זאב רונן

הרצאה שהעברתי בכנס הכלכלי של התאחדות התעשיינים בצפון (13.7.15). ההרצאה מסבירה בקצרה כיצד לפתח אסטרטגיה לכניסה אל שווקים חדשים בחו"ל - איך לבחור את השוק החדש בו אנחנו רוצים לעשות עסקים, להגדיר את היתרון היחסי שלנו - ובסופו של דבר לאתר את הנציגים המקומיים שיעזרו לנו להיכנס לשוק. 

לימור, מנהלת מוצר בחברה, התבוננה בדוח המכירות שבקשה וקבלה מאסתר. "יש כאן שגיאה, זה לא יכול להיות" אמרה לימור. "אני יודעת שמכרנו יותר." אסתר, מנהלת את מערכת המידע ומספקת דוחות מיוחדים או שאילתות למערכת המידע כשמבקשים. "זה בדיוק מה שרשום" אמרה אסתר. גם היא הכירה את עבודתה היטב וידעה שהדוח מכסה את כל המכירות.

לאורך שנים עופר מבקש להגדיל את המכירות של העסק שלו ורואה הצלחה מועטה. בשיחות אחד על אחד, הוא תמיד ידע לתת פתרון טכנולוגי מוצלח, פשוט ואיכותי, ירשים את הלקוח הפוטנציאלי ויקשור עסקה. אך הבעיה היא, כמובן, להגיע לפגישה אחד על אחד עם לקוח שמחפש פתרון לבעיה שלו.

תחפשו בויקיפדיה את הערך "מועצת המנהלים" או "מנכ"ל" ותקבלו הסבר מלומד. אבל אם תכתבו "הנהלה" או "הנהלת חברה" תגיעו לעשרות קישורים להנהלות של חברות ושום הסבר כללי. אולי נשמע תמוה, אבל פגשתי חברות רבות שחברי ההנהלה אינם מודעים למצבה הכספי של החברה, למטרות של החברה או לנושאים אחרים.

בתחילת פגישתנו התלונן נחושתן כי השוטף סוחף אותו ואינו מצליח להרים את הראש מעל המים ולהסתכל קדימה. עם  כניסתו לחברה הוא צלל לבור שנפער בהיעדר סמנכ"ל כספים וענייני ההווה שלא מחכים. הוא הסתכל בחוסר עניין על סקיצה ששרבט לקראת הדיון הקרוב בהנהלה ולא היה לו ברור איזה תכנית יציג לרבעון הקרוב, פרט להמשך התמודדות עם היום יום.

בצעירותי, ניהלתי את ענף גידולי שדה בקיבוץ. אחד העובדים המרכזיים, איש מקצוע רציני, הכיר את כל העבודות ויכול היה לבצע כל משימה על הצד הטוב ביותר. אלא, שהוא לא רצה לבצע כל משימה. הוא בחר מה הוא עושה ומה לא. להתנהגותו הייתה השפעה רעה על שאר העובדים שגם ניסו מדי פעם לבדוק גבולות ולשאול "מדוע מאיר לא ואני כן?".

שוחחתי פעם עם מנכ"ל שהתקדם בארגון, ולא הצליח למצוא מחליף לתפקיד הסמנכ"ל הקודם אותו מילא. הוא סיפר לי, ביושר פנימי רב, כי אחרי ארבע שנים ושלושה כישלונות, הבין שכל הזמן חיפש מישהו בדמותו ורצה לראות שהדברים מתנהלים כפי שהיה קורה לו הוא היה בתפקיד. בנוסף, הוא "שמר על קשר" עם העובדים אותם ניהל בעבר.

במסגרת קורס מתמשך שאני מקיים עם המנהלים הישירים של העובדים באחת החברות, אנו דנים בנושאים שהם מתמודדים אתם ביום יום. לאחרונה הם העלו שני נושאים שגורמים להתמרמרות של העובדים בתחום השכר: הנושא הראשון היה הורדת השעות הנוספות והנושא השני היה העלאת שכר המינימום.

בצירוף מקרים מעניין, נפגשתי אחרי כמה ימים עם חיים, מנכ"ל ובעלים של חברה פרטית גדולה מאד. חיים סיפר כי כאשר בנו הצטרף לחברה הוא הסתובב ולא עשה שום דבר משמעותי. אחרי שנתיים, חיים אמר לבנו כי אם ירצה לרשת אותו כמנכ"ל, כדאי לו להכיר את החברה מלמטה. אחרת כולם יסובבו אותו על האצבע.

לא מזמן הציע לי מנהל בכיר באחד הקיבוצים לסייע לאחת החברות בקיבוץ. חברה שמדשדשת ולא מצליחה להתרומם. השבתי כי אני מוכן, אך ככל הידוע לי המנכ"ל אינו מעוניין לקבל כל סיוע. ידוע לי, ציינתי, כי איש מקצוע עם ידע וניסיון רבים מאד שהקיבוץ גייס מחדש כדי לסייע בצמיחה, התבקש ע"י המנכ"ל החדש, לעזוב את החברה.