שינויים רגולטוריים תכופים, המתרחשים בתחום הפנסיה והביטוח, מתאפיינים, בין השאר, בהעברת אחריות, לפעמים אחריות יתר, למנהלים בחברות.
אם בעבר יכול היה המעסיק להותיר את הטיפול בביטוחים הפנסיונים של עובדי החברה בידי סוכן הביטוח, הרי שכיום נדרש המעסיק למעורבות מלאה בתחום. מנהלים רבים נרתמו לנושא והחלו להיות מעורבים יותר ויותר בדאגה לתנאים ולשירות עבור עובדי החברה.
עדין, מנהלים ממשיכים להסתמך במידה רבה על סוכן הביטוח של העסק, ולצד המעורבות הגדלה בתנאי העובדים, שוכחים לעתים לטפל גם בביטוחיים הפנסיונים שלהם עצמם.
סביבת העבודה של מנהלים בחברות שונה במספר מאפיינים מזו של עובדים אחרים בחברה. אחד המאפיינים הבולטים הינו החלפה תכופה יותר של מקום עבודה.
להבדיל מאנשי יצור, אנשי שירותים ואנשי הנדסה, מנהל עובר בין מספר מקומות עבודה במהלך חייו התעסוקתיים.
מאפיין נוסף הוא "זמן מדף" מוגבל כמנהל פעיל, כך שככל שהעסק דורש יותר חדשנות מתקצר "זמן המדף" של המנהל והוא נאלץ לעזוב את הניהול לטובת סביבה עסקית שמרנית יותר ותפקידי רוחב המבוססים על נסיון שצבר בשנים בהן פעל כמנהל.
בכל מעבר כזה פוגש המנהל את סוכן הביטוח של המעסיק החדש ואיתו קובע האם להמשיך את החסכון הקיים או להפיק תכניות ביטוח חדשות. תופעה זו, של הפקת תכנית חדשה בכל מקום עבודה, הצטמצמה בשנים האחרונות עקב מגבלות שהוטלו על סוכני הביטוח.
יחד עם זאת, בסביבה בה קמו מגה סוכנויות שמטפלות במעסיק ומתמקדות בביטוחים הקשורים לעבודה, רבים מהמנהלים מחליפים את הסוכן המטפל בכל פעם בה הם מחליפים מקום עבודה ואינם נצמדים לסוכן אחד.
במצב זה אין ליווי ארוך טווח ולא נוצרים קשרים ארוכי טווח ואין סוכן המלווה את המנהלים ואת משפחתם לאורך זמן.
בתרבות ההיי-טק הקיימת היום, מי לא חולם לבצע אקזיט וליהנות מהפירות המתוקים של עבודתו? חלום מתוק זה הינו מבורך כמובן, אך ההתמקדות בהכנסה הגדולה והחד-פעמית מקטינה לעתים את הרצון לתכנן תכניות ארוכות טווח וגורמת לדחיית המחשבה על תכנון שכזה. כאן המקום לציין שדוקא בשלב זה של אחרי אקזיט מוצלח חשוב שבעתיים לבצע תכנון מקיף לטווח הארוך.
מרבית המנהלים מנהלים רמת חיים משפחתית גבוהה, המבוססת על כושר ההשתכרות הנוכחי ואינם מתכננים את הסביבה הכלכלית המשפחתית לשינויים בכושר השתכרות.
מה ניתן לעשות?
ניהול העושר המשפחתי מבוסס על נכסים קיימים, על הכנסות שוטפות, על צרכים שוטפים ועל צרכים וחלומות חד פעמיים, על כיסוי ביטוחי במקרה של פגיעה ביכולת להתפרנס, על התאמות לשינויים בשכר.
תכנון לטווח הארוך חייב לכלול לא רק את המערכת הכלכלית שלאחר הפרישה, קרי פנסיה, אלא גם ניהול נכון של המערכת הכלכלית המשפחתית החל ממחר בבוקר.
בפגישות ייעוץ עם מנהלים, מרחיב היועץ הפנסיוני את נקודת המבט לרווחה של כלל המשפחה ומנתח את הצרכים על בסיס עקרונות התכנון הפיננסי הרחב, דבר שהופך את הליווי והייעוץ מחד פעמי למתמשך, על פני השנים ועל פני השינוייים.