מבוא
"אף אדם יחיד, חכם ככל שיהיה, אינו מסוגל לפתור את כל בעיות העולם. אך צבא שלם של אנשים חכמים שמשוחחים זה עם זה — יצליחו בכך."
— סטיבן שוורצמן, בסיפרו שיעורים במצוינות.
המילים הללו של שוורצמן, מייסד קרן בלאקסטון, הן הרבה יותר מציטוט השראתי — הן תמצית של אמת ניהולית עמוקה. לאורך 42 שנות עבודה וניהול בתעשייה הישראלית, למדתי שאין דבר כזה "מנהל מושלם". כל אחד מאיתנו מביא עמו חוזקות וחולשות, ולכן הצלחה ניהולית אינה תוצאה של גאונות אישית, אלא של עבודת צוות חכמה, מגוונת ומשתפת.
צוות הנהלה חזק: לא מותרות — הכרח
ג'ים קולינס, בספרו "מטוב למצוין", מציג את עקרון "האוטובוס":
"החלו לחולל התמרה בחברותיהם על ידי כך שתעלו את האנשים הנכונים על האוטובוס..."
המסר ברור — לפני שמחליטים לאן נוסעים, צריך לדעת עם מי נוסעים. צוות הנהלה איכותי הוא תנאי מקדים להצלחה ארגונית.
פרופ' יצחק אדיג'ס, בספריו "להתנהל עם מנהלים" ו-"ניהול לקוי", מציע מודל של ארבעה טיפוסי מנהלים (P, A, E, I), שכל אחד מהם חיוני ליצירת הנהלה מאוזנת. הוא מדגיש שאין אדם אחד שיכול לגלם את כל התכונות הנדרשות — ולכן יש לבנות צוות שמאזן בין יצירתיות, ביצוע, ניהול שגרה ואנושיות.
תומאס אריקסון, בספרו "מוקף באידיוטים", מציג גישה צבעונית להבנת טיפוסי אישיות — ירוק, כחול, אדום וצהוב — שממחישה את הצורך בגיוון אנושי בצוות. הוא טוען שהבנה הדדית בין טיפוסים שונים היא המפתח לשיתוף פעולה אפקטיבי.
ג'ון קוטר, בספרו להוביל לשינוי, טוען כי רוב ניסיונות השינוי הארגוני נכשלים בגלל חולשה בצוות ההנהלה. הוא מציע תהליך בן שמונה שלבים, שהראשון בהם הוא יצירת קואליציה חזקה של מנהיגים — צוות מגובש שמוביל את השינוי יחד.
קספר רורסטד – מנכ"ל אדידס לשעבר מצוטט בספר מצוינות בניהול (מאת מקינזי, הוצאת מטר) רורסטד מדגיש את תפקיד ההנהלה בהתמודדות עם בעיות מורכבות:
"חלק ניכר מהעבודה הוא להתמודד עם בעיות שלא ניתן לפתור."
הגישה שלו מתמקדת בבניית צוות הנהלה שמסוגל לשתף פעולה תחת לחץ, לנהל קונפליקטים בצורה בונה, ולהתמודד עם אתגרים חוצי תחומים.
בוב אייגר – מנכ"ל דיסני לשעבר כותב בספרו "הלונה פארק של החיים". בהוצאת מטר
מספר על המסע שלו בדיסני, כולל רכישות ענק כמו פיקסאר, מארוול ולוקאספילם.
אחת התובנות המרכזיות שלו:
"ההחלטות החשובות ביותר שעשיתי היו סביב האנשים שהקפתי את עצמי בהם."
הוא מדגיש את החשיבות של אמון הדדי, שקיפות, ויכולת של צוות ההנהלה לאתגר אותו מבלי לחשוש. מבחינתו, צוות הנהלה טוב הוא כזה שמאפשר לו להיות מנהיג טוב יותר.
אינדרא נויי – מנכ"ל פפסיקו לשעבר כתבה בספרה "My Life in Full " ניתן למצוא בחנויות סטימצקי, אחת המנכ"ליות המשפיעות בעולם, מספרת כיצד בנתה הנהלה מגוונת מבחינה מגדרית, תרבותית ומקצועית.
"לא בחרתי את האנשים הכי דומים לי — בחרתי את אלה שראו את העולם אחרת ממני.
היא מדגישה את החשיבות של גיוון מחשבתי ויכולת של צוות ההנהלה "להביא זוויות שונות לשולחן", במיוחד כשמדובר באסטרטגיה גלובלית.
גיל שוויד – מנכ"ל ומייסד צ'ק פוינט מצוטט בספר *מצוינות בניהול* (הוצאת מטר)
שוויד מדגיש את החשיבות של "שקיפות פנימית" ויכולת של ההנהלה "לנהל דיונים פתוחים גם בנושאים רגישים".
"ההנהלה צריכה להיות המקום שבו אפשר להגיד את האמת, גם כשהיא לא נוחה."
הוא רואה בצוות הנהלה לא רק כלי ניהולי אלא קהילת חשיבה, שמובילה את החברה קדימה מתוך שותפות אמיתית.
ריד הייסטינגס – מנכ"ל נטפליקס לשעבר כתב את "יוצאים מן הכלל: נטפליקס ותרבות ההמצאה מחדש" (יחד עם ארין מאייר) הייסטינגס מציג מודל ניהולי שבו צוות ההנהלה פועל כמעט ללא בירוקרטיה, מתוך אמון מוחלט ויכולת לקבל החלטות עצמאיות. "אם אתה צריך לבקש רשות — כנראה שבנינו את ההנהלה לא נכון." הוא מדגיש את החשיבות של חופש פעולה, אחריות אישית, ויכולת של כל חבר הנהלה להוביל תחום כאילו הוא מנכ"ל בעצמו.
ויש עוד ועוד דוגמאות של המנהלים הגדולים בעולם.
סיכום
במהלך הקריירה שלי, ראיתי שוב ושוב: מנהל טוב אינו זה שיודע הכול, אלא זה שמקיף את עצמו באנשים שיודעים יותר ממנו בתחומים שונים. תפקידו הוא לאפשר להם לפעול, לתת להם סמכות ואחריות, ולוודא שהם פועלים בכיוון היעדים. כשהצוות פועל בהרמוניה — הסיכוי להצלחה גדל משמעותית.
הצלחה ניהולית אינה סולו — היא סימפוניה.
כדי להוביל ארגון להישגים, עליך לאסוף סביבך אנשים חכמים, מגוונים, בעלי יכולות משלימות, ולתת להם את המרחב לפעול. אתה לא צריך לדעת הכול — אתה צריך לדעת לבחור נכון, להקשיב ולכוון.
