הכירו את הכלים החשובים לכל מנהל/ת שרוצה להניע את עובדיו למצוינות 
ספרי הראשון "Manage!" זמין כעת לרכישה בחנות המקוונת - לפרטים ורכישה >>

מצוינות בעסקים - מובילים שיפור והתייעלות בחברות ומפעלים

עדכונים אישיים מהבלוג: הצטרפו ליותר מ-3,100 מנהלים ומנהלות שכבר מנויים וקבלו מאמר מקצועי חדש ומקורי בכל שבוע - חינם.

אפליית נשים בשכר: מדוע נשים רבות מבקשות שכר נמוך משכר הגברים?

פנתה אלי חברה, מנהלת בכירה בארגון גדול ובעברה קצינה בכירה בצבא, והציעה שאכתוב מאמר לקראת יום האישה הבינלאומי (עוד בויקיפידה) שחל ב-8 במרץ.

החלטתי להרים את הכפפה ולכתוב על נושא שמציק לי כבר שנים רבות: אפליית נשים בשכר. מדוע זה קורה?

אני מראש מתנצל על ההכללות במאמר, מטרתי לתאר תופעה כפי שאני רואה לאורך השנים וכמובן שאני ער לכך שיש גם יוצאות מהכלל.

מה היה קורה אם הנשים היו מסרבות לעבוד בשכר נמוך?

לפני עשרים שנה ניהלתי מפעל גדול של קונצרן מזון, לקראת שנת 2000 עלה חשש כללי מהבעיה שכונתה "באג 2000" (מי שאינו מכיר מוזמן להיכנס לוויקיפדיה בקישור הזה). בקצרה אציין כי עד אז, בגלל בעיות של גודל הזיכרון לאחסון, צוינו התאריכים במערכות המחשב בשש ספרות, ובתוכן השנה צוינה בשתי ספרות (למשל: המספר 99 ציין את שנת 1999). לפיכך - שנת 2000 הייתה אמורה להיכתב בספרות 00, מה שגרם לכך שחישוב הזמנים במעבר משנת 99 לשנת 00 יצר בעיה, מה גם ששנת 1900 צוינה אף היא כ- 00. היה צורך לשנות את כל מערכות המחשב בעולם ונוצרה פאניקה לא קטנה. היו שראו בכך את סוף העולם...

חיפשתי מהנדס או מהנדסת לביצוע המשימה הזו במפעל שניהלתי, ובשל מגבלות התקציב פניתי למהנדסים צעירים בסוף לימודיהם. מבין כולם בלטה דקלה - מהנדסת מוכשרת ביותר שהרשימה אותי מאד, אבל דרישות השכר שלה היו מעבר לתקציב שעמד לרשותי ולכן לא יכולתי לקבלה.

ככל שהתקרבו חילופי המילניום גדלה הפאניקה, ובהתאם לה גדל גם התקציב שהוקצה למשימה. אחרי כמה חודשים פניתי שוב לדקלה, אבל היא כבר התקדמה ברשות שדות התעופה ואחר כך באל על (באותה משימה), ושכרה היה גבוה מאד, שוב מעל התקציב שהיה לי.

השנים עברו, ונשארנו בקשר וגם אחרי שדקלה הפכה לאם. היא המשיכה לקבל את השכר שביקשה, והוא היה גבוה. אבל הדוגמה שלה היא יוצאת דופן: לצערי – לאורך כל שנותיי בתעשייה ובעסקים אני פוגש נשים המבקשות שכר נמוך מזה שהן ראויות לו, או המוכנות להסתפק בשכר נמוך מהשכר שגבר באותו תפקיד מקבל.

אני מבקש להסתכן כאן באמירה לא-פופולרית, ולהעביר חלק מהאחריות לשכר הנמוך אל הנשים עצמן. הסיבה לכך היא ש"צריך שניים לטנגו". אין זה מספיק שמערכות הנשלטות בעיקר על ידי גברים יציעו פחות, אלא צריך גם מישהו שיהיה מוכן לקבל את הפחות הזה ולהשלים אתו.

מדוע הנשים מבקשות פחות?

