האם שילוב של ידע ותבונה יכול למנוע עימותים, מריבות ואסונות?

הדברים שלהלן הם עיבוד ושילוב מכמה שיעורים שהעברתי בתכניות מחוננים שונות, בתחומי הפיזיקה והביולוגיה/כימיה/בוטניקה.

השיעורים היו פתח לדיונים על צורך בידע ותבונה כדי לפתור בעיות מתחומים שונים והעיסוק בכוחות ומנופים הוביל לדיון על קונפליקטים חברתיים - למעשה עשינו השלכה ממקבילית הכוחות שיש בה מצב של כוחות מנוגדים: אם הם שווים אין תזוזה ואם הם שונים בגדלם יש צד "מנצח " וצד "מפסיד" - אבל כשהם פועלים בתיאום השקול הוא צירוף שני הכוחות.

בשיעורים על מזון ועל חשיבות שרשרת המזון נגענו גם במצב המתהווה של רעב עולמי והקונפליקטים האכזריים בין מי שאין לו לבין מי שיש לו. כבר בפרקים הראשונים בתנ"ך עולה הריב האכזרי בין האחים קיין והבל. ריב שניתן להשליך ממנו על העבר, ההווה והעתיד ועלתה השאלה: האם שילוב של ידע ותבונה יכולים למנוע עימותים, מריבות ואסונות?

ההסטוריה האנושית משופעת בסיפורים כואבים על ריבי אחים וגם אנו, עם הספר, לא יוצאים נקיים מכך. החל מסיפורי בראשית - קיין והבל, יעקב ועשו, יוסף ואחיו, יהודה וישראל, ועוד. ועד לימינו, למשל ההגנה מול אצ"ל ולח"י.

אז מה בעצם יכול לעורר ריבים קשים שכאילו שסופם רצח או כמעט רצח?

כבר בריב הראשון בהסטוריה קין הרג את הבל. משום מה לא אני ולא הילדים הסכמנו לפרשנות הכתובה של משהוא די ארטילאי כמו תשומת הלב של "אלוהים" שהעדיף "מנגל" על פני "ירקות וזרעונים".

בשלב זה שאלתי את הילדים האם הם רבים בבית עם האחים/אחיות שלהם. זו הייתה שאלה מאד מעוררת - הרבה מהילדים התעקשו לספר על כך בפרוטרוט.

בשפת הפסיכולוגים זה נקרא "ריב על תשומת הלב של ההורים". מתחת למשפט הקצר הזה יש הרבה מאד משמעויות רגשיות וחומריות - כמו מי מקבל כמה ולמה, החל מחיבוק ולטיפה לעומת עונש ונזיפה ועד לדמי כיס והיתר לחזור מאוחר. וכבר חז"ל אמרו: "הקנאה, התאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם" (מסכת אבות ד', כ"ח).

בשפה מכובסת אנחנו מכנים ריבים כאילו בשם קונפליקטים

תורת האילוצים מציגה קונפליקט בסכימה פשוטה בשם "ענן קונפליקט" שמבהירה את הרצונות והצרכים של כל צד. ניתוח מעמיק מביא למסקנה שבבסיס של כל קונפליקט יש בעיה אחת - בעיית היסוד שפתרונה מאדה את הענן. להגדרת הבעיה מגיעים בדרך של חיבור לוגי בין הגדים שונים - שעיקרם סיבה מול תוצאה.

שימוש בתורת האילוצים לפתרון הקונפליקט בין קין והבל

השתמשנו במס' היגדים כדי לצייר את "ענק הקונפליקט" בין קין והבל ולמצוא את הדרך לפתרונות. להלן מספר הגדים בהם השתמשנו, כדי להגיע לבעיית היסוד של הסכסוך בין קין והבל – וגם לפתרון.

1: הירושה, הרכוש והכתר עוברים לבן הבכור (מרד אבשלום). כך היה גם באירופה: הילד השני הולך לצבא, הילד השלישי הולך להיות כומר.

2: יש ריב נצחי בין רועי צאן לעובדי אדמה. הסיבה: רועי הצאן עולים עם העדרים על האדמות המעובדות ומשחיתים את היבולים.

3: הקדמונים לא ידעו בבירור שגם הקרקע זקוקה לדישון. לכן הכריזו על שנת שמיטה - שנה שבה האדמה צריכה לנוח.

4: במצריים העתיקה לא היה צורך בדישון והשקיה. שכן הנילוס הציף את השדות במועדים קבועים וידועים מראש.

5: בסין שבה זורעים וקוצרים את האורז שלוש פעמים בשנה מדשנים את השדות באופן קבוע, גם בפרש של בני אדם.

6: חמי ז"ל - שהיה נוקד - היה מעלה את העדר ברשות על שטחים חקלאיים לאחר הקציר. הכבשים והעיזים היו מתחחות את הקרקע ומזבלות אותה עם ההפרשות שלהן - כך שני הצדדים היו נשכרים.

7: באימפריה הפרסית - זו של כורש ודריוש - לימדו חקלאות, בניה ושפות. כולל מתמטיקה שכלולה בהם. כך נתנו לבני האצולה את הידע החשוב על מנת שיוכלו לשלוט (לגבות מסים) על איזורים נרחבים ועמים זרים.

8: בימינו, ברור וידוע שצריך לדשן את השדות ויש תעשיה מפותחת ליצור דשנים. זכור לי משיעורי הכימיה על "תהליך הבר" - יצור אמוניה - המרכיב החשוב שבדשן הכימי, מחנקן האוויר.

9: כאשר בני ישראל ירדו למצריים -הם הגדירו עצמם כרועי צאן -לכן קבלו את ארץ גושן למגורים - כדי שהצאן לא יאכלו את התבואות - במצרים העתיקה היו ידועים כמה עשרות סוגי לחם.

10: בשנים הראשונות לקום המדינה חוקק חוק העז השחורה - שנועד למנוע הרס יערות ועצים - שכן העז השחורה מטפסת על עצים ואוכלת הכל - כולל הקליפה וכך גורמת למות העצים.

ענן הקונפליטק של קין והבל

בהמשך להיגדים הנ"ל, ציירנו את ענן הקונפליטק בין קין והבל:

ענן הסכסוך בין קיין והבל

חיבור ההגדים מבליט את האפשרות שעדרו של הבל עלה על השדה של קיין והשחית את היבול - שהרי קל יותר לרעות בשדה הסמוך מאשר לנדוד ולחפש במרחקים שדות מרעה מתאימים. השחתת יבולים מכל סיבה שהיא דנה את עובדי האדמה למוות ברעב. זאת בהחלט סיבה להקלה בעונשו של קיין ובעצם עליו לנדוד כדי למצוא מזון.