עדכונים אישיים מהבלוג: הצטרפו ליותר מ-4,000 מנהלים ומנהלות שכבר מנויים וקבלו מאמר מקצועי חדש ומקורי בכל שבוע - חינם.

מה הן שיטות הניהול המוכרות והמצליחות בתעשייה הישראלית? תוצאות סקר המנהלים (חלק א)

בסקר העומק שפרסמתי בבלוג במהלך השנה שעברה ביקשתי ללמוד על שיטות הניהול המוכרות, הנפוצות והמצליחות בתעשייה הישראלית - ולקבל תמונת מצב עדכנית ומקיפה של הכלים בהם משתמשים מנהלים ומנהלות בישראל בעבודתם השוטפת.

בחנתי 13 שיטות ניהול שונות מוכרות ומוכחות מרחבי העולם, בהן אני גם עושה שימוש רב בעצמי, וביקשתי מהמשיבים לסקר לדרג אותן ב-3 שאלות: מידת ההיכרות עם השיטה, מידת ההתנסות בעבודה איתה, ומידת ההצלחה שהשיטה הביאה להם.

התשובות שהתקבלו מרתקות ומפורטות ביותר, והן מציירות תמונה מקיפה של שיטות הניהול הנפוצות בתעשייה הישראלית - אילו שיטות מוכרות למנהלים? באילו שיטות נוהגים להשתמש? ואילו שיטות מצליחות לייצר הצלחה בחברות שונות?

עבור מנהלים זהו מידע השווה זהב - אין מורה טוב מהניסיון, והיכולת ללמוד מניסיונם של אחרים באילו שיטות עבודה הם משתמשים ומייצרים הצלחה בעבודתם, היא מתנה גדולה לכל מנהל ומנהלת.

במאמר זה אציג את התוצאות ואת הניתוח האישי שלי, גם מתוך השוואה ל-30 שנות הניסיון שלי בתעשייה כמנהל וכיועץ. המאמר עמוס בנתונים מעניינים ואשמח מאד לשמוע את התובנות שלכם מתוכם - אני מזמין אתכם לפרסם אותן בתגובה למאמר. בחלק השני של הניתוח אני מציג ניתוח לכל אחת מ-13 השיטות באופן פרטני, ע"פ ההצבעות לכל שיטה בנושא מוכרות, התנסות והצלחה בעבודה עם השיטה (לחצו כאן לחלק השני של הניתוח).

זהו סקר העומק השני שפרסמתי בבלוג. שנה לפניו פרסמתי, בשיתוף ענת מילנר כהן, סקר שבחן אלו תכונות נדרשות למנהל/ת מצליח/ה, לדעת המנהלים/ות הקוראים את הבלוג, ואת התוצאות וניתוחן פרסמנו בבלוג בתחילת 2017.

ניתוח תוצאות הסקר נעשה בסיועו של אורי אמוזג, הנדסאי תעשייה וניהול.

ניווט מהיר בתוצאות:

אודות הסקר והמשתתפים שהשיבו

הסקר בחן 13 שיטות ניהול שונות: בניית חזון לחברה, בניית אסטרטגיה לחברה, בניית תכנית פעולה תקופתית, הגדרת יעדים כמותיים לפעילות, הגדרת מדדי ביצוע, צוותי שיפור, סיעור מוחות, מיון ותעדוף רעיונות, עצם דג, למה-למה, תרשים זרימה, עקרון פארטו ו-Go See Think Do.

349 מנהלים ומנהלות, מקרב קוראי הבלוג, השתתפו בסקר ודירגו את 13 השיטות ב-3 שאלות: רמת המוכרות של השיטה, רמת ההתנסות שלהם בעבודה עם השיטה, ורמת ההצלחה שהשיגו בעבודה עם השיטה. בכל אחת מהשאלות דירגו המשיבים כל כלי מ-1 עד 5 - כאשר 1 מסמל את הציון הנמוך ביותר ו-5 את הגבוה ביותר.

פילוח המשיבים ע"פ גיל

1% מהמשיבים הם בגילאי 18 עד 25, 30% הם בגילאי 26 עד 40, 46% בגילאי 41 עד 55 ו-23% הם בגילאי 56 ומעלה.

פילוח המשיבים ע"פ מגדר

70% מהמשיבים הינם גברים ו-30% הינן נשים.

פילוח המשיבים ע"פ הסקטור אליו הם משתייכים

83% מהמשיבים הם מהמגזר הפרטי, 12% מהמגזר הממשלתי, ו-5% מהמגזר השלישי.