חשוב לציין שנשים הן מנהלות מצוינות לדעתי. כשחיפשתי למשל מועמד לניהול התפעול בחברות שניהלתי, ביקשתי לא-פעם מהגורמים המאתרים לתת עדיפות לאשה. בניהול תפעול יש לאשה יתרונות רבים על גבר, וזו אמנם הכללה אך היא מתבססת על ניסיון רב שנים.

אוסיף לכך את העובדה שכמעט כל הנשים שבמחיצתן עבדתי היו יותר יעילות מהגברים. הן היו צריכות לצאת מוקדם למשרתן השנייה בניהול הבית, ולכן הספיקו הכל מהר יותר. הן לא בזבזו זמן לאורך היום ובכלל עבדו בצורה שיטתית ונכונה יותר.

אם כך מדוע רובן מוכנות להסתפק בפחות?

כל מה שיש לי הן ההשערות שלי ואני שוב מתנצל על ההכללה.

  1. ראשית, נשים רבות, כך אני מתרשם, מבקשות לעבוד קרוב לבית על מנת להיות זמינות לטיפול בילדים ומוכנות להתפשר בשביל כך על רמת שכר.
  2. שנית, מתוקף האחריות שהן לוקחות על ניהול משק הבית הן מחפשות יציבות ונוטות פחות לעבור ממקום למקום כדי לשפר שכר.
    את הנימוק הבא הוסיפה חברה אתה התייעצתי לפני פרסום המאמר: הנוחות. בגלל שהנשים חושבות שנוח במקום העבודה, כבר מכירים אותי, אני יכולה להגיד כשהילד חולה, עובדים עד 4 וכו'.
    גם גורם זה מקטין את כוח המיקוח שלהן.
  3. נשים עוברות סוציאליזציה שבגינה יש להן מחויבות  גבוהה יותר ביחס למערכת הארגונית והן נוטות פחות לשים את הצרכים הפרטיים שלהן במרכז. לכן הן מתמקחות פחות ותובעניות פחות באשר לשכרן.
  4. גם את הנימוק הבא הוסיפה חברה אתה התייעצתי לפני פרסום המאמר: נשים (מאז ומעולם) נוטות לחשוב כך: "קודם כל עלי לאסוף הוכחות חותכות מהשטח ורק אחר כך אעז להכריז שאני שווה. אני מאמינה שהמקור של ההבדל הזה הוא מושרש עמוק בתרבות שלנו ובחינוך מגיל צעיר. החברה מלמדת נשים מגיל צעיר שהן הכי מקסימות כשהן עדינות וצנועות... ואם הן בטוחות מאד בעצמן אז זו תכונה שנחשבת לא "נשית" ולא "מושכת"... נשים מפנימות את זה באופן תת מודע ממש מגיל צעיר ולכן קשה להן לבוא למו"מ על שכר ולהציג גישה של "אני ממש שווה המון"..."

שתי דוגמאות.

אביא שתי דוגמאות ממש מהזמן האחרון:

  1. שוש הייתה בכירה בהיי-טק והחליטה להיות עצמאית. היא מתמחה בנישה ממוקדת ומבוקשת, ואין שני לה בארץ בתחום זה. היא המומחית בה"א הידיעה, וגם אני לומד ממנה. כבר זמן רב שאני שואל אותה מדוע היא מבקשת תמורה כל כך נמוכה בעבור הידע שלה, והיא מסבירה לי כי החברות הצעירות שעמן היא עובדת אינן יכול לשלם יותר.
    לפני שבועיים פנה אל שוש גבר שביקש ללמוד ממנה את רזי המקצוע. מסתבר שהוא כבר עוסק בתחום וגובה מאותן חברות כמעט פי שלוש. "נו?!" שאלתי אותה, "מה את מסיקה מזה?" והיא - שוב ניסתה להסביר לי מדוע מגיע לאותו גבר יותר. אבל אני, שמכיר היטב את התחום, אומר לכם קוראים יקרים: לשוש לא מגיע פחות.
  2. מירה היא בחורה צעירה וחריפה, שכבר הספיקה להתמחות בנישה מסוימת ועושה בה חייל. אני משתף אתה פעולה בתחומים שונים ומתרשם מאד מהיתרונות והיכולות שהיא מביאה. גם מירה חוזרת ומסבירה לי מדוע היא מבקשת שכר נמוך, ולא עוזרות הדוגמאות שאני מציג על רמת השכר המקובלת בתחום שלה.

