הכירו את הכלים החשובים לכל מנהל/ת שרוצה להניע את עובדיו למצוינות 
ספרי הראשון "Manage!" זמין כעת לרכישה בחנות המקוונת - לפרטים ורכישה >>

מצוינות בעסקים - מובילים שיפור והתייעלות בחברות ומפעלים

עדכונים אישיים מהבלוג: הצטרפו ליותר מ-3,100 מנהלים ומנהלות שכבר מנויים וקבלו מאמר מקצועי חדש ומקורי בכל שבוע - חינם.

לימודי איכות הסביבה למהנדסים

לימודי איכות סביבה למהנדסים - הרצאה לכינוס הלאומי ה-12 של האיגוד הישראלי לאיכות (תחום: איכות הסביבה)

הקדמה

 נושא איכות הסביבה הוא נושא מרתק מסיבות אחדות.

ראשית בגלל חשיבותו ההולכת וגדלה עקב ההשפעות היום יומיות בהן אנו נתקלים בחיינו. החל בשינויי מזג האוויר הנובעים מההתחממות הגלובאלית, דרך כמויות הפסולת הגדולות אותן מייצרת הציביליזציה המודרנית וכלה ברעילות המתפשטת בעולם כתוצאה מריבוי הכימיקלים השונים המשרתים אותנו בכל תחומי חיינו. לדוגמא: חומרי דישון והדברה, תרופות, חומרים פלסטיים שונים ותוספים לתהליכי הייצור בתעשיות השונות.

הנושא מרתק גם בגלל המגוון הגדול של הנושאים בהם הוא עוסק: מים, אנרגיה, אוויר, קרקע, קרינה, פסולת, תחבורה, רעש, ריח ונושאים רבים אחרים. מורכבות הנושאים מביאה גם ליצירת קשרים של העוסקים בתחום עם גורמים מתחומים שונים: אנשי מקצוע מהאקדמיה , נציגי משרדי ממשלה (הגנת הסביבה, תשתיות, בריאות, חקלאות ועוד), רשויות מקומיות, אירגונים לא ממשלתיים (NGO ), התאחדות התעשיינים, מכון התקנים, ספקים ולקוחות ועוד.

אותי אישית הנושא מעסיק מזה כעשרים שנה מאז מוניתי למנהל מפעל אסם ביוקנעם בשנת 1990. העיסוק הורחב והועמק והפך למרכז עיסוקי עם מינויי לתפקיד מנהל איכות הסביבה של קבוצת אסם. אני משוכנע בחשיבות הנושא הן כאזרח העולם הגדול המודע לכל התופעות הסביבתיות העולמיות והן כיהודי דתי המאמין בחובה לשמור על העולם שברא הקב"ה עבורנו.

מבוא

במהלך השנים האחרונות, בעיקר מאז ועידת ריו ב - 1992עולה וגוברת ההכרה בחשיבותו של חינוך לקיימות / החינוך הסביבתי, כאמצעי חשוב לקידום פיתוח בר קיימא. בתוך כך, חשיבות מיוחדת מיוחסת למקומה של מערכת ההשכלה הגבוהה. חשיבות זו נובעת הן ממקומם המרכזי של מוסדות אלו בחברה ובקהילה, והן מהיותם נקודה משמעותית בציר ההתפתחות האישית והמקצועית של הסטודנטים הלומדים בהם. הסטודנטים של היום הם האזרחים, הצרכנים ובעלי המקצוע של העתיד והם אלו שיקחו חלק בהחלטות שונות אשר ישפיעו על העולם בעתיד הקרוב והרחוק. שנות הלמידה במוסד להשכלה גבוהה מהוות פרק מרכזי בתוך ההתפתחות המקצועית של כל בעל מקצוע. לפיכך, הידע, הערכים, המיומנויות והנורמות המקצועיות אותן רוכש הסטודנט ילוו אותו במשך כל חייו וישפיעו על החלטות שיקח בהמשך דרכו Cortese, 2003; Rowe, 2002 )).

בתוך החינוך לקיימות בהשכלה גבוהה, עניין רב מופנה לחינוך של מהנדסים. זאת לאור הקשרים החזקים שיש בין פעילות מהנדסים לבין התעשייה. על פי ) 2004) Ashford  לאור הקשרים הללו ולאור העובדה שכלכלות של מדינות נהיות יותר ויותר "לא מקיימות" בגלל מהנדסים, אך טבעי הוא לדרוש שההנדסה כמקצוע תהיה מכוונת לפיתוח בר קיימא. כמו כן, ההיבטים של פיתוח בר קיימא הם רלוונטיים לכל מקצועות ההנדסה, מאחר שהמרכיב הסביבתי צריך להילקח בחשבון בתחילת התכנון של כל פרוייקט הנדסי(Splitt, 2002).