פילוח המשיבים ע"פ אופן ההשתכרות שלהם

77% מהמשיבים הם שכירים, 7% הם עצמאיים, 15% הם בעלי עסקים, ו-1% הם גמלאים או סטודנטים.

ניתוח רוחבי של 13 כלי הניהול בסקר

מחלקו הראשון של הניתוח, המוצג במאמר זה, נוכל ללמוד על כלי העבודה הניהוליים המוכרים בתעשייה, על הכלים בהם המנהלים בישראל מרבים להשתמש, וחשוב מכל - על הכלים שהצליחו להביא הצלחה ותוצאות בפועל.

התוצאות מעלות טרנדים ברורים ומצביעות בצורה חזקה על כלי הניהול בהם נעשה שימוש נפוץ, לעומת אלו שנמצאים פחות בשימוש ע"י המנהלים בתעשייה הישראלית. אני מאמין כי מנהלים ומנהלות בכל הדרגים יכולים ללמוד הרבה מן התוצאות ומניסיונם של המנהלים והמנהלות אשר השתתפו בסקר, ולאמץ לעצמם שיטות עבודה שהצליחו להביא הצלחה בחברות אחרות.

במאמר זה אתמקד בניתוח הרוחבי של התוצאות, ובמאמר הבא אתייחס לנתונים הפרטניים בנוגע לכל שיטה ושיטה.

מידת ההיכרות עם הכלים השונים

בשאלה הראשונה התבקשו המשיבים בסקר לדרג את 13 הכלים לפי רמת המוכרות שלהם, מ-1 (לא מכיר כלל) עד 5 (מכיר טוב מאד). שאלה זו בחנה האם הכלים השונים בכלל מוכרים וידועים למנהלים אשר השתתפו בסקר.

הכלים הכי מוכרים

סכמנו את מספר הנקודות עבור הכלים בצורה פשוטה: כל הצבעת "1" זיכתה את הכלי בנקודה 1, הצבעת "2" זיכתה אותו ב-2 נקודות, וכך הלאה. כיוון שמס' המצביעים היה כמעט זהה עבור כל הכלים, סידור הכלים לפי הניקוד שקיבלו מציג את המוכרים ביותר בתעשייה, אל מול המוכרים פחות:

כל הגרפים בעמוד הם דינמיים וניתן ללחוץ או לעבור עם העכבר מעל העמודות השונות כדי לצפות במידע מדויק.

שימו לב כי מטלפון נייד הגרפים לא יטענו במלואם. מומלץ לקרוא מאמר זה ממחשב או טאבלט.

ניתן לראות כי 7 שיטות ניהול, מתוך 13 בסקר, הן מוכרות היטב (מעל 70%).

השיטות "הגדרת יעדים כמותיים לפעילות", "בניית תכנית פעולה תקופתית" ו"הגדרת מדדי ביצוע" הגיעו למקומות הראשונים עם מס' נקודות כמעט שווה. זהו מצב חיובי המצביע על מודעות גבוהה בתעשייה לצורך בתכנון מראש, הגדרת יעדים ומדדים לעבודה ומעקב אחריהם.

מניסיוני האישי, ישנן חברות רבות אשר אינן משתמשות ביעדים ומדדים מוגדרים. אולם על כל פנים נראה כי השיטות האלו מוכרות לכל הפחות, והן מגיעות למקומות הראשונים בסקר.

אציין כי בסקר שעשינו בבלוג בשאלה "כיצד מתייחסים בחברה שלך למדדים ויעדים?", רק 29% מהמשיבים סימנו שבחברה שלהם יש יעדים, יש עליהם מעקב ותכניות פעולה לתיקון. לעומת זאת, רק 25% השיבו שאין אצלם יעדים. בכל שאר החברות יש יעדים אך, לדעת המשיבים, לא נעשה עליהם מעקב ואין בניה של תכניות פעולה להשגת היעדים.

למקום הרביעי הגיעה שיטת "סיעור מוחות". אחריה "בניית חזון לחברה" ו"בניית אסטרטגיה לניהול החברה".

מעניין לראות כי מתוך 6 הכלים שהגיעו למקומות הראשונים, 5 הם כלים המשמשים לעבודה ברמת המאקרו. אלו כלים בהם נתקלים מנהלים ברוב הדרגות והתפקידים, והם גם נלמדים בכל מוסדות הלימוד האקדמאיים - ועל כן לא מפתיע כי הם הגיעו למקומות הראשונים בדירוג של רמת המוכרות.

