאה בבלוג

  • חדש
  • פופולרי
  • תגובות אחרונות

ספרי הראשון: Manage! Best Value Practices for Effective Management

קראו את ספרי הראשון "Manage!" - הספר מספק מבט חדשני על ניהול בימינו, מתמקד בניהול אנשים ומסביר איך לשפר את התוצאות העסקיות ע"י רתימה וחיבור העובדים למטרות החברה. הספר מתפרסם באנגלית בשלב זה.

השער הקדמי של הספר

קראו את הפרק הראשון מהספר בבלוג >>

רכשו את הספר בחנות המקוונת >>

זאב רונן, מנכ"ל 'מצוינות בעסקים'

זאב רונן

זאב רונן, B.Sc, בעל ניסיון ארוך ועשיר בניהול של חברות ויחידות עסקיות בארץ ובעולם ובהקמת מיזמים. התמחותי הייחודית היא בהגדלת הרווח הנקי בחברות ובביצוע מהפכים ותפניות בחברות שהיו על סף פשיטת רגל, ובהעברתן לרווחיות.

כיום, אני משמש כמוביל ומנחה פרויקטים להגדלת הרווח הנקי במספר רב של חברות ויועץ לחברות ויחידים בתחום העסקי והיזמות.

Essential SSL

קבל/י מאמר חדש ומקורי בכל שבוע

הצטרף/י ליותר מ-3,100 מנהלים ומנהלות שכבר מנויים ומקבלים מאמר מקצועי חדש ומקורי בכל שבוע - חינם.
זאב רונן, מנכ"ל 'מצוינות בעסקים'

בלי ספאם - מכבדים את הזמן והפרטיות שלך.

זאב רונן, מייסד ומנכ"ל 'מצוינות בעסקים'