 ארגונים מקצועיים ובינלאומיים של מהנדסים והכשרת מהנדסים מעלים היום דרישות והגדרות למיומנויות וליכולות אשר צריכות להיכלל בתוכניות להכשרת מהנדסים.

כך למשל, במערך הקריטריונים של הארגון האמריקאי להכרה בתוכניות הכשרה Accreditation Board for Engineering and Technology (ABET) מוגדרים אחד עשר יעדי למידה לסטודנטים להנדסה, ביניהם: "חינוך רחב שיאפשר הבנת ההשפעה של פתרונות הנדסיים בהקשרים גלובליים, כלכליים סביבתיים וחברתיים", "יכולת לתכנן מערכת מרכיב או תהליך, באופן שיענה על צרכים ריאליסטיים ובתוך מגבלות כלכליות, סביבתיות, חברתיות, פוליטיות, אתיות בריאותיות, בטיחותיות, מגבלות של ייצור ומגבלות של קיימות" (ABET, 2012) . הגדרות דומות מופיעות בהצהרת ברצלונה של הארגון הבינלאומי של מהנדסים לפיתוח בר קיימא (EESD, 2004) , ובשני הארגונים הללו כמו גם בארגונים נוספים בתחום, הגדרת מטרות הלמידה משלבת בתוכה מרכיבים קוגנטיביים ואפקטיביים: ידע, הבנה, פיתוח עמדות, אתיקה, מוטיבציה והתנהגות  (Kastenhofer et al. 2010) .

היוזמה לקורס

לאחר עבודה של 40 שנה בתעשייה בתפקידים מקצועיים וניהוליים בכירים, האחרון מביניהם מנהל איכות סביבה של קבוצת אסם, הגעתי למסקנה שהצוות הטכני הבכיר והזוטר מגיע לתפקידו ללא כל הכשרה בנושאים סביבתיים.

מאידך נוכחתי לדעת כמה הרבה ניתן לתרום להגנה ולשמירה על הסביבה לאחר שמקנים לצוות הטכני מודעות, מושגי יסוד וידע בתחום הסביבה. דוגמאות להישגים שהושגו לאחר הדרכות מתאימות ברמות השונות של הארגון יוצגו בכנס. ניתן גם לראותם בדוחות הכספיים השנתיים שמגישה קבוצת אסם לבורסה. דוחות אלה כוללים מאז שנת 2007 פרק מיוחד ונכבד בתחום איכות הסביבה.

על רקע זה, אם יציאתי לגמלאות,  בניתי סילבוס לקורס בנושא: איכות סביבה בתעשיית המזון.  הקורס הוצע למספר מוסדות אקדמאיים שמכשירים מהנדסי ביוטכנולוגיה ומזון.

לאחר שהועברה על ידי בחלק מהמוסדות הרצאת אורח, נענו מכללת תל חי והטכניון ושיבצו בשנת 2011 את הקורס כקורס בחירה במחלקות לביוטכנולוגיה והנדסת מזון. בשנת 2012 הוסיפה גם הפקולטה לחקלאות את הקורס לתוכניתה. מוסדות נוספים הכירו בחשיבות הנושא אולם דחו בינתיים את הפעלתו מסיבות תקציביות.

הקורס בהיקף של 2 ש"ש למשך סמסטר אחד מיועד לתלמידי שנה רביעית לתואר ראשון ובטכניון גם לתלמידי תואר שני. הוא הועבר בשנתיים האחרונות לעשרות סטודנטים בכל מוסד.

נרשמו לקורס גם סטודנטים ממדעי הסביבה לתארים ראשון ושני.

הסילבוס של הקורס

מטרות הקורס:

  1. הכרה בסיסית של נושא איכות הסביבה וההיבטים וההשפעות הסביבתיים הייחודיים של מזון לסוגיו ותעשיית המזון.
  2. הגברת המודעות לתחום של מהנדסי המזון והבנה כיצד ביכולתם לפעול לצמצום ההשפעות הסביבתיות של הארגון בו הם פועלים.

משך הקורס: שעתיים סימסטריאליות, 14 שבועות.

אופי הקורס: 12 שעורים פרונטאליים + 4 שעות סיור במפעל מזון והכרת המערכת הסביבתית שלו.