"סיעור מוחות" היא השיטה לניהול ברמת המיקרו שהגיעה למקום הגבוה ביותר מבין השיטות האלו בסקר. שאר כלי הניהול ברמת המיקרו, כפי שניתן לראות, הגיעו למקומות האחרונים בסקר.

שיטת "עיקרון פארטו" (עיקרון 20-80) הגיעה למקום ה-7 ברמת המוכרות ואחריה שיטות "תרשים זרימה", "צוות שיפור" ו"מיון ותעדוף רעיונות".

ל-3 מקומות האחרונים, בהפרש ניכר משאר השיטות, הגיעו שיטת "עצם דג", שיטת "למה-למה" (או 5Whys) ושיטת "Go See Think Do".

מעניין לראות כי ככל שהשיטה הופכת לספציפית ונקודתית יותר - כלומר באה לפתור בעיה נקודתית בעבודה או לטפל במקרה ספציפי - היא מוכרת פחות - בוודאי לעומת השיטות "הגדולות" כמו בניית אסטרטגיה ותכנית עבודה.

מעניין - וחבל - כיוון שניהול מוצלח מורכב גם מהיכולת לנהל את המתרחש ברמת המיקרו: ברצפת הייצור, בפתרון תקלות וצווארי בקבוק, שרשרת האספקה, ניהול המחסנים ועוד נושאים "קטנים" יותר, אך חשובים לא פחות.

6 או 7 הכלים במקומות האחרונים הם כלים אשר באים ליעל ולמקד את העסק ובמקרים רבים מטרתם לפתור בעיות, אך במקרים רבים הם אינם חלק מהעבודה הרציפה והקבועה בתעשייה. אלו גם כלים אשר, ככל הנראה, נלמדים פחות במוסדות הלימוד האקדמאים.

ניתן לראות ש-3 הכלים ה"מוכרים יותר" מבין ה-6 האחרונים, נמצאו כמוכרים במידה מועטה (70%>->45%) ו-3 הכלים הנותרים האחרונים נמצאו כלא מוכרים (<45%).

התפלגות ההצבעות לכל אחד מהכלים

הגרף הבא מציג את התפלגות ההצבעות עבור רמת המוכרות של כל אחד מהכלים. ניתן לראות את אחוז המשיבים שהצביעו 1, 2, 3, 4 או 5 עבור כל אחד מהכלים:

מעניין לראות כי 3 השיטות במקומות האחרונים: "עצם דג", "למה-למה" ו-"go see think do" - הן השיטות היחידות בהן מספר ההצבעות ל-1 (לא מכיר כלל) הוא הגבוה ביותר, ובאופן מובהק. עבור כל שאר השיטות, ללא יוצא מהכלל, מספר ההצבעות הגבוה ביותר היה ל-5 (מכיר טוב מאד) - והדירוג שלהן בפועל נקבע בעצם ע"י חלוקת ההצבעות ל-3, 4 ו-5.

כלומר, מלבד 3 השיטות במקומות האחרונים, כל שאר השיטות למעשה מוכרות בתעשייה בצורה נרחבת, אך ההבדל ביניהן הוא ברמת המוכרות שלהן - כאשר השיטות לניהול מאקרו מוכרות ברמה גבוהה ע"י רוב המשיבים, והאחרות מוכרות ברמה גבוהה רק על ידי חלקם (הגדול), ומוכרות ברמה בינונית או טובה ע"י חלק אחר.

ניתוח מעמיק של גרף זה יכול להוביל למסקנות רבות נוספות, אך איני רוצה להאריך יתר על המידה כיוון שהמאמר עמוס בנתונים. אתם, הקוראים, מוזמנים להוסיף את הניתוח והמסקנות שלכם באזור תגובות שבתחתית המאמר.

מידת ההתנסות בעבודה עם הכלים השונים

בשאלה השנייה התבקשו המשיבים לסקר לדרג את 13 הכלים לפי רמת ההתנסות שלהם עם כל כלי, מ-1 (לא התנסיתי כלל בכלי) עד 5 (התנסיתי רבות / אני עובד/ת עם כלי זה באופן קבוע). הגרפים הבאים יציגו את הכלים המוכרים ביותר, על פי המשיבים לסקר, ואת התפלגות ההצבעות השונות עבור כל אחד מהכלים.