סיכום.

הצגתי כאן את התובנות שלי מעשרים ושבע שנים בתעשייה ובעסקים.

אין זה סוד שיש אפליה בשכר של הנשים.

אם הסיבה היחידה לכך הייתה שהעולם העסקי נשלט ע"י גברים, המגמה הייתה צריכה להתחיל להשתנות.

אני לא מזהה את השינוי וחושב שכדי שהוא יקרה הנשים צריכות להעז ולתבוע לעצמן יותר.

התייעצתי...

בשונה מהרגיל, שלחתי הפעם את המאמר לעיונן של ארבע נשים לפני הפרסום ושילבתי את הערותיהן בגרסה הסופית.

בין השאר קיבלתי את הקישור הבא למחקר שנערך ב- University of Texas (מומלץ לקרוא).

זאב רונן

בעל ניסיון ארוך ועשיר בניהול של חברות ויחידות עסקיות בארץ ובעולם ובהקמת מיזמים. התמחותי הייחודית היא בהגדלת הרווח הנקי בחברות ובביצוע מהפכים ותפניות בחברות שהיו על סף פשיטת רגל, ובהעברתן לרווחיות.

בדקו אפשרויות ליצירת שיפור גם אצלכם

ספרו לי על האתגרים שעומדים בפניכם ונבחן יחד אם יש ביכולתי לסייע לכם ליצור שיפור משמעותי. מלאו את הטופס ונקבע שיחת היכרות.

אתר: business-excellence.co.il כתובת דוא"ל: zeev.ronen@business-excellence.co.il
8 תגובות

מאמר נפלא ומאיר עיניים, אין ספק שנשים צריכות לדעת שאל להן להסתפק במעט ועם זאת, חסר לי בכתבה המקום הפונה לגברים, בני זוג, מעסיקים. איפה חלקם? היכן האחריות שלהם? לכאורה המדינה שלנו מעודדת ליוזמה והצלחה לשני המינים אך עם זאת יש מסר כפול או מוסר כפול המופנה בעיקר כלפי 50% מהאוכלוסיה. בפעם האחרונה שבדקתי נשים לא נכנסות להריון מעצמן יש שם פרטנר שמתפנק או לוקח לעצמו את החירות על זמנו וזה בא על חשבון חירות הזמן של אשתו. כשגברים יקחו חלק פעיל אבל באמת פעיל (לא על חשבון מקום פנוי) נשים יוכלו לאפשר לעצמן יותר. אז נשים קחו אחריות! ואל תעשו ילדים עם מי שלא מבין את המחוייבות והאחריות המלאה של גידול משפחה ובנוגע לגברים.. קצת יושרה כלפי הנשים שלכם, די עם האגואיזם.

עינת כהן צדק
עינת כהן צדק
08-03-2016

היי זאב.
Well said
מאז ומתמיד נשים היו צריכות להתנצל (לפעמים גם בפני נשים אחרות):
להתנצל על כך שאני מעוניינת להביא ילדים וגם להיות אשת קריירה
להתנצל על כך שאני משקיעה בעבודה שלי וחוזרת בשעות מאוחרות הביתה
להתנצל על כך בחברתי לשים את עצמי באותה שורה כמו את הבנזוג והילדים שלי.
לתחושתי, המאמץ הנדרש מנשים הוא גבוה מאוד.
והתגמול, לעומת זאת, אינו שווה לזה של הגברים.
למה? כי אנחנו מאפשרות לזה לקרות.
יום אחד, כבר לא נצטרך יום האישה.
השוויון יהיה מובן מאליו.
עד אז – בואו נחגוג 
עינת

יעל תודה על תגובתך המעניינת והחשובה.
אני מאמין שכל אחד מאתנו צריך לקחת אחריות על עצמו. עם כל הכבוד לציפיות שמישהו אחר (הבעל, המנהל, בן הזוג...) יטפל עבורי, אני חושב שהחלק בו את לוקחת אחריות על החיים שלך, הוא יהיה החלק המתגמל יותר.