הערכת התלמידים: תרגילים (10% )+ בחינת סוף סמסטר (90%).

תלמידי תואר שני מחוייבים גם בהגשת עבודה שמישקלה 25% מציון הקורס.

הנושאים שנלמדו בקורס היו:

  1. מבוא לאיכות הסביבה: מהי סביבה ובאלו נושאים היא עוסקת,ההשפעה בבית ובארגון – נושאים, הבדלים ושיטות לצימצום. סיבות לצורך בהגנת הסביבה. ההתפתחות ההיסטורית של התנועה הסביבתית.
  2. ניהול סביבתי – דגשים: פרואקטיביות, הסביבה לאורך שרשרת האספקה, מערכת הניהול הסביבתי. הבעיות העולמיות העיקריות: משבר האקלים (התחממות גלובאלית ואפקט החממה), פסולת ורעילות.
  3. מושגים סביבתיים עיקריים :קיימות, פיתוח בר קיימא, טביעת רגל אקולוגית, טביעת רגל פחמנית ועוד.
  4. מושגים סביבתיים המשך: מיגוון ביולוגי, אמנות והסכמים בין לאומיים, אנרגיות מתחדשות, החור באוזון.
  5. היבטים סביבתיים עיקריים של מזון מהחי והצומח: זיהום אוויר, מים (שימושים, הצע וביקוש, מים לייצור מזון, מיחזור מים).
  6. היבטים סביבתיים עיקריים של מזון -  שפכים: מקורות, הגדרות, פרמטרים לזיהום, אפיון שפכי מזון,
  7. היבטים סביבתיים שפכים – המשך: טכנולוגיות טיפול (פיזיקו-כימי, ביולוגי).
  8. היבטים סביבתיים – אנרגיה: מהי אנרגיה, אנרגיה וסביבה,למה צריך וכדאי לחסוך באנרגיה? איך עושים זאת? אנרגיות מתחדשות (מים, רוח, ביו אנרגיה, סולארי).
  9. היבטים סביבתיים – פסולת ומיחזור: ייצור הפסולת בישראל ובעולם (כמויות, הרכב). שיטות טיפול, מפגעים סביבתיים מפסולת, מיחזור.
  10. מחזור חיי המוצר לאורך כל שרשרת האספקה מהבחינה הסביבתית. אריזות למזון מההיבט הסביבתי – כיצד משפיע טכנולוג המזון.
  11. חומרים מסוכנים בתעשיית המזון: מה, למה וכמה. היתר רעלים, גיליון בטיחות.
  12. תחיקה סביבתית הקשורה לתעשיית המזון: עקרונות יסוד בתחיקה הסביבתית: טרגדיית נחלת הכלל, עקרון המזהם משלם, עקרון הזהירות המונעת, B.A.T  (Best Available Technology), פיתוח בר קיימא, צדק סביבתי. התחיקה הסביבתית העיקרית:  מניעת זיהום אויר, מניעת זיהומי קרקע ומי-תהום, הגנה על מי-ים וחופים, פסולת וחומרים מסוכנים
  13. תקן ISO 14001 לניהול סביבתי (– אופציונאלי ?)
  14. סיור במפעל מזון בעל מיגוון רחב של היבטים סביבתיים משמעותיים, הכרת הנושאים בשטח והטיפול בהם.

השפעות ההוראה על התלמידים בקורס

בשנתיים האחרונות מתבצע מחקר לקראת דוקטורט בטכניון בנושא:חינוך לקיימות בטכניון.

המחקר נערך ע"י קרן מינץ ופרו' טלי טל מהמחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים. במסגרת המחקר נבחנה השפעתם של פעילויות הוראה שונות הנערכות במוסד בנושא הסביבה והקיימות וכן פעילויות לא פורמאליות נוספות. גם הקורס שלי השתתף במחקר זה ולהלן עיקרי התוצאות על בסיס תשובות הסטודנטים לשאלונים בתחילת הקורס ובסופו.

שאלות המחקר היו

  1. מה מאפיין קורסים ופעילויות לא פורמאליות העוסקים בפיתוח בר קיימא בטכניון
  2. אילו התנסויות למידה נתפסות כמשמעותיות להתפתחות המקצועית והאישית בהקשר של פיתוח בר קיימא? כיצד התנסויות אלו משפיעות על הסטודנטים?
  3. מהן מערכות הקשרים בין מאפייני קורסים לבין תוצרי הלמידה שלהם?