בשונה מרמת המוכרות של הכלים, אשר מתייחסת לידע תיאורתי בלבד, שאלה זו מציגה את המצב בפועל, בשטח, ומציירת תמונה ברורה של כלי הניהול בהם נעשה שימוש נרחב יותר או פחות בתעשייה הישראלית.

בנוסף מעניין לראות את ההבדלים הקיימים בין רמת המוכרות של הכלים לרמת ההתנסות אתם, ולהרהר במשמעויות השונות של הבדלים אלו.

דירוג הכלים בהם המנהלים התנסו הכי הרבה

גם כאן סכמנו את מספר הנקודות עבור הכלים באותה צורה: כל הצבעת "1" זיכתה את הכלי בנקודה 1, הצבעת "2" זיכתה אותו ב-2 נקודות, וכך הלאה. התוצאות דומות למדי לתוצאות של רמת המוכרות - מה שמצביע על אחוז הטמעה גבוה של שיטות העבודה המוכרות:

מעניין לראות כי מס' הנקודות הסופי היה נמוך יותר עבור כל השיטות. היינו מצפים שמס' הנקודות לשיטות בשאלת ההתנסות בסקר זה יהיו זהות, או כמעט זהות, למס' הנקודות בשאלת ההיכרות, מכיוון שקיימת ציפייה שמי שמכיר כלי ניהולי מסוים ינסה אותו בפועל.

ההבדל מצביע על כך כי קיים פער בין המוכרות של שיטה מסוימת לרמת ההתנסות בה - פער שיכול לנבוע ממגוון רחב של סיבות.

בגרף זה ניתן לראות ש-4 כלים, מתוך 8 המוכרים ביותר, אלו כלים אשר מנהלים בכלל הדרגות והתפקידים מתנסים בהם במהלך עבודתם הרציפה במידה רבה מאד (>65%), חשוב לציין שאלו אותם כלים שתפסו את מקומות ראשון עד רביעי ברמת ההיכרות, בהתאמה: "הגדרת יעדים כמותיים לפעילות", "בניית תכנית פעולה תקופתית", "הגדרת מדדי ביצוע", ו"סיעור מוחות".

3 הכלים המובילים משמשים לתכנון העבודה ומדידה שלה בצורה מסודרת - ומשמח לראות כי הם מובילים את הטבלה. הדבר מצביע על כך שהחברות בישראל (או לכל הפחות אלו שמנהליהן השתתפו בסקר) נוהגות לעבוד בצורה מוגדרת ומתוכננת, ומשתמשות ביעדי ביצוע ומדדים מסודרים לשיפור.

בשונה מתוצאות ההיכרות, כאן קיימים 6 כלים הנמצאים בשימוש בינוני במהלך העבודה השוטפת (<60%->45%), אילו כלים שהמשותף להם שאינם כלים אשר ההגדרה בהם היא כמותית או מספרית. אלו יותר כלי מאקרו לניהול העסק: "בנית אסטרטגיה לניהול החברה", "בניית חזון לחברה", "מיון ותעדוף רעיונות", "צוותי שיפור", "שיטת תרשים זרימה" ו"עיקרון פארטו".

בדומה לתוצאות בשאלת ההיכרות, 3 הכלים הכי פחות מיושמים (>45%), על פי סקר זה, הם כלים פחות פופולריים בתעשייה גם מכיוון שככל הנראה, הם פחות נלמדים במוסדות הלימוד, למעט בלימודי התעשייה והניהול ואולי גם מכיוון שאלו כלים שנועדו לזהות משבר או בעיה, ולא לתכנן את העבודה "מלמעלה": "עצם דג", "למה-למה" ו-"Go See Think do".

הכלי שעשה את הירידה הגדולה ביותר בדירוג מרמת ההיכרות לרמת ההתנסות הוא עיקרון פארטו. בשאלת ההיכרות הגיע פארט למקום 7. בשאלת ההתנסות הוא ירד למקום 10. במקומו, ממש בהחלפה, עלתה השיטה "מיון ותיעדוף רעיונות" ממקום 10 ברמת המוכרות למקום 7 ברמת ההתנסות.

התפלגות ההצבעות לכל אחד מהכלים

הגרף הבא מציג את התפלגות ההצבעות עבור רמת ההתנסות עם כל אחד מכלי הניהול. ניתן לראות את % המשיבים שהצביעו 1, 2, 3, 4 או 5 עבור כל אחד מהכלים:

גם כאן, בדומה לרמת המוכרות - 3 הכלים האחרונים ברשימה - "עצם דג", "למה-למה" ו-"Go See Think Do" - קיבלו רוב מובהק של הצבעות "1" (לא התנסיתי כלל עם הכלי). ואולם עבור שאר הכלים ההתפלגות שונה יותר מאשר בהצבעה על רמת המוכרות.