כאישה - הגאה על כך שהיא אישה - אני רוצה להציע הסבר נוסף. ומזהירה: הסבר זה אינו פופולארי בעליל!
תרומתה של התנועה הפמיניסטית לקידום האישה, זכויותיה, הכרה בה ובערכה - לא תסולא בפז. נשים חזקות, אמיצות, חכמות ואמיתיות, סללו את הדרך אל עבר השיוויון ושילמו על כך, לא אחת, מחיר כבד. אלא שיש לי השערה שכיום, יש בה בתנועה הפמיניסטית, בעצם היותה, מכשול. ואסביר:
כאישה גרושה, חד הורית לשני ילדים, המפרנסת בית כעצמאית, הגעתי למקום שבו מאוד ברור לי שמגיע לי מה שמגיע לי. לא כי אני אישה, אלא כי אני טובה במה שאני עושה. למדתי לדרוש את השכר הראוי בעיניי לעבודתי. אני לא מחפשת דרישת שיוויון משום שלדעתי יש כזו. בכך, אני תומכת לחלוטין בתמה של המאמר שכתבת זאב. כל מה שנדרש הוא האמונה שהשיוויון הוא פה. ואנחנו - הנשים, ורק אנחנו, אחראיות להוציאו מן הכוח אל הפועל. הזעקה כי אין שיוויון היא - היא שמייצרת את המציאות. נשים אכן צריכות להגיע בבטחון אל כל מקום עבודה ולדרוש. אינני מתעלמת מאילוצי המשרה השנייה, המרכזית - של ניהול בית וגידול ילדים, אשר משפיעה על שעות העבודה. אבל, שאלת האחריות על מטלות הבית היא חלק מהגדרת מערכת זוגית. נשים אשר חושבות "שיוויון", משדרות אותו לא רק במקומות עבודה או בכל מקום אחר - הן משדרות אותו גם בבית. אני מכירה היום בתים רבים (אם כי לא כפי שהייתי רוצה לראות) בהם מתקיימת חלוקת עול שווה בין בני הזוג במטלות הבית והפרנסה. ושיוויון - כזה הוא מטיבו - הוא גורף וצריך להכיל את כל תחומי החיים.

ענת, תודה על תגובתך.
דבריך משמעותיים מאד. את אישה חזקה ויודעת לדרוש את המגיע לך בזכות.
אבל בסביבה לא מפרגנת, נשים פחות חזקות צריכות גיבוי. גיבוי של נשים אחרות. איני בטוח שהדרישה לשיווין יוצרת את אי השוויון.
מעריך מאד את התגובה שכתבת.
זאב

ענתי בלוך
ענתי בלוך
14-03-2016

אתה צודק: נשים צריכות לעמוד על שלהן יותר. זה יקרה כשיותר ויותר נשים יפנימו ויבינו את שוויין (worth). ויפסיקו להציב רף נמוך.
ענתי בלוך

ענתי, תודה על תגובתך.
אני מעריך שאת צודקת.

שתף/י את דעתך

מצוינות בעסקים - בפייסבוק

עוד לקריאה בבלוג

  • חדש
  • פופולרי
  • תגובות אחרונות

זאב רונן, מנכ"ל 'מצוינות בעסקים'

זאב רונן

זאב רונן, B.Sc, בעל ניסיון ארוך ועשיר בניהול של חברות ויחידות עסקיות בארץ ובעולם ובהקמת מיזמים. התמחותי הייחודית היא בהגדלת הרווח הנקי בחברות ובביצוע מהפכים ותפניות בחברות שהיו על סף פשיטת רגל, ובהעברתן לרווחיות.

כיום, אני משמש כמוביל ומנחה פרויקטים להגדלת הרווח הנקי במספר רב של חברות ויועץ לחברות ויחידים בתחום העסקי והיזמות.

Essential SSL

קבל/י מאמר חדש ומקורי בכל שבוע

הצטרף/י ליותר מ-3,100 מנהלים ומנהלות שכבר מנויים ומקבלים מאמר מקצועי חדש ומקורי בכל שבוע - חינם.
זאב רונן, מנכ"ל 'מצוינות בעסקים'

בלי ספאם - מכבדים את הזמן והפרטיות שלך.

זאב רונן, מייסד ומנכ"ל 'מצוינות בעסקים'