הנה התשובות שנתנו הנשאלים בהתייחס לקורס "איכות הסביבה ותעשיית המזון"

הגישה ביחס לסביבה וליחס אליה אשר הוצגה במהלך הקורס:

  1. השפעת האדם על הסביבה
  2. חשיבות השמירה על הסביבה
  3. תפקידו של מהנדס המזון בהקשר לשמירה על איכות הסביבה
  4. הסביבה ביחס לחיים הפרטיים של הסטודנטים

התנסויות למידה משמעותיות בקורס:

טבלא 1: סיכום תוצאות הקורס ביחס לתפיסות הסטודנטים את תוצרי הלמידה

מספר

הקטגוריה

דוגמאות להיגדים של הסטודנטים

1

ידע תאורטי

"הקורס הזה נתן לי איזה שהם רעיונות לגבי השמירה על

הסביבה כאשר אני עובדת כמהנדסת מזון: לבדוק שאין נזילות,

שפכים..."

"נתן עוד היבטים ושיקולים לקבלת החלטות נכונות לשמור על

הסביבה"

"בעיקר הכרתי את התקנים הרלוונטים לנושא"

2

מודעות

"חשף אותי בפני הבעיות העללות להתעורר ובפני הדברים שיש

לשים אליהם לב"

"לא חשבתי אף פעם שזה כל כך חשוב הנושא של איכות

הסביבה במפעלי מזון"

" זה נכנס למודעות שלי ועכשיו הינני יכולה גם להסביר לאחרים

)עם הסבר הגיוני( את הסיבות לחשיבות בחיסכון במים /אנרגיה"

3

מיומנויות /

ידע יישומי

"אני כבר יודעת את ההשלכות של ההחלטות המקצועיות שאני

עלולה לקחת בעתיד והקורס סיפק לי פתרונות ככל האפשר

לחלק רב מהבעיות

4

עמדות כלליות

"ההסתכלות על שילוב סביבה חברה כלכלה, חשובה היום לדעתי - -יותר מפעם"

5

עמדות מיקצועיות

"הרבה הוא )הקורס( השפיע על ראייתי. בצורה חיובית. אני רואה

את החשיבות של לפתח מפעל עם כלים ומכשירים שמזיקים כמה

שפחות לסביבה".

6

מוטיבציה מיקצועית

"אני בטוחה שאם אהיה בתפקיד אנצל את כל המשאבים לשכנע

את כל העובדים להיות תורמים לסביבה ולא פוגעים"

7

מוטיבציה כללית

לקידום  קיימות

" הקורס מעודד לקיחת אחריות.. השאלון טביעת רגל אקולוגית

)העלה( מוטיבציה להקטין את טביעת הרגל האקולוגית שלי"

8

שינוי הרגלים

"הרבה דברים ממה שלמדתי שינו את האופן שבו אני חיה.

למשל, כאשר אני מתקלחת או מנקה את המכונית או רוחצת

כלים אני נזכרת לחסוך במים או חשמל"

כדי לתת תמונה מוחשית יותר לדברי הסטודנטים יתוארו להלן שתי דוגמאות המציגות את כלל התשובות של שני סטודנטים לשאלות הפתוחות:

"הקורס עזר להבין איך כאשת מקצוע עלי להבין איך כל חומר שאני משתמשת בו עלול להשפיע ואיך עלי למנוע השפעה זו..באופן כללי הורחב הידע שלי לגבי מושגים מסויימים ורעיונות מסויימים.

זה עזר לי להבין דברים שאמרו לי קודם. זכור לי העניין של מרחב המחייה ונפח הפסולת ..זה העלה לי מודעות, והרבה פעמים מודעות לדברים מסויימים וההבנה של רעיונות משפיעה על ההתנהלות היום יומית."

"מאוד )השפיע(. אני חושבת שזה אחד הקורסים החשובים ביותר והוא צריך להיות חובה. בתחום של מהנדס מזון יש צורך בשמירה על איכות הסביבה ודאגה לא לבזבז את המשאבים יתר על המידה... ההסבר על המים, על כך שיש לחסוך במים כדי שהמאזן יהיה נכון ומאוזן. כמו כן, הסרטון על האיש שמכלה את הבית שלו כשמשאיר את האורות דלוקים... זה נכנס למודעות שלי ועכשיו הינני יכולה גם להסביר לאחרים)עם הסבר הגיוני) את הסיבות לחשיבות בחיסכון במים ובאנרגיה."