4 הכלים המובילים (הגדרת יעדים כמותיים, בניית תכנית פעולה, הגדרת מדדי ביצוע וסיעור מוחות) קיבלו רוב מובהק של הצבעות "5", אולם הרוב הזה היה, לרוב, פחות מובהק מאשר בהצבעה על רמת המוכרות של אותם כלים.

בכלים שהגיעו למקום 5 (בניית אסטרטגיה לניהול החברה) עד מקום 10 (עיקרון פארטו) ישנה התפלגות מגוונת הרבה יותר בין המצביעים - כאשר בכולם מספר המצביעים "1" עובר את מספר המצביעים "2". בכלים "צוותי שיפור", "שיטת תרשים זרימה" ו"עיקרון פארטו" - הבחירה "1" (לא התנסיתי כלל) הגיעה למקום ה-2 במספר ההצבעות לאחר הבחירה במספר 5 ("התנסיתי במידה מרובה" - נתון מעניין המצביע על כך כי היחס לשיטות אלו הוא קוטבי באופן יחסי - רוב המצביעים התנסו בהן / עובדים אתן בהווה, או שלא התנסו בהן כלל.

מעניין מאד לראות את ההבדלים בין רמת המוכרות של הכלים לרמת ההתנסות בעבודה אתם. ההבדל מצביע, בין השאר, על הזדמנות גדולה לשיפור בתעשייה - במידה שמנהלים ומנהלות יעשו מאמץ גדול יותר להשתמש וליישם את כלי הניהול שהם מכירים.

מניסיוני לאורך 30 שנה, כל אחד מהכלים האלו יכול להביא ערך רב ולתרום באופן ישיר לשיפור הרווח של החברה, התנהלותה היום-יומית ורמת העבודה המתבצעת. הנתונים בסקר מצביעים כי "הבעיה" במקרים רבים אינה בחוסר ידע - אלא בחוסר רצון ו/או יכולת ליישם את הידע.

ללא ספק, זוהי הזדמנות גדולה למנהלים רבים לשפר את רמת עבודתם ואת ביצועי החברה בה הם עובדים.

גם כאן התאמצתי לקצר ככל הניתן את הניתוח, תוך התמקדות במסקנות החשובות ביותר בעיני. אשמח לשמוע את דעתכם ואת הניתוח שלכם לנתונים בתגובות למאמר.

מידת ההצלחה שהושגה בעבודה עם הכלים השונים

זוהי ללא ספק השאלה חשובה ביותר עבור מי שרוצים לבחור שיטות ניהול להטמעה בעבודתם השוטפת, במטרה להביא לשיפור הרווח והתוצאות.

בשאלה זו התבקשו המשיבים בסקר לדרג כל אחת מהשיטות ע"פ מידת ההצלחה שחוו בעבודה אתן - מ-1 (לא חוויתי הצלחה כלל) ועד 5 (חוויתי הצלחה גדולה).

התשובות לשאלה זו מצביעות על שיטות הניהול שהצליחו לייצר למנהלים ומנהלות הצלחה בעבודה השוטפת. אף על פי שהסקר לא בוחן אם השימוש בשיטה נעשה בצורה חכמה, נכונה ומתאימה - אלא רק את מידת ההצלחה שהושגה בפועל בעבודה עם השיטה - כמות ההצבעות הגדולה מאפשרת ניתוח סטטיסטי איכותי ואמין של שיטות העבודה אשר הצליחו לייצר, בפועל, הצלחה למנהלים אשר השתמשו בהן.

דירוג הכלים שהניבו הכי הרבה הצלחה

נרמול הנתונים: כיצד נמדדו נתוני ההצלחה בסקר?

כדי להגיע לתוצאות אמינות בנוגע למידת ההצלחה בעבודה עם כל שיטה - ניקינו מחלק זה של התשובות את כל המצביעים שהשיבו כי לא התנסו בעבודה עם שיטה מסוימת, או שאינם מכירים אותה. מי שלא התנסה בעבודה עם השיטה, בוודאי שאינו יכול לדווח על הצלחה או אי הצלחה בעבודה אתה. הדבר נכון כמובן גם עבור מי שלא מכיר שיטה כלשהי.

