מצוינות בעסקים - מובילים שיפור והתייעלות בחברות ומפעלים

עדכונים אישיים מהבלוג: הצטרפו ליותר מ-2,000 מנהלים ומנהלות שכבר מנויים וקבלו מאמר מקצועי חדש ומקורי בכל שבוע - חינם.

ועדי עובדים – מי צריך את זה?

כמנהל שלא פעם ניהל מו"מ עם ועדי עובדים, וגם בתפקידי היום - כאשר אני עובד עם חברות רבות שמנהלות מו"מ עם ועדי עובדים, אני יודע שוועד העובדים לא תורם כלום לתנאי העובדים בחברה פרטית. בה בעת, אין לי ספק, שללא ההגנה המקצועית, תנאי העובדים היו בכי רע.

איך מתיישבת הסתירה?

פרופסור יובל נוח הררי מתאר בספרו "ההיסטוריה של המחר" (הוצאת דביר, עמוד 54 ואילך), כיצד קרל מרקס מציג בספרו הקפיטל את מלחמת המעמדות בה עתיד מעמד העובדים לנצח. אלא שכפי שמספר נוח הררי, גם בעלי ההון קראו את הקפיטל ולמדו ממנו לתגמל את העובדים בהתאם ולהוציא את ניצול העובדים להודו ולסין. לפי התיאור הזה, החשש ממאבקים הביא את בעלי ההון לנקוט צעדים שהיטיבו עם חלק מהעובדים, בעודם מנצלים עובדים חלשים במושבות הרחוקות.

ומה קורה אצלנו?

נסתכל על המגזרים החלשים: עובדי קבלן, מהגרי עבודה, עולים חדשים, עובדים זרים, עובדי ראיס ואולי עוד מישהו ששכחתי. לא רק שתנאי העובדה שלהם אינם הוגנים, אלא שהמעסיקים שלהם אינם מיישמים אפילו את דיני העבודה (או לפחות חלק מהם). בחברות פרטיות, כוח המיקוח של הוועד מאד נמוך. החברה לא יכולה לשלם מעבר למה שהקצתה לכך. אחרת העובדים כורתים את הענף עליו הם יושבים והחברה תיסגר ומקור הפרנסה ייגדע - וכבר היו דברים מעולם. 

לוועדי העובדים יש כוח רב מאד, אפילו הרסני, בחברות ממשלתיות שמחזיקות את המדינה בצוואר ולוחצות, כמו הנמלים או חברת החשמל. הרופאים והעובדים הסוציאליים יכולים לשבות ולשבות ובסוף לא ישיגו הרבה. 

האם זה רק משחק של כוח? לא בדיוק 

אציג כמה אמירות: חברות פרטיות (להבדיל מחברות ממשלתיות) פועלות במסגרת נתונה של תקציב שחייב להבטיח שהחברה תרוויח והבעלים ימשיכו להשקיע ולפתח אותה. כך ש"המשחק" במו"מ עם וועד העובדים הוא, במרבית המקרים, סיפור עם סוף ידוע מראש.

מאחורי המושגים "ועד עובדים" ו"הנהלה" עומדים אנשים. לאנשים יש אגו וכאשר אגו מתנגש באגו יש בעיה. חברות בוועד עובדים מעניקה מעמד שהעובד לא יכול היה להגיע אליו אחרת. לא משנה מה תפקידו ומה דרגתו, כאשר העובד נבחר לוועד הוא נבחר לנהל מו"מ עם המנכ"ל במעמד של שווה מול שווה. אין בדברים האלו משום אמירה שהעובד, כאדם, אינו שווה או אף עולה על המנכ"ל כאדם. אבל בהירארכיה הקיימת בכל מקום עבודה (והירארכיה היא הסדר הארגוני המחויב כדי להבטיח פעולה סדירה וטובה של החברה), חבר וועד, עובד מן השורה, קופץ בבת אחת מחוץ לסולם הדרגות ומשתווה למנכ"ל. יש לכך משמעות גדולה מאד, וחבר ועד שנבחר וטעם את טעמו של הדיון מול המנכ"ל כשווה בין שווים, יעשה הרבה כדי להיבחר שוב. באמירה "יעשה הרבה כדי להיבחר שוב" טמונים הסיבוכים של המו"מ על הסכם השכר. אך מאחר שהתקציב שהחברה הקצתה לתוספת שכר (אם בכלל יש תוספות שכר) כבר הוגדר, דרגות החופש של המו"מ מאד מצומצמות.

לכן מה שקורה כעת הינו אומנות שמטרתה לשרת האגו של כולם, להציג את הוועד בתור גוף שדואג לעובדים, לפאר את חבריו ולהישאר במסגרת התקציב הנתונה.

בחברות פרטיות, הנהלה שתפעל נכון תיצור יחסי העבודה טובים, הוועד ייקח חלק מרכזי בכל פעילות הרווחה לעובדים, הוועד יזכה להוקרה ותהילה ותוספות השכר או פיטורים יתנהלו מתוך ראייה של טובת החברה כמקור פרנסה ארוך טווח. לא פעם יחסים כאלו מושגים רק אחרי שביתה קשה שהזיקה לכל הצדדים.

והיכן מקומם של ארגוני העובדים?

בסופו של דבר, ארגוני העובדים הם ארגונים שצריכים לקיים את עצמם ממיסי החבר ולכן הם צריכים לשכנע את העובדים שהם הארגון הטוב ביותר לייצג אותם ולקבל מהם את מיסי החבר. כלומר בחלק של קיום יחסי עבודה תקינים יש להם פעמים רבות תרומה שלילית. היכן יכולה להיות להם תרומה חיובית? 

חזור למגזרים החלשים. ארגוני העובדים אמורים לשמור על המגזרים החלשים אבל הם לא בדיוק עושים זאת.

