עדכונים אישיים מהבלוג: הצטרפו ליותר מ-5,300 מנהלים ומנהלות שכבר מנויים וקבלו מאמר מקצועי חדש ומקורי בכל שבוע - חינם.

הגיוס לצבא בפן הרגשי - המפגש בין המתבגר הישראלי לבין המערכת הצבאית

הגיוס לצבא מהווה שלב בהתפתחות הנורמטיבית של חלק גדול מהמתבגרים בחברה הישראלית. הגם שלמדנו להתייחס למעבר הזה כטבעי, לאחר שנים כה רבות של מתיחות ביטחונית, יש בו מאפיינים ייחודיים ומורכבים וכן אתגרים שמתבגרים ברחבי העולם אינם נדרשים להתמודד אתם.

המתגייס נמצא בעיצומו של גיל ההתבגרות. גיל זה הוגדר בעבר כ- 12-16 ועם השנים הלך והתמתח על פני יותר ויותר שנים. היום מתחיל שלב זה יותר מוקדם וגולש אפילו עד אמצע שנות השלושים. מדוע בעצם התארכה כל כך תקופת "גיל ההתבגרות"? הסיבה היא שמשימת הגיל היא עיצוב זהות. ככל שיש בעולם זהויות רבות יותר בהן ניתן לבחור, כך הבחירה נהיית קשה ומסובכת ומן הסתם אורכת זמן רב יותר.

כאשר חוקק חוק גיוס חובה עם קום המדינה, היה בן ה- 18 הממוצע כבר אחרי שלב הבלבול, זהותו הייתה מגובשת ובמצב זה היה פוגש את המערכת הצבאית. היום, לאור המורכבות שתוארה, פוגש המתגייס את המסגרת בעיצומו של תהליך מבלבל השואב ממנו כוחות רבים.

בעוד שבן ה-18 הישראלי, השתנה, כאמור, לבלי הכר – נותרה המערכת הצבאית כשהייתה. המתגייסים פוגשים צבא, דומה במובנים רבים מאוד לצבא שפגשו הוריהם וסביהם: מערכת נוקשה והיררכית, הדורשת ציות ובהיעדרו מענישה עד כדי כליאה. מפגש חברתי כפוי ואינטנסיבי עם נערים המגיעים מכל חלקי החברה הישראלית. דרישה לתפקוד רחוק ממערכות התמיכה הרגילות – הורים וחברי ילדות. אסור לשכוח גם את הדרישה לשימוש בנשק ואת האיום על שלמות הגוף והחיים עצמם. עם כל אלה מתמודד המתגייס, בדגשים משתנים כמובן מתפקיד לתפקיד ומיחידה ליחידה.

המתגייס נדרש (אם במציאות ממש ואם בחוויה שלו) לוותר על זהותו שהיא גם כך עדיין שברירית וחמקמקה עבורו ולאמץ את הזהות הנכפית עליו על ידי המערכת הצבאית. לא פעם יש מתגייסים אשר מוכנים ללכת לכלא ולא להסתפר. מאחורי בחירה זו, שנראית כל כך לא הגיונית, עומד האיום על מה שנתפס כשלילת הזהות הייחודית. ישנם חיילים לא מעטים הפותרים קונפליקט זה באימוץ טוטאלי של מאפייני הזהות הצבאית. נוכל לראות חיילות וקצינות, במיוחד בחילות השדה, המאמצות לעצמם שפת גוף וסגנון דיבור "גבריים" ו"צבאיים".

כל שינוי בחיים מהווה מצב דחק (לחץ, מצוקה) אתו צריך האדם להתמודד. בכל מצב של שינוי שואף האדם (כמו כל אורגניזם אחר) לחזור לאיזון מחודש. כגודל השינוי כך מידת הדחק וכמות המשאבים הפנימיים הנדרשים על מנת להגיע לאותו איזון מחודש מיוחל. מאחר והגיוס לצבא הוא שינוי עצום בכל תחומי החיים, הוא מוביל בהכרח למשבר הסתגלותי. עוצמת המשבר משתנה מאדם לאדם בהתאם לאישיותו, מערכות התמיכה שלו ודרישות המסלול הצבאי בו נמצא.