לכן תוצאות ההצבעה עבור מידת ההצלחה של כל שיטה, מבוססות רק על משיבים אשר השיבו כי הם מכירים את השיטה והתנסו בה. כך ניתן להבטיח כי הנתונים על הצלחה או אי הצלחה בעבודה עם שיטה מסוימת מבוססים רק על הצבעות של מנהלים אשר השתמשו בה בפועל.

בהתאם לכך, תוצאות האמת מוצגות בצורה שונה לשאלה זו. במקום סיכום של הנקודות, דירוג השיטות המוצלחות נעשה על בסיס % המשיבים שבחרו בתשובות 4 או 5. למקום הראשון הגיעו השיטות ש-% המשיבים 4 או 5 עבורן הוא הגבוה ביותר.

בנוסף, מוצג בגרף גם % המשיבים שהשיבו 1 או 2 לכל שיטה, כלומר לא חוו הצלחה בעת עבודה אתה:

3 כלים הגיעו להצלחה טובה מאד בצורה ברורה (מעל 70%): "הגדרת יעדים כמותיים לפעילות", "בניית תכנית פעולה תקופתית" ו"הגדרת מדדי ביצוע". שלושתם הם כלים שכיחים שכמעט כל עסק עושה בהם שימוש. עוד משותף ל-3 הכלים הללו שהם כמותיים וניתנים לבדיקה ובחינה עצמית.

בכל חברה בה עבדתי כמנכ"ל ובכל חברה אתה אני עובד כיום כיועץ ומוביל תהליכי שיפור אני שם דגש גדול על הגדרת מדדי ביצוע ויעדים ברורים לפעילות, וכן על עבודה לפי תכנית פעולה ברורה. בכל פעם אני רואה כיצד שיטות אלו מביאות להצלחה גדולה, במקומות השונים, ומשמח אותי לראות כי רוב מוחלט של המצביעים בסקר, אשר התנסו בעבודה עם שיטות אלו, מדווחים גם הם על הצלחה דומה.

רק 10% (בקירוב) מהמצביעים אשר התנסו בשיטות אלו דיווחו על חוסר הצלחה בעבודה אתן.

בנוסף מעניין לראות ש-3 הכלים המובילים בהצלחה ושיפור הם 3 הכלים אשר מובילים לאורך כל הסקר.

4 כלים נמצאו כמוצלחים בצורה טובה (בין 70% ל-60%), ואלו הם כלים בעלי אופי שונה אחד מהשני: "סיעור מוחות", "עיקרון פארטו", "בניית אסטרטגיה לניהול החברה" ו"מיון ותעדוף רעיונות". בניית האסטרטגיה היא כלי אשר, מניסיוני, רק דרג הניהול הבכיר עושה בו שימוש ובשאר הכלים ברמת הצלחה זו נעשה שימוש בכלל דרגי הניהול.

מעניין לראות כי "עיקרון פארטו", שהגיע למקומות האחרונים בשאלה אודות מידת ההתנסות עם הכלי, הגיע למקום ה-5 בדיווח על מידת ההצלחה. זו בהחלט כלי עוצמתי אשר שימוש נכון בו יכול למקד את החברה בדברים החשובים ולשפר מאד את מידת הצלחתה.

4 כלים נמצאו כמוצלחים בצורה בינונית (בין 60% ל-50%): "צוותי שיפור", "בניית חזון לחברה", "שיטת תרשים זרימה" ו-"שיטת למה-למה". גם כאן קיים כלי אחד אשר נמצא בשימוש בדרג הניהול הבכיר - "בניית חזון לחברה" - ו-3 הכלים האחרים הינם כלים מקצועיים, כל כלי בתחומו.

על אף שלא יותר מ-60% מהמשיבים ענו 4 או 5 בסקר על מידת ההצלחה בעבודה עם כלים אלו, פחות מ-20% השיבו 1 או 2, כלומר דיווחו על חוסר הצלחה (מלבד שיטת למה-למה). כלומר, רוב מוחלט של המשיבים (מעל 80%) השיגו הצלחה כלשהי בעבודה עם הכלים.

"בניית חזון לחברה" הגיע לרמת היכרות והתנסות גבוהה/בינונית (מקום 6 בשתי השאלות) אך לרמת הצלחה ושיפור נמוכה (מקום 9). מעניין אם הדבר קשור לכישלון ביצירת חזון מתאים וברור, או בחוסר היכולת לקשר את יצירת החזון למידת ההצלחה שהוא מייצר - חזון הוא דבר אמורפי יחסית שקשה למדוד את השפעתו הישירה על העבודה והתוצאות בשטח - אם כי מניסיוני, חזון חשוב מאד כדי לכוון את החברה כולה בכיוון הנכון לה.