ומי כן שומר על העובדים החלשים?

המדינה אמורה לעשות זאת אבל יכולת האכיפה שלה חלשה. לפי דוח של מינהל הסדרה ואכיפה במשרד הכלכלה, בשנת 2015 ניתנו התראות ועיצומים ל- 3,738 מעסיקים. הוטלו 786 עיצומים בסך של כ- 41.5 מיליון ₪ או 53 אלף ₪ בממוצע. נראה אולי הרבה, אבל זו ממש טיפה בים ולכן מעסיקים רבים אינם מקיימים את דיני העבודה. הם מקווים שהפקחים לא יגיעו אליהם ובמרבית המקרים הם צודקים.

כלומר, עם כל הרצון הטוב, גם מכאן לא תבוא הישועה למגזרים החלשים.

נחזור לשאלה בכותרת: מי צריך את ועדי העובדים?

המסקנה שלי היא שאין בהם שום צורך. בחברות פרטיות הם לא באמת תורמים לאף אחד חוץ מלחברי הוועד ולארגון העובדים שמקבל דמי חבר.

העובדים הם הנכס הכי חשוב בכל חברה. כאשר המנכ"ל מבין זאת ודואג למנהל/ת משאבי אנוש טוב/ה שפועל/ת לטפח את המצוינות ואת העובדים, אין צורך בוועד, הוא רק יכול להפריע. כאשר המנכ"ל אינו מבין שהנכס הכי חשוב שלו, מה שעושה את ההבדל בינו לבין המתחרים, הם העובדים, יש בעיה, אבל הוועד לא יפתור אותה.

ומה עם שכר המינימום?

לכאורה שכר המינימום בא להיטיב עם העובדים, בפרט בשכבות החלשות. לפי השקפתי האישית, הערכית, יש היגיון בהעלאת שכר המינימום, אלא שיש שתי מכשלות: הראשונה היא שיש הרבה עובדים חלשים שאינם זוכים לשכר מינימום. כבר ציינתי שלא כל המעסיקים מקיימים את דיני העבודה. המכשלה השנייה היא שהעלאת שכר המינימום שוחקת את פערי השכר בין עובדים שהתקדמו לעובדים חדשים. כל העובדים שנמצאים ברמה קרובה מעל שכר המינימום מתמרמרים על השחיקה בפערים (שמבטאת את ההערכה שהם זכו לה בעבר) אבל מבינים שלחברה פרטית אין יכולת להעלות את כל סולם השכר באותו יחס.

סיכום:

אני חי בעולם התעשייה והעסקים קרוב לשלושים שנה. המסקנה שלי היא שהמשאב האנושי, העובדים, הם הנכס הכי חשוב שיש בכל חברה. המשאב האנושי יכול לתת את היתרון התחרותי הכי משמעותי לחברה. מנכ"ל שפועל נכון, ישקיע ויטפח אותו.

לוועדי עובדים או ארגוני העובדים (דוגמת ההסתדרות) אין תרומה לא לטובת העובדים ולא להגנה על עובדים חלשים.


זאב רונן

בעל ניסיון ארוך ועשיר בניהול של חברות ויחידות עסקיות בארץ ובעולם ובהקמת מיזמים. התמחותי הייחודית היא בהגדלת הרווח הנקי בחברות ובביצוע מהפכים ותפניות בחברות שהיו על סף פשיטת רגל, ובהעברתן לרווחיות.

קבעו שיחת היכרות

בדקו אפשרויות ליצירת שיפור והתייעלות. מלאו את הטופס ואחזור אליכם במהירות.

אתר: business-excellence.co.il כתובת דוא"ל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
3 תגובות

זאב שלום,
בסקר חסרה שאלה נוספת
כן יש תועלת לועד עובדים בחברות פרטיות

זאב שלום
הנסיון שלי דומה לשלך אבל נתקלתי במקרים בהם בלי התערבות של גורם חיצוני שכפה על המנכ"ל לעסוק בנושא ולהתיחס לריווחת העובדים הוא כלל לא היה עוסק בכך ולכן יש מקרים בהם התערבות של אותו גורם חיצוני (הסתדרות) מביאה תועלת. לאורך השנים נתקלתי יותר מפעם את בתופעה הזו ובדרך כלל הסתדרתי עם הנציגים הפנימים והחיצוניים מצויין כי כפי הנראה כולם מבינים שהמטרה היא להשאיר את המפעל/חברה בחיים.

דובי שלום,
כתמיד הערותיך חשובות ותורמות מאד.
ראשית, לגבי האפשרות להשיב בחיוב לגבי הוועד, אכן יש אפשרות שאומרת "בהחלט, לוועד תפקיד חשוב".
לעצם התייחסותך לגבי גורם חיצוני. ציינתי שיש סתירה בין הצורך שקיים בהגנה מקצועית ובין המציאות. הוועד, לדעתי לא תורם, או שאפשר בלעדיו וההסתדרות, רק לעתים רחוקות ממלאת את תפקידה.
לגבי הצורך בהגנה מקצועית על העובדים, אין לנו חילוקי דעות.
תודה על התייחסותך

שתף/י את דעתך

מצוינות בעסקים - בפייסבוק

עוד לקריאה בבלוג

  • חדש
  • פופולרי
  • תגובות אחרונות

קבל/י מאמר חדש ומקורי בכל שבוע

הצטרף/י ליותר מ-2,000 מנהלים ומנהלות שכבר מנויים ומקבלים מאמר מקצועי חדש ומקורי בכל שבוע - חינם.
זאב רונן, מנכ"ל 'מצוינות בעסקים'

בלי ספאם - מכבדים את הזמן והפרטיות שלך.

זאב רונן, מייסד ומנכ"ל 'מצוינות בעסקים'