תוצרי הלמידה כפי שהתקבלו מהפריטים הסגורים

השאלה הסגורה בשאלון היתה:

"באיזו מידה להערכתך תרם הקורס לשינוי בידע, עמדות ויכולות בפריטים הבאים.." השאלה הוצגה בפורמט של סקלת ליקרט בת שישה פריטים וחמש דרגות, בטווח שבין  "במידה רבה מאוד"  לבין "כלל לא".

מבין 15 המשיבים לשאלון, 12 מילאו את השאלה העוסקת בהערכת תרומת הקורס לשינוי. טבלה 2 מציגה את הממוצעים וסטיות התקן שהתקבלו עבור שש הפריטים שבשאלה.

טבלה מספר 2: ממוצעים וסטיות תקן של תפיסת הסטודנטים אודות תרומת הקורס לשינוי בהתפתחות האישית בכל אחד מששת הפריטים (n=21)

פריט

ממוצע

סטית

1. ידע על האופן בו האדם משפיע על

הסביבה הטבעית

4.24

0.89

2. דאגה ביחס להשפעת האדם על הסביבה

הטבעית

4.14

1.11

3. התחשבות באופן בו בחירותי משפיעות

על הסביבה

4.14

1.01

4. ייחוס חשיבות לשילוב שיקולים

סביבתיים חברתיים כלכליים בהחלטות

מקצועיות

4.24

1.00

5. ידע שיש לי לקחת החלטות המשלבות

מגוון שיקולים שכזה

4.10

0.70

6. מתן חשיבות לפעילות אזרחית וציבורית

3.76

1.09

עיון בטבלה מצביע על כי ממוצעי חמש מבין ששת הפריטים נמצאים בטווח שבין, 4-5  דהיינו בטווח הגבוה ביותר של הסקאלה. פריטים אלו עוסקים בידע ודאגה ביחס להשפעת האדם על הסביבה, ובידע וייחוס חשיבות לקחת החלטות המשלבות שיקולים של פיתוח בר קיימא, בעת קבלת החלטות מקצועיות. בפריט השישי העוסק בתחום של פעילות אזרחית וציבורית ערך הממוצע שהתקבל הוא 3.76  דהיינו בטווח הבינוני-גבוה של הסקאלה.

מסקנות

  1. למהנדסים חשיבות גדולה בבניין הכלכלי של המדינה והתעשייה בפרט.
  2. למהנדסים כיום אין כמעט רקע תודעתי ומיקצועי בתחום ההגנה על הסביבה.
  3. מודעות וידע בתחום יכולים לחולל שינוי גדול בארגון באופן פרטי ובמדינה ככלל.
  4. יש לחייב כל מהנדס ואולי גם כל אקדמאי, לקחת לפחות קורס בסיסי בתחום השמירה על הסביבה במתכונת הקורס שבניתי או דומה לו.

סביבה טעימה - שילוב חכם בין עסקים לאיכות הסביבה

המשבר הסביבתי הגלובאלי והמקומי מחייב שינוי בתודעה ובהתייחסות של כל כל אחד מאיתנו. ההתייחסות צריכה להתבטא במישורים רבים וגם להיבט של צריכת המזון שלנו. על מנת שההתייחסות תהייה סביבתית המזון יכול וצריך להיות 'טעי"ם':

טע"ים:
ט – טבעי
ע – עונתי
י – ידידותי לסביבה
מ – מקומי

טבעי: יש להעדיף מזון פשוט יותר שעבר פחות תהליכי עיבוד ומכיל פחות תוספי מזון מעובדים. חלק ניכר מהתוספים ניתן לקבל ממזון טבעי וניתן לוותר עליהם במזון הקנוי.

עונתי: לכל פרי וירק עונת הבשלה טבעית שלו. בעבר הם גדלו רק בעונתם וגידולם תאם את מזג האוויר בעונה. היום הגידול בחממות מאפשר לקבל את הפרי ובעיקר הירק כל השנה. אולם הדבר כרוך בהשקעת אנרגיה לחימום וקירור על מנת להתגבר על שינויי מזג האוויר. גם הטעם של הפירות והירקות שאינם גדלים בעונתם נפגע. יש להעדיף כל ירק בעונתו.

ידידותי לסביבה: קניית מזון אורגני תקטין את השימוש בחומרי דישון והדברה כיממים ועל ידי כך תיפחת הפגיעה בקרקע ובמים.