2 הכלים אשר נמצאים ברמת הצלחה מועטה (מתחת ל-50%) - שיטת "Go See Think Do" ושיטת "עצם דג", הם כלים אשר לאורך כל סקר זה (היכרות, התנסות והצלחה) מגיעים למקומות האחרונים.
לא רק זאת, אלא שמעל 33% מהמשיבים אשר התנסו בעבודה עם כלים אלו, דיווחו על חוסר הצלחה בעבודה אתם.

אלו כלים חזקים וטובים מאד מניסיוני, ומעניין אותי מדוע המשיבים שהתנסו בעבודה אתם לא דיווחו על הצלחה. יתכן כי מדובר בעבודה לא נכונה עם הכלי, בסביבה שאינה תומכת בתהליך העבודה, או בסיבות אחרות שאינן עולות על דעתי. כך או כך, מדובר, מניסיוני הארוך, בשיטות עבודה טובות וחזקות.

אני מעודד אתכם, הקוראים, במידה שעדיין אינכם משתמשים בשיטות אלו, לאמץ אותן בחברה שלכם ולראות את ההצלחה שהן מביאות בעצמכם.

אם יש לכם תובנות או מסקנות אחרות, או נוספות, בעקבות התוצאות, אשמח לקרוא אותן בתגובות למאמר.

התפלגות ההצבעות לכל אחד מהכלים

הגרף הבא מציג את התפלגות ההצבעות עבור רמת ההצלחה עם כל אחד מכלי הניהול. ניתן לראות את % המשיבים שהצביעו 1, 2, 3, 4 או 5 עבור כל אחד מהכלים:

נתון אחד מעניין מאד שאני רואה בניתוח ההצבעות השונות לכל כלי, הוא שעבור 11 מתוך 13 הכלים - כולם מלבד "Go See Think Do" ו"עצם דג" - רוב מוחלט של המשיבים בחרו 3, 4 או 5 - כלומר דיווחו על מידת הצלחה מסוימת.

ככלל, הדבר מצביע על תקפותן של שיטות עבודה ניהוליות אשר פותחו, נוסו ושוכללו לאורך שנים - ועל החשיבות שבניהול ועבודה בעזרת שיטות מסודרות ומוכחות. הנתונים מוכיחים כי כאשר עובדים בעזרת שיטות ניהול נכונות ומסודרות - רואים הצלחה.

גם 2 השיטות שהגיעו למקומות האחרונים קיבלו רוב של הצבעות ל-3, 4 או 5 - אם כי לא רוב מוחלט.

עבור 3 השיטות המובילות בתוצאות, מעל 40% מהמשיבים בחרו "5" (חוויתי הצלחה רבה), ופחות מ-5% בחרו "1" (לא חוויתי הצלחה כלל).

סיכום הניתוח הרוחבי של ההיכרות, השימוש וההצלחה בשיטות הניהול שנבחנו בסקר

התוצאות מציגות לנו בצורה ברורה את שיטות הניהול שהמנהלים בתעשייה הישראלית מצליחים לייצר בעזרתן הצלחה, את השיטות בהן הם משתמשים והשיטות אותן הן מכירים.

13 השיטות (או כלי הניהול) שבחנתי בסקר הן שיטות מוכרות, מוכחות ונפוצות בתעשייה העולמית כולה - שיטות שפותחו ושוכללו במשך עשרות שנים ע"י מנהלים ממדינות שונות, תעשיות שונות וחברות בגדלים ומסוגים שונים.

למנהלים שעדיין אינם משתמשים בשיטות המצליחות ביותר, כפי שמוצג בתוצאות הסקר, אני מציע למהר ולהטמיע לפחות חלק מהן בעבודה השוטפת - אין לי ספק כי שימוש מושכל בשיטות עבודה אלו יוביל תמיד לשיפור בתוצאות, בעבודה וברווחים.

גם השיטות שהגיעו למקומות האחרונים בשאלה על מידת ההצלחה הן, מניסיוני האישי לפחות, שיטות חזקות ואיכותיות ביותר היכולות לייצר הצלחה ושיפור. יתכן כי נדרשת עבודה מדויקת יותר אתן.