רוב רובם של המתגייסים יצליחו, בעזרת משאבים פנימיים וחיצוניים, לעבור את המשבר בהצלחה ואף לצאת מחוזקים. מיעוטם יפתחו משבר נפשי המצריך התערבות מקצועית. לא תמיד ניתן לצפות את המשבר מראש ולפעמים הוא מופיע דווקא אצל מי שאיש לא צפה שדווקא אצלו יתרחש. יחד עם זאת משבר כזה נגרם, פעמים רבות, מאי התאמה בין החייל לבין סוג השירות אליו שובץ. למשל – בחור ביישן, שהתקשה לישון מחוץ לבית, לא יצא לטיולים שנתיים וקשור מאוד להוריו, משובץ לשירות קרבי. האתגר יהיה קשה מידי עבורו: הוא יתגעגע הביתה, יהיה מאוים מהקרבה לחיילים רבים שאינו מכיר ויתקשה לעמוד על שלו. אילו זוהתה הבעיה קודם והוא היה נשלח לטירונות קצרה ומוצב קרוב הביתה, יש להניח שהיה מסתגל. דוגמא נוספת הוא נער שהיה רגיל לעשות כרצונו בבית הספר, התחצף למורות, הותאמה לו מערכת מצומצמת, והוא מעולם לא נדרש להתמודד עם תוצאות מעשיו. אותו נער משובץ לקורס בחימוש. שם הוא המום מהמצב החדש, המצריך ממנו לקבל מרות מנער בן גילו, לעמוד בדרישות הלו"ז מלואן או להיענש.

מוטב לא 'לעצום את העיניים' ולצפות שהכל יהיה בסדר בצבא או כמו שרבים נוהגים לומר: "הצבא כבר יסדר אותו". ברובם המוחלט של המקרים השירות הצבאי דווקא מעלה על פני השטח ומחריף קשיים הקיימים ממילא ולא פותר אותם.

לכן, יש לשאוף להתאים את סוג השירות לכוחות הנער או הנערה. הצבא הנו למעשה "חדר כושר ענק בהסתגלות" לכל אחד תוכנית האימונים שלו. מי שיש לו קשיים חברתיים –יידרש להסתדר עם אוכלוסיה חדשה ומגוונת, מי שיש לו קושי בקבלת סמכות – יידרש לציית למפקדיו, מי שמתקשה להיפרד מהוריו – יידרש לישון מחוץ לבית. כמו בחדר כושר אמיתי, כאשר תוכנית האימונים מתאימה למצבו של האדם – היא מחזקת אותו, אך כשהיא אינה מתאימה היא עלולה לגרום לפגיעה ולתחושת כשלון.

על כן מומלץ להתייעץ עם מומחים המכירים את הצבא היטב ומבפנים ויש להם ניסיון במציאת פתרונות והתאמת סוג השירות למבנה האישיות ומצבו הרגשי של המתגייס. אם מגיעים למיונים עם חוות דעת מאנשי מקצוע שכאלה, קל הרבה יותר להשפיע על סוג השירות. התערבות במהלך השירות עצמו אפשרית גם היא, אך מורכבת יותר.

לסיום, הכי חשוב למקסם את סיכויי המתגייסים להשלים שירות בהצלחה. הצלחה כזו מחזקת, מעלה את הדימוי העצמי ועוזרת בהתמודדויות הרבות שעוד מצפות להם בעתיד...

שירה אורי

רס"ן מיל' שירה אורי, שרתה כקב"נית בקבע במגוון תפקידים (לשכות גיוס, יחידות שדה, כלא צבאי). כיום מנהלת מקצועית במכון שערים לגיוס- הכוונה לשירות צבאי מיטבי. המכון הינו ייחודי מסוגו בארץ, המתמחה במציאת פתרונות אישיים למתגייסים וחיילים הזקוקים להתאמת סוג השירות לקשיים אתם הם מתמודדים.

במכון מומחים מתחום בריאות הנפש (קב"נים במיל', פסיכיאטרים) ומתחום המשפט (פרקליטים צבאיים), אשר הנם בעלי היכרות מעמיקה עם המערכת הצבאית, וניסיון בסיוע לאלפי מתגייסים וחיילים.

שערים לגיוס - הכוונה לשירות צבאי מיטבי

מוזמנים ליצור קשר ונעזור לכם להגיע לשירות המתאים עבור ילדכם. טובי המומחים מחכים לכם.

אתר: www.om-d.co.il/index_h_p.asp?id=107 כתובת דוא"ל: hagit@shearim.biz

פרסמו תגובה למאמר

ארכיונים קשורים באתר

תגובות אחרונות בבלוג