מקומי: כל שינוע של חומרי גלם למזון ו/או המזון עצמו כרוך בזיהום סביבתי. צריכת דלק  לשינוע משמעותה פגיעה במשאבים לא מתחדשים אך בעיקר בזיהום האוויר ובהשפעה על ההתחממות הגלובאלית.

צריכת מזון "טעי"ם" תקטין הפגיעה הסביבתית. היא תביא לידי ביטוי את הבנתנו והסכמתנו לאימרתו של  אנטואן דה סנט-אכזיפרי – מחבר "הנסיך הקטן": "כדור הארץ לא ניתן לנו בירושה מאבותינו, בידינו  הוא  כפיקדון - עבור צאצאינו".

רשימת מקורות למאמר זה

טל, ט ) (2009 )עורכת( חינוך סביבתי וחינוך לקיימות : עקרונות, רעיונות, ודרכי הפעלה ירושלים: משרד החינוך

ABET (2012) Accreditation Board for Engineering and Technology, General criteria 3: student outcomes. Retrieved in July, 2012, from: http://www.abet.org/engineering-criteria-2012-2013/

Ashford, N. A. (2004). Major challenges to engineering education for sustainable development: What has to change to make it creative, effective, and acceptable to the established disciplines. International Journal of Sustainability in Higher Education, 5(3), 239-250.

Beringer, A., Adom?ent, M., & Scott, W. (2008). Editorial. Environmental Education Research, 14(6), 603-606.

Cortese, A. D. (2003). The critical role of higher education in creating a sustainable future. Planning for Higher Education, 31(3), 15-22.

EESD (2004) Declaration of Barcelona, Engineering Education for Sustainable Development. Retrieved in July, 2012, from: http://www.upc.edu/eesd-observatory/who/declaration-of-barcelona

Kagawa, F. (2007). Dissonance in students' perceptions of sustainable development and sustainability. International Journal of Sustainability in

Kastenhofer, K., Lansu, A., van Dam-Mieras, R., & Sotoude, M. (2010). The contribution of university curricula to engineering education for sustainable development. GAIA - Ecological Perspectives for Science and Society, 19(1), 44-51.Rowe, D. (2002). Environmental literacy and sustainability as core requirements: Success stories and models. In W. L. Fillow (Ed.), Teaching sustainability at universities (). New York: Peter Lang. 

שאול פיגנבוים

בעל תארים ראשון (B.Sc. ) ושני (M.Sc ) בכימיה מאוניברסיטת בר אילן. בוגר לימודי תעודה בניהול עסקי תעשייתי מטעם הטכניון וכן לימודים לתואר שלישי (Ph.D.) בהנדסת מזון (ללא תואר).
בעל ותק של 40 שנות עבודה בתעשיות מזון שונות בתפקידים מיקצועיים וניהוליים.

החל משנת 2011 מרצה בטכניון, באוניברסיטה העברית ובמכללת תל חי במחלקות להנדסת מזון קורס בנושא: "איכות הסביבה ותעשיית המזון".
עוסק בייעוץ לארגונים בנושאי הגנה על הסביבה ומתמחה בהכנת הארגון להתעדה לתקן הבין לאומי ISO 14001 לניהול סביבתי.

כתובת דוא"ל: sfeigenboim@gmail.com
שתף/י את דעתך

מצוינות בעסקים - בפייסבוק

עוד לקריאה בבלוג

  • חדש
  • פופולרי
  • תגובות אחרונות

זאב רונן, מנכ"ל 'מצוינות בעסקים'

זאב רונן

זאב רונן, B.Sc, בעל ניסיון ארוך ועשיר בניהול של חברות ויחידות עסקיות בארץ ובעולם ובהקמת מיזמים. התמחותי הייחודית היא בהגדלת הרווח הנקי בחברות ובביצוע מהפכים ותפניות בחברות שהיו על סף פשיטת רגל, ובהעברתן לרווחיות.

כיום, אני משמש כמוביל ומנחה פרויקטים להגדלת הרווח הנקי במספר רב של חברות ויועץ לחברות ויחידים בתחום העסקי והיזמות.

Essential SSL

קבל/י מאמר חדש ומקורי בכל שבוע

הצטרף/י ליותר מ-3,100 מנהלים ומנהלות שכבר מנויים ומקבלים מאמר מקצועי חדש ומקורי בכל שבוע - חינם.
זאב רונן, מנכ"ל 'מצוינות בעסקים'

בלי ספאם - מכבדים את הזמן והפרטיות שלך.

זאב רונן, מייסד ומנכ"ל 'מצוינות בעסקים'