לבסוף - עבור מנהלים המעוניינים להוביל חדשנות בארגון, או שעובדים בסביבה תחרותית ביותר - הסקר מצביע גם על הזדמנות גדולה - לאמץ בחברה שלהם שיטות ניהול שהן פחות נפוצות בתעשייה הישראלית, וכך לייצר לעצמם יתרון יחסית על המתחרים.

בחלק השני של הניתוח מוצגים הנתונים בנפרד עבור כל אחת מ-13 השיטות שנבחנו בסקר (לחצו כאן לחלק זה), והם מאפשרים לנו לקבל תמונה מעמיקה יותר על מידת ההיכרות, הניסיון וההצלחה של מנהלים בישראל בעבודה עם כל אחת מהן.

אם יש לכם מסקנות משלכם העולות מהנתונים, או אם תסכימו לחלוק אתי ועם שאר הקוראים מניסיונכם, אשמח לקרוא את דעתכם בתגובות למאמר.

אם תרצו את עזרתי המקצועית בהטמעת שיטות העבודה שהוצגו בסקר אצלכם בחברה, או בשיפור העבודה אתן, הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא לשלוח אלי פניה דרך הטופס ליצירת קשר באתר, או לרכוש שעות יעוץ דרך החנות המקוונת.

זאב רונן

בעל ניסיון ארוך ועשיר בניהול של חברות ויחידות עסקיות בארץ ובעולם ובהקמת מיזמים. התמחותי הייחודית היא בהגדלת הרווח הנקי בחברות ובביצוע מהפכים ותפניות בחברות שהיו על סף פשיטת רגל, ובהעברתן לרווחיות.

בדקו אפשרויות ליצירת שיפור גם אצלכם

ספרו לי על האתגרים שעומדים בפניכם ונבחן יחד אם יש ביכולתי לסייע לכם ליצור שיפור משמעותי. מלאו את הטופס ונקבע שיחת היכרות.

אתר: business-excellence.co.il כתובת דוא"ל: zeev.ronen@business-excellence.co.il
6 תגובות

מאמר מעניין מאד הן מהבחינה המקצועית-מעשית והן מהבחינה האקדמית. בקריאה ראשונה עולים לפחות שני נושאים השווים, לדעתי, בדיקה נוספת. האחד: הקשר בין סגנון ניהול לבין שימוש בכלים. השני: הקשר בין שימוש בכלים לתחושת החיבור של עובדים לחברה. לענין הראשון: סביר מאד שמנהל הנוהג לקחת החלטות "לבד" לא ישתמש בכלים המחייבים שקלול של אינפוטים ממספר אנשים, כמו "עצם דג" או "צוותי שיפור". לעניין השני, כלים המחייבים עבודת צוות מערבים עובדים ממקומות שונים בחברה ולכן סביר שתהיה קורלציה בין השימוש בהם לבין תחושת החיבור של העובדים.

היי מיכאל,
אתה מעלה תובנות מאד מעניינות.
תודה רבה

אלדד יהלום
אלדד יהלום
04-07-2019

סקר מאלף!!! כל הכבוד על ההשקעה.
מודה שלא בכל התעמקתי כי אני כבר לא בתחום אבל זה מאוד מרשים ומלמד.
דומני שאתה וחברתך תפיקו יותר תועלת מהמנהלים. אני תוהה לכמה מנהלים יש סבלנות לקרוא את הכל.
יום טוב

היי אלדד,
תודה רבה על התגובה המפרגנת,
וגם על התובנות המעניינות,

מנהלים במקומותינו נוהגים להחשף לבעיה ומיד ללא לימוד מספיק לתת לה פתרון , זו הסיבה העיקרית לכך שכלים חשובים של ניתוח בעיות מקבלות לאורך כל המאמר דירוג נמוך,
מה שהמנהלים עושים הם מכבים שרפות ונמנעים מחיפוש בעית השורש אותה צריך לתקן. כשנוהגים כך אין צורך השיטות לפתרון בעיות

היי דובי,
תודה על התייחסותך.
אתה צודק, אבל חשוב לראות איך ליצור עבודה שיטתית.

שתף/י את דעתך
Essential SSL

קבל/י מאמר חדש ומקורי בכל שבוע

הצטרף/י ליותר מ-4,000 מנהלים ומנהלות שכבר מנויים ומקבלים מאמר מקצועי חדש ומקורי בכל שבוע - חינם.
זאב רונן, מנכ"ל 'מצוינות בעסקים'

בלי ספאם - מכבדים את הזמן והפרטיות שלך.

זאב רונן, מייסד ומנכ"ל 'מצוינות בעסקים'